לפניי בקשת הנתבעת- המבקשת, מיום 21/02/16 ( להלן:" הבקשה") לביטול פסק הדין שניתן כנגדה, בהעדר הגנה, על ידי כבוד הרשם הבכיר זיתוני ביום 25/11/15 ( להלן: "פסק הדין").

בהחלטתי מיום 21/02/16 הוריתי על הגשת תגובה מטעם התובע- המשיב וכן הוריתי על עיכוב הליכי ביצוע פסק הדין כנגד המבקשת מהטעמים שפורטו באותה החלטה.

העובדות הצריכות לעניין

1. כתב התביעה בתיק זה הוגש ביום 07/10/15, בעילה של לשון הרע.

במסגרת התביעה, עתר המשיב לחייב את המבקשת בפיצויים בסך של 100,000 ₪, מכוח חוק איסור לשון הרע תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").

יצוין, כי המשיב והמבקשת הם שכנים, מזה כשמונה שנים, המתגוררים בבית משותף.

2. ביום 10/11/15 הגיש המשיב בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, בה טען כי כתב התביעה נשלח למבקשת יום לאחר מועד הגשתו אולם לא נדרש על ידי המבקשת, וכי ביום 29/10/15 הגיע הוא, עם שכנו, (להלן: "מר ויינשטיין"), לסף דלתה של המבקשת, על מנת למסור לה את כתב התביעה, אך המבקשת סירבה לפתוח את דלת ביתה.

3. עוד נטען באותה הבקשה, כי נשלח לב"כ המבקשת מכתב דרישה, טרם הגשת כתב התביעה וכי מכתב זה נענה על ידה, וכן כי במכתב נוסף ששלח המשיב, הוּדע לב"כ המבקשת אודות על הגשת כתב התביעה.

4. כב' הרשם זיתוני, בהחלטתו מאותו יום, דחה את הבקשה מאחר שבאותה העת טרם חלף מנין הימים לשם הגשת כתב הגנה, תוך שנכתב, בנוסף, כי אין זה מתקבל על הדעת שהמבקשת תגיב באמצעות באת כוחה למכתב דרישה, כאמור, ולא תגיש כתב הגנה.

5. הנה כי כן, בחלוף מניין הימים על פי התקנות, הגיש המשיב, פעם נוספת, בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה וביום 25/11/15 נעתר בימ"ש לבקשתו וניתן פסק דין בתובענה, על פיו חויבה המבקשת לשלם למשיב סך של 100,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

6. בבקשה שמונחת לפניי כעת טוענת המבקשת כי יש לבטל את פסק הדין משני טעמים:

א. ביטול מחובת הצדק - בהעדר מסירה כדין. לטענת המבקשת כתב התביעה לא הומצא לה כלל, ורק ביום 09/02/16, עת הודבקה על דלת ביתה מעטפה הכוללת את הפסיקתה שנחתמה, למדה היא אודותיו ובתוך כך למדה היא על הגשת כתב התביעה כנגדה. המבקשת מכחישה את הטענה לפיה היא סירבה לפתוח את דלת ביתה; לטענת המבקשת מר ויינשטיין כלל אינו שכן בבניין; לטענתה, פסק הדין ניתן בלא שיהיה בתיק אישור מסירה, ועל סמך תצהירו של המשיב בלבד.

ב. ביטול בשל סיכויי הגנה טובים העומדים לה, לטענתה, כנגד התביעה בהכחישה את טענות המשיב, כמפורט בהרחבה בבקשתה, בכל הנוגע לפרסום לשון הרע על ידה כנגדו ובטוֹענה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן הנזק שייגרם לה, לוּ לא יבוטל פסק הדין, גדול מזה שייגרם למשיב במידה שיבוטל פסק הדין.

7. המשיב, המתנגד לבקשה, העלה מספר נימוקים בתגובתו:

ראשית, נטען כי חלף מנין 30 הימים לשם הגשת הבקשה והמבקשת לא הגישה בקשה להארכת מועד להגשתה;

שנית, לטענת המשיב, יש לדחות את טענת המבקשת לביטול פסק הדין מחובת הצדק מאחר שיש לראות בהמצאה שבוצעה המצאה כדין.

שלישית, לשיטתו של המשיב, סיכויי הגנתה של המבקשת קלושים ביותר, טענותיה נטענות ללא כל בסיס, בעודה מכפישה את שמו, ופוגעת בו במישורים שונים.

דיון והכרעה

8. לאחר בחינת טענות הצדדים ובחינת המסמכים שהוגשו לתיק, אני מוצאת לקבל את הבקשה לביטול פסק דין, אולם להתנות את הביטול בהפקדה ולחייב את המבקשת בהוצאות המשיב.

