1. התובעת 2 (להלן: "התובעת"), ילידת 1963, הגישה תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לה בתאונת דרכים ביום 18.11.14, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.
2. יודגש כי באשר לתובע 1 ניתנה הצעת פשרה עוד ביום 9.11.16, ועל הצדדים לנהל משא ומתן ביחס לתובע 1 ללא קשר לעניינה של התובעת 2.
3. דר' חנן טאובר, מומחה בתחום האורתופדי, בדק את התובעת וקבע ממצאים באשר לנזק שנגרם לה בתאונה.
   מחוות הדעת מיום 14.6.16 עולה, כי התובעת פונתה באמבולנס בעקבות התאונה. בדיקות הדמייה הדגימו קליטה בכתפיים ובעמוד השדרה המותני. המומחה מצא הגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי, הגבלה ניכרת בכתף שמאל כתוצאה מטנדיניטיס של הגיד בכתף, והגבלה קלה בעמוד השדרה המותני.
   בסיכומו של דבר, מדובר בנכות צמיתה בשיעור כולל של 38.25%, המורכבים מ- 35% נכות בגין הכתף בהתאם לפריט 41 (4) (ד) ו- 5% בגין החמרת המצב בעמוד השדרה, בהתאם לפריט 37 (2) (א) (3) לתוספת לתקנות הביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז 1956.
4. בתשובה לשאלות הבהרה מיום 28.11.16, הבהיר המומחה, כי מצא בתיעוד הרפואי רצף של תלונות על כאבי גב עקב התאונה, כאשר המגבלה בכתף היא לדעתו המקצועית סיבוך הקשור לכאבי הגב, וניתוח בקע בעקבות כריתת כיס המרה איננו יכול לגרום למגבלה זו בכתף.
5. עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, את השיקולים הבאים:
   מדובר בנכות בשיעור ניכר של 38.25% ;
   הנתבעת חלקה על קביעת המומחה, שכן התלונות היו רק לגבי הגב ולא לגבי הכתף;
   התובעת טענה כי עקב נכותה היא נזקקת לעזרה בפעולות יומיומיות ;
   התובעת אישרה כי לא עבדה בשכר ושמשה כעקרת בית. עם זאת, לטענתה סייעה לבני משפחתה תמורת עזרה של כ- 2000-3000 ₪ מדי חודש ;
   הנתבעת טענה כי מדובר בסיוע לבני משפחה שלא נהוג לקבל עבורה שכר, לא הוצג כל אישור על תשלומים קבועים בסכומים כאלה, והטיעון על עבודה בשכר אצל ילדיה נראה מופרך.
6. נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא כדלקמן:
   1. בגין נזק שאיננו נזק ממון – 52,000 ₪.
   2. בגין עזרה והוצאות לעבר ולעתיד – 56,000 ₪.
7. יצויין כי לא מצאתי מקום בשלב זה להציע פיצוי בגין אובדן שכר, שכן יש ממש בטענת הנתבעת כי בלתי סביר ששולמו באופן קבוע וחודשי סכומי כסף גבוהים בגין עזרה של סבתא לילדיה, שהיא עזרה המקובלת ונהוגה ללא תשלום. עם זאת, עקב גובה הנכות שנקבעה ע"י המומחה, נראה כי יש מקום לפיצוי ממשי בגין עזרה והוצאות.
8. הסכום המוצע לפשרה עומד איפוא על סך של 108,000 ₪, בתוספת שכ"ט כחוק והשבת אגרה.
9. יודגש כי הצעת הפשרה היא רק מסד למשא ומתן בין הצדדים.
10. הצדדים יבואו בדברים ויודיעו עד ליום 21.2.17 אם הגיעו להסכמות או שאין מנוס מקידום התיק לשמיעה.
11. לעיוני ביום 22.2.17.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ז, 20 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.