לפניי בקשה לעיון חוזר ולביטול עיקול על דירת המבקשים הידועה כגוש 12728 חלקה 137 ברח' החסידה בזיכרון יעקב (להלן: "הדירה").

העובדות הצריכות לעניין

1. תחילתו של הליך זה, בתביעה אשר הוגשה על ידי חב' אשל שרה ודוד בע"מ (להלן: "חב' אשל") כנגד המשיבה בבקשה שלפניי, חב' ויתניה בע"מ (להלן: "ויתניה" או "המשיבה"), בה עתרה התובעת, בין היתר, לסעד הצהרתי לפיו הסכם השכירות שנכרת בין חב' אשל לויתניה שריר וקיים, וכן כי ויתניה אינה רשאית לעשות כל שימוש בהמחאות שנמסרו לה על פי מסמך "התיקון להסכם" ועליה להשיב המחאות אלו לידי חב' אשל.

2. ויתניה הגישה כתב תביעה שכנגד, הן כנגד חב' אשל והן כנגד בעלי השליטה בה, ה"ה דוד ושרה מרסיאנו (להלן: "הנתבעים"), בטענה להפרות של הוראות הסכם השכירות בין הצדדים, בעקבותיהן בוטל ההסכם ביום 29.6.15, והנתבעים שכנגד התבקשו לסלק ידם מהמושכר.

3. ביום 1.11.15 הוגשה בקשה דחופה על ידי ויתניה, למתן צווי עיקול במעמד צד אחד, על כספים, נכסים או זכויות הנתבעים שכנגד, השייכים או המגיעים או שיגיעו בעתיד לנתבעים שכנגד, ובין היתר, ליתן צו עיקול זמני על זכויות מי מהמשיבים בדירה בזיכרון יעקב, נשוא הבקשה.

4. כב' השופט ביטון, דחה את הבקשה במעמד צד אחד בהחלטה מיום 4.11.15, בה קבע:

"חוסר הידיעה אודות מצבם ושוויים של הנכסים מעידה ומחזקת את חוסר קיומו של חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין".

5. בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו נדחתה על ידי כב' השופטת צ'רניאק ביום 9.11.15. יחד עם זאת, נקבע על ידי כב' השופטת צ'רניאק כי "אין מניעה להגשתה במעמד שני הצדדים".

6. עוד באותו יום, הגישה המשיבה בקשה לקיום דיון במעמד הצדדים בבקשת העיקולים, ובית המשפט של הערעור קבע ביום 16.11.15, כי התיק יוחזר לערכאה קמא על מנת שתשוב ותבחן את העתירה למתן עיקולים במעמד הצדדים.

7. ביום 29.11.15 התקיים במעמד הצדדים בבקשה להטלת עיקולים, וכב' השופט ביטון קיבל את הבקשה, לאור שינוי הנסיבות והעובדות מאז ניתנה החלטתו הקודמת.

8. הנתבעים הינם הורי המבקש 1 וחותני המבקשת 2, בבקשה שלפני לעיון חוזר ולביטול עיקול.

9. בין המבקשים לנתבעים נערכה עסקת מכר, בהתאם להסכם מכר מיום 17.8.2015, לפיה לכאורה רכשו המבקשים את הזכויות בדירה נשוא הבקשה, בסך של 1,600,000 ₪. לטענת המבקשים דין העיקול שהוטל על הדירה, להתבטל, היות ותמורתה של עסקת המכר שולמה במלואה עובר להטלת העיקול, ומכאן בקשתם.

10. מר דוד מרסיאנו ז"ל הלך לעולמו.

טענות המבקשים

11. לטענת המבקשים, המשיבה פעלה בחוסר תום לב מובהק, הן במסגרת הבקשה להטלת העיקולים והן בהמשך ההליך, בכך שלא גילתה לבית המשפט הנכבד פרטים מהותיים אשר היו בידיעתה עובר למועד הגשת הבקשה מטעמה, וכן הטעתה המשיבה את בית המשפט בנוגע למחיר העסקה בו נמכרו זכויות הנתבעים למבקשים ובנוגע לתמורת מכר הדירה.

