לפני: כב' השופט יוחנן כהן

פסק דין

1. ערעור זה עניינו החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי פעולות איבה) מיום 12/7/15 (להלן: "הוועדה"), אשר קיבלה את ערעור המשיב וקבעה כי יש קשר סיבתי בין בעיות הזקפה מהן הוא סובל לבין מחלת הסכרת, אשר הוכרה כנובעת מפעולת האיבה ולפיכך קבעה, כי קיימת החמרה במצבו של המשיב בשיעור של 10%.

רקע עובדתי

2. המשיב הוכר כנפגע איבה על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל – 1970 (להלן: "החוק"), בגין אירוע איבה מיום 10/5/2002.

3. ועדה רפואית לעררים שהתכנסה בעניינו של המשיב ביום 21/7/2004 קבעה לו דרגת נכות של 10% בגין פגיעה נפשית ו-10% נכות בגין סכרת, כאשר דרגת הנכות המשוקללת הועמדה על שיעור של 19%.

4. ביום 9/11/2014, הגיש המשיב, תביעה לדיון מחדש, בשל בעיה בתפקוד המיני, וזאת לטענתו, על רקע מחלת הסכרת, אשר הוכרה כאמור כנובעת מפעולת האיבה.

5. ביום 20/4/2015 התכנסה ועדה מדרג ראשון (ד"ר יוסף אברבנאל) וקבעה כי התובע סובל מהפרעה חלקית קלה במנגנון הזקפה. עוד קבעה הוועדה מדרג ראשון כי אין קשר סיבתי בין ההפרעות הנ"ל לבין פעולת האיבה בה היה מעורב המשיב. בנימוקיה ציינה הוועדה מדרג ראשון כי התובע נמצא בעשור השישי לחייו ובגיל זה הסיכוי לפגיעה בזקפה בכלל הנו 60%. כמו כן ציין ד"ר אברבנאל, כי למשיב שני גורמי סיכון כבדי משקל, האחד – מחלת לב איסכמית עם טיפול תרופתי והשני – יתר שומנים בדם עם טיפול תרופתי. ד"ר אברבנאל קבע שכל אחד מהגורמים יכול לגרום לפגיעה בזקפה קל וחומר, ששילוב כל גורמי הסיכון: גיל, מחלת לב ויתר שומנים בדם, מהווים סיבה טובה וחזקה לפגיעה בזקפה בכלל, כל שכן, חלקית וקלה כפי שנפסקה אצל המשיב.

6. המשיב הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון.

וועדה הרפואית לעררים אשר התכנסה ביום 12/7/2015, קיבלה את הערר וקבעה כי חלה החמרה במצבו של המשיב בשיעור של 10%, הוועדה נמקה מסקנתה תוך שציינה שיש קשר סיבתי בין בעיות הזקפה מהן סובל התובע לבין מחלת הסכרת, אשר הוכרה כנובעת מפעולת האיבה.

טענות המערער

7. הוועדה התעלמה לחלוטין מקביעות הוועדה מדרג ראשון ולא דנה כלל בגורמי הסיכון המצוינים בקביעותיה של הוועדה מדרג ראשון, קרי, גיל, מחלת לב ויתר שומנים בדם.

8. הוועדה לא נמקה כלל מדוע היא אינה מקבלת את קביעותיה של הוועדה מדרג ראשון והסתפקה באמירה סתמית ולקונית בעניין.

טענות המשיב

9. המשיב טען כי לא חלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, מדובר בהחלטה מנומקת, כנדרש בנסיבות העניין, מדובר בהחלטה רפואית הנתמכת בממצאים רפואיים של הוועדה. הוועדה לא התעלמה מקביעות הוועדה מדרג ראשון ואף התייחסה לקביעותיה בהחלטתה.

דיון והכרעה

10. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד – המוסד, פד"ע לד', 213). כלומר, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות. כפי שפורט בספרו של ד"ר שאול קובובי / רמ"ח ושס"ה – סוגיות בתאונות עבודה, מהדורה שנייה, עמ' 195.

בית הדין לא ייטול לעצמו את הסמכות שהמחוקק הועיד לוועדות הרפואיות, אלא במקרים יוצאים מהכלל, בהם הטעות גלויה על פניה ותיקון הטעות אינו מצריך ידע רפואי (י. אליאסוף, "וועדות רפואיות וועדות עררים במסגרת הביטוח הלאומי" שנתון משפט העבודה ו' (תשנ"ה), 81).

11. לאחר עיון בטענות הצדדים ובכל החומר אשר בתיק, לרבות דו"ח הוועדה נשוא הערעור, מסקנתי היא, כי דין הערעור להידחות. להלן אפרט מסקנתי.

12. א. הוועדה, אשר בהרכבה ישבו בין היתר, רופאים מומחים בתחום

האורולוגיה, הפסיכיאטריה והאונקולוגיה, התכנסה בעניינו של המשיב בישיבתה מיום 12/7/2015.

ב. הוועדה שמעה ורשמה את תלונות המשיב, עיינה בתוצאות בדיקת NPT מיום 22/12/2014 בה נרשם כי קיימת הפרעה אורגנית חלקית קלה בשינה בנוגע לזקפה. הוועדה עיינה גם בבדיקה רפואית אצל ד"ר גולדברג מיום 11/5/2015 וכן עיינה בהפנייה מיום 12/6/2015 של ד"ר יוסף קליין מבית החולים סורוקה לרופא המטפל, עם המלצה להמשך טיפול בויאגרה.

