הבקשה וטענות הצדדים

1. התובעים, הורים וילדים, נפגעו בתאונת דרכים. בעניינם של התובעים 3,4 – שהם קטינים – מיניתי מומחה פסיכיאטר. המומחה פנה לבית המשפט בבקשה להכריע בשאלה אם מספר מסמכים שצורפו למכתב ב"כ התובעים מותרים להצגה לצורך עריכת חוות דעתו. המומחה הדגיש כי פנה לבית המשפט בשל כותרת המסמך - "סיכום חוות דעת פסיכולוגית" - אך לא עיין בתוכנם.
2. ביקשתי את תגובת הצדדים. ב"כ התובעים ציין כי מדובר במסמכים רפואיים המפרטים את הטיפולים שניתנו לתובעים ומשכך הם בגדר חומר רפואי המותר להצגה בפני המומחה. צוין כי לא מדובר במסמכים שעלולים להשפיע על עצמאות שיקול הדעת של המומחה וכי מדובר במסמך שנערך על ידי גוף בלתי תלוי.
3. הנתבעת 3 (שהיא בעל הדין הרלוונטי לעניין זה) טוענת כי מדובר במסמכים האסורים להצגה בפני המומחה, בהיותם "סיכום תמציתי" ולא החומר הטיפולי הגולמי (ראו תגובתה לבקשה מס' 13).

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי במסמכים שבמחלוקת דעתי היא שלא ניתן להציגם למומחה. אנמק עמדתי להלן.
2. הגם שהמסמך מוכתר בכותרת "סיכום חוות דעת פסיכולוגית" דומה שאין מדובר בחוות דעת וכאמור הנתבעת כלל לא טענה כך. חוות דעת – ובוודאי כזו האסורה להצגה בפני המומחה – כוללת לרוב את עמדת המומחה בדבר אחוזי הנכות שנותרו לחולה, או באשר לסיכויי ההחלמה וכיוצב' קביעות. עיון במסמכים שבמחלוקת מעלה כי אין בהם קביעות מעין אלו. אומנם ניתן למצוא במסמכים קביעות שניתן להגדירן כאבחון (המשלב בערבוביה גם תיאור תלונות) כגון "עדין מראה קשיים נפשיים...סובלת ממצב רוח לא יציב ונטייה להתקפי זעם ... לעקשנות ודחיינות ...מסרבת לישון בחדרה ...." אך ברי שאין מדובר בחוות דעת (רע"א 6219/16 פלוני נ' קרנית (29.9.16)). בכל מקרה, המבחן המבדיל בין חוות דעת למסמך שאינו כזה, מתמקד בשאלה אם יש באמור בו להשפיע על עצמאות דעתו של המומחה (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח (30.5.12)). כאמור, הנתבעת אינה טוענת שמדובר בחוות דעת ולכן אין מקום לדון בשאלה אם יש באמור במסמכים להשפיע על עצמאות שיקול הדעת. (הערה: הדברים שצוטטו לעיל הובאו מהמסמך מחודש 2/17 הקשור בקטינה אך הם יפים גם ביחס למסמך הקשור בתובע הקטין מחודש זה וכן ביחס למסמכים מחודש 7/17).
3. עם זאת, השאלה הנכונה שבמחלוקת היא האם מדובר כלל במסמכים המתעדים את "הטיפול הרפואי שניתן ... ובדבר הבדיקות שנבדק" (תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986). עיון במסמכים מעלה בבירור שאין מדובר ברישום בזמן אמת של הטיפול שניתן לקטינים ולא נזכרת בהם כל בדיקה שנערכה להם, אלא מדובר במעין סיכום מאוחר (כאמור אף בכותרת המסמך עצמו – "סיכום"). האם מותרים מסמכים אלו להצגה למומחה ?
4. בפסיקה נקבע כי בתחום הנפשי יש לנהוג בגמישות מסוימת ביחס למסמכים שניתן להציג למומחה במיוחד בשל כך כי "לא הרי אורטופד, 'החי' בעיקר מבדיקה קלינית ומצילומי רנטגן, כהרי פסיכיאטור הניזון ממכלול העובדות הרלוונטיות הקשורות באישיותו של הנבדק לפני התאונה ואחריה. מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורטופד יכול מידע על התנהגות האדם, מצבו הנפשי, מאפיני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים לפני התאונה ואחריה, להוות עבור פסיכיאטור." (ת"א (חי) 375/91 צוטט בהסכמה ברע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח נ' שמור (15.1.96); ריבלין, תאונת הדרכים (מהדורה רביעית), בעמ' 677 (להלן "ריבלין")). גם העובדה שמדובר בפסיכולוג – ואף פרטי – ולא ברופא, אינה עומדת בדרכו של הנפגע ונקבע כי "אין מניעה להעביר למומחה כרטיס טיפולים אותנטי שנערך על-ידי פסיכולוג פרטי, להבדיל מחוות-דעת של פסיכולוג פרטי" (רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח נ' שמור (15.1.96)). עם זאת צוין לא אחת (לאו דווקא בהקשר של פסיכולוג) כי "מסמך ערוך על ידי רופא מטפל, המסכם ומפרש את תיקו הרפואי של הנפגע, חורג מגדר המסמכים המותרים בהגשה" (ריבלין, בעמ' 658; רע"א 5662/08 הפניקס חב' לביטוח בע"מ נ' חנסב (10.11.08); ההדגשה שלי – י.ט.).
5. ומן הכלל אל הפרט. במקרה זה המסמכים אינם כוללים ולו רישום אחד בדבר טיפול כלשהו שהוענק למי מהקטינים. אין כל תיעוד בדבר אבחון שנערך לקטינים, טסט כלשהו, או אף תוכן של שיחה שנערכה עם הקטינים (במועד עריכת המסמכים הקטינים היו בני 8 ו-6 בהתאמה). המסמכים לא כוללים את תקופת הטיפול ואף לא את המועדים בהם ניתן טיפול כלשהו. ביחס לתיאור מצב הקטינים במוסדות החינוך, אציין שניתן לשקול להעביר למומחה דיווח של מורי בית הספר (או הגן) בדבר שינוי בהתנהגות הקטינים, ואולם לא ברור מהמסמכים האם הפסיכולוג דיבר כלל עם המורים (לרבות שקיבל מסמכים אותנטיים), או שהדברים מקורם בהורים ככלי שני. הדברים יפים גם ביחס להתנהגות מחוץ למוסדות החינוך. כך למשל לא ניתן להבין האם התרשמות הפסיכולוג כי הקטין "ממשיך להראות סימני חרדה. בבית הוא מסתגר בחדר ..." מקורה באבחון שערך, בצפייה בקטין בסביבתו הטבעית, בהתרשמותו משיחה עם הקטין, או שמא בדברים ששמע מההורים. מסמכי חודש 7/15 לוקים בחסרים דומים. אף הם סיכום והתרשמות ללא כל אזכור למועדי הטיפול ותוכנו. אף כאן מדובר בתיאורים כגון "כתוצאה מהתאונה [התובעת] נהייה יותר תלותית" (הטעות במקור) וכיוצב' קביעות שאינן מתארות טיפול או בדיקות. לעניין זה יפים הדברים הבאים:

