<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ניר עמלי

הנאשם וב"כ עו"ד פתחי פוקרא (מטעם הסנגוריה הציבורית)

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

בכוונתי להגיש ראיות לעונש.

הוגשו שתי חוות דעת פסיכיאטריות, אחת בתיק המ"ת והשנייה בתיק הפלילי וישנו גם תיעוד רפואי שברצוני להגיש.

המסמכים הרפואיים מוגשים ומסומנים נ/1.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

הנאשם הורשע בכתב אישום המונה שלושה אישומים, בעבירות של איומים (שני אישומים) ובאישום השלישי בעבירות של איומים, החזקת סכין והפרת הוראה חוקית.

לעניין עבירות האיומים, הערך החברתי שנפגע מאותה עבירה, אינטרס החברה להגן על שלוות נפשו של הפרט ושלומו מפני מעשי הפחדה ואיומים שלא כדין. מפנה לרע"פ 6577/09 ניר צמח נ' מ"י וען לע"פ 103/88 ליכטמן נ' מ"י, שם סוקר בית המשפט את האינטרסים המוגנים שעל בית המשפט להביא בחשבון בבואו לגזור דינו של מי שמואשם בעבירות איומים.

לעניין מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות איומים מפנה לרע"פ 1293/08, עפ"ג 52083-12-10, ת"פ 9052-02-09 ות"פ 21895-07-13, בכולם הוטלו גזרי דין של מאסרים בפועל בגין עבירות איומים.

עניין העבירה של החזקת הסכין, הערך החברתי המוגן שנפגע הינו שלום הציבור, שעה שתופעת הסכינאות שפשטה במקומותינו מביאה לכך כי חדשות לבקרים מתרחשים אירועי דקירה על רקע פלילי, במהלכם נפצע אדם ונזקק לטיפול רפואי ולעיתים מגיעים הדברים אף לתוצאות קטלניות.

מדובר בפגיעה ממשית בשלום הציבור.

לעניין מדינות הענישה הנהוגה מפנה לרע"פ 242/07 וכן לע""פ 2047/07 וע"פ 1463/09, בכולם אמירה של בתי המשפט השונים לעניין החומרה של תופעת עבירת החזקת הסכין, כל שכן בתיק שלפנינו באישום השלישי, הנאשם החזיק במברג, איים בפגיעה שלא כדין במתלוננים, בהמשך כשהגיעו השוטרים למקום איים אף עליהם, תוך שהניף את המברג אל על כמי שעומד לפגוע בשוטרים.

לכן, הראייה פה לגבי חומרת המעשים צריכה להיות כמי שאיים עם סכין בפגיעה שלא כדין הן במתלוננים והן בשוטרים ולכן מדובר בעבירות חמורות ביותר ולא בעבירות ברף הנמוך של עבירות איומים ועבירות של החזקת סכין.

לעניין האיומים ופגיעה בשוטרים, לטעמי זו העבירה החמורה ביותר בכל כתב האישום הזה.

מפנה לעפ"ג 42517-02-14 ולת"פ 42913-02-15, שם נקבע מתחם עונש הולם רק בעבירה של איומים על שוטרים שבין 6 חודשים ל-18 חודשי מאסר בפועל.

אשר על כן אבקש כי בית המשפט יקבע כי בכתב האישום שלפנינו, על מכלול העבירות שמופיעות בו, יקבע עונש מתחם של עונש הולם של בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל, יביע את שאת נפשו מהעבירות החמורות העולות מכתב האישום וייתן משקל מכביד לאינטרס הציבורי ויעדיף אותו בהרבה על האינטרס האישי כפי שהוא מופיע בתסקיר שירות המבחן, אשר ממליץ בסופו של יום הטלת עונש של מאסר מותנה וצו מבחן למשך שנה בלבד.

בעניין זה מפנה לפסיקה הנוהגת בעניין המלצת שירות המבחן, שהינה המלצה בלבד ובוחנת אך ורק את האינטרס האישי, בניגוד לבית המשפט שעליו לבחון בעיקר את האינטרס הציבורי.

אשר על כן אבקש שבית המשפט יקבע את עונשו של הנאשם ברף הבינוני של המתחם וכן יטיל עליו מאסר על תנאי, קנס ופיצוי משמעותי למתלוננים וצו מבחן לתקופה ארוכה.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

אבקש מבית המשפט הנכבד לא לקבל את טיעוני חברי, לאמץ את המלצות שירות המבחן.

אם חברי טוען למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לא ניתן להטיל על הנאשם צו מבחן.

