החלטה זו עניינה בבקשת המבקש לקבלת פטור מעירבון.

1. הערעור הנדון הוגש על פסק דינו של בית המשפט השלום בהרצליה, כבוד השופט יעקב שקד, מיום 21.07.154  בתיק ת.א. 42110-04-13 (להלן: "פסק הדין"). במסגרתו התקבלה תביעת עיריית תל אביב (להלן: "המשיבה") לסילוק ידו של המבקש מביתו אשר במקרקעין במתחם "פארק דרום".  
2. לטענת המבקש מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו הפקדת ערבון זה בסך של 20,000 ₪. לטענתו הוא ובני משפחתו מוכרים ומטופלים ע"י מחלקת הרווחה של עיריית ת"א בשל מצבם, כעולה מאישור מנהל השירותים החברתיים אשר צורף לבקשה. עוד טען המבקש כי לאחרונה עבר התקף לב וכי מצב בריאותו קשה.
3. המבקש טען ביחס לסיכויי ערעורו, כי בהחלטת בית המשפט קמא נפלו כמה וכמה פגמים עובדתיים ומשפטיים. לחילופין, היה על בית המשפט להתנות את פינוי המבקש, בתשלום פיצוי אשר סכומו יהיה בהתאמה לסכומים ששולמו על ידי המשיבה עצמה למחזיק אחר באותו השטח.
4. המשיבה הגישה תגובתה וטענה כי יש לדחות הבקשה שכן המבקש לא עמד בנטל הדרוש לקבלת פטור מערבון. ראשית, לא הורם נטל ההוכחה בדבר חוסר יכולת כלכלית. לא ניתן מידע מפורט אודות יכולותיו הכלכליות של המבקש או של מי מקרוביו; המבקש צירף דפי חשבון לחודש אוקטובר 2015 אשר אין בהם להעיד על מצבו הכלכלי כיום; לא צורפו תדפיסי כרטיסי אשראי; לא ברור האם הכנסתו של המבקש בחברת ישראייר היא המשכורת היחידה של המשפחה, וכן האם יש להם חשבונות בנק נוספים. עוד נטען כי צורף מסמך מחודש דצמבר 2015 וכי המבקש מטופל במחלקת הרווחה וזאת ללא צירוף מסמכים נוספים התומכים בכך. באשר למצבו הרפואי נטען כי צורפו מסמכים רפואיים משנת 2014 וחזקה כי לו היו ברשותו מסמכים רפואיים אחרים היה מגישם לבית המשפט.
5. עוד נטען כי המבקש לא פרש תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי לרבות מצב חובותיו, חשבונותיו, תדפיסי חשבון בנק, מצב נכסיו והאפשרות להסתייע בבני משפחה.
6. לטענת המשיבה קבלת הבקשה תפגע בה, שכן לא זו בלבד שהמבקש לא שילם דמי שימוש ראויים אלא שאין כל ערובה שיישלם את הוצאותיה שייפסקו בערעור ככל שיידחה.
7. לעניין סיכויי הערעור, המשיבה טענה כי סיכויי הערעור קלושים ואינם עומדים בנטל הדרוש לקבלת הפטור מעירבון. פסק הדין של בית המשפט קמא מנומק ומפורט, אימת את עדויות המשיבה וקבע מפורשות כי המבקש אינו בעלי המקרקעין נשוא התביעה.
8. בתשובה לתגובת המשיבה טען המבקש כי תדפיסי החשבון הם תדפיסים עדכניים וכי מאלו ניתן ללמוד כי המבקש אינו מצליח לכלכל את משפחתו וכן ניתן לראות את ההלוואות אותן הוא מחזיק, חיובי אשראי קבועים הוצאות עבור תשלומי מיסים וטלפון, לחילופין עתר המבקש להפחית העירבון לסך של 5,000 ₪.

המסגרת הנורמטיבית

1. הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות  (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).
2. על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל:

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428  לתקנות).

כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).

תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."

1. בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את הערבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי). די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה.

ומן הכלל אל הפרט

1. בכל הנוגע לטענה בדבר קושי כלכלי אני קובעת כי המבקש לא פרש תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי. בהתאם לפסיקה, המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון או הפחתתם מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (ראו רע"א 2598/99 כהן נ' נח). במקרה הנדון המבקש צירף תדפיסי חשבון בנק ל- 3 חודשים בלבד מהם עולה כי חשבונו נמצא ביתרת חובה בסך של כ- 13,000 ₪ נכון לחודש דצמבר 2015. עוד צירף המבקש מכתב שירותי הרווחה בעיריית תל אביב מחודש דצמבר 2015 בו מצוין כי משפחת המבקש מוכרת ומטופלת על ידי שירותי הרווחה בשל מצב סוציואקונומי קשה. אומנם יש במסמכים אלו כדי להעיד כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, אך אין די במסמכים שצורפו כדי לפרוס תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי של המבקש והיה עליו לצרף תלושי שכר, תדפיסי חשבון בנק ל- 6 חודשים, תדפיסי כרטיסי אשראי וכן לפרט את הוצאותיו החודשיות ולהצהיר לגבי קיומם של חשבונות נוספים וכן להתייחס להכנסות נוספות במשפחה, אך המבקש לא עשה כן.
2. מעבר לאמור המבקש אף לא התייחס כלל לאפשרות, אם קיימת, ליטול הלוואה או להיעזר בבני משפחה/מכרים לתשלום הערבון, כך שלא הניח את התשתית הצריכה לקביעה כי מיצה כל אפשרות ללוות את סכום הערבון וזאת בהתאם לפסיקה הקובע כדלקמן:

"התנאי בדבר היעדר מסוגלות כלכלית של מבקש הפטור מהפקדת עירבון נבחנת על סמך מצבו הכלכלי הפוזיטיבי, אך גם על סמך יכולתו להסתייע בסביבתו. ... המערערים גם לא הצליחו להוכיח את היעדר יכולתם להיעזר בסביבתם ..."

(בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות, וכן ראו בג"ץ מילנה גורנשטיין)

1. על כן לא מצאתי מקום לפטור את המבקש מתשלום מלא הערבון בתיק.
2. עם זאת, משנדרש בית המשפט בקובעו את גובה הערבון לשקול בין היתר את מספר המשיבים, שווי סכום התביעה, סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראה: בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל) ולאזן בין זכות הגישה לערכאות ובין זכותו של המשיב להבטיח תשלום הוצאותיו בהליך, מוצאת אני להעמיד את הערבון על סך של 7,000 ₪ ולאפשר תשלומו בשני תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש מאי 2016 (עד ה- 18  בכל חודש).
3. ככל שלא יופקד הערבון כאמור יירשם הערעור לדחייה.
4. מעקב מזכירות ליום 25.5.16.

ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ו, 18 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.