"בית המשפט המחוזי קבע, כי מדובר בסיכום תיקה הרפואי של המבקשת וכי לא ברור עד כמה האמור בסיכום מבוסס על ממצאים של הרופאה הכותבת או על חומר רפואי שהגיע לתיק המבקשת. לאור זאת הסיק בית המשפט, כי המסמך אינו נכנס לגדר מסמך בדבר "טיפול רפואי" כמשמעותו בתקנה 8לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז- .1986על אף שמכתב הפניה יכול שייכנס, בנסיבות מסוימות, בגדר טיפול רפואי כאמור, הרי שככל שהדבר נוגע למסמך זה, לא מצאתי לנכון להתערב בשיקוליו של בית המשפט המחוזי" (רע"א 4312/01 תמאם נ' אררט חברה לביטוח (16.8.01)).

1. סיכומו של דבר: גם אם אין מדובר בחוות דעת, אין מדובר בתיאור טיפול או בדיקות שנערכו לקטינים. לכך יש להוסיף כי מדובר בפסיכולוג פרטי. מובן שאין בכך להטיל חלילה דופי בעורך המסמך, אך נתון זה תומך בצורך להציג את גיליון הטיפול עצמו ולא סיכום בלבד (שאף אינו מתאר טיפול כלל אלא תלונות והתרשמות), שהרי נקבע כי "במקרים שבהם מתעורר ספק ביחס למסמך מסוים, שומה על בית המשפט לשקול, בין היתר 'האם מדובר במסמך של גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה אל אותו גוף נעשתה שלא ביוזמתם של בעלי הדין והאם המסמך משקף שלב טבעי של הטיפול בניזוק' "(רע"א 1481/11 אולגה פינקלשטיין נ' הפול-מאגר ישראלי לביטוח רכב (1.5.11)). אכן, ציינתי לעיל כי בתחום הנפשי נוהגת גמישות מסוימת ביחס למסמכים המותרים להצגה למומחה אך "גם במקרים אלו, מתחייבת זהירות בבחינת המסמכים המוגשים למומחה, על מנת להבטיח  את שיקול דעתו העצמאי של המומחה, ולמנוע מבעלי הדין כל תועלת מעצם הפניה מטעמם למומחה רפואי אחר" (רע"א 1481/11הנ"ל).
2. לאור כך, דעתי היא שמסמכים אלו אסורים להצגה למומחה. המומחה יתעלם אפוא מהם (וצוין על ידו שלא עיין בהם). על מנת לאפשר לתובעים להציג בפני המומחה ראיות בדבר טפול או בדיקות הקשורים התאונה, או בדבר שינוי בהתנהגות לאחר התאונה (אישורי מורים וכיוצב'), תושהה בשלב זה השלמת עריכת חוות הדעת והתובעים יהיו רשאים להמציא בתוך 45 יום מסמכים כאמור. באם תהיה מחלוקת בין הצדדים בדבר מסמך זה או אחר, תוגש בקשה מתאימה.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים אשר יעדכנו את המומחה.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ח, 07 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.