12. עוד פעלה המשיבה בחוסר תום לב, לטענת המבקשים, בכך שלא המציאה את צו עיקול הנכס למבקשים, ואף הגדילה לעשות והגישה בקשה לאישור עיקול בבית משפט השלום בתיק 44965-12-15 (להלן: "תיק הבע"ק") במסגרתו תבעה את המבקשים בגין צו עיקול שלא הומצא להם, ובגין עיקול אותו נדהמו המבקשים לגלות באופן אקראי שעה שבדקו את מצב הרישומי של הנכס על מנת לסייס את הליכי הרישום בהתאם לחוזה הרכישה במסגרתו רכשו את הזכויות בנכס.

13. טענות המבקשים לעניין חוסר תום הלב של המשיבה נעוצות בכך שהמשיבה ידעה היטב על מצבו של עוה"ד שי שלמה ועל השעייתו, המשיכה לקבל ממנו החלטתו "הזויות" הנוגדות את האינטרס של הנתבעים, תוך כדי שהמשיבה יודעת לציין את מועד השעייתו המדויק של עו"ד שלמה ולציין באוזני בית המשפט כי כספים אשר היו אמורים להיות מופקדים אצלו בנאמנות, הועברו לידיו במזומן, (ומקום קבורתם לא נודע), עובדה המוכיחה כי המשיבה ידעה שעו"ד שלמה מייצג את הנתבעים בניגוד עניינים.

14. במסגרת הדיון בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר בהוצל"פ שהגיש הנתבע בבית המשפט השלום תיק 17908-09-15 , הצהיר ב"כ המשיבה כי בבוקרו של יום הדיון, היינו ביום 28.12.2015, קיבל ב"כ המשיבה הודעת SMS, בזו הלשון: "אורן בוקר טוב כפי שהודעתי לך אתמול דוד (הנתבע) חוזר בו מההתנגדות בתיק שקבוע להיום. אנחנו נמסור הודעה מתאימה לבית המשפט באמצעות העו"ד החדש שלו ניר לוי שיהיה לך יום טוב ובהצלחה שי שלמה".

15. בעקבות הצהרתו זו של ב"כ המשיבה, נדחתה התנגדותו של הנתבע. ההמחאות בגינן הוגשו בקשות הנתבע להתנגדות לביצוע שטר, היו בין השאר האמצעי לביסוס עילת תביעה נגד הנתבעים כתנאי יסוד להטלת העיקולים זמניים, ככל והיו ממשיכים להתנהל הליכי ההתנגדות הרי שעיקרה של התביעה היה צריך להתברר בפני בית המשפט במהלך הדיון בהתנגדות ולאחר קבלת ההתנגדות. אולם, המשיבה בחרה להעביר את הודעת עוה"ד שלמה לבית המשפט, לבצע מחטף של דחיית ההתנגדות, לבסס עילה להטלת העיקול באמצעות המחאות שביצוען ממתין להכרעת בית המשפט בדיון בבקשת ההתנגדות ולחטוף סעדים זמניים נגד הנתבעים וצדדי ג' שנפלו קורבן להתנהלות המשיבה.

16. לטענת המבקשים, ביטול העיקול מוצדק בשל נסיבות העניין, לאור העובדה כי עובר למועד הטלת העיקול רכשו המבקשים זכויותיהם בנכס ושילמו את מלוא התמורה.

17. עוד טוענים המבקשים, מאז מתן הצו ועד למועד הגשת בקשה זו, נתגלו עובדות חדשות הנוגעות לעיקול האמור, בדמות חוסר תום הלב של המשיבה, רכישת מלוא הזכויות על ידי המבקשים תוך קיום מלוא חובותיהם כרוכשים, הליך לא תקין בבקשת הטלת העיקול, הפרת החלטת בית המשפט לקיום דיון במעמד הצדדים (מהפן המהותי).

18. כמו כן, טוענים המבקשים שמתן הצו מלכתחילה היה שגוי לאור העובדה כי המשיבה לא גילתה לביהמ"ש בזמן אמת כי עסקת מכירת הדירה הושלמה, לאור העובדה כי טענות המשיבה להעברה ללא תמורה או מכירה במחיר משפחתי הופרכו, וכן לאור העובדה כי הותרת הצו על כנו תגרום למבקשים נזק בלתי הפין על לא עוול בכפם.

