1. תחילתו של הליך זה בהגשת בקשה לביצוע שטר שהוא שק על סך 30,400 ₪ משוך מחשבונה של הנתבעת 1 לפקודת התובעת, בערבות הנתבע 2,– מועד פירעון ליום 15.7.15 (להלן: "השיק").

הנתבעת (מכאן והלאה תקרא הנתבעת 1: "הנתבעת") התגוננה וטענה כי השיק נמסר בתמורה להזמנת מוצר שהזמינה מהתובעת שהוא תערובת ליצירת בטון המיועד לשמש כרצפה בבית שאין בו מרצפות ועל כן מיועד להחלקה.

בדיעבד הסתבר כי המוצר המוזמן באיכות ירודה ובו אבני חצץ גדולים בניגוד למוזמן ואינו מאפשר החלקה ראויה.

פניותיה של הנתבעת לתובעת לתיקון ואספקת המוצר הנכון, לא נענו.

עוד טענה הנתבעת כי כתוצאה מיציקת הבטון הקלוקל שסופק, לא ניתן היה להגיע לתוצאה המצופה מרצפה מוחלקת בבית מגורים כפי שהתחייבה כלפי מזמין העבודות ולצורך תיקון נאלצה להשקיע משאבים וכספים בסכום כולל של 297,800 ₪ ובכלל זה ירידת ערך.

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד לפיצוי בגין נזקיה כאמור לעיל אך הגבילה סכום תביעתה לסך 100,000 ₪ לצרכי אגרה בלבד.

התובעת התגוננה וטענה כי סוג הבטון שסופק הוא זה שהוזמן והכחישה טענת הנתבעת כי סופק בטון שאינו מתאים להחלקה ולצרכים בגינם הוזמן.

לטענת התובעת, כישלון בביצוע החלקת הרצפה נבע מאי ביצוע עבודות ההחלקה כראוי ולא מטיב הבטון.

כמו כן הכחישה התובעת את הנזקים הנטענים ושווים.

2. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם סוכן המכירות של התובעת, שהוא אף מנהל סניף התובעת באילת, אשר העיד על ההזמנה שבוצעה ואספקתה.

עוד העיד עד זה כי הוזמן לאתר הבנייה לאחר ביצוע היציקה וכאשר הגיע לשם דרשה הנתבעת פיצוי בגין אספקת בטון שאינו מיועד להחלקה. מבדיקה שערך במקום הגיע למסקנה כי ההחלקה של הבטון התבצעה בצורה טובה מאוד למעט אבנים בודדות שנצפו בצדי הבטון אשר לא גרעו מהחלקת הבטון.

הוסיף העד והעיד בתצהירו כי הנתבעת מנעה מטכנולוג של התובעת לבדוק את הבטון כאשר המשיכה בפעילות הבנייה והקימה את קונסטרוקצית הברזל והקירות הפנימיים.

העד הטיל את האשמה על החלקה שאינה איכותית דיה, אם אכן כך היה, על ביצוע לקוי של עבודת ההחלקה בעיקר בחודשי הקיץ באילת, מיקום אתר הבנייה.

התובעת הגישה חוות דעת מומחה מטעמה אשר נערכה על ידי אינג' נחמיה מסורי. בחוות דעתו טען מומחה זה במסקנותיו: "1. להערכתי חוסר קבלת רצפת בטון חלקה נובעת מחוסר מיומנות של צוות ההחלקה או אי תשומת לב לתזמון הנכון של ההחלקה. 2. תערובת הבטון שסופקה מאפשרת החלקה של הבטון באופן סביר וטוב".

3. הנתבעת הגישה תצהירי עדות ראשית של מנהל הנתבעת ואחיו, אשר תפקידו בנתבעת הוגדר כאחראי על פיילוט הבנייה המתועשת, כפי שהגדיר עצמו במעמד חקירתו הנגדית.

