בפני בקשה לסילוק על הסף.

רקע

התובעת תבעה דמי תיווך בגין מכירת ביתם של הנתבעת ובעלה.

בהסכמת הצדדים נמחק הנתבע 2 – בעלה של הנתבעת, והתביעה כנגד הנתבעת נותרה על כנה.

התובעת צרפה לתביעה טופס הזמנת שירותי תיווך מיום 15.9.14 (להלן: הסכם התיווך/ההסכם) וכן הסכם בלעדיות בחתימת הנתבעת.

הסכם התיווך הינו על טופס שבראשו נרשם "אנגלו סכסון לב השרון", וכן צוין כי מחזיק הזיכיון הינו לאה מלוכנא ולסלי הורביץ.

שם הסוכן המופיע בטופס הינו מירב אמיר.

טענות הנתבעת

הנתבעת טענה כי אין הסכם בין התובעת לבינה שכן התובעת, "הום נכסי השרון בע"מ", אינה צד להסכם התיווך – אשר נחתם על מסמך של חברת "אנגלו סכסון לב השרון", ולפיכך לתובעת אין כל זכות או עילה כנגד הנתבעת ואין יריבות בין הצדדים.

הנתבעת טענה כי מעולם לא היה קשר בינה לבין התובעת וכי שירותי התיווך הוזמנו על ידה מאת מתווכת בשם מירב אמיר(להלן: מירב) אשר הציגה עצמה כמתווכת עצמאית.

נטען כי מירב אמרה לתובעת כי היא עובדת ממשרדי התובעת רק לאור גורמים טכניים, וזאת עד שתמצא לעצמה מקום למשרדה הפרטי.

נטען כי מירב ציינה כי היות שאין ברשותה טפסים מתאימים, ההזמנה תחתם על נייר לוגו של התובעת.

בנסיבות אלה נטען כי הנתבעת הזמינה שירותי תיווך מאת המתווכת מירב ולא מאת התובעת, עימה, כאמור, לא היתה כלל בקשר.

בנוסף נטען כי התובעת אינה עומדת בתנאים הקבועים בחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן: החוק) אשר רק בהתקיימם זכאי המתווך לקבל דמי תיווך.

נטען להעדר רישיון תיווך לאחר שמחזיקת הזיכיון מטעם התובעת - הגב' לאה מלוכנא, לא צרפה רישיון תיווך תקף.

נטען כי הסכם התיווך הוגבל בזמן לתקופה של 6 חודשים, ותוקפו פג ביום 15.3.15.

נטען כי הנתבעת אף הודיעה ביום 21.6.15 כי הבית אינו עומד עוד למכירה.

הנתבעת טענה כי בפועל נחתמה עסקת המכר ביום 19.7.15, מספר חודשים לאחר פקיעת הסכם התיווך.

בנסיבות אלה, נטען להיעדר הסכם תיווך בכתב, שכן לטענת הנתבעת במועד הרלוונטי הסכם התיווך פקע ולא היה בתוקף.

בנוסף, נטען כי התובעת לא היתה הגורם היעיל בהתקשרות בין הצדדים וכי המו"מ ביניהם נעשה באופן ישיר.

לאור כל האמור לעיל עתרה הנתבעת לסילוק התביעה על הסף.

תגובת התובעת

התובעת בתגובתה הפנתה לאמור בכתב התביעה, לפיו מוגדרת התובעת כחברה המנוהלת ע"י הגב' לאה מלוכנא ועילת התביעה הינה מכוח המחאת זכות שקיבלה הגב' מלוכנא לגבות את החוב בגין פעולות התיווך נשוא התביעה.

נטען כי לפי חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1968 הגוף הנמחה רשאי לגבות את החוב, ללא צורך בהתקשרות ישירה לחייב.

לאור זאת נטען כי יש לדחות את הטענה להעדר הסכם ישיר בין התובעת לנתבעת.

בהתייחס לטענה בדבר בעדר רישיון תיווך, נטען כי הגב' מלוכנא הציגה בתצהירה צילום מקובץ המצוי ברשם המתווכים המאשר כי הינה בעלת רישיון תיווך תקף.

בנוסף נטען כי הסכם התיווך שצורף הינו הסכם כדין המכיל את כל האלמנטים הנדרשים בחוק.

נטען כי אין כל קשר בין פקיעת הסכם הבלעדיות לטענה לפיה יחד עמו פקע גם הסכם התיווך, ונטען כי מדובר בהסכם העומד בפני עצמו.

מכל מקום נטען כי אין בטענה זו בכדי להוות עילה לסילוק התביעה על הסף.

בהתייחס לטענה כי התובעת לא היתה הגורם היעיל, נטען כי סוגיה זו יש לברר לאחר שיישמעו העדויות מטעם הצדדים ולא ניתן לדון בטענה זו כטענת סף.

תשובת הנתבעת

הנתבעת בתשובתה חזרה בהרחבה על הטענות שהועלו בבקשה.

