טוען...

פסק דין שניתנה ע"י ריאד קודסי

ריאד קודסי26/03/2018

בפני

כב' הרשם הבכיר ריאד קודסי

תובע

כמאל דבאח

נגד

נתבעת

מרלין גלייזר

פסק דין

  1. בפני תביעה כספית לתשלום סכום של 48,330 ₪.
  2. הליך זה נפתח בתחילתו כהליך לביצוע תביעה על סכום קצוב ,ולאחר מכן ,ומשנטען כי החשבונית שצורפה אינה חתומה על ידי הנתבעת, נתקבלה ההתנגדות והצדדים התאימו את כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר.
  3. הוגשו תצהירים, נשמעו ראיות ופסק דין זה ניתן על סמך החומר המצוי בתיק, טענות הצדדים והתרשמות בלתי אמצעית מהעדים.

טענות הצדדים:

  1. התובע הינו קבלן הובלות ועבודות עפר, טוען כי בשנת 2012 נתן שירותי הובלות ו/או שירותי עבודות עפר לנתבעת, והיא לא שילמה לו עבור עבודתו שהסתכמה ב- 46,492 ₪ בתוספת ריבית עד ליום הגשת התביעה ובסך הכול חייבת לו סכום של 48,330 ₪, בהתאם לחשבון מס' 80 מתאריך 10.11.2012,שצורף לכתב התביעה.
  2. חשבון מס' 80 מתאריך 10.11.12, מופנה לגב' גלייזר מרלין (להלן: "הנתבעת"); החשבון חתום. הנתבעת טוענת, כי החתימה על חשבון מס' 80 אינה שלה, והתובע הודה כי זו חתימתו (פרוטוקול הדיון בעמ' 5 , שורות 29-32).
  3. הנתבעת טוענת, כי היא בנתה את ביתה דרך קבלן שניהל לה את כל העניינים הוא מר דרור גנזי (להלן: "גנזי") והוא היה בקשר מול כל הקבלנים כולל התובע, לגנזי היא שילמה סכום של כ- 600,000 ₪ בשיקים ובמזומנים (עדותה מיום 22.9.16 עמ' 2).
  4. העתק מהסכם העבודה בין הנתבעת וגנזי צורף בחלקו לכתב התביעה וסומן א'. לפי הוראות ההסכם, הנתבעת הזמינה עבודות בניה מגנזי והוא מנהל פרויקט הבניה מטעמה, לטענתה, הוא התקשר עם הקבלנים האחרים לשם ביצוע עבודות הבניה כולל התובע.
  5. הנתבעת טוענת, כי היא התקשרה עם קבלן או שניים באופן פורמאלי, אך לא עם התובע שאין בינה לבינו כל הסכם בכתב ו/או בע"פ והיא לא התחייבה כלפיו בדבר.
  6. הנתבעת טוענת, כי את כל התשלומים עבור עבודות הבניה היא שילמה לגנזי שהיה מעביר לבעלי המקצוע שביצעו עבודה בביתה ואינה אחראית כלפי התובע ולכן יש לדחות את התביעה נגדה.

השאלה שבמחלוקת:

  1. המחלוקת בין הצדדים ניטשת בשאלה האם התובעת התקשרה עם התובע באופן ישיר לביצוע עבודות ההובלה ו/או האם התחייבה מולו לתשלום כלשהו עבור העבודות.

דיון והכרעה:

  1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, סיכומיהם והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מהעדויות שהובאו בפניי, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה;
  2. הוכח בפניי, כי מערכת היחסים בין הנתבעת לגנזי הייתה, לכל הפחות, מערכת של תיווך וגנזי לא שימש קבלן ראשי. לכל היותר, הנתבעת וגנזי עשו את העסקאות ביחד התחייבו מול הספקים ובעלי המקצוע ביחד, אך משלא הוגשה תביעה נגד גנזי ו/או לא נשלחה לו הודעת צד ג', איני נדרש לקבוע מסמרות בחלקו בעסקאות, אלא אך ורק בחלקה של הנתבעת. גנזי ייעץ לה וליווה אותה במהלך בניית הבית, אך היא התחייבה מול הספקים ובכלל זה מול התובע;
  3. גנזי לכל הפחות שימש כמתווך ולא קבלן ראשי:

ראשית, אין חולק כי התובע סיפק עבודה לביתה של הנתבעת והצדדים לא חלקו על סכום התביעה. אומנם, העד מטעם הנתבעת, גנזי, העיד כי שילם את התמורה לתובע במזומן (עמ' 25 לפרוטוקול), אך טענה זו הופרחה באוויר ללא שום ראיה שמעידה על התשלום.