אנמק את טעמי.

9. ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

בית המשפט מאבחן בין פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין פסק דין אשר ניתן אומנם כהלכה אך לבית המשפט הסמכות לבטלו לפי שיקול דעתו.

10. מקום בו ניתן פסק דין בהעדר הגנה כשהתובענה לא הומצאה כדין לידי המבקש – קמה למבקש עילת ביטול מחובת הצדק.

פסק דין שניתן בהעדר הגנה, יוצר חזקה שהנתבע הוזמן כדין וכי בית המשפט בחן את מסמכי המסירה והשתכנע כי אכן כתב התובענה נמסר לנתבע כדין ובמצב דברים זה, הנטל הוא על הנתבע לשכנע בדבר אמיתות טענתו שלא הוזמן כדין ולא ידע על ההליכים נגדו.

11. במקרה שלפניי, עולה מאישורי המסירה ומהמסמכים שהוגשו לתיק, כי כתב התביעה הומצא כדין למבקשת ומכל מקום, אין לראותה כמי שלא ידעה אודותיו.

12. מהמסמכים שהגיש המשיב לתיק עולה כי כתב התביעה נשלח למבקשת, לכתובתה, אולם דבר הדואר לא נדרש.

וכך נכתב:

טופס מעקב משלוחים של דואר ישראל. מידע על דבר דואר שמספרו 07007565074IL

התקבל למשלוח ביום 07/09/15, הוחזר בסופו של יום בתאריך 06/10/15 לשולח מחמת שלא נדרש.

13. אם לא דרשה המבקשת את דבר הדואר, אשר הודעות אודותיו נשלחו לכתובתה, מה לה כי תלין על המשיב?

­

14. יתרה מזאת- לתגובת המשיב צורף תצהירו של מר ויינשטיין, המתגורר מזה כ- 14 שנים בבית המשותף בו גרים הצדדים, כך לדבריו, במסגרתו הצהיר כי בתאריך 24/10/15 התלווה הוא אל המשיב לדירתה של המבקשת בניסיון למסור לה את כתב התביעה, אולם המבקשת סירבה לפתוח את דלת ביתה.

15. זאת ועוד- לכל אלה יש להוסיף את מכתב ב"כ המשיב מיום 7/10/15 (אשר נשלח במענה למכתב ב"כ המבקשת מיום 6/9/15 ) בו נכתב כי המשיב הגיש תביעה כנגד המבקשת, כי כתב התביעה נשלח בדואר למבקשת אך לא נדרש על ידה וכן הוּבעה נכונות ב"כ המשיב להמציא לב"כ המבקשת את כתב התביעה על מנת שהמבקשת תוכל להגיש כתב הגנה.

(ראו אישור שצורף לתגובת המשיב, בדבר משלוח המכתב הנ"ל, בפקס, נושא תאריך

07/10/15) .

בכל האמור די כדי לדחות את טענות המבקשת בכל הנוגע לביטול מחובת הצדק.

16. בנסיבות אלה יש לבחון את ביטול פסק הדין במסגרת שיקול דעת בית המשפט.

במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל – האם יש בפי המבקש טעם להצדקת אי הגשת כתב ההגנה; מהם סיכויי ההגנה – האם הביטול יצמיח למבקש תועלת דהיינו: האם יש בפיו עילת הגנה מפני התובענה ( ראו: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' גורני, פ"ד מח (1) 830, 835-836).

17. על פי פסיקת בתי המשפט, קיימים יחסי גומלין בין שני שיקולים אלו – וככל שהתשובה לאחד מהם משכנעת יותר, כך קטן המשקל שיש לייחס לאחר [ראה לענין זה, ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז (4) 133)].

אבחן אפוא שיקולים אלה בהתייחס לנסיבות המקרה שלפניי:

18. השיקול הראשון - סיבת המחדל

לא מצאתי טעם של ממש בהסבריה של המבקשת הנוגעים לסיבת אי הגשת כתב ההגנה מטעמה במועד ולאיחור בהגשת הבקשה שלפניי.

ודוק - הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה בחלוף 58 ימים מעת שניתן פסק הדין (מיום 25/11/15 ועד ליום 21/2/16 ) . קיים שיהוי לא מבוטל בהגשת הבקשה וקשה להלום את טענת המבקשת לפיה למדה היא פסק הדין רק ביום 9/2/16 שעה שמהמסמכים שהגיש המשיב עולה, כי פסק הדין נשלח למבקשת ביום 13/12/15 .

