1. בפני בקשה החייב (להלן: "המבקש") לקבוע, כי ההתנגדות מטעמו הוגשה במועד ומטעמי זהירות עתר המבקש להארכת מועד להגשת ההתנגדות (להלן: "הבקשה"). לאחר שהתנהל התיק תחילה בבימ"ש השלום בחדרה, הוא הועבר לבית משפט זה. בהערת אגב יצוין כי תחילה לא צירף המבקש מסמכים קריאים וניתנו מספר הזדמנויות לתיקון האמור, דבר שהביא לדחייה במועד מתן הכרעה בבקשה.
2. תיק ההוצל"פ שמספרו 504194-05-15 נפתח ביום 5.5.15 לביצוע שיק ע"ס מיליון ₪, מועד פירעון 5.1.11. מתוך הסכום האמור, שולם סכום של 935,904 ₪ ובכך נותרה יתרת חוב ע"ס 167,702 ₪ ועל פי נתונים אלה נפתחה הבקשה לביצוע השטר שבדנן.
3. מסירת האזהרה בוצעה ביום 3.6.15.
4. עם הגשת הבקשה לביצוע שטר נמסרה כתובתו של המבקש-החייב ברח' מיכאל 7 בטבריה, היא הכתובת שנרשמה על שטר החוב. עיון בתצהיר המוסר מעלה, כי המסירה בוצעה בכתובת אחרת ברח' הצנחנים. כעולה מתצהיר המוסר, המסירה בוצעה "לבן משפחה – ששמה שרה אשתו אשר סירבה לחתום".
5. הבקשה דנן, הנתמכת בתצהיר המבקש, מבוססת על הטענה ולפיה המסירה שבוצעה אינה כדין, שכן המבקש ידע לראשונה על הליך ההוצל"פ רק ביום 1.9.15, עת קיבל את החלטת ביהמ"ש על "חידוש עיקול מתמשך". רק אז, פנה המבקש להעתקת תיק ההוצל"פ והתברר לו כי בתצהיר המוסר נכתב, כי בוצעה מסירה כאמור "לאשתו" של המבקש בכתובת המאוזכרת לעיל. המבקש ציין בתצהירו, כי הוא מעולם לא התגורר ברח' מיכאל 7 וכך גם גרושתו. המבקש הצהיר כי עד יום 15.7.15 הוא התגורר בשיכון ד' 1027/03 ומתאריך 15.7.15 ואילך הוא התגורר ברח' לב הגליל. גרושתו, מתגוררת ברח' הפלמ"ח.
6. המבקש טען כי לבקשתו מצורף תצהירה של גב' שרה, גרושתו, אשר לפי הנטען לידיה בוצעה המסירה. ברם, בהמשך חזר בו המבקש מצירוף תצהירה של הנ"ל. לגישתו, אף סירובה של הגרושה לקבל לידיה את האזהרה, בהנחה שכך ארע, אין בו כדי להוות מסירה כדין. מה גם, שהיא מעולם לא מסרה לו על דבר קבלת האזהרה לידיה. המבקש הצהיר, כי נמסר לו טלפונית ביום 1.6.15 ע"י בעל המאפיה של "רון שי", כי במאפיה הופיע שליח אשר ביקש למסור לו מעטפה ממשרד עו"ד אליהו עמר. כשבוע לאחר מכן, ניגש המבקש למשרדו של עו"ד עמר, וחרף שני ניסיונות לבירור פשר הדבר באמצעות פקיד הגבייה שבמשרד, נמסר לו כי מדובר בתיק הוצל"פ שהזוכה בו היא חב' חישוקים. ברם, המבקש לא הצליח לקבל את מספר התיק, בקשת הביצוע וצילום השטר, בטענה כי מסמכים אלה טרם נסרקו ותשובה זהה קיבל לאחר שפנה ללשכת ההוצל"פ. לפיכך, נטען, כי המסירה מיום 3.6.15 אינה מהווה מסירה כדין וכך הוא הדין לגבי ניסיונות הבירור באמצעות משרד עורך הדין המייצג את הזוכה, כמפורט לעיל.