הנתבעת טענה כי אין לקבל את הטענה להמחאת זכות בעוד שלגב' מלוכנא כלל לא קמה זכות כלשהי בנוגע לעסקה נושא התביעה אותה יכלה להמחות לתובעת.

כן נטען כי חוק המתווכים הינו חוק ספציפי שגובר על כך חוק כללי אחר, לרבות חוק המחאת חיובים.

הנתבעת חזרה על טענות נוספות הנוגעות לאי התקיימות התנאים הנדרשים בהתאם לחוק המתווכים.

נטען כי לחברה התובעת אין רישיון תיווך תקף וכי בהתאם לפסיקה מתווך אינו יכול להעניק שירותי תיווך באמצעו חברה.

כן נטען כי לפי חוק המתווכים רק אדם "בשר ודם" יוכל לעסוק בשירותי תיווך.

נטען כי התובעת לכל היותר מחזיקה בזכות הזיכיון להשתמש בשם המסחרי "אנגלו סכסון", ואילו רישיון התיווך ושירותי התיווך ניתנים ע"י גב' מלוכנא.

נטען כי במצב זה אין לחברה התובעת כל זכות לקבלת דמי תיווך.

דיון

בעניין צמצום השימוש בתקנות 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, המתייחסות לסילוק תביעות על הסף, נכתב רבות בפסיקה.

בענייננו הועלו טענות להעדר יריבות לאור הסכם התיווך ששמה של התובעת אינו מופיע בו.

בעניין זה העלתה התובעת טענה בדבר המחאת זכות.

טענות נוספות לעניין אי עמידה בדרישות חוק המתווכים נענו אף הן ע"י התובעת – נטען לקיומו של רישיון תיווך תקף ולהסכם תיווך העומד אף הוא בתנאי החוק.

הטענה בדבר המחאת זכות הינה טענה שיש לבררה עובדתית במסגרת שמיעת הראיות ואין מקום לסילוק התביעה על הסף לפני שיתבררו הנסיבות הנטענות בהקשר לטענה זו.

הטענות הנוספות שהועלו (כגון: קיומו של רישיון תקף, היות התובעת גורם יעיל וכו') אף הן אינן יכולות לשמש טענות לסילוק על הסף ויש לבררן לגופן.

לעניין הטענה כי חברה איננה רשאית לעסוק בתיווך ואיננה זכאית לדמי תיווך באם אינה בעלת רישיון תיווך, הסתמכה הנתבעת על ע"א (מחוזי נצרת) 2178/02 אמנון אזערי בע"מ נ' בושרי שמואל (פורסם בנבו), בו אושר פסק דינו של בית משפט השלום, לפיו נדחתה תביעה לדמי תיווך שהוגשה ע"י חברה שאינה בעלת רישיון תיווך.

באותו עניין נשמעה דעת מיעוט של כבוד השופט נסים ממן, אשר סבר כי יש לקבל את הערעור, בהיות העדר הרישיון פגם טכני בלבד שכן מי שעסק בעסקת התיווך היה מתווך בעל רישיון כחוק, וכדבריו שם –

לאור זאת העדרו של רישיון על שמה של המערערת הוא פגם פורמלי בלבד ולא פגם מהותי, שכן המטרה העיקרית של החוק – הגנה על הציבור, נשמרת בנסיבות אלה.

דעת מיעוט נוספת ברוח זו הושמעה בע"א (מחוזי חיפה) 3455/06 דה כהן בע"מ נ' עמרם (פורסם בנבו), מפי כבוד השופט י. עמית :

אין מניעה כי שירותי תיווך יינתנו באמצעות תאגיד, ובלבד שפעולת התיווך תיעשה על ידי מתווך בעל רישיון. כך ניתן להסיק מלשון החוק (סעיף 13). למיצער, לפנינו לאקונה ולא הסדר שלילי, כפי שעולה מהתכלית הסובייקטיבית והאובייקטיבית של חוק המתווכים, תוך השוואה לחוקים אחרים העוסקים במאטריה דומה ועל רקע החזקה שהמחוקק לא התכוון לפגוע בזכות ההתאגדות ובחופש העיסוק.

דעה דומה הושמעה בת"א (שלום הרצליה) סמרה ואח' נ' שמואל (פורסם בנבו), כאשר באותו מקרה הוגשה התביעה הן על ידי הסוכן והן על ידי החברה, בעוד שהחברה לא היתה בעל רישיון תיווך כחוק.

כבוד השופטת אירית מני – גור אמרה הביעה דעתה באותו ענין, כדלקמן -

אני מסכימה עם דעת המיעוט של כב' השופט ממן, כי שם החברה בהסכם התיווך לא באה לעקוף את הוראות חוק המתווכים, אלא ליצור מסגרת של התנהלות כלכלית באמצעות חברה בע"מ אולי משיקולי מס ותו לא.

ובהמשך -

יש לאפשר למתווכים לעבוד באמצעות תאגיד ובלבד ששם המתווך הפועל בפועל בפעולת התיווך יצוין בהסכם יחד עם מספר רישיונו לצד שם התאגיד.

