לפני:

סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

החלטה

לאחר שעיינתי בהערות המבקש לחוות דעת הבודק, בתגובת המשיבה להערות, בתשובת המבקש לתגובת המשיבה ולתשובה המשלימה מטעם המשיבה, הגעתי לכלל החלטה, כדלקמן :

לעניין בסיס הנתונים לחישוב -

1. בהתאם לסעיף 10 להסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין נקבע כי:

"המשיבה תערוך בדיקה של סכומי הפדיון ששולמו למבוטחים חברי קבוצת התובעים המאושרת בפוליסות הביטוח שבפשרה בתקופה הרלוונטית (להלן: "הבדיקה"). במסגרת הבדיקה תבדוק המשיבה האם סכומי הפדיון ששולמו למבוטחים חברי קבוצת התובעים המאושרת בתקופה הרלוונטית, תואמים את נתוני הפוליסות (כהגדרת מונח זה לעיל")" (ההדגשה הוספה)

1. בהואיל העשירי להסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין הוגדרו נתוני הפוליסות כך : "....הסכומים להם הם היו זכאים בהתאם לנתוני פוליסות הביטוח כפי שמעודכנים בתיקי המבוטחים במערכות המשיבה (להלן: "נתוני הפוליסות")" (ההדגשה הוספה).
2. לטענת המבקש הכוונה הייתה כי הבדיקה תיעשה אל מול הפוליסות המקוריות או כי היה על המשיבה לאפשר לבודק לבדוק כל פוליסה מקורית שירצה כדי שיוכל להשוות את הנתונים שבפוליסות הפיסיות עצמן אל מול הנתונים שהוקלדו למחשב המשיבה (וזאת עקב טעויות הקלדת נתונים למחשבים של המשיבה). לטענת המבקש המונח "מערכות המשיבה" כולל את הפוליסות הפיזיות כשהוא מפנה לסעיף 16 להסדר הפשרה, לפיו: "..המשיבה מתחייבת למסור לבודק ולאפשר לו גישה לכל מסמך, דו"ח או נתון אחר שיבקש והנדרשים לצורך יישום ובדיקת הסדר פשרה זה לרבות הנתונים והדוחות במחשבי המשיבה" (ההדגשה הוספה). מנגד, לטענת המשיבה, הכוונה לא היתה כי הבדיקה תיעשה אל מול הפוליסות הפיזיות - שכן משמעות הדבר פתיחת אלפי פוליסות לבדיקה. הכוונה וההסכמה בהסדר הפשרה היתה כי הבדיקה תתבצע אל מול מערכות המחשוב שלה. מה גם שטענת המבקש כי הנתונים במערכות אינם תואמים את נתוני הפוליסות אינה נכונה.
3. סבורני כי אכן כוונת הצדדים לא הייתה כי הבודק יבדוק אלפי פוליסות פיזיות. האמור עולה, בין השאר, מההתכתבות של הצדדים לאחר שניתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה ובטרם ניתנה חוות הדעת של הבודק, בה ציין ב"כ המבקש במפורש כי: "מרשי מבין שלפי ההסדר אינכם חייבים להעביר לבודק כל פוליסה ופוליסה. הטענה היחידה שיש לו היא כי להבנתו המומחה לא קיבל גישה חופשית לנתונים שבמערכות המשיבה וכי חסמתם בפניו חלק מהאפשרויות - אני מבקש לדעת מהמומחה האם זה נכון?" (ציטוט מתוך המייל של ב"כ המבקש מיום 29.7.2018, נספח 1 לתגובת המשיבה בבקשה דנא, ההדגשה הוספה).
4. עם זאת, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות למומחה לערוך בדיקה משלימה של מדגם של פוליסות מקוריות אותן ישווה למול נתוני פוליסות הביטוח במערכות המחשוב של כלל ואל מול הנתונים האחרים מושא הבדיקה. ואפרט:
5. כפי העולה מההתכתבויות בין הצדדים שצורפו לתגובת המשיבה, בפועל בדק הבודק כ-20 פוליסות מקוריות (פיזיות) מול הנתונים שנמסרו לו מאת המשיבה ונתוני מערכות המחשוב שלה בציינו כי : "ביחס למסמכי הפוליסה נבדקו כ 20 תיקים בלבד ובהם אותרו מספר חריגים אשר צוינו בדוח. הוספתי לטיוטה את האמירה "לא נכללו בבסיס הנתונים מסמכי הפוליסה עצמם (למעט מדגם חלקי ובלתי מייצג)" (כאמור במייל של הבודק, מיום 5.8.2018, שצורף כנספח 1 לתגובת המשיבה).
6. לא ידוע מה נעשה לאחר המייל כאמור אולם בחוות הדעת ציין הבודק כי ב-2 נושאים בדק גם את הפוליסות המקוריות אל מול נתוני המשיבה (כאמור בסעיף ג' בעמ' 3 לחוות הדעת) וכי בנושא אחד - "בדיקה של המדד היסודי הרשום בקובץ הבדיקה" - לא אותרה בעיה (עמ' 4 וסעיף 3 לחוות הדעת) ואילו ביחס לנושא השני - "בדיקה של חברת המקור של הפוליסה" – ציין כי לאחר שנתגלה שוני בנתונים "הוסיפה החברה ביוזמתה את קבוצת הפוליסות הרשומות ככאלו שהונפקו על ידי חברת כלל בשנים בהם הייתה הטעות (לאחר החישובים השונים, נוספו 8 פוליסות לקבוצה שזכאית לתשלום)" (ההדגשה הוספה).
7. משעה שמחוות הדעת עולה כי עקב הבדלים שנמצאו בין הפוליסות המקוריות למול נתונים אחרים של המשיבה, בוצעו תיקונים שבעטיים התווספו פוליסות לקבוצה שזכאית לתשלום, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להגדיל את המדגם, כך שהבודק יבדוק 80 פוליסות מקוריות נוספות על אלו שכבר בדק למול נתוני מערכות המחשוב של "כלל" ואל מול יתר הנתונים אליהם התייחס וזאת על מנת לבדוק כי אכן אין טעויות הקלדה נוספות שיש בהן כדי להשליך על קבוצת הזכאים או סכום ההשבה.