7. לגופו של עניין, נטען כי בין המבקש-החייב לבין הזוכה אין עסקת יסוד. החייב היה נוכח בפגישות התחשבנות בין שתי החברות, הזוכה וחברת "רון שי מאפים 2009 בע"מ", אליה סיפקה הזוכה את הסחורה, ובתום הפגישות הנ"ל סוכם כי יתרת החוב תועמד ע"ס 100,000 ₪ ולא 160,000 ₪, כטענת הזוכה. בגין יתרת החוב האמורה, מסר החייב 10 שיקים ע"ס 10,000 ₪ בתשלומים שווים, שתאריך פירעון השיק האחרון שבהם הוא ביום 15.7.14 וכולם נפרעו. המבקש צירף את רשימת השיקים הנ"ל, לרבות מספריהם. עפ"י הודעת ב"כ המבקש, הסכם השכירות המצוי בידיו אינו קריא, תצהיר גרושתו אינו מצוי בידיו, וכן אין בידו העתקי השיקים, אליהם הפנה בבקשתו ומכוחם טען טענת "פרעתי".
8. בתגובתה התנגדה התובעת - הזוכה לבקשה להארכת המועד. לטענתה, המסירה בוצעה לאחר ביצוע איתור ועדכון כתובת ברח' הצנחנים 77/13 , עדכון שבוצע ביום 17.8.15. כמו כן, לטענתה, יש להסיק מאי צירוף מסמכים המעידים על גירושין ועל כתובתו העדכנית של המבקש, שראיה לה הוא הסכם השכירות שלא צורף בנוסח קריא, כזו שנועדה להתחמק מבירור עובדתי העומד ביסוד הבקשה. לגישתה, משעלה מגרסת החייב כי הוא ידע אודות ההליך בביקורו במשרד עוה"ד ביום 1.6.15, יש לקבוע כי הוא התרשל במעקב אחר ההליך, במיוחד שהוא ידע את זהות הזוכה. באשר לסיכויי ההגנה נטען כי טענת המבקש ולפיה סכום החוב העדכני הוא 100 אלף ₪ בהתאם להסכם להפחתת החוב, נטענה בעלמא ללא ראיות, כאשר לגישתה של התובעת סכום של 100 אלף ₪ ששולמו לה היוו רק מקדמה, ובעניין זה יש בכוונתה לזמן עדים שיתמכו בגרסתה ולפיה מדובר במקדמה בלבד כאמור.
9. לאחר שהובאה הודעתה של הזוכה, בה היא מוותרת על חקירת המבקש, ניתנת בזאת הכרעתי בבקשה דנן וזאת על סמך החומר הקיים בתיק.
10. אחר עיון בטענות הצדדים, תצהיר המבקש והחומר שהנח לפניי, אני קובעת כי ההתנגדות לביצוע השטר, הוגשה במועד, ולהלן נימוקיי בתמצית .
11. אבחן כעת אם יש לקבל את טענת המבקש ולפיה ההתנגדות הוגשה במועד. ראשית יש לדחות טענת הזוכה לעניין נפקות ומשמעות הביקור שערך המבקש במשרד בא-כוח הזוכה ביום 1.6.15 ובסמוך לאחר מכן, כמעיד על המצאה כדין. לא מצאתי בטיעוני הזוכה גרסה מוצקה בה היא מכחישה את גרסת המבקש, שעוגנה בתצהירו ולפיה הוא הגיע פעמיים למשרד ב"כ הזוכה וכן פנה ללשכת ההוצל"פ ובשלושת ההזדמנויות הללו נמסר לו כי הבקשה והשיק מושא המחלוקת טרם נסרקו. היתלות הזוכה בעובדה הלא מוכחשת, שלפיה נמסר לחייב את שם הזוכה אין בה כדי להביא לכך שיגבר בנסיבות העניין "כלל הידיעה" על "כלל ההמצאה". ברע"א 2793/01 לאופר נ' גבאי (13.11.01) נפסק כי "לעניין הליכי הוצאה לפועל הכלל הוא שהמצאת האזהרה בפועל ממש היא תנאי מוקדם לקיום הליכים או לתחילת מניינם של מועדים, ואילו הידיעה על דבר האזהרה כתחליף להמצאה היא היוצא מן הכלל". עוד נפסק, כי "יודגש כי להמצאת אזהרה חשיבות מיוחדת נוספת כאשר מדובר בהליכים לביצוע שטר משום שבאזהרה כזו מעמידים את החייב על כך שהוא זכאי להגיש התנגדות במועד שנקבע".
