05 ינואר 2017

לפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו בקשת התובע ראובן ארטור (להלן – "המבקש") למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים אשר הוגשה במסגרת בקשה מטעמו לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת קל- אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ (להלן- "משיבה").
2. נציין כי ביום 11.11.15 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, בעילת אי הפקדת כספים על פי הסדר הפנסיוני עבורו ועבור עובדים אחרים של המשיבה בהתאם לצו הרחבה בדבר פנסיית חובה, לרבות בגין אי הפקדת כספים בגין עמלות.
3. המשיבה הגיבה לבקשה זו ביום 25.4.16.
4. ביום 23.5.16 הגיש המבקש בקשה ליתן צו למשיבה לגלות רשימת מסמכים רחבה המתייחסת לתקופה מיום 11/11/08 ועד הגשת הבקשה לאישור ביום 11.11.15: כל תלושי השכר של חברי הקבוצה בתקופה זו; דוחות הפקדה לפנסיה של כל חברי קבוצה בתקופה זו;

מעבר לכך גם ביקש המבקש את כל המסמכים הנוגעים לבדיקות שערכו גורמים חיצוניים ובלתי תלויים לגבי מצב זכויות העובדים אצל הנתבעת, ובפרט מסמכים שמסרה המשיבה לבדיקה, מסקונות הבדיקה וכל הדוחות שמסרו הבודקים למשיבה (להלן- "בקשה ראשונה").

1. המשיבה התנגדה לבקשה בתגובתה מיום 8.6.16, ואף הגישה בקשה מטעמה לתצהיר גילוי מסמכים מצד המבקש, בו יפורטו כל "תעודה, חשבון , פנקס חשבונות, שובר, קבלה, תזכיר, כתב או העתק או תמצית של מסמך כזה, או כל מסמך אחר הנוגע לעניינים השנויים במחלוקת במשפט זה " או המצויים בשליטת של אדם אחר מטעמו וכן להורות על עיון במסמכים והעתקם. לחלופין, ביקשה כי יצהיר שהמסמכים אינם ברשותו ויפורט מתי יצאו מרשותו.
2. לאחר קבלת הבקשה והתגובה התקיים דיון בבית הדין, ביום 27.10.16, במהלכו הסכימו הצדדים לנסות להגיע להסכמות ביניהם לעניין גילוי מסמכים ולעדכן את בית הדין עד ליום 27.11.16.

במסגרת הדיון הבהיר בית הדין לב"כ המבקש כי חלק גדול מהמסמכים שביקש מהווה הפרת חובת הפרטיות של העובדים השונים, וב"כ המבקש השיב כי "אם יושחרו פרטי העובדים , זה לא יפגע בפרטיות".

עוד פירט ב"כ המבקש כי למעשה הוא יסתפק בנתונים סטטיסטיים לכל שנה, כדלקמן:

" האחד – מס' העובדים שקיבלו שכר שהוא מעבר לשכר בסיס ושאינו כולל החזרי הוצאות מידי שנה.

השני – הסכום של אותו שכר – כאשר אני מתייחס לדלתא שבין השכר המלא עד לתקרת השכר הממוצע במשק פחות שכר הבסיס.

יתכן וצריך גם נתון שלישי וזה האם שכר זה או חלקו בוטח בביטוח פנסיוני/ביטוח מנהלים." (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 27.10.16, ש' 23-29).

1. למרות חלוף המועד הצדדים לא עדכנו את בית הדין, וביום 25.11.16 הגיש המבקש בקשה שנייה, הבקשה שלפנינו, בה הודיע כי ניסה לקבל את עמדת המשיבה אך ללא הועיל.
2. המבקש ביקש לתקן את הבקשה הראשונה לגילוי מסמכים ברוח דבריו בדיון מיום 27.10.16 וביקש כי המשיבה תמסור את הפרטים הבאים:
   1. מהו מספר העובדים שקיבלו שכר שהוא מעבר לשכר בסיס ושאינו כולל החזרי הוצאות מידי שנה.
   2. מהו הסכום של אותו שכר, דהיינו מהי הדלתא בין השכר המלא עד לתקרת השכר הממוצע במשק פחות שכר הבסיס.
   3. האם חלק של שכר זה או חלקו, בוטח בביטוח פנסיוני/ביטוח מנהלים.