המסקנה היא, שהנתבעת לא הוכיחה כי התמורה עבור העבודות שסיפק התובע שולמה ולתובע מגיעה תמורה בגין העבודות בסכום שדרש בתביעתו.

שנית, הסכם העבודה שצירפה הנתבעת לכתב ההגנה (נספח א') חסר ולא ניתן להבין ממנו מהי מערכת ההתחייבויות של גנזי, איך גנזי אמור לבצע את עבודת הבניה, מהם מועדי הביצוע ומהם דרכי התשלום וכיו"ב. בהסכם נרשם, כי גנזי הינו מבצע הבניה עבור הנתבעת והוא הצהיר על היותו בעל מקצוע מיומן לביצוע עבודות הבניה.

מהראיות בתיק, עולה תמונה שאינה מתיישבת כלל עם ההסכם שנחתם מול הנתבעת שהיא נתלית בו ומכוחו היא מבקשת לפטור אותה מחובתה לשלם עבור עבודות העפר שהתובע ביצע.

מהראיות עולה כי, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, גנזי לא היה קבלן מורשה, כך לפי עדותו בפניי (עמ' 19, שורות 2-3) ואילו חברת בניה ירוקה הוקמה הרבה אחרי ההסכם שנכרת בין גנזי לנתבעת ולא היה לה כל קשר לסיכום ביניהם. גנזי נשאל איך ביצע את העבודה של הבניה והוא העיד (עמ' 19 שורה 11) : "עשיתי את זה לא מהעסק שלי הייתי נותן ישר לקבלנים". אם כך לפי גרסתו בעצמו הוא לא שימש קבלן ראשי, הוא לא לקח אחריות מול הנתבעת על טיב העבודה ולא כרת הסכמים עם קבלני המשנה בתור קבלן ראשי.

שלישית, חיזוק נוסף לכך שגנזי לא שימש כקבלן ראשי נמצא בהסכם שחתמה הנתבעת מול קבלן השלד, אבראהים בנאא (נספח 5 לבקשה מיום 6.11.16). אם גנזי עבד בתור קבלן ראשי, היה מצופה כי יחתום מול בנאא בתור קבלן ראשי וקבלן משנה ולא היה צורך לערב את הנתבעת בחתימה על הסכמים מול קבלני משנה.

רביעית, הוכח בפניי כי הנתבעת היתה מעורבת בכריתת עסקאות והסכמים באופן ישיר מול הספקים, כגון סיטי תור (ראה עדות הנתבעת עמ' 15 ו- 17) שהבעלים שלה מר היתם אסדי הצהיר, כי הנתבעת הגיעה אליו ובחרה את הדלתות וכי הסכם העבודה נחתם בינו לבין הנתבעת (סעיף 6 לתצהירו); גנזי הצהיר כי ההתחייבות מול הקבלן היתם אסדי הייתה שלו ולא של הנתבעת (סעיף 17 לתצהירו); אסדי לא הובא לעדות ותצהירו לא נסתר, החשבונית שהוצאה על שמה של הנתבעת ועדותה כי הגיעה ובחרה בעצמה את הדלתות מובילה למסקנה, כי היא הייתה מעורבת בעסקה באופן אישי. כמו כן, וכאמור, הנתבעת חתמה על הסכמי עבודה עם קבלן השלד אברהים בננא.

מהמקובץ עולה כי, הספקים ראו בנתבעת צד בהסכמים והם לא שימשו כקבלני משנה אצל גנזי בתור קבלן ראשי.

חמישית, מסקנתי, כי גנזי לא שימש קבלן ראשי בשטח, קיבלה חיזוק בעדות התובע כי מי שבדק בשטח את כל העבודות שהוא עשה היה אבראהים בנאא קבלן השלד וכי גם הנתבעת וגם דרור היו באים להסתכל (עדות התובע עמ' 6):

"ש. דרור היה מגיע להסתכל?

ת. גם דרור וגם מרלן שהוא אמר לי שהיא אשתו?

ש. מי בדק בשטח את כל העבודות שעשית?

ת. אבראהים הבנאי, היה מגיע וגם מודד שם".