12. כמו כן, גרסת המבקש לעניין המצאת האזהרה לגרושתו שרה, אף היא לא נסתרה. אכן עיון בשטר החוב עצמו וכן בתיק ההוצל"פ מעלה, כי הכתובת שנרשמה בשטר שהיוותה את הכתובת להמצאה בתיק ההוצל"פ, היא רח' מיכאל 7 טבריה. ברם, כאשר בוצעה המסירה, היא בוצעה לכתובת אחרת ברח' הצנחנים. אמנם, בתיקי הוצל"פ קיימת האפשרות לביצוע עדכון כתובת ואולם, לא ברור כיצד עדכון מידע לכתובת שבוצע ביום 17.8.15 עשוי לסייע בידי הזוכה, עת עסקינן בהמצאה שבוצעה חודשיים קודם לכן, ביום 3.6.15. כמו כן, למקרא התגובה נמצא כי הזוכה מתייחסת דווקא להמצאה שבוצעה למבקש באמצעות הדואר ביום 1.9.15 ומשכך, הגשת ההתנגדות ביום 6.9.15, אין בה כדי להביא לקביעה כי במועד זה החמיץ החייב את המועד להגשת ההתנגדות.
13. לא נעלם מעיניי, כי לבקשה להארכת מועד לא צורף תצהירה של גרושת המבקש ואף לא הסכם השכירות, שילמד על הכתובת העדכנית של המבקש. ואולם, אין בכך כדי לשנות ממסקנתי, זאת בשים לב לוויתורה של הזוכה על חקירת החייב בעניין הבקשה להארכת מועד ויתר הנימוקים עליהם עמדתי לעיל.
14. אף אם הייתי בוחנת את הבקשה להארכת מועד לגופה, סבורה אני כי יש להורות על הארכת מועד כמבוקש, ואבאר.
15. ברע"א 2876/08 זיוה שידלובסקי נ' עו"ד אליאס נאדר- מפרק החברה (26.7.09) נפסק כי "ביחס לטענות המבקשת לגוף העניין יובהר, כי כל שיש לבחון בשלב הבקשה להארכת המועד הוא, האם קיים טעם מיוחד לאיחור אם לאו. כך פסק בית המשפט בעניין דומה בעבר: 'פשיטא שאין לפני בית המשפט בבואו לדון בבקשה כזאת אלא שאלה אחת ויחידה, והיא האם קיימים טעמים מיוחדים להארכת המועד להגשת הבקשה שמועד הגשתה עבר; ואילו השאלה אם קיים טעם סביר להיענות לבקשה ההיא, במקרה שלפנינו לבקשה לביטול פסק הדין, אינה מתעוררת אלא לאחר שיוארך המועד להגשתה והבקשה תוגש כהלכתה". באשר לטעם המיוחד הנדרש, הנטייה בפסיקה היא, להיענות לבקשה להארכת מועד כאשר הנסיבות שבעטיין חל האיחור אינן בשליטתו של בעל הדין, אם כי בפסיקה מאוחרת יותר חלה הקלה בדרישה זו אשר תרה אחר נקודת האיזון שבין זכויותיהם של החייב והזוכה ובירור האמת. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ברע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח ביצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ (16.8.12) וכן רע"א 4538/11 מיטל צמח נ' דוד גבאי (3.1.13), שהיא מאוחרת ל-רע"א 2876/08 הנ"ל, נפסק כי "הנה כי כן, הבקשה להארכת מועד אינה מנותקת מן ההליך לגביו היא מתבקשת. לשם הכרעה בה יש 'לפזול' אל עבר ההליך העיקרי ולבחון את סיכויו הלכאוריים. שאלת סיכויי ההליך העיקרי משפיעה, בין יתר השיקולים, על ההכרעה בבקשה להארכת מועד. התעלמות משאלת סיכויי ההליך שלשם נקיטתם מבוקשת הארכה, עלולה להביא, במקרים מסוימים, לתוצאות קשות הפוגעות יתר על המידה בבעל הדין המבקש".
