החלטה זו עניינה בבקשת המבקשים להמרת העירבון בתיק בערובה כספית אחרת או לחילופין להפחתתו. אציין כי בהתאם להחלטת כבוד השופטת צ'רניאק מיום 6.1.16 הערעור יועבר לדיון בפני הרכב, משמע כי העירבון בתיק עומד על הסך של 20,000 ₪.

1. הערעור מושא תיק זה הוגש על החלטת בית משפט שלום בהרצליה רע"צ 42140-03-15, כבוד השופטת לימור ביבי, מיום 9.11.15, במסגרתה נדחתה תביעת המבקשים לביטול מכר דירת מגורים של אמם המנוחה, אשר אושר במסגרת תיק הוצאה לפועל, אשר נפתח לצורך ביצוע משכנתא על דירת המגורים.
2. לטענת המבקשים ניתן להמיר את העירבון בסכום המופקד בהוצאה לפועל, משום שממכר של דירת המגורים, שאושר ביום 3.7.14, נותר עודף, מתמורת רכישת הדירה לאחר פירעון החוב לנושה המובטח, בסך של 406,000 ₪ השמור בלשכת ההוצאה לפועל. עודף התמורה טרם הועבר ליורשי המנוחה בהעדר צו ירושה/צו קיום צוואה. בקשה למתן צו קיום צוואה ולאישור העתק הצוואה הוגש בחודש אפריל 2015, כאשר הליכי אישור הצוואה נמשכים מעבר לנהוג בשל העדר צוואה מקורית.
3. על כן עותרים המבקשים כי סכום הערבון יובטח מעודף התמורה מדירת המגורים, וככל שיידחה הערעור יוכלו המשיבים להיפרע ממנו. ככל שיתקבל הערעור אזי לא יהיה צורך בכספי הערובה.
4. לטענת המבקשים יש להתחשב במסגרת בקשה להמרת ערבון אף בזהותם של המשיבים וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט עליון, כבוד הרשם בועז אוקון, בעניין רע"א 7662/00 מוחמד כנעאן נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ (12.12.00).
5. לטענת המבקשים מצבם הכלכלי קשה ואינו מאפשר הפקדת העירבון בתיק. הבקשה נתמכה בתצהירו של אחד מהמבקשים, מר מרלין מקונן. בתצהיר נטען כי קיים קושי טכני לרכז את אחיו המפוזרים בכל רחבי הארץ אך ידוע לו כי מצבם הכלכלי קשה. באשר למצבו הכלכלי ציין המבקש כי הוא ואשתו עובדים בתחום הניקיון ומרוויחים במצטבר סך של 8,900 ₪ לחודש, וכי רכשו דירה באמצעות משכנתא וכי הוא פורע אותה בתשלום חודשי של 326 ₪ לחודש, עוד ציין כי אין להם רכב והם מתניידים בתחבורה ציבורית. עוד פירט המבקש את הוצאותיו החודשיות וצירף אסמכתאות לכך.
6. עוד ציינו המבקשים בבקשתם כי ייצוגם על ידי באי כוחם בהליך הנוכחי נעשה ללא תשלום, במסגרת שירותו פרו-בונו.
7. המשיבים הגישו תגובתם וטענו כי יש לדחותה הבקשה.
8. לטענת המשיבים מעיון בהחלטת רשם ההוצאה לפועל והחלטת בית משפט השלום בהרצליה עולה כי המדובר בבקשת רשות ערעור, אשר סיכוייה קלושים.
9. באשר להמרת הערבון טוענים המשיבים כי במשך מספר שנים לא הגישו ילדי המנוחה בקשה למתן צו ירושה או קייום צוואה וזאת למרות שטענו כל העת כי יפעלו בעניין ולמרות שמונתה להם עו"ד מטעם הסיוע המשפטי לצורך טיפול בעניין זה. וכי גם כעת לא ברור האם יינתן צו כזה במיוחד בשל העובדה כי אין בידיהם צוואה מקורית ואף בשל העובדה כי על פי אישור לשכת מנהל האוכלוסין משנת 2010 לא הופיעו ברישומים כי למנוח יש ילדים/קרובים. על כן ובמידה ולא יינתן צו ירושה/קיום צוואה הכסף יועבר לאפוטרופוס הכללי.
10. עוד נטען כי אף יינתן צו קיום צוואה/ירושה קיימים חובות ו/או תיקי הוצאה לפועל וכספי התמורה תועבר לנושים.
11. עוד נטען כי בעוד הערעור לבית המשפט הוגשה על ידי שניים מילדיה של המנוחה הבר"ע הנדונה הוגשה על ידי ארבעת ילדיה, ולמרות זאת הוגשו מסמכים ביחס למצבו הכלכלי של רק אחד מהם.
12. בנוסף טוענים המשיבים כי העובדה כי עד עתה לא שולמו ההוצאות שנפסקו לחובות המשיבים במסגרת תיק ההוצאה לפועל מצדיקה חיובם בהפקדת הערבון בתיק.
13. המשיבים הגישו תגובתם וטענו כי יש לדחות את טענות המשיבים בתגובתם בשים לב כי הללו לא נתמכו בתצהיר.
14. לטענת המבקשים יש לדחות את טענת המשיבים לפיה למנוחה אין קרובים וכי עובדת היותה של המנוחה אמם של המבקשים לא הייתה במחלוקת בהליך מושא הערעור. לעניין זה הוסיפו המבקשים כי ככל הנראה לא נרשמו בספח תעודת הזהות של אמם, כיוון שעלו מאתיופיה לישראל במועדים שונים וכן כי בעת עלייתם היו בגירים. עוד הוסיפו כי בתעודות הזהות שלהם מצויינת המנוחה כאמם.
15. עוד הוסיפו המבקשים כי כונס הנכסים הוא אשר השמיד את הצוואה המקורית שכן לא שמר את תכולת המיטלטלין והשליך את הכל לאשפה, ועל כן אינו יכול להישמע בטענה לעניין עיכוב הוצאת צו ירושה/צוואה.
16. באשר לטענה כי הערעור בשלום הוגש על ידי שני ילדי המנוחה בעוד הבר"ע הנוכחית הוגשה על ידי ארבע מילדיה, נטען כי המדובר בטעות שנפלה בעמוד הראשון של ההליך בשלום.

