<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקש עו"ד זיו זילברברג

ב"כ המשיבה עו"ד שחר ולר ועו"ד מיכל אביב

פרוטוקול

ב"כ המבקש:

מציג לבית המשפט את השובר שקיבל המבקש ואשר בגינו הוגשה בקשת האישור לתובענה. נכון שלא ניתן לראות כיתוב על גבי השובר למעט החותמת של המשיבה, אבל אולי במאמץ רב מול האור ניתן יהיה לראות יותר. קשה לראות תאריך, ממה שרואים זה מאי 15. זה לא אמור להיות בצורה כזאת תוך כמה חודשים.

ב"כ המשיבה:

אני מצליח לראות את המס' 374232, יש פה ח"פ, אני רואה את הסכום 156 ₪. אני חושב שהתאריך הוא 05/05/15, לא ברור אם זה 7 או סלש.

אין עוד דוגמאות כאלה מכיוון שאנחנו משתמשים בנייר שעומד בדרישות הדין. אין לנו שום תיעוד ממוקד הלקוחות שלנו שיש טענות בעניין, אנחנו גם מנחים את המוכרנים בחנויות למען הסר כל ספק, לכתוב בעט על השובר, כדי שלא תהיה שום בעיה, וגם אני לא חושב שיש טכנולוגיה בעולם שמאפשרת הנפקת שובר שיעמוד בכל תנאי, לשים אותו בשמש וגם בחשיפה לחום גבוה ובכל תנאי הוא לא ימחק. אין לנו שום מידע מה קרה בנסיבות העניין כאן. מעבר לכך, המדיניות של החברה היא לנקוט נדיבות לגבי שוברי זיכוי מעל ומעבר ממה שמצופה מהחוק, ברור שאין עניין שלקוח שמקבל שובר ויגיע לחברה ולא יקבל מסיבה כל שהיא. זה לא שלא אפשרו לו לנסות לשחזר את זה, כמו אמרתי דוגמא יחידה לא מצדיקה הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

ב"כ המבקש:

הוא חשב שהדבר נמחק לחלוטין כמו שראינו שמאוד קשה לראות, הוא יצא מנקודת הנחה שאין מה לעשות עם השובר. כל המטרה של החוק נועדה לעניין הזה, השוברים נועדו להחזיק תקופה של שנתיים גם אמור להיות רשום עליהם, במקרה הזה המבקש כמובן מעיד השובר נשמר בתוך ארנק בתנאים רגילים לחלוטין, זה נכון שהנייר עמיד ל-7 שנים. כמו שחברי אמר לטענתו יש נוהל שצריך לכתוב בעט על גבי הנייר כי גם המשיבה יודעת שהשוברים נמחקים, העובדה היא שהחותמות על הנייר כן נשארו אבל לא רואים שום דבר מעבר לזה. אנשים שהשובר שלהם נמחק לא ילכו לסטימצקי וינסו לשחזר, כל מטרת החוק הייתה שלבן אדם יהיה את השובר והוא ילך ויממש אותו. אם לבן אדם נמחק השובר הוא חייב ללכת לסטימצקי ולהגיד להם בואו תחדשו לי את השובר, אמור להיות לו פרק זמן של שנתיים.

לשאלת היריבות, השובר הזה הוא מהווה בעצם שובר כספי מזומן לכל דבר, הרי הוא דומה לשטר, אין צורך להציג ת.ז או משהו דומה או אישור חשבונית אפילו חלק מהוראות החוק שלא צריך להציג חשבונית למרות שפה ניתנה לנו גם החשבונית, ולכן אני סבור שבמקרה זה לכן יש לו עילה, באותה מידה בדיוק כמו צרכן אחר, לא משנה אם זה הגיע לידיו ישירות או שייך למישהו אחר ברגע שזה הפך להיות קניינו שלו, כמו כסף מזומן, זכותו לממש את זה כמו כל אדם.

הם הביאו אישרו שהנייר עומד ל-7 שנים, יש חברות אחרות למשל אפשר ללכת לאופיס דיפו הם

מוציאים את זה על גבי נייר רגיל ממדפסת רגילה.

לשאלת מדוע לא בוצעה בדיקה נוספת בקנייה נוספת, המבקש היה סבור שדי בכך, כיוון שהוא שמר על השובר בצורה נאותה, לא מיוחדת במינה לטענתו.