מנהל הנתבעת העיד כי הבהיר כבר מתחילה לתובעת כי נדרש בטון מסוג מסוים ללא חצץ לצורך יציקת רצפה ובסיס לבית. מאחר ומדובר בבית ללא מרצפות התבקש בטון מיוחד המיועד להחלקה.

מאחר וסוג הבטון שהתבקש לא נמצא בידי התובעת, הבטיח מנהל סניף התובעת כי בידו מוצר מקביל להחלקה ללא חצץ (בלשון המקצועית: "ללא פוליה") ועל כן בוצעה ההזמנה כפי שבוצעה אך המוצר שסופק לא היה מתאים למטרתו ולמוזמן.

כבר בעת ביצוע יציקת הבטון הודיעו לו המחליקים כי מדובר בבטון מאיכות ירודה רצוף בחצץ שלא ניתן להחלקה.

ניסיונם של המחליקים להחליק את הבטון נמשך לילה שלם וללא הצלחה.

לטענת מנהל הנתבעת, הודה מנהל סניף התובעת כי אכן מדובר במוצר מאיכות ירודה וכי נפלה אצלם טעות ונכנסו כמה אבנים של פוליה שלא ניתן למנוע את עירובם עם הבטון.

למרות זאת, סירבה התובעת לפעול לתיקון הרצפה ובנזקים שנגרמו לשם תיקונו, נזקים אשר עלותם היא 248,345 ₪.

אחיו של מנהל הנתבעת חזר על גרסה זו והוסיף עוד כהנה וכהנה הערות מקצועיות והוסיף כי רק לאחר יציקה הבחינו בקושי בזרימת הבטון מהמשאבה בשל גודל האבנים שהיו מעורבבים עם הבטון ולאחר שחלק נכבד מהבטון כבר נוצק.

לאחר פירוק תבניות היציקה התברר כי סוג הבטון הירוד שנוצק פגע גם בעמידות בסיס הבית מפני מים ובאיתנות עמודי הפלדה שנועדו ליצב את המבנה בשל חללים גדולים שנפערו בצדי היציקה.

עד זה הכחיש את טענת מנהל סניף התובעת לפיה נמנע מטכנולוג של התובעת לבדוק את הרצפה וטען כי אותו טכנולוג הגיע עם מנהל סניף התובעת רק כ 6 חודשים מאוחר יותר ולא נמנעה גישתם לאתר הבנייה.

העד מפרט את העבודות שבוצעו לאחר היציקה, בין השאר, איטום החללים, איטום, קיצור דלתות הבית והנמכת בסיס הבית על מנת להקטין את הנזק כתוצאה מיציקת ציפוי נוסף מיוחד על הרצפה על מנת ליצור החלקה טובה יותר של הרצפה.

אף הנתבעת הגישה חוות דעת מומחה מטעמה, ערוכה על ידי הגיאולוגית עדי סולווי.

בחוות דעתה פירטה המומחית את ממצאיה:

"אגרגטים (אבני חצץ/פוליה) בגודל העולה על 19 מ"מ וחלוקה ברורה לקבוצות גודל שונות מעידים על המצאות אגרגט מסוג פוליה בתערובת הבטון שסופקה. הופעה של אגרגטים אלו באזורים שונים ביציקה מעידה כי רוב אם לא כל התערובת שסופק הכילה אותם...מאחר והתערובת הכילה אגרגטים גדולים מהגודל המקסימלי שנדרש, הציוד לא יכול היה להתמודד בצורה אפקטיבית עם התערובת ועל כן נפגעה העבודה. כמות החללים הגדולה שנצפתה ביציקה מעידה על זרימה לא טובה של החומר. נראה כי סומך הבטון לא התאים לאופי העבודה באתר, ולכן לא ניתן היה להגיע לרמת הגימור הרצויה."

4. דיון והכרעה:

ב"כ הצדדים מסכימים בסיכומיהם כי השאלה במחלוקת היא האם הבטון שסופק על ידי התובעת התאים למטרה שלשמה הוזמן – יציקת רצפת בטון המיועדת להחלקה.

