1. המבקשת, נתבעת מס' 2, עותרת להארכת מועד להגשת כתב תביעה שכנגד שעותק ממנה צורף לבקשה. המשיבים, התובעים 1-3 ("המשיבים"), בתגובתם מתנגדים לבקשה והמבקשת הגישה תשובה לתגובת המשיבים.
2. התובענה הוגשה ביום 13.10.15 ועניינה במחלוקת בין הצדדים על זכויות במקרקעין הידועים כגוש 12640 חלקה 11 המצויים בשדרות בין גוריון בחיפה, עלייהם בנוי, בין היתר, נכס המוכר כ"בית הרופאים" ("המקרקעין").
3. בכתב ההגנה שהוגש ביום 2.6.16 טענה המבקשת, בין היתר, כי שימוש המשיבים במקרקעין טומן בחובו פלישה, הסגת גבול, השתלטות וסיפוח רכושה וגם בהתכתבות קודמת בין הצדדים, במכתב מיום 4.8.14 טענה המבקשת כלפי תובע 2 כי הוא השתלט על חלל הרעפים בנכס (נספח 12 לכתב תביעה).
4. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 8.10.15 הגישה המבקשת לבית משפט השלום תביעה נגד המשיבים, בין היתר, לפינוי, סילוק יד, והריסה בקשר למקרקעין דנן (ת.א 12702-10-15). ביום 31.5.16 הגישה המבקשת הודעה מוסכמת לפיה מאחר ומתנהל התיק דנן תימחק התביעה שהוגשה על ידה ובית משפט הורה על מחיקת התביעה.
5. כעת, המבקשת עותרת להגשת כתב תביעה שכנגד, בו חוזרת על טענותיה כפי שאלו נטענו על ידה בתביעה שנמחקה ובכתב ההגנה . המבקשת טוענת כי ככל שתידחה בקשתה, תאלץ להגיש תביעה נפרדת על בסיס אותן טענות. כמו כן המבקשת טוענת כי הבקשה למחיקת תביעה בת.א 12702-10-15 הוגשה בהסכמה "מכוח עמדת התובעים כאן להגיש תביעה בבית משפט המחוזי ומתוך הבנה כי התביעה שכנגד תתברר שם" ("התביעה שנמחקה"). מנגד טוענים המשיבים כי בבקשה אין כל נימוק המצדיק את האיחור בהגשת כתב תביעה שכנגד לאחר שהסתיימו ההליכים המקדמיים והוגשו ראיות התביעה. בתשובה חזרה המבקשת וטענה כי ככל שתידחה הבקשה יוגש על ידה הליך נוסף "בוודאות".

דיון והכרעה

1. תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 ("התקנות") קובעת, כי המועד להגשת כתב התביעה שכנגד יהיה במועד הגשת כתב ההגנה . אם כן, מועד הגשת כתב התביעה שכנגד, שהינו מועד שנקבע בחיקוק, יוארך בהתאם להוראות תקנה 528 לתקנות בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו". קיומו של טעם מיוחד להארכת מועד נבחן לפי נסיבות המקרה כאשר במסגרת שיקוליו בית משפט בוחן, בין היתר, את הסיבה לעיכוב ומשכו, מהות ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד (בע"מ 2205/09 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (22.04.09)).
2. בענייננו, אכן שתי התובענות נוגעות לאותו סכסוך בין המבקשת למשיבים והשאלות הצריכות הכרעה בתובענות משיקות במידה רבה אחת לשנייה. יחד עם זאת הבקשה הוגשה בחלוף כשנה וחצי ממועד הגשת כתב ההגנה ולא מצאתי כי המבקשת הצביעה על טעמים מיוחדים אשר יש בהם להאריך את המועד.
3. כל טענות המבקשת העומדות בבסיס כתב התביעה שכנגד היו ידועות למבקשת מזה זמן רב והן הועלו כבר במועד הגשת כתב ההגנה ביום 2.6.16 ואף קודם לכן ביום 8.10.15 במועד הגשת התביעה שנמחקה בת.א 12702-10-15 שבמסגרתה המבקשת העלתה טענותיה אחת לאחת, כפי שטוענת כעת במסגרת כתב התביעה שכנגד.
4. על כן כבר במועדים אלו ידעה המבקשת אודות העילה להגשת התביעה שכנגד ולא מצאתי בבקשה שבפניי כל טעם, לא כל שכן "טעם מיוחד", מדוע מוגשת הבקשה רק בשלב זה. בנוסף איני סבורה כי דחיית הבקשה והגשת תביעה נפרדת תגרום למבקשת עיוות דין שהריי לכאורה ההכרעה במחלוקת דנן יכולה לייתר את הגשת התביעה הנפרדת או לשמש כמעשה בית דין, אולם מנגד קבלת הבקשה תכביד על בירור התביעה דנן ותאריכה ללא צידוק. קבלת הבקשה תגרור הגשת כתבי טענות נוספים, ותיקון התצהירים שהוגשו מטעם התובעים וזאת כאשר אנו מצויים בשלב דיוני בו שמיעת ההוכחות בתיק נקבעה לתאריכים 24.12.17 ו-31.12.17.
5. אשר על כן, הבקשה נדחית.
6. הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בעת מתן פסק-הדין.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ח, 26 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.