טענות המשיבה ויתניה בע"מ

19. המשיבה טוענת כי יש לסלק על הסף את הבקשה בגין בשתק, מניעות ושיהוי קיצוני, זאת מאחר ובקשה לביטול צו עיקול זמני יש להגיש לא יאוחר מתוך 30 יום ממועד מתן הצו. בנוסף, מדובר בצו עיקול זמני שבגינו הוגשה בדצמבר 2015 תובענה לאישור צו עיקול זמני (לרבות כנגד המבקשים), במסגרת תיק בע"ק 44965-12-15 וגם אז לא טרחו המבקשים להגיש כל בקשה לביטול צו העיקול הזמני, וזאת במשך למעלה משנה ושלושה חודשים נוספים.

20. עוד טוענת המשיבה להעדר עילה ולו לכאורה ל"עיון חוזר". לא ניתן לגלות שום עילה "חדשה", ולו לכאורה, ל"עיון חוזר" בהחלטה המקורית שהורתה על צווי עיקול זמניים מיום 29.11.15. שום שינוי נסיבות "חדש" כזה לא נטען ולא הועלה בבקשה. כל האירועים המתוארים בבקשה - לרבות כאלו שהתרחשו לאחר מתן צו העיקול הזמני הם אירועים (למצער) מלפני יותר משנה, בוודאי לפני חודשים ארוכים, והם בוודאי אינם בגדר "נסיבות חדשות" שיכולות להצדיק "עיון חוזר", אלא דווקא ההפך הוא הנכון - הטענות החמורות הכלולות בבקשה, במיוחד אלו הנוגעות להברחות נכסים מובהקות מצד המבקשים, הנתבעים ועו"ד שי שלמה, רק מחזקות את מתן צו העיקול הזמני לכתחילה, ואף מצדיקות אישור העיקולים, שהנתבעים ועו"ד שי שלמה והמבקשים התנגדו להם לכתחילה, בטענות כוזבות (כמסתבר - במודע). גם טענות אלו המכוונות למערכת היחסים שבין עו"ד שי שלמה והנתבעים אינן חדשות, אלא מדובר בטענות שהועלו על-ידם עוד במרץ 2016, בזמן שמר מרסיאנו ז"ל היה בין החיים. ממילא, כל נסיבות הבקשה היו ידועות לנתבעים ולמבקשים בזמן אמת, קרי לפני למעלה משנה, וחרף זאת אין שום הסבר בבקשה מדוע היא מוגשת עתה על-ידי המבקשים דווקא ולא על-ידי הנתבעים.

21. לטענת המשיבה, המבקשים מלינים על כך שעו"ד שלמה מחזיק אצלו שלא כדין לטענתם, כספים בהיקף של כ- 270,000 ₪ השייכים לנתבעים. לטענת המשיבה, מדובר למעשה בטענות המהוות במובהק משום "הודאה והדחה" לפיה למבקשים ו/או לנתבעים, כספים אשר הוסתרו על ידם ולא הוצהרו על ידם במסגרת התשובות לצו העיקול הזמני. לטענת המשיבה טענות המבקשים בעניין, אינן מצדיקות את ביטול צו העיקול הזמני ואף יש בהן משום הודאות בעל דין המצדיקות לא רק את הטלת העיקולים הזמניים לכתחילה אלא גם אישורם של העיקולים הזמניים במסגרת תיק אישור העיקול.

22. עוד מוסיפה המשיבה, בקשת המבקשים כוללת ערב רב של טענות הנוגעות למערכת היחסים שבין עו"ד שי שלמה לבין הנתבעים, וכן טענות להונאה ולמרמה מצד עו"ד שלמה והחזקת כספים בהיקף של 270,000 ₪ אצלו או אצל עו"ד יניב גלבוע. מדובר בטענות שמי שיכול להעלותן הם הנתבעים ולא המבקשים, שלמעשה מנסים ליטול לעצמם מסיבה לא ברורה כלשהי, את המעמד המשפטי של "החייבים" או הנתבעים בתיק העיקרי. מכל מקום, טענות מסוג אלו שהעלו המבקשים לא יכולות להתברר או להישמע ללא צירוף עמדות הנתבעים, עו"ד שי שלמה ועו"ד יניב גלבוע ומבלי לאפשר לתובעת לחקור חקירה נגדית את גב' שרה מרסיאנו, את עו"ד שי שלמה ואת עו"ד יניב גלבוע, שכלפיהם מופנות מרבית טענות המבקשים.