אין מחלוקת כי הנתבעת הזמינה אצל התובעת "בטון מסוג ב-30 בפ 6 להחלקה". הדבר עולה מהזמנה שצירף העד מטעם התובעת לתצהיר עדותו והוא אף אומר בסעיף 4 לתצהירו כי הנתבעת הזמינה בטון ללא פוליה (שקיעה 6) להחלקת ריצפה בבאר אורה.

שאלת ההתאמה של המוצר שהוזמן מתמצת בשאלת ריכוז אבני הפוליה בבטון שסופק. ככל שכמותם גדולה יותר – כך גדל הקושי בשימוש בו למטרה לשמה נרכש.

מחקירת שני המומחים מטעם הצדדים, הסתבר כי פוליה הוא כינוי לאבנים מגודל מסוים אותו מערבבים עם הבטון וכי הימצאותו בבטון תלויה במטרה שלשמה נדרש הבטון.

אף המומחה מטעם התובעת הכיר בהנחה הרציונלית כי גודל האבנים הנמצא בבטון משפיע על מראה משטח הבטון לאחר יציקתו. ככל שנדרשת רצפה חלקה יותר במראיתה - קיבולת אבנים גדולות בבטון מונע החלקת המשטח באופן המיטבי ביותר.

המומחה מטעם התובעת מנסה להתגבר על טענת הנתבעת כי די בכך כי הבטון הכיל אבנים מסוג פוליה על מנת להעיד על אספקת בטון שלא נועד להחלקה ומציין בחקירתו החוזרת כי ניתן להתגבר על קיומן של אבני פוליה בבטון באמצעות עובי גדול יותר של השכבה הנוצקת ועל ידי שימוש במכשיר המרעיד את המשטח וגורם לאבנים הכבדות יותר, בשל משקלן, לשקוע ולהעלם מפני השטח (עמ' 8-9 בפרוטוקול שורות 30-31 ו 1-2 בהתאמה).

עד התובעת מסכים כי הוזמן על ידי הנתבעת בטון ללא פוליה ועומד על דעתו כי סופק בטון ללא פוליה (עמ' 10 בפרוטוקול שורה 22) אך מוסיף: "אבל יכול להיות שהיו מספר אבנים שהם פוליה, אבל זה דבר שלא הייתה לו שום השפעה לגבי היציקה" (עמ' 10 בפרוטוקול שורות 25-26).

5. על מנת להוכיח כי אכן סופק בטון בעל ריכוז גבוה של אבני פוליה הציגה הנתבעת תמונות מאתר הבנייה של השטח היצוק. ממראית התמונות אכן ניתן לראות את מראה הרצפה מלאה גבשושיות לאחר ניסיונות החלקתה, ערימות אבנים, אשר לטענת העד אשר צילם את התמונות, הוצאו על ידי הפועלים מהבטון היצוק תוך כדי העבודות להחלקתו וכן תמונות מצדי היציקה בהן ניתן לראות את יציקת בסיס הבית (המכונה רפסודה) ותכולת האבנים בבטון מצדדי הרפסודה.

רוב התמונות החילו גם סרגל מדידה פשוט על מנת להעיד על גודלן של האבנים.

המומחית מטעם הנתבעת קובעת בחוות דעתה, לאחר שבחנה את התמונות הנ"ל: "גודל האגרגטים שנמדד בבטון נע בין 5 מ"מ ל- 25 מ"מ. וכן נראות שלוש קבוצות גודל עיקריות של אגרגטים (קטן מ- 7, 10-12, 18-25), המופיעים באזורים וגבהים שונים ביציקה. הופעה של חללים רבים ביציקת הבטון וגימור גס של חלקה העליון ושל צדדי היציקה".

יצוין כי המומחית משתמשת במינוח אחר של האבנים בבטון כ- "אגרגטים".

עוד מציינת המומחית כי: "גודלו האופייני של אגרגט מסוג עדש הוא 9-12 מ"מ כאשר גודלו המקסימלי המותר הוא עד 19 מ"מ. טווח הגדלים האופייני לאגרגט מסוג פוליה הוא בין 15-25 מ"מ (גודל מקסימלי)".

