1. בפני בקשה להעברת הדיון לבית משפט באילת בטענה כי בית משפט זה חסר סמכות מקומית לדון בתביעה.

ב"כ המשיבה בתגובתו הציג את גב ההסכם נשוא התביעה בו פורטו תנאי ההסכם כאשר ביניהם הסכם שיפוט אשר נוסח במלים: "העיר תל אביב יפו נקבעה למקום השיפוט לכל צרכי הסכם זה."

ב"כ המבקשים טען בתשובתו כי תנאי ההסכם לא נחתמו על ידי המבקשים ולפיכך אינם מחייבים וכן כי מדובר בתניית שיפוט מקבילה אשר נוסחה בצורה המעלה חשש כבד באשר לנסיבותיה.

על כן, ומשום יעילות הדיון יש להעביר את הדיון לבימ"ש שלום באילת.

2. דינה של הבקשה להעברת מקום הדיון להידחות.

מעיון בהסכם אשר אין מחלוקת כי נחתם על ידי המבקשים עולה כי נרשם על פניו מתחת לסכום במילים: "הנני מאשר הזמנה זו על כל תנאיה המפורטים מעבר לדף", כאשר מיד מתחת למילים אלו מופיעה חתימת המבקשת 1 כחתימת הלקוח ומתחתיה ערבותו של המבקש 2.

כלומר הטענה כי המבקשים לא חתמו על תנאי ההסכם מעבר לדף אין לה בסיס עובדתי.

יתר טענות ב"כ המבקשים תמוהות ואין להן בסיס משפטי.

ככל שקיימת תניית שיפוט מקבילה פירושו של דבר כי גם לבית משפט זה, כמו גם לבית משפט באילת, יש הסמכות המקומית לדון בתביעה ואין עילה להעברה לבית משפט אחר.

דהיינו, פירושה של סמכות שיפוט מקבילה הוא כי לתובע נתונה זכות הבחירה בין בתי המשפט והנתבע כפוף לזכות זו.

3. טענת ייעול הדיון אינה ברורה. יעיל למי? ומדוע? בשלב זה הדיון מתקיים בעניין בירור עילת ההגנה הנתונה למבקשים ואין שומעים עדים במיוחד כאשר עדיין לא ניתן לדעת אלו עדים נדרשים וכאשר יתכן וגם למשיבה עדים שמקום מושבם דווקא במרכז והבאתם לאילת יוצרת קושי למשיבה אשר טרחה מראש לחסן עצמה מפני הצורך להתדיין באילת באמצעות הסכם שיפוט.

4. סוף דבר הוא כי הבקשה להעברת הדיון נדחית והמבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הדיון בבקשה בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ו, 24 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.