23. בנוסף, טוענת המשיבה לשימוש לרעה בהליכי משפט, בשל ריבוי תובענות במקביל והסתרת עובדות ומסמכים מהותיים, באשר המבקשים הגישו לבית המשפט לענייני משפחה תובענה נוספת שתכליתה וסעדיה זהים- ביטול צווי העיקול.

24. עוד טוענת המשיבה, להעדר תצהיר תומך כדבעי, באשר הבקשה מפנה לתצהיר אחר שהגישו המבקשים או מי מהם לבית המשפט לענייני משפחה, ומשכך מדובר בתצהיר שאינו קביל.

25. לטענת המשיבה, בקשת המבקשים בקשר לתקיפת פסקי דין סופיים וחלוטים בתיקי ההתנגדויות, נעדרת כל מעמד והוגשה בשיהוי קיצוני וללא כל הצדקה, והיא מנסה "לבטל" שלא כדין ושלא בסמכות ובדרך לא דרך פסקי דין סופיים חלוטים שהתקבלו בבית המשפט, בידיעת הנתבעים ובאי כוחם דאז, בזמן אמת.

26. לטענת המשיבה, צו העיקול מיום 29.11.15 ניתן לאחר שכבר הובאה בפני בית המשפט ובפני בית המשפט של הערעור עובדת רישום הערת האזהרה לטובת המבקשים.

27. עוד טוענת המשיבה, כי העיקול שהוטל על הדירה גובר על הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקשים.

28. לטענת המשיבה, טענה זו והטענה כי עסקת המכר נעשתה בתמורה מלאה, הן טענות ממוחזרות שכבר הועלו לפני למעלה משנה במסגרת הליכי אישור העיקול בתיק הבע"ק. לפיכך ראויות טענות אלו וטענות הנגד של המשיבה להתברר במסגרת הליכי אישור העיקול ולא במסגרת ההליכים בתיק זה.

29. עוד טוענת המשיבה, כי עסקת המכר של הדירה בזיכרון נעשתה בחוסר תום לב קיצוני ושלא בתמורה מלאה.

30. לטענת המשיבה, הלכת אהרונוב וסעיף 127 לחוק המקרקעין לא חלים בענייננו.

טענות המשיבות 1-2 (אשל שרה ודוד בע"מ ושרה מרסיאנו)

31. המשיבות מסכימות עם בקשת המבקשים.

32. לטענת המשיבות מטרתה האחת והיחידה של המשיבה היא להחזיק את המבקשים שלא כדין כבני ערובה.

33. טוענות המשיבות כי עסקינן בעיקול שנעשה במחטף במקרה הרע, ואילו במקרה הטוב, היה זה מהלך שהוא בבחינת ניצול מצוקת המשיבים שכשלו בבחירת ייצוגם ובניהול עניינם, עת ב"כ הקודם נטל את הייצוג כאשר הוא מושעה, שעה המשיבים אינם נמצאים בארץ וכשהם תולים את כל יהבם במי שאמון היה על ייצוגם.

34. עוד טוענות המשיבות כי הליכי מכר הדירה, כמו גם התמורה עמדו במתאם צורכי השוק דאז. העובדה כי חלקה הארי של התמורה, נפרעה לבנק למשכנתאות וכי זה האחרון אישר את העסקה, לרבות סילוק משכנתאות הדדיות בין המוכרים לקונים מעידה, כי לו סבר הבנק למשכנתאות, כי משהו מתנהל שלא כשורה כי אז לא מאשרים את העסקה ובתוך כך את הלוואת המשכנתא.

יתרת התמורה שמעבר למשכנתא שולמה למשיבים, עובר להטלת העיקול, באמצעות ב"כ דאז עו"ד יניב גלבוע.

35. לטענת המשיבות, במועד הטלת צו עיקול המקרקעין אין למשיבה כל זכויות גם לא מכוח עיקול וכי זכויות המבקשים גוברות, שכן אף לשיטתה של המשיבה בפרוטוקול הדיון נעשתה עסקת מכירה.

36. עוד מוסיפות וטוענות המשיבות, אמת היא, למשיבים טענות קשות וחמורות כנגד עו"ד שי שלמה, על דרך ייצוגם, אופן קבלת הייצוג הכרוך במצגי שווא, השכר שבגינו שילמו לאחרון בעודו תחת שלילת רישיון ובהטעיה חמורים, כמו גם נטילת כספים בשמם, בגין מכירת הציוד של המסעדה, המוניטין, הסתרת עובדות, הפרת חובת נאמנות, הסתרת פרטים. על כל אלה הגישו המשיבים תלונה ללשכת עו"ד. אולם, לכך אין קשר עם עסקת הדירה למבקשים ומדובר בניסיון לזרות חול בעיני בית המשפט.

