1. לפני בקשה שהגישו המבקשים , שהם נתבעים 1 ו – 3, לביטול פסק הדין בו חוייבו בהשבה ופיצוי כספי בגין ביטולו של הסכם מכר מקרקעין שביטלה המשיבה, התובעת, משלא צלח ועל פי תנאיו. פסק הדין ניתן במעמד צד אחד, בישיבת הראיות של יום 24.4.2017, אליה נמנעו המבקשים מלהתייצב.

2. המבקשים טוענים בבקשה טענות לעניין הימנעות המבקש 2, שהוא גם מנהלה של המבקשת 1, מהתייצבות, בהיותו חולה, לא מיוצג ומשלא ידע אודות מועד הדיון. כן טוענים הם לקיומה של הגנה טובה מפני התביעה.

המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה, שלטענתה הינה ניסיון נוסף של המבקשים לדחות ולהשהות את בירור התביעה, כי זומנו כדין ונמנעו במפגיע מלהגיש את תצהירי העדות הראשית מטעמם ולהתייצב, וכי אין הגנה של ממש בידם מפני התביעה המוצדקת.

3. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות בבקשה זו, ראיתי לדחות את הבקשה.

4. לא מצאתי ממש בטעמים לעניין הימנעות המבקשים מהתייצבות. המבקשים יוצגו על ידי עורכי דין ברוב שלבי ההליך, הפסקת ייצוגם נעשתה על פי הודעות שנמסרו ואשר כללו הודעה לפיה המבקשים עודכנו במועדי הישיבות וקבלו את החומר המשפטי לידיהם ולאחר שאף נתנה להם האפשרות להגיב לנושא זה ולא מחו על כך.

מועדי ישיבת טרום הראיות (19.4.2017) והראיות (24.4.2017) נתנו במעמד הצדדים ועוד קודם להפסקת ייצוג המבקשים.

בקשת המבקש 2 שהוגשה קודם לישיבות אלה לדחיית מועדי הגשת הראיות והישיבות נוכח החלפת ייצוג ומאחר ובא כוחו החדש נוסע לחו"ל, נדחתה לעניין דחיית המועדים, תוך שנתאפשרה לו דחייה במועד הגשת ראיותיו.

בכל זאת נמנעו המבקשים מלהגיש ראיותיהם.

המבקש 2 התייצב לישיבת טרום הראיות, ביקש להסתמך על אישור רפואי חסר פירוט לגבי המניעה מאפשרות התייצבות לדיון משפטי, ובהחלטה אשר נתנה במעמדו נדרש להתייצב לישיבת הראיות הקבוע או להציג תעודה רפואית ערוכה כחוק.

בכל זאת נמנעו המבקשים מלהתייצב לישיבת הראיות ביום 24.4.2017, ואף לא נמסרה מטעמם או מטעם בא כוחם כל הודעה בעניין זה ואף לא הוגשה תעודה רפואית להוכחת טעמים רפואיים המצדיקים היעדרות.

ניכר במבקשים כי הינם ערים לזכויותיהם המשפטיות ובקיאים אף בהצגת טיעוניהם, כך התרשמתי במהלך ישיבות קדם המשפט, ובתיק אף תגובה ללא ייצוג, ערוכה כדבעי, שהוגשה מטעמם, אליה הפנו באי כחם בעת שבקשו את הפסקת הייצוג.

בנסיבות אלה יש לקבוע כי המבקשים זומנו כדין לדיון ונמנעו מהתייצבות אליו מתוך בחירה ולאחר שהבינו משמעותה.

ממילא לא קיימים בענייננו טעמים של ביטול מן הצדק, ואף ענייננו בהימנעות מהתייצבות הנחזית כמחדל מכוון מהתייצבות לשמיעת הראיות.

5. בבקשה פורטו טענות הגנה מאת המבקשים ועל מנת לדון בהם אפרט להלן עוד אודות התביעה.