לעניין הריבית -

1. בסעיף 13 להסדר הפשרה הוסכם כי "על כל התשלומים למבוטחים לפי סעיף זה יצטרפו ריבית והצמדה כדין ממועד התשלום בחסר למבוטח ועד למועד ביצוע ההשבה, וינוכה מס כדין" (ההדגשה הוספה).
2. המבקש טוען כי כאשר הוסכם כאמור הכוונה הייתה כי יש להוסיף על כל תשלום שנגרע מהמבוטחים "ריבית פיגורים" כאמור בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 (להלן: "חוק פסיקת ריבית והצמדה"), בשיעור של 7.5%, מאחר ומדובר בסכום שלא שולם ב"מועד הפרעון" כלשון החוק.
3. מנגד, המשיבה טוענת כי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה אינו רלבנטי משום ש"ריבית פיגורים" יש להוסיף אך ורק לחיוב פסוק ואף זאת אך ורק לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לפירעון הסכום ואילו בענייננו, סעיף 18 להסדר הפשרה, שאושר כפסק דין, קובע כי ההשבה תבוצע "בתוך 45 ימים לאחר הגשת דוח הבודק ובכפוף לכך שלא היו הערות לדוח" - כלומר, מועד הפירעון טרם הגיע וממילא לא ניתן כלל לדבר על "ריבית פיגורים". עוד טוענת המשיבה כי יש להוסיף "ריבית צמודה" מכוח הוראת סעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 וכי האמור עולה גם מההסכמות בין הצדדים כאמור בתכתובת המייל שצורפה לתגובה.
4. בדו"ח הבודק שהוגש לבית הדין צוין כי: "לסכום הנזק הצמוד למדד הוספה הריבית הרשומה בפוליסה לתקופה של עד מועד הפדיון הראשון, ממועד זה הוספה ריבית חשכ"ל" (סעיף ד' 3 בעמ 5 לחוות הדעת).

עוד צוין בחוות הדעת של הבודק כי : "כפי שהוסכם במיילים בין הצדדים, ריבית חשכ"ל תתווסף עד למועד אישור ההסדר (כלומר, עד ליום 3.9.2017). ממועד זה ועד לתשלום בפועל תחול ריבית לפי חוק פסיקת ריבית" (סעיף ד' 4.1 בעמ' 5 לחוות הדעת).

בהמשך מציין הבודק כי "ריבית חשכ"ל הינה בהתאם לחוק פסיקת ריבית שמשתנה בהתאם לתקופות" - כשהוא מפנה ל"ריבית צמודה" הנעה בין 1.2% - 1% בתקופה מ-1.7.2012 – 1.4.2016 (כאמור בטבלה שם בעמ' 6 לחוות הדעת).

