לאחר עיון במסמכים שהוצגו על ידי הצדדים, להלן החלטה משלימה, בהתאם לסעיפים 3 ו – 7 להסכמת הצדדים בפרוטוקול.

החזר תשלומים ששולמו על ידי התובע:

1. הנתבעת מסכימה לתשלומים לחברת האחזקה, לגביהם אף הוצגו אסמכתאות, ולכן, אני מחייבת אותה לשלם את הסך של 4,274 ₪ (1,964 ₪ + 2,310 ₪).

2. ארנונה: מתוך מסמך העירייה, נושא תאריך 28.10.15, שכותרתו "פרטי משלם" ניתן לראות בבירור כי הסך של 2,644 ₪ שולם בגין חודשים אפריל – אוגוסט. הפירוט מראה כי ביחס לחודשים ינואר – פברואר, וכן חלק מהתקופה מרץ – אפריל, ניתן פטור של נכס ריק ובוצע זיכוי. כלומר: לא היה חיוב בגין התקופה שלפני 24.3.15 (תקופת הכניסה למושכר), וממילא אין בחיוב הנתבעת בתשלום לפי מסמך זה משום חיוב בגין תקופה שבה לא שהתה בנכס.

מאחר שלפי המסמך התשלום הוא עבור חיובים לתקופת השכירות, אני מחייבת את הנתבעת לשלם את הסך של 2,644 ₪.

אציין כי לפי הבנתי קיימת טעות סופר בהודעתו הראשונית של התובע, והסכום האמור הוא 2,644 ₪ ולא כפי שנרשם שם.

דמי שכירות:

3. מאחר שהנתבעת לא הציגה אסמכתאות לתשלום דמי השכירות בגין חודש אוקטובר 2015, כמפורט בסעיף 3 להסכמת הצדדים, עליה להשלים את התשלום בגין חודש אוקטובר 2015. מאחר שהחלטה זו נכתבת במועד שבו היה עליה להשלים את התשלום לפי ההסכם, ניתנת ארכה לעשות כן עד ליום 11.1.16.

הסדרת יתר התשלומים:

4. על הנתבעת לעמוד בהסדרת יתר התשלומים כפי שהוסכם, ונושא זה אינו עומד להכרעת בית המשפט, שהשלים מלאכתו בנושאים שהועברו לפסיקתו. אם קיימת מחלוקת בשאלה זו, דינה להתברר בהליך האכיפה, אם ייפתח.

נוכח העובדה שלא ראיתי כי החלטתי בדבר תיקון טעות סופר הומצאה לנתבעת אני מורה כך:

התובע יבצע מסירה אישית של החלטה זו וכן ההחלטה בדבר תיקון טעות הסופר, לנתבעת, וזאת לא יאוחר מיום 6.1.16 שעה 16:00.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ו, 05 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.