על פי כתבי הטענות בתביעה וצרופותיהם, כמו גם על פי הראיות שהוגשו מאת המשיבה, ניהלו הצדדים לתביעה, שהם המבקשים והנתבע 2 בתביעה (להלן: "אלמגור") משא ומתן לגבי מכירת קרקע חקלאית בכרמי יוסף למשיבה, בהנחה כי קרקע זו תופשר לבניה. בקשר למו"מ זה אף נחתמו בין הצדדים מסמכים שונים, לרבות הסכם אחרון מחייב לפיו רכשה המשיבה ביום 31.10.2010, 41 דונם מאת המבקשת 1 (להלן: "ההסכם") תמורת 3.8 מליון ₪ בתוספת מע"מ, וכתב ערבות אחרון בו התחייבו המבקש 2 ואלמגור להשיב למשיבה את כספיה בתנאים שונים, לרבות אם העסקה לא תאושר על ידי המינהל ואם בתוך חמש שנים מהחתימה לא תופשר הקרקע (להלן: "הערבות"). אף בהסכם נכללה התנאה מכחה רשאית היתה המשיבה להביא לביטולו בתנאים מסויימים, לרבות בהעדר אישור מהמינהל לעסקה. בתביעה נטען כי העסקה לא צלחה, הן בהעדר אישורי מנהל והן משלא נעשתה ההשבחה המצופה בקרקע ועל כן נדרשו המבקשים ואלמגור להחזיר את כספי התמורה ששולמה וכן הוצאות נוספות שהוציאה המשיבה בקשר לעסקה. הוצאות אלה נדרשו בין היתר מכח התחייבויות קודמות ונוספות שצורפו תביעה. הגנת המבקשים ואלמגור מפני התביעה היתה קשורה לטענות של שיהוי, של פגמים בערבות, טענות לעניין פרשנות ההסכמים, מחדלי המשיבה במאמץ להפשרת הקרקע ועוד.

במהלך קדמי המשפט ושלבי גילוי המסמכים לא היה בידי המבקשים ואלמגור להציג אישורי המנהל לגבי העסקה והעברת הקרקע למשיבה. כן הובהר כי טרם החלו הליכים להפשרת הקרקע.

הראיות אשר הוגשו בהליך כללו את תצהיר מנהל המשיבה בלבד, אליו צורפו המסמכים השונים ובו נטען לזכות המשיבה להחזר כספיה והוצאותיה ואת תצהיר אלמגור, שבו אישר כי בנסיבות העניין התובעת זכאית להחזרת כספיה.

6. בבקשה לביטול פסק הדין נטען כי סיכויי ההגנה טובים, תוך שנטען כי ההסכם לא תלוי היה בהשבחת הקרקע, כי כתבי הערבות מטעמים שונים אינם מחייבים, כי הקרקע רשומה הערה לטובת המשיבה במנהל וכי קיבלה היא את החזקה בקרקע (טענות שלא הובא להן כל בסיס ראייתי). עוד נטען כי הסכומים שנפסקו מוגזמים, באשר כוללים החזרי מסים שממילא יושבו עם ביטול העסקה ואף החזרי הוצאות שספק אם כתבי הערבות חלים לגביהם. אף נטען כי פסק הדין אינו נותן מענה לתוצאות ביטול ההסכם בהקשר לתשלומי המסים, העברת הזכויות בקרקע ועוד. המשיבה חלקה על טענות אלה, הפנתה לראיות וטענה כי משנתנה בפסק הדין הצהרה לפיה ביטול ההסכם נעשה כדין, יש בכך מענה מהבחינה האופרטיבית לנושא הסדרת ביטול העסקה.