6. לעומתה אין כל התייחסות של המומחה מטעם התובעת לתמונות שהוצגו או לבטון שסופק ואין בחוות דעתו אלא התייחסות לתקינה וספרות הרלוונטית בנושא בטון להחלקה ממנה מסיק המומחה כי לגודל האגרגטים בבטון אין חשיבות גם אם היא מיועדת לרצפה מוחלקת.

ציטוט מ"חוקת הבטון" – תקן ישראלי 466 חלק 1 סעיף 3.2.1.3 על ידי המומחה מטעם התבעת, מעיד דווקא אחרת.

שם נרשם כי האגרגטים יתאימו לדרישות התקן ישראלי ת"י 3 וכי בבטון מסוג ב-40 או מסוג מעולה מזה (לא ברור האם ב-30, הבטון שסופק בענייננו, הוא מעולה יותר או פחות לעניין תקן זה) אין להשתמש באגרגטים מסוג ב' כמפורט בת"י 3.

מאחר ולא הובא לעיוני ת"י 3 לא ניתן כל מידע אם יש דרישה לגודל מקסימלי של האגרגט בסוגים המפורטים בת"י 3 אם לאו ואם ת"י 3 מתייחס לסוג הבטון הנדרש לרצפה להחלקה אם לאו.

דווקא בהמשך הסעיף המצוטט יש התייחסות לגודל האגרגט ודרישה כי לא יהיה גדול מהקטן מבין הערכים כמפורט שם. כלומר יש חשיבות לגודל האגרגטים למטרות שונות.

המומחה משתמש בהוראות המפרט הכללי לעבודות בטון כאשר המחלוקת אינה בביצוע עבודות ההחלקה אלא בסוג הבטון שסופק לשם ביצוע עבודות אלה. מפרט זה הדן בעבודות בטון אינו רלוונטי כלל לענייננו.

בחקירתו הנגדית הודה המומחה כי למעשה קיימת מידה מקסימלית של האגרגט למטרת החלקה וכי הדבר תלוי בעובי הרצפה שמבקשים ליצוק (עמ' 9 בפרוטוקול שורות 4-12) כך שמדובר במקסימום 40 מ"מ.

7. המומחית מטעם הנתבעת התייחסה לנושא בנקודת מבט אחרת.

המומחית עיינה בהזמנה ממנה עולה כי הוזמן: "ב-30 ב"פ 6 להחלקה".

במאמר מוסגר יצוין, כי על פי הסברו של מנהל סניף התובעת בפרוטוקול הדיון, ראשי תיבות "ב"פ" פירושם "בלי פוליה" (עמ' 10 בפרוטוקול שורות 12-13).

מנהל סניף התובעת אף אינו מכחיש כי בבטון שסופק נמצאו אגרגטים מסוג "פוליה", אשר על פי הגדרתה של המומחית מטעם הנתבעת הם אבנים בגודל שבין 15-25 מ"מ. עוד מציינת המומחית כי: "אגרגטים בגודל העולה על 19 מ"מ וחלוקה ברורה לקבוצות גודל שונות מעידים על המצאות אגרגט מסוג פוליה בתערובת שסופקה".

אלא, טוען מנהל סניף התובעת, כי "..יכול שהיו מספר אבנים שהם פוליה...(עמ' 10 בפרוטוקול שורה 25)..יכול להיות שבאוטו אחד או שניים היו כמה אבנים של פוליה מתוך יציקה של 78 קוב.."

האומנם?

בחוות דעתה קובעת המומחית של הנתבעת: "הופעה של אגרגטים אלו (בגודל העולה על 19 מ"מ כאמור בשורה קודמת – ו.ש) באזורים שונים ביציקה מעידה כי רוב אם לא כל התערובת שסופקה הכילה אותם".

