1. התובעים הגישו תביעה כספית כנגד הנתבעים לתשלום פיצוי מוסכם בסך 340,000 ₪, אשר מהווה 10 אחוז משיעור התמורה בה רכשו הנתבעים את דירת התובעים, במסגרת כינוס נכסים בלשכת ההוצאה לפועל.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן וטענו, כי שילמו את כל התשלומים עבור רכישת הדירה, כולל ריבית פיגורים בסכום של כ- 20,000 ₪, שהוטלה עליהם, ובשל הנסיבות המיוחדות המאפיינות את מכר הדירה, האיחור היחיד של התשלום האחרון היה זניח, ועל-כן, לא התקיימה הפרה יסודית של הסכם המכר, ואין לחייבם בפיצוי מוסכם.

בדיון נחקרה המבקשת על תצהירה והצדדים הגישו סיכומיהם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובסיכומי הצדדים עולה, כי במקרה דנן העלו הנתבעים טענת הגנה ראויה לכאורה אשר יש מקום ליתן להם את יומם בבית-המשפט, ואת האפשרות להוכיח את הגנתם.

יחד עם זאת, מדובר בטענות הגנה שהן קלושות במידה המצדיקה חיוב בהפקדה של סכום כסף בקופת בית-המשפט, וזאת בהתחשב בעובדה, שבסופו של ההליך, בית-המשפט רשאי להתערב בקביעת הפיצוי המוסכם, ולהפחית ממנו, גם אם על-פי ההלכה הפסוקה הדבר יעשה רק במקרים מתאימים וחריגים.

טענת המבקשים, כי מדובר באיחור של 7 ימים, ועל-פי סעיף 8 להסכם המכר איחור של 7 ימים איננו מהווה הפרה יסודית, ואינו מחויב בתשלום פיצוי מוסכם הינה טענת הגנה לכאורה, שיש מקום לדון בה, וכן הטענה שהתשלומים בוצעו באיחור לאחר שניתנו אורכות על-ידי ראש ההוצאה לפועל, והשאלה שעולה האם יש במתן האורכות מאת ראש ההוצאה לפועל כדי לשלול את ההפרה מהיותה הפרה יסודית, וכן האם תשלום ריבית הפיגורים – מאיין את ההפרה מהיותה הפרה יסודית.

שאלה נוספת שאמורה להיבחן בשלב שמיעת הראיות הינה זכאותם של התובעים כחייבים בהוצאה לפועל להגיש את התביעה או שמא רק באמצעות כונסת הנכסים, ויצוין בעניין זה, שעל-פי פסק-הדין של כבוד השופט סובל עולה, כי הכונסת עדיין לא גיבשה עמדה בעניין זה (ראה עמוד 4 שורות 19-20 לפסק-הדין).

יחד עם זאת, מפרוטוקול הדיון שהתנהל בפני כבוד השופט סובל ביום 17.9.15 ומפסק-דינו עולה, כי טענות ההגנה הינן קלושות באופן שמחייב הפקדת חלק מסכום התביעה בקופת בית-המשפט. עיון בפרוטוקול הדיון מיום 10.9.15 בפני כבוד השופט סובל מלמד, כי הנתבעים הודיעו לבית-המשפט שאינם מסכימים לביטול עסקת הרכישה והם עומדים על קיום העסקה ומעוניינים בבית (ראה עמוד 4 שורה 13 לפרוטוקול), בהמשך הדיון הודיעו הנתבעים לבית-המשפט, כי הם מבקשים לבטל את העסקה, ולקבל את כל הכסף חזרה (ראה עמוד 7 שורה 12 לפרוטוקול), ובסיומו של הדיון, חזרו בהם הנתבעים והתחייבו לשלם את הפרשי הריבית, וזאת על-מנת לקיים את העסקה (ראה עמוד 9 שורה 9 לפרוטוקול).

על-פי פסק-הדין שניתן על-ידי כבוד השופט סובל ביום 17.9.15, מדובר באיחורים זניחים אשר מהווים באופן עקרוני הפרה יסודית של ההסכם, שמחייבת בפיצוי מוסכם של 10 אחוז מסכום התמורה (ראה עמוד 4 סעיף 6 לפסק-הדין). אלא, שקביעה זו נקבעה כאמרת אגב לשאלה בעניין אכיפת הסכם המכר.

בנסיבות אלה, לאור פסק-הדין שניתן על-ידי כבוד השופט סובל, ולאור האיחורים בתשלומים (3 ימים, 14 ימים, 19 ימים, 15 ימים), כפי שעולה ממכתבה של כונסת הנכסים אל הנתבעים מיום 27.8.15, מדובר באיחורים שהם מעבר ל-7 ימים, ובנסיבות אלה יש מקום להורות על הפקדה כספית כתנאי למתן הרשות להגן.

אשר על כן, לאור כל הנימוקים לעיל, הנתבעים יפקידו בקופת בית-המשפט סך של 100,000 ₪, בערבות בנקאית צמודה, ללא הגבלת זמן ותנאי, וזאת לא יאוחר מיום 31.7.16.

היה ויופקד הסך הנ"ל בקופת בית-המשפט עד המועד הנ"ל, תינתן רשות להגן ויקבע מועד לקדם משפט.

לא יופקד הסכום הנ"ל עד המועד הנ"ל – תידחה בקשת הרשות להגן, ויינתן פסק-דין על-פי העתירה בכתב התביעה.

המזכירות תקבע את התיק לתזכורת פנימית 8.9.16 לבדיקת ההפקדה.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ולכונסת.

ניתנה היום, ט"ו סיוון תשע"ו, 21 יוני 2016, בהעדר הצדדים.