7. לאחר שבחנתי שוב את כתבי הטענות, הטיעונים בקדמי המשפט ובבקשה שלפני, מצאתי כי סיכויי ההצלחה של ההגנה מפני תביעת השבת התמורה ששולמה בהסכם קלושים. הראיות אשר הוצגו מלמדות כי העסקה שבהסכם לא אושרה על ידי המנהל, וככל שהיתה למבקשים ראיה אחרת, ראוי היה לצרפה לבקשת ביטול פסק הדין, ומשנמנעו מלעשות כן, אף אחרי שנמנעו מלהציג ראיותיהם במועד, חזקה כי אין ראיה כאמור בידם. ראיות אלה אף מלמדות על היות ההתקשרות בהסכם לרכישת הקרקע שלובה בהתקשרות בערבות להשבת תמורת העסקה ככל שלא תופשר הקרקע לבניה. ראיות אלה, כוללות, כאמור, אף גרסה מאת ההגנה – גרסתו של אלמגור. טענות הקשורות למחדלים מאת המשיבה בנושא ההשבחה מחמת אי השתתפות בהוצאות וכיוב' אינן בגדר הגנה מפני התחייבות חוזית להשבת הכספים, ומכל מקום, אינן מצדיקות עמידה על קיום העסקה שלא אושרה ואשר אף לא צלחה. בבקשה אף נטען לסיכויי הגנה מפני יתר מרכיבי פסק הדין – החזרי מסים והוצאות. לאחר שבחנתי הנטען בהקשר זה, מצאתי כי אף בכך אין בכדי להצדיק שמיעה מחדש של תיק זה. המשיבה הוכיחה כי נשאה בהוצאות לרבות תשלומי מסים. ככל שמחוייבים הצדדים בדיווחים לרשויות אשר יאפשרו החזרי מסים, אזי פתוחה בפניהם הדרך להתחשבן על החזרים אלה, ואין בפסיקתי בכדי למנוע התחשבנות כאמור. לעניין הוצאות אחרות- קיבלתי בפסק הדין את פרשנות המשיבה להסכם ולכתבי הערבות לפיה זכאית המשיבה להחזר הוצאותיה מהמבקשים ומאלמגור. תוצאה זו בודאי צודקת ומתיישבת עם תכלית ההסכמים שנערכו בין הצדדים. המבקשים לא טרחו להציג עמדה אחרת במועדים שנקבעו ועל כן לא קיבלתי הגנתם גם לעניין סיכויי הגנתם בעניין זה.

8. לפיכך לא שוכנעתי בסיכויי הגנתם של המבקשים, ואף מצאתי כי פסק הדין ניתן במעמד צד אחד כתוצאה מהתנהלות בוטה ומפגיעה של המבקשים, אשר לצד הגשת הבקשה שלפניי אף נחזית אף כניצול לרעה של ההליכים. למעלה מהצורך אף אקבע כי גם לו סבורה הייתי כי קיים סיכוי מה למקצת מהגנתם של המבקשים, אזי נוכח התנהלותם של המבקשים בכל הקשור להמנעות מהתייצבות אשר נחזה כניצול לרעה של ההליכים, לא הייתי נעתרת לבקשה. המבקשים כאמור נמנעו מלהגיש ראיות מטעמם, גם לאחר שקבלו ארכה לבקשתם לצורך כך, נמנעו מלהתייצב לישיבת הראיות, גם כאשר ידעו אודותיה ואף הוזהרו לגבי משמעות התייצבותם ואף לאחר שהובהר להם כי אישור המחלה שהוצג לא יתאים לפטור מישיבה זו, נמנעו מלעדכן את בית המשפט ואת הצד שכנגד אודות העדרותם המכוונת, הגם שבאותה עת היו מיוצגים לטענתם על ידי בא כוחם ששהה לפי הטענה בחו"ל, ולאחר כל אלה הגישו בקשה לביטול פסק הדין מטעמים של אי ידיעה אודות המועד, נכות, מחלה ועוד. התנהלות כאמור מונעת לטעמי את האפשרות למקצה שיפורים בניהול ההגנה לאחר שכבר ניתן פסק הדין.

9. לפיכך הנני דוחה את הבקשה. המבקשים יישאו בהוצאותיה בסך 10,000 ₪.

המזכירות תשלח את החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ז, 01 יוני 2017, בהעדר הצדדים.