על כן אנו עדים כי קיימות גישות הרואות במתן שירותי תיווך באמצעות חברה כאשר מי שעסק בפועל במתן שירותי התיווך היה מתווך כחוק, כעומדים בדרישות החוק.

לאור זאת, ובמצב משפטי זה אינני רואה מקום לסילוק על הסף של התביעה בטענה זו.

מהפסיקה עולה כי סילוק תביעה על הסף יעשה במשורה.

בהחלטה שהתקבלה בת"א (מחוזי ת"א) 28763-07-14 מאנה נ' תעשיות מזון תנובה אגודה שיתופית חקלאית בישראל בע"מ ואח' (פורסם בנבו) ניתן להתרשם מהזהירות הננקטת במסגרת בקשות לסילוק על הסף.

באותו מקרה עמדה על הפרק תביעה לדמי תיווך בעסקת מקרקעין גדולה, וזאת בהעדר הסכם תיווך בכתב.

בית המשפט סקר את ההלכות השונות בהקשר למצבים בהם נעדר הסכם בכתב בעסקאות תיווך במקרקעין, ולבסוף החליט שלאור מגמות חדשות המוצאות כי בעסקאות מסוימות ניתן להגמיש את הדרישה להסכם בכתב, אין מקום לסילוק התביעה על הסף.

אביא מדברי בית המשפט שם -

סיכום הדברים עד כאן הוא, שלמרות העדרה של פסיקה מחייבת בסוגיה הנדונה, הרי שמרבית הפסיקה תומכת בדיעה, לפיה דין תביעה לדמי תיווך, בהעדר הסכם בכתב, להידחות, אך יחד עם זאת, החלו להשתרש דעות נוספות: דעה המבקשת לעשות הבחנה בין סוגי עסקאות, דעה המבקשת להקיש על סוגייתנו מסוגיית דרישת הכתב שלפי חוק המקרקעין ודעות המבקשות להגמיש את דרישת הכתב שלפי חוק המתווכים, באופן זה או אחר.

אוסיף, כי לא מן הנמנע שתתפתח בסוגיה זו גישה המשלבת בין הגישות השונות.

כך למשל – מבלי לקבוע מסמרות בדבר – ניתן לסבור כי "זעקת ההגינות" המוכרת מדרישת הכתב לפי חוק המקרקעין תופעל בתביעה הנדונה במסגרת חוק המתווכים דווקא ביחס לעסקאות מסחריות גדולות, שהפיקו רווח נאה לגופים המסחריים שהשתתפו בהן, ולא ביחס לעסקאות מקרקעין "רגילות", של מכר או רכישת דירת מגורים.

לא ניתן לכן לקבוע, ברוח הפסיקה שהוזכרה לעיל בהקשר לדיון בבקשה למחיקת תביעה על הסף, כי התביעה היא חסרת כל סיכוי.

סבורני, שלמרות שהמדובר בסוגיה משפטית, לא יהיה זה נכון לפסוק בה כטענת סף במסגרת בקשה למחיקת התביעה על הסף (השוו לפסק דין לנדאו הנ"ל), משום שאין מדובר בסוגיה משפטית, שהתשובה עליה היא חד משמעית, משום שלא נפסקה לגביה הלכה מחייבת, ומשום ששיקול הדעת בסוגיה זו צריך להיעשות לאחר ראיית התמונה הכוללת, כלומר לאחר שמיעת כל הראיות, ההתרשמות מהעדים וכו'.

ברוח המשפט המפורסם: "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" (מילותיו הקולעות של יעקב רוטבליט בשירו: "לקחת את ידי בידך"), אומר כי דברים שבית המשפט עשוי לראות בסופו של ההליך, לאחר שמיעת כל הראיות והתרשמות מדברי העדים, אינם בהכרח אותם דברים שבית המשפט רואה בכתב התביעה, גם אם נניח לצרכי הבקשה כי אין חולק על האמור בו.

....

בהקשר זה, כאשר על הכף האחרת מוטלת האפשרות של מחיקת התביעה, ללא שמיעת טענותיו של התובע, מן הראוי להזכיר את חשיבות הגישה למערכת השיפוטית, כפי שהדברים מובאים בספרו של ד"ר שלמה לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 22:

"רק באמצעות גישה למערכת השיפוטית אפשר לבחון את תחום התפרשותה של נורמה כללית ואפשר לבדוק אם בכלל נושא מסויים שפיט.

הגישה למערכת השיפוטית היא לעתים קרובות חיונית כדי לתת ביטוי לאינטרס לגיטימי ולמנוע היזקקות של הפרט לדרכים בלתי נאותות של מימוש עצמי. היא מאפשרת להביא לידי בחינה אובייקטיבית את הרגולריות של המצבים המשפטיים השונים הנוצרים בחברה ועל ידי כך לתת יתר בטחון לאזרחיה של המדינה המודרנית".

לאור האמור לעיל, הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

אין צו להוצאות.

המזכירות תקבע התיק להמשך בפני המותב הדן בתיק.

ניתנה היום, ה' אב תשע"ו, 09 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.