(להלן- "הבקשה השנייה").

1. המשיבה התנגדה לבקשה השנייה בתגובתה מיום 18.12.16, תוך שציינה כי למעשה מדובר בבקשה למתן צו למסירת שאלון.

המשיבה הפנתה לתקנה 46 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן- "תקנות בית הדין לעבודה") ולפסיקה בה נקבע כי על מנת לתת צו למסירת שאלון נדרש טעם מיוחד, וטענה כי בענייננו תנאי זה אינו מתקיים, ולפיכך יש לדחות בקשתו.

הכרעה

1. עניינו בסוגיה הנוגעת להליכי ביניים הקבועים בתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה:

46. (א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

(ב) בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין.

(ג) בהחליטו בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), ישקול בית הדין או הרשם, כל הצעה שתבוא מצד בעל דין למסור פרטים או להודות בעובדות או להראות או להמציא מסמכים.

(ד)..." (הדגשות שלי – א.ש.ב).

1. הנה כי כן, תקנה 46 קובעת כי בהליך ביניים יכול צד לבקש צו לפרטים נוספים, גילוי ועיון במסמכים וצו למתן שאלון.
2. בפסיקה נקבע כי "הוראת תקנה 46(א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. עמד על כך בית המשפט העליון, בהתייחס לתקנה זו ובהדגישו כי בכל הנוגע למתחם של דיון בפני ערכאה שיפוטית הפועלת על פי דין הרי ש"נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת". (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלי כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י (ניתן ביום 21.9.2010)).
3. עוד נקבע כי "פרשנותה של התקנה נסמכת על לשונה ועל רוחה ובכללם הצורך לאפשר "דיון יעיל... ובהתקיים מבחן הרלבנטיות, הכלל הוא שיש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן .... הטעם לכך הוא, שאם יוברר לבעל הדין שהמסמכים שאת גילויים ביקש אינם משרתים את עמדתו, עשוי הוא לזנוח חלק מטענותיו, או לנסות ליטול את עוקצם של אותם מסמכים באמצעות ראיות אחרות...בנוסף, בתביעה במשפט העבודה המבוססת על טענת נוהג נדרש לא פעם גילוי מסמכים על מנת לאפשר לתובע להוכיח את תביעתו "(שם) (הגשה שלי- א.ש.ב).
4. עם זאת, ולצד ההכרה בחשיבות ההליכים בתקנה, נקבע כי אין מדובר בזכות מוחלטת. "ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים, אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה." (שם).
5. הנה כי כן, הפסיקה עולה כי ראוי להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע, ככל שמדובר במידע רלוונטי לפלוגתאות שבמחלוקת, ובאיזון מול אינטרסים נוגדים אחרים.
6. בעניינו לדברים האמורים משנה תוקף, לאור העובדה שהבקשה הוגשה במסגרת הליך ביניים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית: בשונה מהליך ביניים בתביעה רגילה, במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית הליך זה עשוי לסתום את הגולל על אפשרות הגשתה של התובענה (ענין עע(ארצי) 48860-07-14 אופיר מיכלביץ' נ' קבוצת השומרים שמירה ובטחון בע"מ)
7. נציין, כי על אף הכותרת לענין גילוי מסמכים - בקשתו שלו המבקש היא למעשה בקשה לפרטים נוספים.
8. לאחר שקראנו את הבקשה, התגובה לה, ובהתאם לפסיקה, אנו קובעים כי על המשיבה למסור למבקש את הפרטים הנוספים שהוא מבקש בבקשה השניה.

בבקשתו הראשונה , המבקש ביקש רשימת מסמכים רחבה ומוגזמת להליך של אישור בקשה לתובענה ייצוגית, כאשר בבקשתו השנייה הוא צמצם את הנתונים המבוקשים על ידו.