תשובת המבקשים

37. לטענת המבקשים, תוצאות הליך בע"ק בתיק 44965-12-15 והעובדות שהוכחו במסגרתו, הן שהוכיחו את טענות המבקשים כי ככל שהיו עובדות אלו מתגלות במסגרת הדיון בבקשת המשיבה להטלת עיקול, תוך צירופם של המבקשים כצד להליך כפי שהיה ראוי להיעשות מלכתחילה, לא היה בית המשפט מורה על הטלת העיקול, וכי העובדות שהוכחו במסגרת ההליך הנ"ל מוכיחות כי עיקול זה בשגגה הוטל והגיע שעתו להתבטל.

38. לטענת המבקשים, בשעה שביהמ"ש נתן החלטתו על הטלת העיקול, לא הובאה לידיעת ביהמ"ש העובדה כי הנכס נמכר לצדדי ג' ותמורתו שולמה במלואה. בית המשפט כלל לא היה מודע למעורבותו של צד ג' כלשהו ועובדה זו גולתה לבית המשפט רק במסגרת ההבהרה שהוגשה על ידי המשיבה, שלא במסגרת בקשתה העיקרית. אף אם תטען המשיבה כי הבהירה לבית המשפט שהנכס נמכר לצדדי ג', הרי שהמשיבה לא גילתה לבית המשפט או שלא ידעה כי מלוא התמורה שולמה עובר למועד בקשת העיקול. משכך לא עמדו בפני בית המשפט הנכבד במועד מתן החלטתו להטלת עיקול, מכלול השיקולים אותם עליו לשקול.

39. המבקשים מוסיפים וטוענים, כי במסגרת הליך הבע"ק, בית המשפט הבהיר כי טענות המשיבה כלפי המבקשים מתמצה בניסיון לכאורה להברחת רכוש, אולם הדרך לברר הליך זה אינה באמצעות העיקול ובקשה לאישורו, אלא באמצעות נקיטת הליך ישיר נגד המבקשים כפי שתמצא לנכון, או באמצעות הליכי פש"ר נגד הנתבעים.

40. לטענת המבקשים, ביום 2.12.2015 נמסר לידם צו עיקול על עיקול כספים בלבד, למבקשים לא היה שמץ של מושג אודות הטלת העיקול על דירתם במסגרת העיקולים שהוטלו על הנתבעים.

41. המבקשים טוענים, כי ביום 5.6.2016 שיגרו המבקשים הודעת דוא"ל לב"כ דאז עו"ד גיל פינס במסגרתו ניסה המבקש 1 להפציר בב"כ להגיש בקשה לביטול העיקול. לטענתם הם עשו כל מאמץ להבין מצבם המשפטי, וכי אין להטיל עליהם אשמה כשלהי לשיהוי.

42. לטענת המבקשים, כי נקיטת הליך הבע"ק המיותר מצד המשיבה אשר בית המשפט בהליך הנ"ל גילה דעתו כי דינו להימחק, היא שגרמה למבקשים שלא לפעול באופן הנכון, הטעתה את המבקשים להטיל את כל כובד משקלם על הליך הבע"ק תוך זניחת הטיפול בהליך ביטול העיקול שלא במודע ושלא מתוך הבנה משפטית.

43. עוד טוענים המבקשים, כי אין כל פסול בכך שהתצהיר שצורף לבקשה זו הינו זהה לתצהיר שהוגש במסגרת אחרת ובהליך אחר כאשר העובדות הנטענות זהות.

44. המבקשים טוענים, כי תמורת הרכישה שולמה על ידי המבקשים באמצעות הלוואות משכנתא והלוואות למימון ההון העצמי וכן באמצעות כספים שנתקבלו מהורי המבקשת 2, בנוסף, המבקשים אף התגוררו בשכירות בנכס במשך כשנה עובר למועד הרכישה, עובדה המסבירה את רצונם של המבקשים לרכוש את הדירה הספציפית.

לטענת המבקשים, כל הנסיבות מראות כי לא עסקינן בהברחת רכוש אלא ברכישה תמימה בתום לב ובתמורה מלאה ודינו של עיקול זה להתבטל.