1. מטענות הצדדים ומהאמור בחוות דעת הבודק אנו מסיקים כי לכאורה המחלוקת מתייחסת לתקופה שממועד הפדיון הראשון (מועד התשלום בחסר) ואילך – לגביה הוסיף הבודק "ריבית צמודה" ("ריבית חשכ"ל").
2. השאלה מושא החלטה זו היא שאלה פרשנית – האם "הפרשי ההצמדה והריבית כדין" שנקבעו בהסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין כוללים ריבית פיגורים או ריבית "רגילה".
3. ככלל, פסיקת הפרשי הצמדה וריבית נועדה לצורך שמירה על ערך הכסף והשבת המצב לקדמותו. כאמור בע"א 330/78 המהפך אגודה שיתופית בע"מ נ' פקיד השומה למס הכנסה, פ"ד ל"ה(2) 449, 503-504:

"ההצמדה והריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א – 1961, אינן באות לענוש את מי שחב בחוב, אלא באות להבטיח כי למרות חלוף העיתים ושינויי ערך המטבע, ישולם סכום המשקף את ערכו של הסכום המקורי ביום התשלום בפועל... הקרן בלווית הצמדה אינה אלא אותו סכום, שבו נתחייבה המערערת מעיקרה. הריבית, כפי שציינו לא אחת, באה לבטא את העובדה שהכסף אשר לתשלומו היה התובע זכאי, עוכב בידי אחר במקום להיות ברשותו ובשליטתו"