שישית, התרשמתי, כי, חלקו של גנזי בביצוע הפרויקט, הוא סגירת העסקה, מיקוח על המחיר אולי ומסירת התמורה שהנתבעת נדרשה לשלם, לספקים ו/או לבעלי המקצוע. אינני נדרש, כאמור לעיל, להכריע אם גנזי היה צד בהסכמים.

כך העיד גנזי בפניי (עמ' 19 שורות 27-28) : "הגיעו לשטח, הציעו לי הצעת מחיר, אם התאים לקחתי ואן לא אז לא. שהגיע זמן הכסף מרלין נתנה לי צ'קים חתומים על ידה ואני מילאתי את הסכום".

שביעית, כיצד מתיישב הסכום הגבוה בשיעור של כ- 600,00 ₪ שהנתבעת טוענת כי שילמה, בהתאם הסכם, לגנזי ושלגביו לא המציאה אישור ו/או קבלה ו/או מסמך העברה כלשהו ו/או העתק שיק ו/או חשבונית, עם העובדה כי היא במקביל מתקשרת עם ספק לבנית שלד הבית בסכום שניתן להניח שגם הוא גבוה? וספק אחר לרכישת מוצרים? למה שתשלם גם לגזני וגם לספקים! לא הוצג כל הסבר המניח את הדעת מטעם הנתבעת.

לסיכום, אני סבור כי ההסכם בין הנתבעת וגנזי אינו פוטר את הנתבעת מחבותה מול בעלי המקצוע שביצעו אצלה עבודה בבית. מהראיות עולה, כי גנזי לא קיבל סכומים כלשהם כדי שינהל את הפרויקט ויהווה קבלן ראשי בו, אלא ליווה את התובעת, בהיותה לא שולטת בשפה העברית ו/או בהיותם בני זוג, בפרויקט הבניה, חיפש עבורה ספקים ובעלי מקצוע, והנתבעת בתורה סמכה עליו.

  1. ההסכם עם התובע מחייב את הנתבעת בשל הנימוקים הבאים;

ראשית, עדות התובע היתה מהימנה בעיניי; התובע טען, כי התובעת וגנזי הציגו את עצמם בפניו כבני זוג ולא כבעלת בית וקבלן מבצע מטעמה. גנזי לא הוצג כאישיות נפרדת אלא ששניהם נתנו לו להבין כי הם בני זוג והוא מבצע את עבודתו עבור הנתבעת כאשר גנזי מסייע לה לתקשר מול הספקים השונים בהיותו בן זוגה. התובע העיד, כי טרם העבודה הוא נפגש עם הנתבעת וגנזי בתור בני זוג, במקום מגוריהם, והגיש להם הצעת עבודה שהתקבלה על ידם והורו לו להתחיל בעבודה (סעיף 4 לתצהיר ועדותו עמ' 5), את עניין המחיר הוא סיכם מול הנתבעת וגנזי. דבריו של התובע לא נסתרו ואף קיבלו חיזוק ביתר העדויות כי באותה תקופה גנזי והנתבעת היו בני זוג, כפי שיבואר להלן.

כמו כן, עדותו של התובע, כי גנזי מסר לו כי הבניה הינה עבור הנתבעת ואילו הוא, גנזי, עוזר לה למצוא קבלנים בשל אי ידעת השפה העברית בצורה טובה, וכי היא משלמת על הכל (עמ' 5 לעדותו) מחזקת את המסקנה כי הנתבעת הינה חלק מההסכם מול התובע ,עדות זו משתלבת עם מארג הראיות בתיק והגיון הדברים;

שנית, אינני מקבל את גרסת הנתבעת לפיה, היא לא הכירה את התובע וכי היא וגנזי לא הציגו את עצמם בפניו כבני זוג לקראת כריתת הסכם עימו. עדות הנתבעת לא היתה מהימנה, נפלו בה סתירות ולא הותירה בי רושם אמין;

התובעת העידה (פרוטוקול 22.9.16 עמ' 2), כי היא וגנזי נהיו בני זוג בזמן בניית הבית ולאחר שההסכם בין גנזי והתובע נכרת, וכי גנזי עבר לגור איתה באזור פסח 2012 (עמ' 9 שורות 19-20); סביר להניח כי הם היו ביחסי זוגיות בטרם המעבר דהיינו בתחילת 2012 (בסמוך למועד תחילת הבניה וההסכם עם התובע).