45. לטענת המבקשים, כל השתלשלות האירועים המתוארת על ידי המשיבה בנוגע להחלפת הייצוג מעוה"ד שי שלמה לעוה"ד ניר לוי ו/או עורכי דין אחרים מטעם הנתבעים, אינה רלוונטית לבקשה זו.

46. לטענת המבקשים, המשיבה לא עמדה, ולו ברף התחתון להוכחת חוזה למראית עין.

דיון והכרעה

47. המבקשים, הגישו בקשה שכותרתה "בקשה דחופה לעיון חוזר ולביטול עיקול על נכס מקרקעין".

48. בהחלטתו מיום 28.3.17 קבע כב' השופט ביטון:

"בקשה לביטול צו עיקול זמני יש להגיש בתוך 30 ימים ממועד המצאתו. על כן, חלף המועד להגשת בקשת הביטול ואין מקום לדון בה כעת שנה ומחצה לאחר שזה ניתן.

בקשה לעיון מחדש בצו העיקול הזמני לאור נסיבות שהשתנו תועבר למותב המטפל בתיק זה".

49. בקשה לעיון חוזר בצו עיקול זמני לאור נסיבות חדשות, נסמכת על הוראות סעיף 368(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובע:

"לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו.".

50. הנה אם כן, בבואנו לבחון אם קיימת עילה לעיון מחדש בעיקול שהוטל ביום 29.11.15, קרי, לפני למעלה משנה וחצי, על המבקשים להראות כי חלו נסיבות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו.

51. עיון בבקשת המבקשים מעלה כי המבקשים סיכמו טענותיהם באלה:

• המשיבה ידעה כי הנתבעים אינם מיוצגים והעלימה זאת מבית המשפט.
• המשיבה ידעה בזמן אמת כי העסקה הושלמה במחיר שוק וכי מלוא התמורה הועברה לידי הנתבעים או ב"כ שמעל בכספים.
• המשיבה ידעה בזמן אמת כי אין כל עילה להטלת העיקול ושאין עילה להגשת תביעה בהליך בע"ק נגד המבקשים.
• המשיבה ידעה בזמן אמת או היה עליה לדעת או העלימה עין מהעובדה כי "החזרה מהתנגדויות" הנתבעים לביצוע השטרות אינה משקפת את האמת העובדתית.

52. בגין טענות אלה סבורים המבקשים כי דין העיקול שהוטל ביום 29.11.15 להתבטל, וכי לא היה מקום להטלתו לכתחילה.

53. בחינת שינוי נסיבות, מצריך בחינה האם חל שינוי נסיבות הנוגע לעילת התביעה או למאזן הנוחות או ליסוד ההכבדה.

54. בטרם בחינת טענות המבקשים כאמור לעיל, ובחינת השאלה אם בענייננו מתקיים שינוי נסיבות המחייב עיון מחדש, אני סבורה שתחילה יש לדון בשאלת השיהוי אשר הועלתה על ידי המשיבה.

55. כאמור, העיקול בהליך זה הוטל ביום 29.11.15 לאחר דיון במעמד הצדדים (המשיבה והנתבעים), קרי לפני כשנה וארבעה חודשים עובר למועד הגשת בקשה זו.

56. במסגרת תגובתה צירפה המשיבה במסגרת נספח 35 אישורי מסירה של צווי העיקול למבקשים עוד ביום 2.12.15 וכן אישור רישום העיקול ברשם המקרקעין.

57. בתשובתם טענו המבקשים, כי צווי העיקול שהומצאו לידיהם נוגעים אך לצו עיקול כספי ולא צו עיקול מקרקעין, כשלטענתם נודע להם מההליכים שנוקטת המשיבה בעניין דירתם אך ורק למפרע, עת ביקש ב"כ שייצג אותם בהליך רכישת הנכס, להשלים העסקה ברישום.

58. המבקשים לא מציינים את המועד המדויק בו נודע להם אודות צו העיקול, אולם במסגרת הליך הבע"ק לאישור עיקול, אין כל מחלוקת כי המבקשים ידעו כבר אז אודות צו העיקול על הדירה בזכרון יעקב, כאשר כתב הגנה מטעמם הוגש עוד ביום 8.2.16, אולם הנתבעים בחרו שלא להגיש כל בקשה לעיון מחדש בצו העיקול כבר אז.