אישור מסלול דבר דואר: RA3585414671L

דבר דואר שנשלח ביום 13/12/15 ובגינו נשלחו מספר הודעות לנמען.

יש ליתן משקל לפרק הזמן שחלף מאז נמסר למבקשת כתב התביעה, או למצער, מאז שידעה היא אודותיו, ועד למועד בו פנתה היא לבית המשפט. יש ליתן גם משקל, כאמור, למועד בו הוגשה הבקשה שלפני (ללא שהוגשה בקשה להארכת מועד).

19. גם אם אי עמידת המבקשת בזמנים הקבועים בתקנות לשם הגשת כתב הגנה או הגשת בקשה לביטול פסק דין הייתה מחמת טעות ובתום לב, הרי שחרף זאת אין להקל ראש באי עמידה בלוחות הזמנים שנקבעו בתקנות להגשת כתבי בי דין נוכח חשיבותם, כמו גם שאין להתעלם מעיקרון סופיות הדיון ומאינטרסים לגיטימיים של המשיב.

20. עם זאת, וחרף האמור והגם שישנם מקרים בהם המחדל בדמות איחור בפנייה לבית המשפט לבקשה לביטול פסק דין יהיה כה משמעותי עד שיאפיל על השיקול של סיכויי ההגנה ( רע"א (חיפה) 10940-05-09 הכובש חולון מפעלי מתכת בע"מ נ' חברת גב-ים לקרקעות בע"מ (מיום 25/5/09) אין בדעתי, כפי שאפרט להלן, להתעלם מטיעוני ההגנה שהציגה המבקשת, בפרט לאור כך שפעמים רבות הדגיש בית המשפט העליון את החשיבות של פתיחת שערי בית המשפט בפני מי שהגיש בקשה לביטול פסק דין באיחור כאשר דחיית הבקשה תגרום עוול למבקש.

21. השיקול השני - סיכויי ההצלחה של המבקשת אם יבוטל פסק הדין

על המבקש לבטל פסק דין שניתן נגדו, לפרט טעמי הגנתו, שכן השיקול המהותי בעת שמבוקש לבטל פסק דין, הוא סיכויי ההגנה שכן אך ברור שאין תועלת בביטול פסק דין כשאין תוחלת לטענות ההגנה.

בנסיבות העניין שלפניי, למקרא הבקשה ונוכח הנספחים שצורפו לה, ניתן לומר בזהירות המתבקשת, כי על פניו, בפי המבקשת טענות הגנה אשר ראוי ונכון לבררן ולטעמי יש ליתן לה את יומה בבית המשפט על מנת שטענותיה ידונו לגופן.

בבקשה, מפרטת המבקשת את התשתית העובדתית, מנקודת מבטה, תוך התייחסות לטענות המשיב. בתוך כך מעלה המבקשת שאלת משפטית, בה יש לדון, באשר להיות האמירות המיוחסות לה "לשון הרע", כטענת המשיב, אם לאו, כטענתה שלה, והאם עומדת לה הגנה כלשהי הגנה כלשהי בהתאם לחוק איסור לשון הרע.

ככלל, בתי המשפט מעדיפים לעסוק במהות ככל שניתן ולפצות בהוצאות על אי הנוחות שנגרמת למשיב כאשר מבוקש לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה וסבורה אני, כי יש לאזן בין זכותה של המבקשת להשמיע את הגנתה (בשים לב, כמובן, להתנהלותה עד כה), לבין זכויותיו של המשיב ואינטרס ההסתמכות שלו.

תרופת המשיב בנסיבות העניין, תהא בהשתת הוצאות על המבקשת וזאת כתנאי לביטול פסק הדין שניתן כנגדה.

22. לאור האמור, באיזון שבין זכות הגישה לערכאות, לזכות המשיב שלא לסבול ממחדלים דיוניים של המבקשת, מצאתי להתנות את ביטול פסק הדין בהפקדת ערבון בסך 3,000 ₪ וכן בתשלום הוצאות המשיב בסך 1,500 ₪ וזאת לא יאוחר מיום 05/04/16.

23. ביום בו יופקד העירבון וישולמו ההוצאות, תמציא המבקשת אישור כי כך נעשה לתיק בית המשפט.

24. יובהר, כי באם לא יבוצעו תשלום ההוצאות והפקדת העירבון, במלואם ובמועד שקצבתי, הרי שאורה על דחיית הבקשה ופסק הדין יוותר על כנו.

25. בזיקה להחלטתי מיום 21/02/16, יעוכבו הליכי הוצאה לפועל כנגד המבקשת עד ליום 5/4/16 או עד למתן אחרת.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ל' אדר א' תשע"ו,10 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.