מאחר והבטון סופק בשיירה של משאיות שהגיעו בזמנים שונים הרי מסקנה זו מובנת. לו היו אבני פוליה לכל היותר בשתי משאיות, ניתן היה לצפות כי האגרגטים מסוג פוליה יופיעו רק באזור אחד של היציקה ולא באזורים שונים בהתאם לזמן הגעתן של אותן שתי המשאיות מתוך 9 משאיות שסיפקו את כל כמות הבטון שהוזמנה.

המשאיות הגיעו כל 10דקות/רבע שעה על מנת לאפשר את זמן פריקת המשאית (ראה עדות מנהל התובעת עמ' 12 בפרוטוקול שורות 18-21).

באופן זה לו היו אבני פוליה רק בחלק קטן מהמטען שפרקו כל המשאיות, מתקבלת על דעתי דעתה של המומחית מטעם הנתבעת לפיה הופעתן היתה מתרכזת רק באזור מסוים של היציקה ולא מופיעה באזורים שונים באופן המעיד על פיזורן בכל התערובת.

8. מתקבלת על דעתי גם האופן שבו הוכיחה המומחית מטעם הנתבעת את קיומן של אבני הפוליה וגודלן כפי שנצפו בתמונות.

הנני מאמינה לעדותו של עד הנתבעת, אחיו של מנהל הנתבעת, אשר העיד כי צילם את התמונות באתר וכי האצבעות המופיעות בתמונות כאוחזות בסרגל הן שלו. טענת ב"כ התובעת כי ניתן להמציא תמונות מהאינטרנט אינה סבירה ואף לא הוכחה כאפשרית.

לא מצאתי כל פגם בעדותה של המומחית בדבר אופן המדידה שביצעה בהתאם לסרגל שצולם יחד עם האבנים שנמצאו באתר (עמ' 22 בפרוטוקול שורות 15-18).

יש לדחות טענת ב"כ התובעת לפיה תחום מומחיותה של המומחית מטעם הנתבעת, כגיאולוגית המומחית במינרלוגיה, מערער את אמינות חוות הדעת. לו היה צורך בחוות דעת על אופן ביצוע העבודות הייתי מסכימה עם דעה זו, אך המחלוקת היא האם תערובת הבטון שסופקה הכילה אבני פוליה אם לאו שהרי ההזמנה ציינה במפורש כי הוזמן מוצר ללא אבני פוליה.

המומחית העידה מתחום מומחיותה על השפעת הימצאותן של אבני פוליה, הן על סמיכות התערובת והן על הקושי בביצוע החלקת המשטח.

המומחית קבעה בחוות דעתה כי הימצאות אבני הפוליה בריכוז גבוה הם שגרמו לזרימה לא טובה של החומר. המומחית קובעת: "ככל שהאגרגטים גדולים יותר יש צורך בציוד חזק יותר היכול להתמודד איתם, שקיעה 6 כפי שהוזמן (כנצפה בהזמנה) מבטאת בטון לא סמיך. הוספת האגרגטים הגדולים בהחלט פגעה בכך. מאחר והתערובת הכילה אגרגטים גדולים המגודל המקסימלי שנדרש, הציוד לא יכול היה להתמודד בצורה אפקטיבית עם התערובות ועל כן נפגעה העבודה. כמות החללים הגדולה שנצפתה ביציקה מעידה על זרימה לא טובה של החומר. נראה כי סומך הבטון לא התאים לאופי העבודה באתר ולכן לא ניתן היה להגיע לרמת הגימור הרצויה."

כל האמור לעיל הוא מתחום המומחיות של המומחית והוא תכונות החומר והשפעתן על השימוש בו.

9. לעומתה, המומחה מטעם התובעת שהוא מהנדס קונסטרוקציות וחומרי בנייה בעל ניסיון בתחום ההנדסי – טכנולוגיה, שיטות בנייה והבטחת איכות, מתעלם לחלוטין מתכונות המוצר שהוזמן וקובע כי אין משמעות לגודל האגרגט בבטון רק משום שאין דרישה לגודל זה בתקנים הישראלים, מסקנה שהטלתי בה ספק כאמור לעיל.