59. בנוסף, מעיון בתכתובות דוא"ל עם ב"כ דאז עוה"ד פינס אשר צירפו המבקשים לתשובתם, עולה כי כבר אז המבקש 1 פנה לב"כ ומברר אודות צו העיקול שהטילה המשיבה. המבקשים צירפו תכתובת דוא"ל מיום 5.6.16 בה נכתב כך:

"We asked from the beginning what are all the different possibilities to remove the "ikulim" that is the core of our demand and if there is such possibility we do not understand why you did not propose it to us from the beginning. It would in one hand prevent from any other possible 'ikul' that does not concern us' and in another hand would remove the present "ikul" from Vitanya."

60. לפיכך, כבר במסגרת הודעת דוא"ל זו מגלים המבקשים דעתם אודות הגשת בקשה לביטול עיקול, אולם הם הטילו את הסיבה לאי הגשת הבקשה כבר אז בבא כוחם דאז, אשר לטענתם טען כי אין בכך צורך, וכי מוטב לנהל את ההליך בבע"ק.

61. אולם, מעיון בהודעת הדוא"ל מב"כ המבקשים מיום 7.6.16, עולה כי המבקשים הם אלו שביקשו מבא כוחם שלא להגיש את הבקשה מאחר והדבר אינו כלול בשכר הטרחה המוסכם.

עוד עולה מהודעת דוא"ל זו, כי בא כוחם הבהיר להם כי לשיטתו רק עתה יש טעם בהגשת בקשה מעין זו.

62. אינני מקבלת את טענת המבקשים כאילו הטענות הטקטיות שהעלו ב"כ או הטענות ביחס להסכם שכר הטרחה אינן מן העניין שכן יש בהודעת דוא"ל זו להראות, כי כבר במועדים אלו ידעו המבקשים אודות צו העיקול על הדירה, וכי הסיבה לאי הגשת בקשת הביטול אז נעוצה, בין אם בשיקולים טקטיים או בכך שהמבקשים עצמם הם אלו שדרשו מב"כ דאז שלא להגיש בקשה שכזו, מאחר ובקשה שכזו לא הייתה כלולה במסגרת שכר הטרחה של משרד פיינגרהוט.

63. יתר על כן, בהודעת דוא"ל נוספת ששיגר המבקש 1 למשרד פיינגרהוט, עולה כי המבקשים דרשו לקבל הצעת מחיר לשם הגשת הבקשה.

64. הנה כי כן, אם נלך לשיטת המבקשים עצמם, עולה כי המבקשים ידעו אודות צו העיקול לכל הפחות לפני למעלה משנה מהגשת בקשתם זו, אולם משיקולים שלהם הם בחרו שלא להגיש את הבקשה לעיון מחדש כבר אז ויש לראות בכך שיהוי.

65. בנוסף, ניסיונות המבקשים לתלות את אי הגשת הבקשה, בנקיטת הליך הבע"ק, שלטענתם היא שגרמה למבקשים שלא לפעול נכון, דינן דחייה ומוטב אלמלא נטענו כלל. שיקוליהם הטקטיים של המבקשים או באי כחם לגבי אופן ניהול ההליכים נגדם, אינו שיקול שיש לקחת בחשבון כאשר נבחנת שאלת השיהוי.

66. זאת ועוד, טענות המבקשים לעניין המועד בו ידעו על צו העיקול, עומדות בסתירה להודעה מאת המבקשים עצמם מיום 13.12.15, עת מסרו בהודעה בזו הלשון:

"אנו מאשרים העתק מצו העיקול אשר נתקבל אצלנו.

בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 2.12.2015 אנו מתכבדים להודיע לבית המשפט הנכבד כי אין ברשותנו כספים המגיעים לנתבעים ואותם ניתן לעקל.

אין ברשותנו נכסים השייכים לנתבעים ואותם ניתן לעקל.".

67. לפיכך המבקשים ידעו אודות צו העיקול על הדירה בזיכרון יעקב כבר במהלך חודש דצמבר 2015.

68. לאור האמור לעיל, נקטו המבקשים בשיהוי רב בהגשת בקשתם זו, ויש להורות על דחיית הבקשה כבר מטעם זה.

69. עם זאת, ראיתי לנכון להמשיך ולדון בשאר טענותיהם של המבקשים.