הוועדה מציינת שהמשיב הוכר כנפגע פעולת איבה ומחלת הסכרת הוכרה כנובעת מפעולת האיבה לפי פרוטוקול הוועדה הרפואית משנת 2004. עוד מציינת הוועדה כי ב-40% מחולי הסכרת יש הפרעות בזקפה, ולא תמיד מדובר בסכרת קשה ואף לא תמיד יש מתאם בין חומרת מחלת הסכרת לבין חומרת התפקוד המיני (זקפה).

הוועדה אינה מסכימה עם קביעתו של ד"ר אברבנאל בדרג הראשון, ולפיה אין קשר סיבתי בין בעיית הזקפה ובין פעולת האיבה. הוועדה קובעת שיש קשר סיבתי בין הסכרת וחוסר הזקפה, ועל פי ממצאי בדיקת ה-NPT קבעה למשיב נכות בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 24(10)ב, ועל כן קיבלה את הערר וקבעה כי חלה החמרה במצבו של המשיב.

13. הוועדה הרפואית לעררים מיום 12/7/2015, הייתה מוסמכת לשנות את החלטת הוועדה מדרג ראשון וזאת בהתאם לסמכותה, כמפורט בתקנה 30 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשמ"ז - 1987, הקובעת:

"(א) ועדה לערעורים רשאית לאשר החלטת הוועדה, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שהמערער הוא הנפגע ובין שהוא המוסד.

עניין סמכויותיה של הועדה הרפואית לעררים נדון בבג"צ 1082/02 המל"ל - בית הדין הארצי לעבודה ואח' (פורסם בדינים עליון כרך סד, 413), שם נקבע כדלקמן -

""הועדה הרפואית וכמוה גם הועדה לעררים, מתאפיינות בהיותן טריבונל מקצועי-רפואי, במסגרתו נלמדים הנתונים הרפואיים והעובדות הרלוונטיות. תפקידי שתי הוועדות כאחת הוא - לנתח עובדות ונתונים אלה ולתרגם את הפגימות והליקויים שנמצאו, לאחוזי נכות (ראו דב"ע ל"ה/165-1 יהושע זינגר נ' המל"ל פד"ע ז' 213, 218).

מאפיינים אלה של הוועדה לעררים, הם העומדים ביסוד ההלכה, לפיה רשאית הוועדה לבחון מומים וחוליים, שלא נכללו במסגרת הערר שהוגש, על מנת שתתקבל תמונה מלאה אודות מצב הנפגע לאשורו; ואף להפחית את דרגת הנכות שנקבעה לנפגע, אם הממצאים מצדיקים זאת, אפילו לא הוגש ערעור מאת הצד שכנגד.

אין, איפוא, מקום להשקיף על הוועדה לעררים כעל ערכאת ערעור 'טיפוסית', שכל תפקידה מתמצה בקיום ביקורת על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון. אדרבא, ההליך בפני הוועדה לעררים, על פי הסמכויות הרחבות שהוקנו לוועדה זו, מחייב כניסה מחדש לעובי הקורה וקביעת ממצאים עדכניים על פי מכלול הנתונים המובאים בפניה ועל פי הבדיקות שהיא מקיימת. אכן, 'לוועדת הערר מוקנות כל הסמכויות המוקנות לוועדה הרפואית, והיא מוסמכת לבדוק מחדש את מצבו של הנכה'.

בדיקה זו, נעשית לפי מיטב שיקול דעתם המקצועי של המומחים היושבים בוועדה - שהם בבחינת דרג רפואי בכיר יותר - ולאור מסכת הנתונים הרפואיים כולה.

...סמכותה של הוועדה לעררים אינה סמכות של ביקורת בלבד. עליה לבדוק את הנפגע מחדש, ולשם כך, העמיד לה הדין כלים וסמכויות".

14. יש לדחות את טענת המערער כי הוועדה התעלמה לחלוטין מקביעות הוועדה מדרג ראשון. הוועדה ציינה בהחלטתה כי היא ערה לקביעותיו של ד"ר אברבנאל, יחד עם זאת קבעה כי יש להכיר בבעיית הזקפה כקשורה בקשר סיבתי לפעולת האיבה, נוכח העובדה שהמשיב הוכר כנפגע פעולות איבה, ובהחלטת הוועדה הרפואית לעררים משנת 2004 נקבע כי מחלת הסכרת קשורה בקשר סיבתי לפעולת האיבה. הוועדה מציינת כי ב-40% מהמקרים של חולי הסכרת יש הפרעות בזקפה גם אם לא תמיד מדובר בסכרת קשה וגם אם לא תמיד יש מתאם בין חומרת מחלת הסכרת לבין חומרת התפקוד המיני (זקפה).

מדובר בהחלטה רפואית מפורטת ומנומקת באופן סביר שאין בה משום טעות משפטית. החלטות רפואיות אינן מדע מדויק אלא הסקת מסקנות מתוך ממצאים רפואיים.

הוועדה מוסמכת לשנות את החלטת הוועדה מדרג ראשון. במקרה דנן הוועדה התייחסה לבדיקות הרפואיות ואף התייחסה לקביעותיו של ד"ר אברבנאל, ונמקה כדין מה עומד ביסוד החלטתה להכיר בקשר הסיבתי שבין מחלת הסכרת, אשר הוכרה כנובעת מפעולת האיבה וחוסר הזקפה.

15. אשר על כן, משלא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה, דין הערעור להידחות.

16. בנסיבות העניין, ומשנדחה הערעור, ישלם המערער למשיב הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ו, (01 מאי 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.