1. נציין, כי הבקשה לאישור תובענה ייצוגית עניינה בעילת אי הפקדת כספים להסדר הפנסיוני עבורו ועבור עובדים אחרים של המשיבה לרבות בגין אי הפקדת כספים בגין עמלות.

מעיון בפרטים הנוספים אשר המבקש ציין בבקשתו עולה כי מדובר במידע לגבי עילת התביעה - מידע לגבי מספר העובדים שקיבלו עמלות, היינו שהשתכרו מעל לשכר הבסיס; מה הסכום של אותו שכר, והאם חלק של שכר זה או חלקו, בוטח בביטוח פנסיוני/ביטוח מנהלים.

הנה כי כן, מידע זה רלוונטי ויש במסירתו כדי לקדם את ההכרעה בבקשה.

1. זאת ועוד, במסגרת המידע שהתבקש, לא התבקשו שמות של עובדים או פרטים פולשניים אחרים, ולפיכך אין סכנה לפגיעה בפרטיות או חשיפת סודות מסחריים.
2. יוער כי לא נעלמה מעינינו טענת המשיבה כי בקשת המבקש היא בקשה למתן צו למסירת שאלון בהתאם לתקנה 46(ב) בשונה מצו לגילוי ועיון במסמכים או פרטים נוספים הקבועים בתקנה 46(א) לתקנות בית הדין.

למעט העובדה שהמבקש ניסח את בקשתו לנתונים סטטיסטיים בצורה של שאלה, לא ברור לבית הדין מדוע סבורה המשיבה כי מדובר דווקא בבקשה למתן צו לשאלון וביקשה להקפיד ב"טעמים מיוחדים שיירשמו" מעבר לתנאים והעקרונות שממילא התוו בפסיקה.

1. אך מעבר לכך, גם אם נלך בדרכה של המשיבה אנו סבורים כי יש לקבל את הבקשה, שכן נקבע בפסיקה כי למרות ש"השימוש בהליך ביניים של שאלון צריך שיהא נדיר ושרק בנסיבות יוצאות דופן ינתן", הרי שאין מדובר ברשימה סגורה אלא "ניתן להעלות על הדעת "טעמים מיוחדים" נוספים, כגון מסקנה כי קבלת המידע בדרך של שאלון תביא ליעילות רבה יותר של הדיון, לחיסכון בעדויות ובהוצאות. יש לזכור כי מענה על שאלון הוא כלי דיוני, ואין לפרש את תקנה 46(ב) לתקנות באופן שירוקן מתוכן את האפשרות לעשות שימוש בכלי דיוני זה. בצד אלה אין אלא לשוב ולהדגיש כי מענה על שאלון מחייב "טעמים מיוחדים", ויש להיזהר מפני מצב שבו השאלון ומחלוקות בקשר אליו יגרמו לסרבול הדיון ולעיכובו" (בר"ע 59112-05-15 גליל מיקרוגלים ישראל (2003) בע"מ – אורית מיארה – קטן (ניתן ביום 6.10.2015)).
2. בענייננו, פערי המידע שיש בין הצדדים להליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית למעשה מהווה טעם מיוחד ומטה את הכף לאפשר הגשת שאלון, מה גם שאנו סבורים כי לא מדובר בשאלון אלא בבקשה לפרטים נוספים.
3. לסיכום, הבקשה השנייה של המבקש מיום 25.11.16 מתקבלת ועל המשיבה למסור את הפרטים המבוקשים בסעיף 9 לבקשה תוך 30 יום מהיום.
4. באשר לבקשתה של המשיבה לגילוי מסמכים מיום 8.6.16, בהעדר תגובה מטעם המבקש גם היא מתקבלת ועל המבקש להגיש תצהיר בהתאם תוך 30 יום מהיום.
5. הוצאות בגין הבקשה יפסקו בסיום ההליך.
6. הצדדים רשאים לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ז, (05 ינואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.