70. כאמור במסגרת הבקשה, המבקשים ביססו את עיקר טענותיהם על מערכת היחסים בין הנתבעים לבין עו"ד שלמה, אשר מייחסות לעו"ד שלמה מעשי הונאה ומרמה.

71. ביחס לעניין זה, הרי שמעבר לכך שלא ברור מדוע הנתבעים לא צורפו כמשיבים לבקשה, אף שהטענות ביחס לעו"ד שי שלמה נוגעות למערכת היחסים בינם לבינו, הרי שאין בטענות אלו כדי להוות שינוי נסיבות כמצוות תקנה 368 א' לתקנות סדר הדין האזרחי, המצדיקות עיון מחדש בהחלטה.

72. אומנם הנתבעים הגישו תלונה נגד עו"ד שלמה, אולם, אף במסגרת תגובתם לא ברור מהי גרסתם אודות הטענות שהועלו על ידי המבקשים ועל ידי המשיבה ביחס למערכת היחסים בינם לבין ב"כ דאז, ביחס לבקשה שלפניי. רק לאחר שהמשיבה עתרה לצרפם כמשיבים, הגישו הנתבעים תגובתם, שאינה נתמכת בתצהיר כדין, ומטעם זה הרי שדינה דחייה.

73. לאור האמור, הרי שאין בטענות ביחס למערכת היחסים בין הנתבעים לבא כוחם דאז עו"ד שי שלמה כדי לבסס שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה על הטלת העיקול.

74. בנוסף, המבקשים העלו במסגרת הבקשה והתשובה מטעמם טענות שאין בהן ממש ביחס לאי ידיעת בית המשפט, בעת מתן ההחלטה לצו עיקול, בדבר הערת האזהרה הרשומה על זכויות הדירה בזיכרון יעקב.

75. עובדה רישומה של הערת אזהרה, הייתה ידועה לא רק לבית המשפט בעת מתן צו העיקול ביום 29.11.15, אלא גם לבית המשפט של הערעור, במסגרת בקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי המשיבה לאחר שבקשתה למתן צו עיקול במעמד צד אחד נדחתה.

76. באשר לטענה לעניין התמורה, הרי שהמבקשים עצמם מעידים כי חלק מכספי התמורה מצוי בידיו של עו"ד שלמה.

77. כמו כן, אף אם נכונה טענת המבקשים, הרי שאין בכך בכדי להוות שינוי נסיבות כמצוות תקנה 368 א' לתקנות סדר הדין האזרחי. טענה זו הייתה ידועה למבקשים כבר לפני למעלה משנה, אולם מטעמים שלהם בחרו המבקשים שלא לעשות דבר בעניין זה, ואין להם אלא להלין על עצמם.

78. גם ביחס לשאר טענות המבקשים כאילו המשיבה ידעה בזמן אמת כי אין כל עילה להטלת העיקול ושאין עילה להגשת תביעה בהליך בע"ק נגד המבקשים, וכי המשיבה ידעה בזמן אמת או היה עליה לדעת או שהיא העלימה עין מהעובדה כי "החזרה מהתנגדויות" הנתבעים לביצוע השטרות אינה משקפת את האמת העובדתית, הרי שמעבר לכך, שלא מצאתי כל נימוק ענייני בגינן לעיון חוזר, אין בהן בכדי להוות שינוי נסיבות שיכול להצדיק קבלת הבקשה שלפניי.

79. בנוסף לאמור לעיל אציין כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ערוך כדין, שכן התצהיר שצורף נערך בתמיכה לבקשה למתן פסק דין הצהרתי על בעלות המבקשים בדירה, במסגרת הליך אחר. לפיכך מן הראוי לדחות את הבקשה כבר מהטעם שלא צורף לה תצהיר ערוך כדין בתמיכה בעובדות נשוא הבקשה שלפניי.

אציין כי במסגרת התשובה לתגובה, ולאור טענות המשיבה בעניין התצהיר, טרחו המבקשים לצרף תצהיר תמיכה לבקשה עצמה.

80. מהטעמים שפורטו לעיל עולה כי לא חל שינוי נסיבות הנוגע לעילת התביעה או למאזן הנוחות או ליסוד ההכבדה.

81. לאור כל האמור לעיל, נדחית הבקשה.

המבקשים ישלמו למשיבה (ויתניה בע"מ) הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ז, 26 יוני 2017, בהעדר הצדדים.