התובע פוטר מעבודתו. על אף שהתובע חתם על כתב ויתור וסילוק וקיבל דמי הסתגלות בסך 22,000 ₪ ממעסיקתו, הגיש תביעתו כאן. התובע טוען כי פוטר שלא כדין. האם על התובע להשיב את דמי ההסתגלות או שמא על מעסיקתו לפצותו בגין פיטוריו – זוהי הסוגיה העומדת להכרעת ביה"ד.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:

1. התובע עבד בנתבעת מיום 15/1/2012 ועד לתאריך 29/7/2015 כמהנדס תוכנה (נספח א' לכתב ההגנה).

2. בשנת 2012 קיבל התובע ציון נמוך בהערכות סוף שנה (נספח ב' לכתב ההגנה) והוא נכנס לתוך PIP (Performance Improvement Plan), תכנית לשיפור ביצועים אישים.

3. בחודש 10/2013 הוחלט לפרק את היחידה בה עבד התובע אצל הנתבעת.

4. הנתבעת הציעה לתובע לעבור ולעבוד בתור מהנדס בקרת איכות עבור מוצר RTS. לאחר ראיון עם גב' זוהר נואר נקלט התובע בצוות בניהולה של עדי בניטה.

5. בחודש 3/2014 התובע קיבל ציון נמוך בעבור שנת 2013 (נספח ד' לכתב ההגנה).

6. בתחילת שנת 2014 הוחלף ראש הצוות של התובע.

7. הנתבעת החליטה על קיצוצים בחברה ועל פיטורי 50 עובדים.

8. בוצע שינוי ארגוני בנתבעת ופורקה יחידת PQEוסמנכ"לית היחידה פוטרה.

9. הנתבעת עברה לעבוד ביחידות עבודה שמבצעות משימות אשר מפוקחות מידי יום (SCRUMS).

10. לתובע נודע כי הוא מועמד לפיטורים.

11. בשנת 2015 קיבל התובע ציון נמוך בעבור שנת 2014 (נספח ח' לכתב ההגנה).

12. התובע פנה לגורמים שונים בנתבעת על מנת שיבדקו את פועלו שאיננו תואם את ההערכות שקיבל.

13. ביום 13.4.15 התובע נכנס לתכנית PIP נוספת. הדיווח בסוף התכנית היה לא חיובי (נספח ז' לכתב ההגנה).

14. ביום 23/6/15 קיבל התובע זימון לשימוע (נספח ח' לכתב ההגנה).

15. ביום 25/6/15 נערך לתובע שימוע. השימוע נערך ע"י 2 נציגי הנתבעת. הנתבעת שמעה את דברי התובע בשימוע. הנתבעת ערכה תרשומת של השימוע. לא נערך פרוטוקול שימוע. התובע ביקש את התרשומת אולם הנתבעת סירבה.

16. ביום 29/6/15 נשלח לתובע מכתב סיום עבודה. הנתבעת הציעה לתובע מענק הסתגלות (22,000 ₪).

17. ביום 1/7/15 חתם התובע על כתב ויתור (נספח י"א לכתב ההגנה):

"כתב ויתור וסילוק והצהרה בדבר שמירה על סודיות ואי תחרות

1. אני מאשר הסכמתי לתנאי הפרישה המפורטים במכתבכם מיום 29/06/2015, וכי הסכומים והזכויות המגיעים לי לפי מכתבכם מהווים מיצוי של המגיע לי עבור עבודתי בחברה או סיום עבודתי בחברה או של כל הנובע מאלה.

2. אני מצהיר ומתחייב כי בכפוף לקבלת הסכומים והזכויות המגיעים לי לפי מכתבכם מיום 29/06/2015 אין לי ולא יהיו לי או למי מטעמי שום טענות או דרישות או תביעות כלפי החברה... בקשר לזכויותיי כעובד על פי כל דין או הסכם, כולל בקשר עם תשלומי המשכורת, חופשה והבראה, מחלה, הודעה מוקדמת, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, הפרשות סוציאליות, אופציות, עמלות, מענקים, בונוסים, פיצויי פיטורים והשלמתם, והכל ממועד תחילת עבודתי ועד למועד סיום יחסי עובד ומעביד.

...

5. כתב ויתור וסילוק זה משמש גם כהסכם פשרה והודאת סילוק כמשמעה בסעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963.

6. אני חותם על מסמך זה לאחר שקראתי והבנתי את האמור בו."

18. התובע קיבל את מענק ההסתגלות (נספח י"ב לכתב ההגנה).

19. לאחר פיטוריו פנה התובע מספר פעמים אל הנתבעת והלין על דרך פיטוריו וביקש לבטל את פיטוריו (נספח 4 לכתב התביעה) (נספחים י"ג, י"ד, ט"ז, י"ז לכתב ההגנה).

20. ביום 24/11/15 השיבה הנתבעת לתובע כי החברה בדקה ובחנה שוב את טענותיו והגיעה למסקנה כי פיטוריו נעשו משיקולים ענייניים ומקצועיים (נספח י"ח לכתב ההגנה).