שני המומחים לא בקרו באתר ולא בדקו כלל את יציקת הבטון כפי שבוצעה בפועל. הבית מזמן הושלם ונמסר למזמין וזאת לאחר תיקון שנעשה ברצפתו.

המומחית מטעם הנתבעת לפחות ביססה את חוות דעתה על תמונות שצולמו בזמן אמת ומסקנותיה נובעות ממצאים באתר עצמו.

מסקנתה בדבר סמיכות לא רצויה של הבטון הנובעת מהימצאותן של אבני הפוליה, נובעת מתצפית בתמונות אלה על חללים ביציקת הבטון וגודל האבנים עצמם.

המומחה מטעם התובעת אינו שולל את הימצאותן של אבני הפוליה בתערובת אך מטיל את האשמה באופן מלא על ביצוע העבודות מבלי להתמודד כלל עם תכונות אבני הפוליה והשפעתן על עבודות אלה.

יוער כי בדיקת הבטון במכון התקנים הישראלי לא העלתה ממצאים מאחר ולטענת המכון לא ניתן לבצע סיווג הבטון מאחר והיצרן אינו מוסמך.

דבר זה מכביד על נטל הראיה שעל התובעת לספק לטענתה כי סופק המוצר שהוזמן.

10. אחזור ואדגיש, המחלוקת אינה אם ניתן היה להתגבר על הימצאותן של אבני הפוליה בתערובת לשם החלקת רצפת הבטון כראוי אם לאו אלא האם סיפקה התובעת לנתבעת את המוצר אותו הזמינה.

די בכך שהוכחה הימצאותן של אבני הפוליה, שאין מחלוקת שגודלן משבש את עבודת החלקה או לפחות מקשה עליה, על מנת להגיע למסקנה כי הנתבעת לא קיבלה את המוצר אותו הזמינה.

לפיכך, חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת אינה עונה על הנדרש בהיותה מתרכזת באופן ביצוע עבודת ההחלקה. עצם הודאת המומחה מטעם התובעת כי יש צורך בציוד מיוחד וגובה יציקת בטון מסוימת על מנת להתגבר על הימצאותן של אבני הפוליה – די בה כדי שתתמוך דווקא בגרסת הנתבעת שלא קיבלה לידיה את המוצר שהזמינה והתכוננה לקראתו בציוד המתאים לו.

בכך הוכיחה הנתבעת את כישלון התמורה המלא בגין השיק.

בנסיבות העניין, מן הדין לדחות את התביעה.

11. נותרה אם כך לדיון התביעה שכנגד.

טוענת הנתבעת כי עמדו בפניה שתי אפשרויות לתיקון התוצאה הפגומה: הראשונה להסיר את הרצפה וליצוק חדשה והשנייה לשכור שירותי חברה חיצונית לצורך תיקון והתאמה של כל הבית מחדש.

הנתבעת בחרה באפשרות השנייה משום שעלות ההסרה ויציקה חדשה לפי האפשרות הראשונה, גבוהה במאות אלפי שקלים ולכך מתווסף גם עיכוב בסיום העבודות.

עלות האפשרות השנייה עלתה לכדי 248,345 ₪ והנתבעת צירפה חשבונית.

עיון בחשבונית (נספח 10 לתצהיר מנהל הנתבעת), מעלה כי בוצעו עבודות נרחבות שעיקרן טיפול ביציקת הרצפה. בנוסף בוצעו עבודות התאמת גופי אלומיניום, וטרינות אלומיניום ודלתות פנים וחוץ של הבית.

מנהל הנתבעת טען בחקירתו הנגדית במעמד הדיון: "היום אני מבין שהם חיכו בזמן שבנינו את הבית, אי אפשר לצקת עוד שכבה בבית כאשר יש כבר קירות. זה בית מתועש, מגיע מוכן. הקירות כבר חתוכים, הבסיסים יצוקים ואין התאמה בגובה הבית. אין אישורי בניה לדבר הזה וכל המוצרים הגיעו והוזמנו על פי מידות וכבר היו בארץ". (עמ' 16 בפרוטוקול שורות 5-8).