בזיקה לטיעוניו של חברי אציין, וחברי הדגיש בפני בית המשפט הנכבד את חומרת העבירות, וזה הנכבד המרכזי לטיעוניו, אבקש לפנות לתיקון 113 לא נקבע שעיקרון העל הוא עיקרון ההלימה ולא עיקרון הגמול, עיקרון זה מבטא עיקרון של מידתיות בענישה המושפעת מהנסיבות האינדיבידואליות של מעשה העבירה ומידת אשמו של מבצע העבירה.

טרם עיינתי בפסיקה שהגיש חברי, אולם בפנינו מקרה ייחודי ספציפי, שהפסיקה עליה מבקש חברי להסתמך אינה מתאימה לעניין שנמצא בפנינו, מאחר ונסיבות ביצוע העבירות מצדיקות שבית המשפט יתחשב בכך באופן קונקרטי במתן גזר הדין.

אין ספק שהערך החברתי המוגן אשר נפגע בכל אחת ואחת מן העבירות נשוא כתב האישום הינו חשוב, יחד עם זאת יש לציין שבסופו של יום לא נגרם למתלוננים נזק כלשהו. משכך יש לטעון כי הערך החברתי המוגן נפגע באופן מינורי ופחות.

באשר לנסיבות ביצוע העבירות, הנאשם ביצע את העבירות על רקע מצבו הנפשי הקשה, מפנה לתיעוד הרפואי וחוות הדעת הפסיכיאטריות שהוגשו בעניינו. לנאשם נגרם נזק רב כתוצאה מביצוע העבירות ופתיחת ה ליכים משפטיים נגדו. הנאשם היה נתון תקופה ארוכה וממושכת במעצר ממש, במעצר בית מלא ובמעצר בית חלקי.

הנאשם טען לאורך כל הדרך וגם במהלך חקירתו במשטרה, שהסיבה שהביאה אותו לביצוע העבירות, שכמובן אינה מצדיקה ביצוע העבירות, מתבטאת בכך שהוא הלווה לבנו המתלונן סכום כספי על מנת לסייע לו בהליך משפטי שניהל בגין תאונת דרכים קשה שעבר וכאשר המתלונן קיבל את הפיצויים הוא סירב עד היום הזה להחזיר לאביו את הכסף.

באשר ליכולת הנאשם להבין את שעשה, את הפסול במעשיו ומשמעותם, לנאשם רקע פסיכיאטרי מזה שנים רבות, היה מאושפז מספר פעמים עם אבחנות שונות, לרבות אבחנה של מחלת נפש. הנאשם עבר פגיעת ראש בעת שירותו הצבאי אשר השפיעה רבות על תפקודו מאז ועד היום.

ניתן להסיק כי מצבו הנפשי של הנאשם פגע באופן ניכר ביכולתו להבין את אשר הוא עושה, חלק משיטות המשפט בעולם כמו ארה"ב מאמצות את דוקטרינת האחריות המופחתת. אצלנו אימצו רק את הענישה המופחתת. המשפט הישראלי טרם הכיר בכך גם לאחר תיקון סעיף 39 לחוק העונשין, אולם חלק מהמלומדים אומרים שלאחר תיקון סעיף 39, הוראות סעיף 40ב(ב)6 לתיקון הוא תחילת התאמה לתיקון גם בארץ מאחר ואדם הפועל מתוך מצב נפשי פגום אינו מודע בהכרח לטיב התנהגותו, אדם כזה אינו מודע למעשיו ובית המשפט הנכבד צריך לקחת את רמת היסוד הנפשי שהתגבש בעת ביצוע העבירות בחשבון בעת גזירת דינו.

המצב הנפשי כמתואר בחוות הדעת השפיע על הנאשם.

חברי יטען לגבי כל עבירה בנפרד וביקש לקבוע מתחם עונש הולם, מפנה להוראות סעיף 40(נג) לתיקון, אשר מתייחס לעניין ריבוי עבירות, ללא ספק קיימת בין האירועים נשוא כתב האישום זיקה ומדובר באירוע אחד מתמשך. לפיכך נבקש להתייחס לאירועים כמקשה אחת ולקבוע מתחם עונש אחד.

לגבי הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות לפי סעיף 40(יא) הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות גילו, אין ספק כי במידה ובית המשפט ימצה את הדין עם הנאשם ויטיל עליו מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, עניין זה יפגע בנאשם באופן ניכר, גם בבני משפחתו ויש להתחשב בגילו של הנאשם, שהיום הוא בן 66.