ב"כ המשיבה:

אנחנו עומדים בדרישות החוק, זאת בקשה מופרכת, כאשר מישהו מבקש לייצג קבוצה הוא צריך להביא בפני בית המשפט הוכחה שיש קבוצה. הוא לא טרח לפנות לסטימצקי וניסה לממש את השובר. הוא עמד בפני בית משפט והסביר שמטרת החוק היא לממש את הזיכוי. בסעיף 6 לבקשה כתוב שבתחילת חודש ספטמבר 2015 ביקש המבקש לרכוש ספר ופשפש בארנקו ושהוציא את הזיכוי מארנקו ראה שהזיכוי נמחק וסבר שאי אפשר להשתמש בו. הוא יכול היה ללכת לחנות ולבקש להזדכות על כך, ובמקום זה הוא בא לבית המשפט.

ב"כ המבקש:

איך ניתן בשובר ריק לבצע שימוש? המטרה היא שלא יהיה צורך בכלל לפנות לחנות או לחברה, המטרה היא שהשובר יהיה בצורה קריאה וברורה ולא יהיה צורך בכל זה.

אנחנו התייחסנו בעניין לטענות בנוגע לכך שעל השוברים לא הופיע כנדרש בחוק, הייתי מצפה מהמשיבה שתצהיר מתי הדבר הוסף לשוברים, מכיוון שבשובר הזה ממאי אין את הדבר הזה. הסוף שלו רואים שזה ברקוד וכתוב קופאית, בניגוד לשובר שצורף לתגובה, לפחות לעניין התיקון לעתיד מן הראוי היה שהמשיבה תודה או תצהיר מתי היא תיקנה את השוברים.

ב"כ המשיבה:

המצב הפוך, בעבר לא הייתה שום הגבלה בזמן, יכולת לבוא עם שובר הזיכוי לאחר 5 שנים. היום נוספה מגבלה שזה לשנתיים לפי הוראות החוק, אין פה שום דבר, חברי מנסה להראות שהוא תיקן או עזר במשהו, הדבר הפשוט הוא שהוא הגיש תביעת סרק שאנחנו השקענו זמן וכסף והכל מיותר, ניתן לחזור לסניף ולבקש לשחזר אותו, זה 156 ₪ אפשר לשחזר אם זה קנייה שנעשתה בסניף ספציפי במחיר ספציפי אני אומר את זה בזהירות היה ניתן לזהות את העסקה הזאת. אין קבוצה אין עילה אין נזק, יש פה רק ניסיון להרוויח מ שהו מדבר שלא גרם נזק לאיש.

ב"כ המבקש:

הם טענו אבל לא הצהירו לגבי הנוהל שלהם לכיתוב על גבי השוברים, שזה לטעמי הודעה בעל דין שהם מודעים לכך שהשוברים נמחקים, לא כתבו מתי הנוהל ניתן, כתבו את זה באופן כללי שיש הנחיה לכתוב בכתב יד על גבי השוברים. ההנחיה ניתנה בדיוק בגלל העניין הזה שהם יודעים שהשוברים נמחקים.

לאחר הפסקה

ב"כ המבקש:

לאחר ששוחתי עם מרשי, אנו מקבלים את המלצת בית המשפט להסתלק מהבקשה ומהתביעה, ללא צו להוצאות.

ב"כ המשיבה:

אנו מסכימים להסתלקות ללא צו להוצאות.

<#5#>

פסק דין

כפי שציינתי בדיון, קימות מס' בעיות בבקשת האישור שהוגשה ע"י המבקש, שעניינה קבלת שובר זיכוי מהמשיבה שהכיתוב עליו נמחק, בניגוד להוראות שבסעיף 14ז' לחוק הגנת הצרכן.

ראשית, המבקש לא ניסה לממש את השובר. בדיון היום הובהר כי ניתן, אומנם במאמץ רב, לזהות את הכיתוב על גבי השובר, ולכן ייתכן מאוד שהשובר היה מכובד אם היה מנסה המבקש לממשו. שנית, קיימת בעיית יריבות מאחר שהמבקש לא ביצע רכישה אצל המשיבה, אלא קיבל במתנה את השובר מקרוב משפחה.

שלישית, מדובר במקרה בודד, ולא נעשה ניסיון לבצע רכישה נוספת והחזרה לאחר מכן תוך קבלת שובר זיכוי, ולבחון האם מדובר במקרה שחוזר על עצמו. לא נעשתה גם פניה כלשהי אל המשיבה לפני הגשת התובענה.

בנסיבות אלה, המלצתי אכן למבקש על הסתלקות, ומשהסכים המבקש להסתלק מן הבקשה ומן התביעה, תהא הסתלקות זו ללא צו להוצאות.

בנסיבות העניין, אינני רואה צורך בפרסום דבר ההסתלקות.

נוכח האמור לעיל, אני מוחק את הבקשה ואת התובענה הייצוגית.

המזכירות תעביר עותק פסק דין זה למנהל בתי המשפט, על מנת שיעדכן את פנקס התובענות הייצוגיות.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט' אדר א' תשע"ו, 18/02/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי רעות שפיר