אחר עיון בתחשיבי הנזק מטעם הצדדים, מוצע לסלק התביעה כדלקמן:

הצעת בית המשפט מבוססת על נכות בשיעור של 15% נכות, ממוצע הנכויות כפי שנקבעו על ידי המומחים מטעם הצדדים.

מצאתי מקום להעיר לעניין הנכות, כי על פניו מדובר במקרה של מיקרוטראומה. אמנם קו השבר מבחינת התובעת היה יום 11.5.14, אלא שמדובר בבעיות שמטבען מתרחשות על רקע מאמץ לאורך שנים.

הנזק:

כאב וסבל- 80,000 ₪.

הפסדי שכר לעבר- לשלושה חודשים מלא, לשלושה חודשים נוספים 50%, לשנה נוספת 30%, לתקופת ההחלמה מהניתוח הנוסף- שלושה חודשים מלא וליתר התקופה, בהתאם לשיעור הנכות הרפואית.

יצויין, כי התובעת התנסתה במקומות עבודה נוספים, המתאימים ליכולותיה (קופאית, טלמרקטינג).

סך הפיצוי (לפי בסיס שכר מעוגל כולל הפרשות פנסיוניות- 6,000 ₪)- 82,800 ₪.

אובדן כושר השתכרות- 195,000 ₪.

עזרת זולת- נוכח הקושי בידיים, פיצוי גלובאלי- 30,000 ₪.

הוצאות- בשים לב לכך שמדובר בתאונת עבודה- 3,000 ₪.

סך הנזק- 390,000 ₪.

אשם ואחריות- מוצע נוכח שאלת האחריות ובשים לב לכך שמדובר בנזק מסוג מיקרוטראומה, שלא תמיד נובע מרשלנות, להפחית שיעור של 20% עקב קניית סיכון.

כן יש להפחית את תקבולי המל"ל (לא הובא מידע באשר לשיעורם). יש להוסיף לסכומים האמורים שכ"ט עו"ד והוצאות.

הצדדים יודיעו עד ליום 20.10.17 האם הגיעו להסכמות.

בהתאם להודעת הצדדים יקבעו סדרי הדין.

תזכורת פנימית ליום 20.10.17.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"ז, 21 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.