הנאשם היה נתון במעצר, הנאשם נטל אחריות על מעשיו, הודה בכתב האישום כפי שהוא, גם בפניו חוקריו. בפני שירות המבחן המשיך לקבל אחריות, שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן. הנאשם עתיד, במידה ותינתן לו הזדמנות ויוטל עליו צו מבחן, ימשיך לשתף פעולה ויתן בדיקות שתן.

נסיבות חייו של הנאשם פורטו בתסקירים שהוגשו בעניינו.

דווקא בתסקיר מיום 2.9.15 פורטו נסיבות חייו של הנאשם, הוא היה כבן 63, נשוי בשלישית, אבל -11 ילדים, אינו עובד, מתקיים מקצבת נכות של משרד הביטחון בעקבות תאונת דרכים קשה שאירעה לו בשנת 1977, היה מאושפז תקופות ארוכות וממושכת בשל פגיעה בראשו, אשר גרמה לו לפגיעה בזיכרונו, בתפקודו, הוא נפגע נפשית ומאז אושפז מספר פעמים גם במוסדות פסיכיאטריים ובבתי חולים. לנאשם היו מספר ניסיונות אובדניים, האחרון היה במהלך מעצר הבית בחודש נובמבר 2015, אז אושפז בבית חולים מזרע וחוות הדעת האחרונה התייחסה לכך.

הוא סובל מבעיות לב ולאחרונה עבר צנתור.

הנאשם נעדר עבר פלילי. יש ספק אם הנאשם בכלל כשיר למעצר פיזית ונפשית.

אבקש לאמץ את הוראות סעיף 40(ד) לתיקון, דהיינו שיקול השיקום.

נבקש מבית המשפט לסטות ממתחם העונש ההולם בנסיבות העניין לאור האמור בתסקיר ולאור נתוניו האישיים של הנאשם.

שירות המבחן מציין בהרחבה שהנאשם מתמיד בקבלת טיפול פסיכיאטרי תרופתי, דבר אשר מייצב אותו ואת תפקודו התקין.

שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם צו מבחן לתקופה של שנה, הנאשם מסכים אף לצו למשך שנה וחצי.

מה שחשוב שבמה לך תקופה זו שירות המבחן יעקוב אחר התמדתו של הנאשם בקבלת טיפול תרופתי, יבצע בדיקות שתן אקראיות.

מצבו של הנאשם התייצב לאור הטיפול הפסיכיאטרי.

הנאשם היה נתון במעצר מאחורי סורג ובריח מיום 26.8.15 עד יום 9.9.15, זהו מעצרו הראשון של הנאשם, אשר חווה אותו כחוייה קשה. מיום 9.9.15 ועד יום 24.11.15 היה נתון במעצר בית מלא בבית ביתו בפתח תקווה, מיום 24.11.15 ועד ליום 22.3.16 היה נתון במעצר בית מלא בביתו בטבריה, למעט יציאות לקבלת טיפול רפואי מאז הדיון הקודם ועד היום היה במעצר בית חלקי בין השעות 21:00 עד 06:00.

לגבי הקנס, אבקש לא להטיל קנס על הנאשם, מפאת מצבו הכלכלי, אבקש מבית המשפט ליישם את הוראות 20(ח) לתיקון.

הנאשם טוען לעונש:

אני מבקש מבית המשפט רחמים. אני מצטער על מה שהיה.

אבקש להתחשב במצבי הכלכלי הקשה והנפשי. אני הולך בהוראות קצינת המבחן עד הסוף.

<#3#>

החלטה

גזר הדין יינתן ביום 8.5.16 בשעה 08:30.

עד למועד זה תינתן חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות באשר לכשירות הנאשם לריצוי מאסר בעבודות שירות, וזאת לשם בחינת העניין בלבד ומבלי לקבוע, בשלב זה, כל עמדה באשר לעונש הראוי במקרה זה.

טלפון הממונה על עבודות שירות:08-9775099, 08-9775098, 08-9775097 או פקס 08-9193606.

פרטי הנאשם: 052-8483870 הסנגור: 054-4312277 פקס: 04-6705114.

אני מתיר לממונה לערוך בדיקת שתן וכל בדיקה אחרת הנדרשת.

החלטה זו תועבר לממונה על עבודות השירות.

חוות דעת הממונה תוגש לעיוני עד ליום 3.5.16.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר ב' תשע"ו, 03/04/2016 במעמד הנוכחים.