המסגרת הנורמטיבית

1. הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).
2. על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל:

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).

תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."

1. בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את הערבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי). די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה.

מן הכלל אל הפרט

1. במקרה הנדון המבקשים עותרים להמרת הערבון בערובה אחרת, היא סכום של כ- 400,000 ₪ המצויים בתיק ההוצאה לפועל לאחר מכר הדירה והתשלום לנושה המובטח. לעניין זה ולאחר עיון בטענות הצדדים, ובשים לב לטענות המשיבים כי עד למועד זה לא הוצא צו ירושה/צוואה וכן כי לא ניתן לדעת האם ישנם נושים נוספים בכספים אלו, אינני מקבלת הבקשה לשימוש בכספים אלו כערובה להבטחת הערבון.
2. על כן אבחן להלן את טענת המבקשים לעניין מצבם הכלכלי.
3. בהתאם לפסיקה, המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון או הפחתתם מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (ראו רע"א 2598/99 כהן נ' נח). במקרה הנדון המבקשים טוענים כי מצבם הכלכלי עגום אך הם מצרפים אסמכתאות לעניינו של אחד מהמבקשים בלבד, אשר אכן עולה כי מצבו הכלכלי אינו שפיר, ואשר הצהיר כי אף מצבם הכלכלי של אחיו אינו מהמשופרים וכי ישנו קושי בהגשת תצהירים ומסמכים מטעמם במסגרת ההליך הנוכחי.
4. אציין כי לא נעלם מעיני כי המבקשים מיוצגים בהליך זה ללא תמורה, נתון אשר יכול להעיד על מצבם הכלכלי, אך מן הראוי היה כי המבקשים יפרסו תמונה מלאה אודות מצבם הכלכלי של כל המבקשים ולא של מבקש אחד בלבד.
5. עם זאת, משנדרש בית המשפט בקובעו את גובה הערבון לשקול בין היתר את מספר המשיבים, שווי סכום התביעה, סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראה: בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל) ולאזן בין זכות הגישה לערכאות ובין זכותו של המשיב להבטיח תשלום הוצאותיו בהליך, מוצאת אני להעמיד את הערבון על סך של 3,000 ₪ ולאפשר תשלומו בשני תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מ- 15 במרץ 2016.
6. ככל שלא יופקד הערבון כאמור יירשם הערעור לדחייה.
7. מעקב מזכירות ליום 10.4.16.

ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.

ניתנה היום, כ"א אדר א' תשע"ו, 01 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.