זאת ועוד, הנתבעת העידה כי היתה בזוגיות עם גנזי משך 5 שנים וכי נפרדו ב-2016, משמע כי למצער, בסוף שנת 2011 היו כבר בני זוג. אם כך, סביר להניח כי במועד כריתת העסקה עם התובע הנתבעת וגנזי היו בני זוג.

למעלה מן הדרוש, הפוסטים שצורפו לתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובע ביום 6.11.16, מראים יחסי זוגיות של הנתבעת וגנזי מ- 2013 עד 2016. תמונות של שניהם ביחד קיימות גם מאוקטובר 2010, נובמבר ודצמבר 2011.

סתירה נוספת שנפלה בעדות הנתבעת כשהעידה שגנזי לא סיים את הבית וכי היא נתנה לו את הכסף מראש, לא הכל (עמ' 13,שורה, 22) ובמקום אחר היתה אומרת כי הוא היה מבקש שיקים והיתה נותנת לו (עמ' 14, שורה 29) "כל פעם שהוא הביא קבלן ורובם לא הכרתי הוא ביקש או מזומן או ציקים".

בהמשך העידה בעמ' 14-15:

" ש: לדרור, כמה כסף שילמת לדרור על בניית הבית?

ת: הצעת המחיר שלו רשום 650,000 ₪ אבל בפועל הבית עלה יותר ממיליון. לקחתי משכנתא על 650,000 ₪ כי הוא אמר לי שזה כל הסכום של הבית והתברר שזה יותר ובגלל זה לא סיים את הבית וחייב לי על היתר.

ש: כמה בערך שילמת לו? 200,000, 300,000,4000,000 ?

ת: אני לא יודעת. יותר מ-650,000 ₪.

ש: איך שילמת לו את הכסף? במזומן? בצ'קים?

ת: כל פעם שהוא הביא קבלן ורובם לא הכרתי הוא ביקש או מזומן או צ'קים.

ש: צקים לפקודתו?

ת: צ'קים פתוחים ללא שם נפרע. אני הייתי נורא תמימה

ש: בדיון הקודם שאלתי אותך את אותה השאלה ובפעם הקודמת אמרת שתבדקי עם הבנק שלך, יציאות של כספים וצ'קים, אנחנו היום שנה אחרי ולא ראיתי שום מסמך על זה. יש לך מסמך להראות לי ששילמת לדרור כסף על הבית?

ת: אין לי מסמך להראות.

ש: צ'קים, דפי חשבון, חשבוניות שדרור הוציא לך יש לך להראות היום?

ת: לא. בניתי בית לפני 20 שנה ועשינו אותו הדבר. חשבתי שככה עובדים פה.

ש: אני אומר לך שלא יכול להיות שהוצאת מהחשבון שלך מיליון שקל ואין לך רישום לשום כסף?

ת: זה כל הכסף שאני קיבלתי מהמשכנתא נתתי לו לבנות את הבית.

ש: מי הקבלן?

ת: דרור

ש: אם היה קבלן משנה בבית שלך , הוא מוציא חשבונית לדרור, דרור אומר לך שצריך לשלם עבורו כסף?

ת: כן".

הנתבעת לא טרחה להציג דפי חשבון כדי להראות כמה כסף הוצא מחשבונה ולאן. לא הציגה אפילו תרשומות אישיות שלה. איך יכול להיות שהוציאה כל כך הרבה כסף מחשבונה ולא הציגה ולו מסמך אחד שיראה היכן נותב הכסף ו/או חלקו.

הנתבעת שינתה את גרסתה, הוסיפה והפריחה טענה נוספת בעלמא וללא כל ביסוס כי הכסף שנתנה לגנזי כולל כסף שלקח מהבנות שלה (עמ' 13, שורות 32-33):

"ש. הבאת לו 600,000 ₪ על חשבונן?

ת: הוא לקח כסף מהבנות שלי שזה כלל 600,000 ₪".

מכל האמור, עולה תמונה ברורה לפיה, גרסת הנתבעת אינה עקבית ואין לתת בה אמון לעניין אי היכרותה לתובע ואי התחייבותה מולו.