16. כידוע, בשלב זה של הדיון, השאלה היחידה שעל בית המשפט הדן בהתנגדות לביצוע שטר להציב לעצמו הינה אם התצהיר התומך בהתנגדות מגלה הגנה אפשרית. ביהמ"ש אינו אמור לבדוק את אמיתותן של הטענות הנטענות בתצהיר, אלא לצאת מנקודת הנחה כי טענות אלה נכונות הן ולבחון אם יש בהן כדי לשמש הגנה מפני התביעה, אם תוכחנה במשפט. ואולם, אין הנתבע יוצא ידי חובתו ע"י העלאת טענות סתמיות בתצהירו, אלא עליו לטעון את העובדות המבססות את הגנתו ולהיכנס לפרטי עובדות אלה. הרשות להתנגד לביצוע השיק תוענק אם התצהיר, יחד עם החקירה הנגדית, כאשר זו קיימת, מגלה על פניו טענה שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (15.6.09)).
17. בענייננו, המבקש הצהיר כי שרה הינה גרושתו שאינה מתגוררת עמו וטענה זו לא נסתרה ע"י הזוכה בהעדר חקירה. מסירה לגרוש, בהעדר נסיבות מיוחדות, אינה יכולה להיחשב מסירה כדין. עדכון הכתובת במקרה שלפנינו בוצע חודשיים לאחר מסירת האזהרה לגרושת המבקש ובנסיבות כאלה דומני כי גרסת המבקש להימצאותו של פגם במסירה, ראויה להתקבל.
18. באשר לסיכויי ההגנה, טענות החייב בעניין גובה החוב לאחר התחשבנות וכן "טענת פרעתי" שהועלו על ידו, הינן טענות המצריכות בירור עובדתי ודי בשלב זה שהמבקש מסר גרסה מפורטת אודות אותה התחשבנות ומספרי השיקים אשר מכוחם טוען הוא לפירעון וסילוק החוב. לפיכך, באיזון הדרוש בין זכויות החייב והזוכה, סבורה אני כי אין באיחור של חודשיים על מנת לגבור על בירור האמת.
19. סיכומו של דבר - אני מקבלת את טענת המבקש לפיה ההתנגדות שהוגשה על ידו הוגשה במועד, שכן לא חלפו 20 הימים ממועד ההמצאה כדין שהיה ביום 1.9.15, עת קיבל המבקש לידיו את ההחלטה על חידוש עיקול מתמשך. לחלופין, בחינת הבקשה להארכת מועד לגופה, מביאה למסקנה כי יש לתת למבקש הארכת מועד, שכן בנסיבות העניין, לא נסתרה גרסת המבקש לעניין היות ההמצאה מיום 3.6.15, המצאה שאינה כדין אשר נפל בה פגם, משטען המבקש כי היא נמסרה לגרושתו, מנעשה עדכון כתובת חודשיים לאחר ביצוע המסירה כאמור, וכאשר אין ב"כלל הידיעה" המיוחס למבקש מכוח ביקור במשרד עוה"ד של הזוכה ובסמוך אליו, על מנת לגבור בנסיבות העניין על "כלל ההמצאה".
20. בשים לב למסקנה אליה הגעתי, לאור נימוקיי לעיל ונוכל הפסיקה הקיימת בעניין קבלת התנגדות לביצוע שטר, מתבקשת הזוכה לשקול קבלת ההתנגדות ומתן רשות להתגונן למבקש, ללא קיום חקירה בנושא. התובעת תמסור עמדתה בנדון עד ליום 05.04.17. בהעדר הסכמה, ייקבע מועד לדיון בהתנגדות.
21. התיק לעיוני ביום 07.04.17 לקביעת המשך התנהלות.
22. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אדר תשע"ז, 24 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.