1. אמנם שונים הדברים כאשר מדובר בתשלום ששולם באיחור – שאז שיעור הריבית לא נועד רק לשמור על ערך הכסף אלא גם כדי להמריץ את מי שחייב היה לשלם – לעשות את זה בזמן (כאמור בתנג (ת"א) 45914-09-12 עו"ד חגי אולמן ואח' נ' אברהם לבנת בע"מ (ניתן ביום 19.4.2016 (פורסם במאגרים האלקטרוניים)). כאמור בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה לפיו "סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין ולא שולם על ידי החייב במועד הפרעון, ייווספו עליו, ממועד הפירעון עד מועד התשלום בפועל הפרשי הצמדה וריבית, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – ריבית פיגורים)".
2. אולם במקרה דנא אין מדובר ב"סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין"(כאמור בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה) כי אם ב"סכום כסף" שהוסכם על התשלום שלו במסגרת הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ("סכום הכסף" שעליו הוסכם על דרך הפשרה הוא השבה של 70% מהתשלומים שבוצעו בחסר ולא השבה מלאה). הסדר הפשרה אינו מציין כי במונח "הפרשי הצמדה וריבית כדין" הכוונה ל"ריבית פיגורים" כאמור בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה – משמע, ריבית אשר יש בה גם משום "ענישה" עקב איחור. אם וככל שהתכוונו הצדדים ל"ריבית פיגורים" (בשיעור של 7.5%) הדבר היה צריך להיות מצוין בהסדר הפשרה באופן מפורש.
3. לא זו אף זו, הרי שטרם הגיע גם "מועד הפרעון" כהגדרתו בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה הואיל ולפי סעיף 18 להסדר הפשרה מועד ההשבה הוא רק "בתוך 45 יום לאחר הגשת דוח הבודק ובכפוף לכך שלא היו הערות לדוח".
4. בהתאם לסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, "הפרשי הצמדה וריבית" מוגדרים כ"הפרשי הצמדה, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, על הסכום שמדובר בו בסעיף 2;" (ההדגשה הוספה). מכאן כי הריבית אליה מתייחס המונח "הפרשי הצמדה וריבית" הוא "ריבית צמודה"^[1].
5. גם מההתכתבות שצורפה לתגובת המשיבה אפשר להבין כי לא הייתה הסכמה על "ריבית פיגורים" (בשיעור של 7.5%). ב"כ המשיבה כתב ביום 29.7.2018, כך: "אכן שוחחנו והצעתי שעד למועד אישור ההסדר (שהוא למעשה מועד "הגשת התביעה הייצוגית", כי על פי ההסדר היא מאושרת ככזו) – תחול ריבית חשכ"ל כפי שהבודק חישב בטיוטת הדוח שלו. ממועד אישור ההסדר ועד לתשלום בפועל – תחול הריבית על פי חוק פסיקת ריבית (לפי הסעיף שהזכרנו בפגישה – לא זוכר אותו כרגע).. עו"ד דקל היה אמור לאשר עם מרשו את ההצעה האחרונה". על כך השיב ב"כ המבקש, בו ביום (דקות ספורות לאחר מכן), "מה הכוונה "ההצעה האחרונה" ? אם אתה מתכוון לריבית הרי שאנו מסכימים" (כאמור בנספח 1 לתגובת המשיבה).
6. הנה כי כן, אם וככל שהתכוונו הצדדים ל"ריבית פיגורים" (בשיעור של 7.5%) הדבר היה צריך להיות מצוין בהסדר הפשרה באופן מפורש – וכך גם לא הוסכם (כאמור בתכתובת).
7. לא מצאתי לנכון גם לקבל את טענת המבקש כי תנאי הפוליסות עצמן של חברי הקבוצה כוללים ריבית ממוצעת בשיעור של כ-4% וכי אין הסדר הפשרה יכול לפגוע בתנאים הבסיסים של הפוליסה. הסדר פשרה מטיבו הוא כזה שכל צד מוותר על חלק מטענותיו ודרישותיו. אם וככל שכוונת הצדדים בהסדר הפשרה הייתה כי המבוטחים יקבלו הפרשי ריבית והצמדה לפחות על פי תנאי הפוליסה (אשר לטענת המבקש מזכים לכאורה בריבית גבוהה מ"ריבית צמודה"), היה צריך לציין האמור בהסדר הפשרה עצמו במפורש (מה שאיננו המצב).
8. אשר על כן, אני קובעת כי אין להוסיף לסכום ההשבה "ריבית פיגורים".
9. עם זאת, אני קובעת כי על הבודק לערוך חישוב של הפרשי הצמדה וריבית עד למועד מתן חוות הדעת המתוקנת ולא עד 1.1.2018 – כפי שעשה.
10. לעניין הערת המבקש כי היה על הבודק להתייחס בתחשיב לסכום שצריך להיות משולם בגין שכה"ט והגמול למבקש - הצדק עם הנתבעת כי חוות הדעת של הבודק לא נדרשה לעניין זה על פי הסדר הפשרה ומשכך הערה זו אינה מתקבלת.
11. באשר ל"הערות נוספות" של כלל –
12. כלל מבקשת כי ככל שיורה בית הדין לבודק לתקן את חוות דעתו בהיבט כלשהו, הבודק מתבקש להוסיף לחוות הדעת שלו כי "ביקר בפועל את כל התיקונים והטיובים שבוצעו לפי דרישותיו ומצא כי אלו היו תקינים" – דומה כי הבודק אינו טוען אחרת בחוות הדעת מטעמו.
13. זאת ועוד, כלל מבקשת כי הבודק יסיר מהטבלה (בעמ' 6 לחוות הדעת) את הנתון בדבר "ריבית ממוצעת בפוליסות" (4.06%) – נתון שלטענתה אינו מוכר לה, לא נבדק על ידה ולא ברור לה מהיכן נלקח ולמה הוא משמש (סעיפים 33 ו-34 לתגובת המשיבה). תחת הסרת הנתון אני קובעת כי הבודק יפרט לשם מה צוין נתון זה בחוות הדעת ולמה הוא מתייחס.

סוף דבר

1. הבודק יבדוק 80 פוליסות מקוריות נוספות על אלו שכבר בדק למול נתוני מערכות המחשוב של "כלל" ואל מול יתר הנתונים אליהם התייחס וזאת על מנת לבדוק כי אכן אין טעויות הקלדה נוספות שיש בהן כדי להשליך על קבוצת הזכאים או סכום ההשבה.
2. הבודק יפרט לשם מה צוין הנתון בדבר "ריבית ממוצעת בפוליסות" (4.06%) (בעמ' 6 לחוות הדעת) ולמה הוא מתייחס.
3. המומחה יעדכן את חוות הדעת מטעמו כך שחישוב הפרשי ההצמדה והריבית יעשה עד למועד מתן חוות הדעת (ולא רק עד ליום 1.1.18).
4. התיק יעלה לעיוני ביום 2.1.18.

ניתנה היום, ‏כ"ד כסלו תשע"ט (‏02 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. יצוין כי המשיבה מפנה גם להוראת סעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981, אך סבורני כי חוק זה אינו רלבנטי הואיל ועניין לנו כאן בהסכמות מכוח הסדר פשרה ולא בתשלום תגמולי ביטוח בעקבות תביעה שנמסרה למבטח לפי סעיף 23(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981. ↑