עוד הסביר מנהל הנתבעת כי "מדה מתפלסת" המוזכר בחשבונית הוא "..חומר שמשתמשים בו כדי להחליק משטחים כדי להגיע לפילוס. זה חומר שאין צורך בו אם הבטון היה ישר ומוחלק כמו שצריך בהעדר אבנים".

אחיו של מנהל הנתבעת אשר שימש כאחראי על פיילוט הבנייה המתועשת, כהגדרתו וטוען:

"שיציקה מדה מתפלסת זה מכיוון שהיינו צריכים לעשות שכבת רצפה חדשה כדי לקבל רצפה מוחלקת, אז עשינו את המדה המתפלסת ומיקרוטופינג שזה בעצם תחליף לבטון הוא מגיע ביחד מיקרוטופינג כי בטון אפשר לצקת רק עשרה ס"מ ומעלה אחרת הוא ייסדק. הבעיה היחידה שלו שיש לו רף שחיקה נמוך, כל כמה שנים צריך לחדש אותו."

כלומר פגם ההחלקה תוקן באמצעות שימוש בחומר אחר שניתן ליציקה כאשר עובי השכבה קטן יותר מזה הנדרש לצורך יציקת רצפת בטון חדשה ומונעת הצורך בהסרת השכבה הקודמת.

עלות הביצוע של תהליך זה - סך 87,543 ₪ כעולה מהחשבונית (נספח 10).

בנוסף בוצע מילוי מתחת לפלטות ביסוד עמודי פלדה בחומר אפוקסי בעלות 18,000 ש"ח (נספח 10) וכעדות העד:

"לפני שקיבלנו את העמודים של הפלדה היינו צריכים למלא את החללים מתחת לפלטות שנוצרו. לא נכנס בטון מתחת לפלטות מכיוון הפוליו (צריך להיות: "פוליה" – ו.ש.), יש רשת פלדה והיא לא נותנת לגרגרים לעבור. צריך להיות אחרי המילה בלתי המילה צימנט זה בעצם האפוקסי."

ביצוע עבודות אלו עולה בקנה אחד עם חוות דעת המומחית מטעם הנתבעת לפיה הימצאותן של אבני הפוליה בתערובת גרמה להיווצרות החללים בבסיס היציקה וכעולה אף מהתמונות שצירפה הנתבעת לכתב טענותיה.

מאחר וסכום הוצאות אלו הנ"ל עולה על סכום התביעה שכנגד לא נתתי דעתי להמשך החיובים בחשבונית.

12. טוען ב"כ התובעת כי אין לנו ידיעה אם החשבונית שצורפה מתייחסת לאתר הבנייה נשוא התביעה.

ביצוע העבודות המפורטות בנספח 10 תואם את טענות הנתבעת בעניין הנזק שנגרם לה כגון מילוי מתחת לפלטות, איטום היקפי של יסוד הרפסודה חפירה ידנית סביב יסוד לצרכי אטימה, התאמת גופי אלומיניום, התאמת ויטרינות אלומיניום לגובה והתאמת דלתות פנים וחוץ של הבית.

מה הסיכוי כי הנתבעת ביצעה עבודות אלו באתר אחר? ניתן להבחין היטב מתוכן החשבונית כי מדובר בביצוע עבודות תיקון והשלמה.

לפיכך, שוכנעתי כי מדובר בראיה על ביצוע עבודות התיקון שנדרשו באתר בעקבות אספקת מוצר שאינו תואם את המוזמן.

13. אשר על כן, הנני דוחה את התביעה ומקבלת את התביעה שכנגד במלואה.

התובעת תשלם לנתבעת סך של 100,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה שכנגד (5.4.16) ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן תשלם התובעת לנתבעת את סכום האגרה ששולם בגין התביעה שכנגד והוצאות משפט בסך כולל של 15,000 ₪.

תיק הוצאה לפועל 511606-08-15 יסגר.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ז, 20 יולי 2017, בהעדר הצדדים.