<#2#>

פרוטוקול

המערער: לא הגעתי לדיון בבית משפט קמא כיוון שהייתי חולה, נשפטתי בהיעדר וקיבלתי עונש חמור שלא מצדיק את העבירה.

ב"כ המשיבה: מציגה לבית המשפט את גיליון הרשעותיו הקודמות של המערער.

המערער: אני שליח בחברת אבטחה. אני רווק. הפרנסה שלי מאוד תלויה ברישיון הנהיגה כי אני השליח היחיד של החברה הזו פה בת"א.

ב"כ המשיבה: המערער לא התייצב במועד, הכרעת הדין נמסרה באולם. המערער הגיש בחלוף מספר ימים שנגזר דינו בקשה לבית המשפט לביטול פסק הדין כדי לדון אותו בנוכחותו תוך צירוף אישור מחלה כוללני שמתאר מחלת גסטרו מסוימת. המערער יכול היה להגיש בקשה לבית המשפט שהוא לא יכול היה להגיע לדיון מאחר והוא לא חש בטוב ובית המשפט היה מחליט.

בית משפט קמא דחה את בקשתו של המערער, זכויותיו של המערער לא קופחו.

לאור דברי בית המשפט אני משיבה, כי לא מדובר בעקיפה רגעית או בסטייה של הזזה עקיפה או שמישהו מתפרץ לדרך, מדובר בעקיפה ממושכת.

אני מפנה לעבר התעבורתי של המערער, שהוא לא קל. המערער נוהג משנת 1999, 16 הרשעות קודמות, בכללן תאונת דרכים. הוטלו עליו ארבע פסילות בפועל.

אני סבורה שלא נגרם עיוות דין למערער למרות שנגזר דינו בהיעדר.

<#3#>

פסק דין

נגד המערער נרשם דו"ח על כך שעבר עבירה בניגוד לתקנה 47ה לת"ת ביום 28.11.15 עם אופנועו המוזר עם שני גלגלים מקדימה, עבר קו הפרדה רצוף.

עסקינן בדו"ח הזמנה לדין. המערער הכחיש את המיוחס לו בבית משפט קמא ולאחר שמיעת ראיות – עדות השוטר ועדותו של המערער, על סמך קביעות עובדה וממצאי מהימנות מצא בית משפט קמא להרשיע את המערער בדין.

המערער לא התייצב לשמיעת הכרעת הדין ובית משפט קמא, לאחר ששמע את טיעוני התביעה בלבד לעונש וקיבל את גיליון הרשעותיו של המערער, גזר לו עונש של קנס בשיעור של 800 ₪, פסילה מותנית של חודשיים לשנתיים ו-30 ימי פסילה בפועל.

בתחמו את מתחם הענישה, קבע בית משפט קמא שהמתחם ההולם בעניין המערער הוא בין פסילה מותנית לקנס כספי עד פסילה בפועל.

הנני מסכים למתחם שקבע בית משפט קמא ובקביעת המתחם ובגזירת הדין במסגרתו, בית המשפט צריך לסמוך גם על נסיבות העבירה.

באשר לנסיבות, לא בדו"ח השוטר, לא בהכרעת דינו של בית משפט קמא ולא בעדותו בבית המשפט, אמר השוטר באיזו מידה עבר המערער את הפס הלבן, האם סנטימטרים בודדים, האם רק אחד משני הגלגלים הקדמיים או האם נסע במצח נחושה במרכז הנתיב המוביל את התנועה בכיוון ההפוך.

לעניין זה יש משמעות רבה נשוא הרשעתו של המשיב, ובנסיבות אלה יש לזקוף את החוסר לזכותו של המערער ולצאת מהנחה שפגיעתו בערך המוגן בתקנה היא מזערית, ולכן, על אף גיליון הרשעותיו הנכבד למדי, לרבות בעבירות בטיחותיות, גרימת תאונות ופסילות עבר, מצאתי שבנסיבות מקרה זה ניתן להסתפק ברף הנמוך בתוך המתחם שנקבע על-ידי בית משפט קמא.

הבאתי בחשבון את העובדה שמוצדק היה, כאשר הציג המערער בפני בית משפט קמא תעודת רופא על מחלה, לאפשר לו לשמוע טיעונים לעונש, אך לא מצאתי, כמובן, הצדקה להחזיר את התיק לבית משפט קמא לעניין זה, להתערב ברכיב הפסילה בפועל שקבע בית משפט קמא ולבטלו.

יתר רכיבי גזר הדין יישארו על כנם.

<#4#>

ניתן והוּדע היום, כ"ה שבט התשע"ו, 04/02/2016, במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי נופר דוידי