תיק ערעור אזרחי 62587-10-15

ערעור על החלטה מיום 24.9.2015, של רשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כב' השופטת עינת רביד) בתיק רע"א 58924-06-15

ישיבת יום 14.3.2016

נוכחים:

בשם המערערת – עו"ד יהושוע ננר

נציג המערערת - רו"ח מר עופר נחום

בשם המשיבה – עוה"ד נטע היכל ואורי שרייר

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המערערת:

העובדות חבריי בעיקרי העדות שלהם שכחו להזכיר ולא ציינו כלל שקיבלו את התביעה לרשותם ב-13.5.14, לא התגוננו במשך חצי שנה ויותר. פסק הדין ניתן בנובמבר 2014 וגם אז לא עשו שום דבר ואז שלחנו להם מכתב שצורף לפס"ד. בבקשה שלהם של נספח ח' בתיק המוצגים שלנו הם לא נימקו את האיחור ולא נימקו שום סיבה ולא הגישו תצהיר, וכל מה שאמרו שהם מבקשים הארכת מועד כדי לברר את העובדות. החלטת כב' בית המשפט נספח ט"ו לתיק המוצגים של כב' הרשמת הבכירה שוורץ, היא נימקה טוב. היא אומרת שהנימוק היחידי בבקשת האורכה אפשרות ללמוד את הסיבות הרלוונטיות בתביעה, כל היתר אישור המסירה צורף או לא צורף כל זה היא דוחה. לאחר מכן היא אומרת ב"כ המבקשת קיבל את הייצוג ביום 4.5 ובחר רק ביום 13.5. אין כל הסבר מדוע לא העביר המבקשת את המסמכים לבא כוחה אלא רק שלושה שבועות בשורה 19. בשורה 27 – אין הסבר בתגובה את אישור המסירה...ועוד מציינת בעמ' 3 לתקנה 528 לתקנות קובעת שבית המשפט רשאי להאריכו מנימוקים וטעמים מיוחדים ולא הגישו תצהיר. החמור שהגישו את בקשתם להארכת מועד באיחור מבלי שביקשו אורכה להגשת הגשת הבקשה להארכת מועד והבקשה למעשה לא קיימת. החמור מכך שלמעשה המשיבה ניסתה להטעות את בית המשפט כאילו הבקשה הוגשה במועד.

באשר לתקנות – התקנה ברורה וקובעת "צו בתי המשפט סוגי החלטות..." – בסעיף 1.2 החלטה בבקשה להארכת מועד למעט החלטה של לפתוח בהליך..." ולכן זה לא נכנס למסגרת הנ"ל וחבריי מודעים לזה. אז מה הם אומרים בסעיף 30 – "אנחנו היינו זכאים להגיש הודעה לצעדים שלישיים..." – עד כה לא ביקשו הארכת מועד להודעה שלישית ולא ציינו בכלל. כל הנושא של צדדים שלישיים לחלוטים לא רלוונטיים והם מבקשים הארכת מועד להגשת ביטול פסק דין שאינו בגדר חריג של תקנה 1.2 לצו הנ"ל. הם אומרים שנשארו בידיים ריקות – וברור שלא כי המחוקק איפשר להם להגיש ערעור על פסק הדין. היו צריכים להגיש ערעור פסק דין (שניתן בהעדרם). אני מפנה לציטוט שהם מביאים בסעיף 68 מדבריו של דוד רותם שהיה יו"ר חוקה ומשפט שאומר שבמקרים כאלה זה מה שעושים. יש מסלול והם בחרו את המסלול הלא נכון. על פניו לא יכלו להגיש פה את הבקשה להארכת מועד.

הנושא שבמקביל עשו שני הליכים הגישו בקשה לעיון חוזר, וגם בקשת הרשות ערעור לבית המשפט הנכבד. מספרו של השופט זוסמן מפס"ד 64/68 שמצוטט "שאין הנתבע ימשיך לסבול...” –

חבריי הלכו על בטוח ואותי הם גוררים בכמה ערכאות במקביל ולא יעלה על הדעת שאני צריך לסבול בגלל שהם טעו שאני צריך ללכת לכמה ערכאות.

לעניין הבסיסי – שלא היתה בכלל בקשה להארכת מועד הבקשה הוגשה באיחור. הבקשה הוגשה באיחור מבלי שהם ביקשו הארכת מועד. יותר חמור שהציגו לבית המשפט קמא שזה לא הוגש והם טענו כאילו שידעו בפסד הדין רק מיום 13.4. ולכן הגישו במועד בתוך 30 יום את הבקשה לאורכה והם מסתמכים על החותמת "נתקבל" על העמוד הראשון של המכתב. דא עקא שהמכתב הזה לא עמד בפני עצמו אלא המכתב היה נספחים וצורף אליו פסק דין ולא רק פסק דין אלא גם הפסיקתא וחישוב ריבית והצמדה ועל פסק הדין יש חותמת של 12 של חברת הביטוח. הם באים ואומרים שאי אפשר היה ללמוד מפסק הדין. אני מפנה לנספח 1 א' למסמכי המשיבה ושם יש את כל החומר שהם צירפו

יש את התחשיבים והפסיקתא והכל קיבלו.

הפסקה בדיון

<#2#>

החלטה

לפי בקשת הצדדים וכדי לאפשר להם בירורים נוספים וקבלת הוראות משולחיהם, אני דוחה את שמיעת הערעור ליום 7.4.2016, בשעה 09:30.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ד' אדר ב' תשע"ו, 14/03/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי טלי בונפיל