לפני טענה בהתאם לסעיף 149 (4) לחוק סדר הדין הפלילי לפיה עובדות כתב האישום אינן מגלות עבירה.

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגת רכב בשכרות, לאחר שבבדיקת דם שנערכה לו התגלה בגופו ריכוז אלכוהול של 106 מ"ג אלכוהול ל- 100 מ"ל דם.

2. טענת הסנגור היא, כי הנאשם הוא נהג מונית אשר נלקח בעל כורחו לבצע בדיקת דם, למרות שביקש לבצע בדיקת נשיפה. הסנגור טוען כי בנסיבות העניין לא הייתה לשוטרים כל זכות לדרוש מן הנאשם לבצע בדיקת דם אלא בדיקת נשיפה בלבד ועל כן פירות הבדיקה אינם חוקיים וכתב האישום אינו מגלה עבירה.

3. התביעה טוענת כי הוראות החיקוק מגלות עבירה; עבירה של נהיגה רכב בשכרות מכוח סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה. עוד נאמר כי מכוח תקנה 169ג (א) במידה ולשוטר קיים חשד סביר כי נהג רכב או שיכור, הוא רשאי לדרוש ממנו לבצע בדיקת נשיפה או למסור דוגמת דם או שתן. השוטר, נטען, רשאי לבחור בבדיקה (ינשוף, דם או רוק) והוא אינו כפוף אלא למגבלות שקובע החוק עצמו ובוודאי שאינו כבול לסוג הבדיקה שאותה מעוניין הנאשם לבצע ( רע"פ 8624/11 אליסי נ' מדינת ישראל ( מיום 11.12.11)). נוכח כל האמור ובשים לב לכך שבבדיקת דם נמצא בגוף הנאשם לכאורה ריכוז אלכוהול של 106 מ"ג לכל 100 מ"ל באופן העולה על המותר לפי סעיף 64ב (א) לפקודת התעבורה, הרי שמעובדות כתב האישום עולה העבירה המיוחסת לנאשם בפרק הוראות החיקוק ודין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה

4. טענות הסנגור ותשובת התביעה מקדימות את המאוחר, נוכח אפיה של טענה זו. סעיף 149 (4) לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר העלאת טענה מקדמית לפיה העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה. פירושה של טענה זו הוא, שגם אם יודה הנאשם בכל העובדות המפורטות בכתב האישום, לא יהיה בכך משום בסיס להרשעתו בעבירה המיוחסת לו או בעבירה אחרת מאותו "סוג" ועל כן אין טעם לקיים דיון בכתב אישום כזה. הפגם בכתב האישום על פי טענה זו מצומצם להיעדרו של רכיב חיוני להרשעה מפרשת העובדות בכתב האישום ( יעקב קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני, 292).

5. יישום המבחן האמור על ענייננו יגלה כי דין הטענה להידחות. ההגנה אינה טוענת להיעדר עובדה חיונית להרשעת הנאשם בכתב האישום. נראה, כי טענת הסנגור נוגעת לפסילת ראיות מכוחן נטענו העובדות המלמדות על אשמת הנאשם בעבירה המיוחסת בכתב האישום. אין מדובר, אם כן, בטענה הנוגעת לדיות העובדות אלא לקבילות הראיות עליהן מבוססות עובדות אלה. מטבע הדברים, שאלה זו של קבילות ראיות אינה יכולה להתברר במסגרת דיון בטענה מקדמית והמקום הנכון לבררה הוא בהליך עצמו.

6. לאור כל האמור אני דוחה את הטענה. אני קובע את התיק להוכחות ליום 7.6.16 שעה 09.30. המזכירות תזמן כל עדי התביעה. המאשימה תוודא התייצבותם.

המזכירות תעביר לצדדים עותק החלטה זו.

ניתנה היום, ג' אדר ב' תשע"ו, 13 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.