לפני בקשה לתיקון כתב אישום על דרך של הוספת תע"צ תוך מעבדתי ( "תע"צ").

1. הנאשם מואשם בעבירה של נהיגת רכב בשכרות לאחר שבבדיקת דם התגלה לכאורה בגופו ריכוז אלכוהול של 106 מ"ג לכל 100 מ"ל דם. הנאשם כפר במיוחס לו והתיק נקבע לשמיעת ראיות כאשר בשלב זה רק חלק מראיות התביעה נשמעו.

2. התביעה הגישה בקשה זו לתיקון כתב האישום ולהוסיף תע"צ. הבקשה נומקה באמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעפ"ת (ת"א) 49139-12-15‏ ‏ ישראל בן משה נ' מדינת ישראל (4.2.16)) ( להלן: "עניין בן משה") בעניין הצורך של התביעה להוכיח את שרשרת המוצג התוך מעבדתית.

3. ב"כ הנאשם מתנגד לתיקון. הנימוק להתנגדות הוא כפול: קונקרטי ועקרוני. בהיבט הקונקרטי נטען כי במקרה זה התע"צ שמבוקש להגישו אינו ראיה שחיברו העדים הנקובים במסמך אלא מסמך שערכה המשטרה. החומר עליו מבוסס התע"צ הוא "בחזקת סוד". בהיבט העקרוני נאמר כי דגימת הדם אליה מתייחס התע"צ נטלה מן הנאשם שלא כדין ולפיכך אינה יכולה להוות מושא לבדיקה, שימוש או עדות כלשהי. זאת הואיל והחוק מתיר, בנסיבות המקרה, לקבל מן הנאשם רק דגימת אוויר נשוף במכשיר נשיפה מאושר כדין.

דיון והכרעה

4. בעניין בן משה קבע בית המשפט המחוזי כי מקום בו טוענת ההגנה לטעות בתוככי המעבדה לטוקסיקולוגיה צריכה התביעה – כמי שעול ההוכחה על שכמה – לבקש להעיד את עובדי המעבדה שטיפלו בדגימה נשוא הדיון. בית המשפט העיר בנוגע לאופן הצגת שרשרת המוצג בתוך המעבדה כי " הן (עובדות המעבדה–ד.ס.) עצמן צריכות היו להעיד על כך, אפשר על דרך עריכת תע"צ כפי שערכו אנשי המשטרה שטיפלו בדגימה, באם המעבדה עומדת בתנאי פקודת הראיות לעניין זה, אם על דרך העדתם בבית המשפט, במידה וההגנה תעמוד על כך." במקרה זה, ההגנה כפרה במיוחס לנאשם באופן כולל וגורף. ניתן לראות כפירה זו כמטילה, ולו מטעמי זהירות, על התביעה נטל להוכיח את תקינות שרשרת המוצג בתוך המעבדה.

5. התביעה מבקשת להציג את שרשרת המוצג הפנים מעבדתית באמצעות תע"צ. תע"צ היא בעלת מעמד "מיוחס". ניתן להגישה ללא צורך בעד מגיש או מאמת ( יעקב קדמי, על הראיות חלק שני ע' 942). תעודה זו מעידה "על דבר שנרשם במסמך רשמי". לטעמי, משאין חולק שהמידע עליו מתבסס התע"צ אמור להגיע ממסמך "רשמי" המצוי ברשותו של האדם החותם על התעודה אין חשיבות לשאלה אם התעודה נוסחה על ידי העד עצמו או על ידי אחר והוא חתם עליה ובלבד שהתעודה תעיד על "דבר שנרשם במסמך רשמי" והחותם על התעודה יהיה "עובד הציבור" כהגדרתו בסעיף 28 לפקודת הראיות. האדם החותם על התעודה כפוף כמובן לחקירה נגדית ובימ"ש המחוזי בעניין בן משה מציין כמצוטט לעיל כי להגנה עומדת זכות לחקור את הגורמים בשרשרת המוצג, אם רצונה בכך. זאת ועוד: על מנת להפיס את דעתה של ההגנה אציין כי גם ללא הגשת תע"צ הייתה התביעה רשאית לבקשת את תיקון כתב האישום ולצרף כעדות תביעה את עובדות המעבדה שטיפלו במוצג. תע"צ עשוי, בנסיבות מסוימות, לייעל או לקצר את תהליך הבירור העובדתי אולם מקום שההגנה עומדת על חקירת עובדי המעבדה אין להגשת תע"צ – ומכאן גם לתיקון כתב האישום באופן המבוקש- נפקות של ממש.

6. לא מיותר לציין כי תיקון כתב האישום הופך כל החומר עליו מבוסס התע"צ לחומר הרלוונטי להגנה וזו זכאית לדרוש לקבלו על מנת שתינתן לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני כתב האישום המתוקן.

7. אשר לטיעון העקרוני. ההנחה המובלעת בטיעון זה היא, כי הדגימה ניטלה מן הנאשם שלא כדין. בשלב זה לא ניתן לקבוע מסמרות בעניין זה חוקיות נטילת הדגימה ואין מקום להניח כי הטענה תתקבל ועל סמך הנחה זו לקבוע את סדרי ניהול התיק. ככל שהטענה בדבר חוקיות הנטילה תתקבל עשויות להיות לכך השלכות על תוצאות ההליך אך טרם בשלה העת לעסוק בעניין זה . מכל מקום, אין בטיעון זה, עם כל חשיבותו, בשלב זה כדי לפגוע ביכולתה של התביעה לנסות ולהרים את הנטל שעל שכמה בהליך זה.

נוכח כל האמור, הבקשה מתקבלת. כתב אישום מתוקן יוגש תוך 7 ימים.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תשע"ז, 23 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.