שלישית, העד מטעם הנתבעת, גנזי, לא היה מהימן, ועדותו נסתרה בראיות שהוצגו בתיק;

גנזי הצהיר, כי ניהל את ענייני התובעת בהתאם להסכם עבודה ביניהם בהיותו קבלן והוא זה שסיכם עם התובע לגבי עבודות העפר (סעיף 3 לתצהירו) הוא הכחיש כי הציג את עצמו יחד עם הנתבעת מול התובע כבני זוג והכחיש כי הנתבעת קשורה באופן כלשהו להסכם בינו לבין התובע (סעיף 7 ו- 11 לתצהיר).

גנזי הצהיר (סעיף 16) כי הקשר האישי שלו עם הנתבעת החל לאחר הסיכום שלו עם התובע לגבי תחילת הבניה. " .. הרי שהוא ביצע את העבודות ב 2012 בתחילת הבנייה, ואילו הקשר ביננו החל בשלב מאוחר יותר". הצהרה זו אינה מתיישבת עם העדויות שהוצגו לעיל אודות היותם ביחד בתקופה קודמת יותר ממה שגנזי הצהיר ולא עם עדותו (עמ' 23, שורות 2-3) כי הוא גר אצל הנתבעת בבית "מאפריל 2011 " עד שעזב.

רביעית, התובע הצהיר, כי התובעת שילמה לו על חשבון החוב, בשיק סכום של 10,000 ₪ שהיה דחוי ל- 60 יום והוא מסר אותו לצ'יינג', אולם השיק חזר. האמנתי לתובע בעניין זה. התשלום ישירות מהנתבעת מעיד, במצטבר לנימוקים שהוצגו לעיל, כי היא מודה שיש לה קשר ואחריות ישירה כלפיו. קיימת סתירה בין טענתה כי אינה חייבת מולו בדבר לבין העובדה כי היא משלמת לו על חשבון החוב. (תצלום השיק בסעיף 26 לבקשה מיום 20.12.16).

כך העידה בפניי בעמ' 14 לפרוטוקול:

" ש: אני מראה לך צ'ק שלך. זה התחימה שלך?

ת: אני לא בטוחה.

ש: זה השם שלך והצ'ק שלך?

ת: כן.

ש: חודש דצמבר2012 חזר לך צ'ק 10,000 ₪ מטעם חשבון מוגבל ואין כיסוי מספיק. בדצמבר 2012 לא היה לך כסף והחשבון היה מוגבל, חזרו 10 צ'קים.

ת: החשבון שלי היה מוגבל כי נתתי לדרור והוא היה צריך להפקיד כסף לחשבון שלי ולכסות זאת. הוא הכניס אותי לבוץ, לפני שהכרתי אותו לא הייתי במינוס. אני לא ידעתי שהוא לא מפקיד , סמכתי עליו".

חמישית , אם אכן הנתבעת טוענת כי האחריות הינה על גנזי וכי אין לה קשר עם התובע, למה לא שלחה לו הודעת צד ג'? אי משלוח ההודעה מעיד כי הנתבעת אינה רואה בו אחראי. כשהיא נשאלה ע"י ביהמ"ש מדוע לא שלחה הודעת צד ג', היא התחמקה ממתן תשובה (עדותה עמ' 11, שורות 5-7). לאורך כל עדותה היא מנסה להראות כי היא נפלה קורבן למעללים ולשקרים של דרור גנזי וכי הוא לקח ממנה כספים וגם מהבנות שלה, אך מה היא עושה מולו? כלום.

  1. לסיכום:

מכל האמור, הוכח בפני כי בזמנים הרלוונטיים לתביעה הנתבעת וגנזי היו בני זוג, והם נפגשו עם התובע ביחד וסיכמו עמו כי יבצע עבור הנתבעת עבודות עפר והובלות שהסתכמו בסכום התביעה. הנתבעת התחייבה לשלם לתובע ואף נתנה לו שיק בסכום 10,000 ₪ שלא כובד, ולא הוכח כי מעבר לסכום זה הוא קיבל תמורה כלשהי.

סוף דבר,

  1. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 48,330 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום של 4,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

הליכי ההוצאה לפועל בתיק ההוצאה לפועל 5015871015 יימשכו כסדרם.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ח, 26 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
12/03/2017 החלטה שניתנה ע"י ריאד קודסי ריאד קודסי צפייה
12/03/2017 החלטה שניתנה ע"י ריאד קודסי ריאד קודסי צפייה
26/03/2018 פסק דין שניתנה ע"י ריאד קודסי ריאד קודסי צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 כמאל דבאח אלמוג דהאן
נתבע 1 מרלין גלייזר עאוני נדאף