21. התובע שלח הודעות טקסט לוואדים איליסוב שהיה מנהלו הישיר בנתבעת (נספחים י"ט, כ'):

"יש באג כזה שבו הברכה הופכת לקללה. ואצלך קיים הבאג הזה. זה אומר דרשני. איך אני יודע? כי אתה היית שותף למעשה נבלה אפילו תנסה לגמד את הנאמר לך, המראה הקוסמית שתוצב אל מול פניך היא היא שתוציא ממך את האמת. ריד מיי ליפס"

"ואדים זה לא סוד שאתה חי בעולם בו האמת היא רק המלצה. אני אוציא את האמת לאור ואתה קצת מכיר אותי את היכולות שלי והמוטיבציות שלי. הייתי ממליץ לך לגלות את אותה לבד ולתקן את מעשה הנבלה שעשית אתה ואחרים. אתה יודע שאני לא תמים אבל בכל זאת רציתי להביא אותך למודעות גבוהה יותר ממה שאתה רגיל לחיות בה."

כמו כן שלח התובע ביום 7.10.15 מכתב למר ואדים איליסוב (נספח כ' לכתב ההגנה):

"לפני מספר שבועות פניתי אליך במסרון, בו ביקשתי ממך לחזור בך מדיווחי ומצגי השווא אשר דיווחת אודותיי בדו"ח הביצועים לשנת 2014 בהיותי עובד בחברת נייס בצוות שניהלת.

בדיווח זה נתת לי ציון הכי נמוך שבעטיו החל תהליך בדיקת ביצועים שבסופו המשכת לדווח בלשון המעטה דיווח רחוק מהאמת על ביצועי ואיכות עבודתי.

דיווחים אלו שמגמתם הייתה להוציא את דיבתי רעה בעיניי ההנהלה גרמו בסופו של דבר לפיטורי מהעבודה בחודש יוני 2015.

עם קבלת תשובתו של ברק עילם בו הוא מוסר את בדיקת טענותיי למנהלת משאבי אנוש של נייס, אני חוזר ופונה אליך שוב, וזאת מאחר והתעלמת מבקשתי ואף לא נענית לה כלל וכלל. פניה חוזרת זו היא פניה המקפלת בחובה עצה טובה, במילים פשוטות: "לך ותחזור בך מדיווחים הרעים והלא נכונים אשר יצאו מתחת ידיך."

לידיעתך ההתנהלות בה נקטת מכילה אלמנטים פלילים מובהקים.

מאחר ואני לא רוצה להגיע לכך אני חוזר ואומר: אנא לך ותסתור את דבריך מכל וכל, כי אני ואתה יודעים את האמת. ההתעקשות שלך לכבוש את האמת הזו תאלץ אותי לנקוט בצעדים שיוציאו את האמת לאור. המחיר האישי אשר תצטרך לשאת בו, אני בספק אם תוכל לעמוד בו. רק זאת אומר ישנם היום חברים רבים שעבדו בעבר בנייס והם משוחררים משיקולים כאלה ואחרים, גם חברים שהם עדיין עובדי נייס יש בליבם תרעומת קשה על מעשיך אולם אימת הבריונות עליהם. ועצם פיטורי הם עדות להתנהלות הבריונית שאתה רגיל בה.

במילים פשוטות אל תיתן סיפק בידי להביא אותך לבית משפט על מנת לברר את האמת. ושם לא תוכל לומר דברים מבלי לאמתם. אני מזהיר אותך בזאת. אחכה שבועיים מיום קבלת מכתב זה לפעולתך."

וביום 27.10.15:

"ואדים

כולי תקווה

שתלמד להתמודד עם הדיסונאנס הקוגנטיבי..."

טענות הצדדים

טענות התובע

1. פיטוריו נעשו שלא כדין ובחוסר תום לב.

2. התובע עותר להחזרתו לעבודה.

3. הסעד הכספי הנתבע הוא 20,000 ₪.

4. התובע קיבל זימון לשימוע בו פורטו הטענות שבגינן הוחלט לפטרו.

5. בשימוע לא נכתב פרוטוקול אלא גב' עשת ערכה רישום.

6. עורכי השימוע מר ליאן גנדלר וגב' אלה עשת לא היו בקיאים בעבודת התובע ודעתם הייתה מוטה.

7. לאחר שקיבל התובע את מכתב הפיטורים, פנה אל מנכ"ל הנתבעת וערער על פיטוריו. המנכ"ל הורה על בדיקה מחודשת של פיטוריו. הנתבעת שלחה לתובע מכתב כי ההחלטה על פיטוריו נותרה ללא שינוי.

8. התובע שלח מכתב נוסף למר ואדים אליאסוב, ראש צוות בדיקות, בו ביקש ממנו התובע לחזור בו מדיווחי השווא שהובילו לפיטוריו.

9. התובע פעל להקטנת נזקיו ע"י כך שנרשם בלשכת התעסוקה וקיבל דמי אבטלה.

10. התובע פוטר שלא כדין.

11. עורכי השימוע לא הכירו את עבודתו, לכן ההחלטה על פיטוריו ניתנה בחוסר סמכות. הגורמים המוסמכים בנתבעת לא שקלו בעצמם את מלוא השיקולים הנדרשים לצורך קבלת החלטה על פיטורי התובע.

12. ואדים לא דיווח דיווּח אמת בדו"ח הביצוע השנתי מהסיבות השמורות עמו.

13. במכתב הזימון לשימוע הוזכר תהליך PIP מחודש 9/2013 שהסתיים בהצלחה כדי ליצור אווירה נגד התובע, להשחיר את פניו ולפגוע בו ואף הביא לפיטוריו.

14. הנקודות שהועלו כנגד התובע בשימוע חזרו על עצמן על מנת להציג מצג שווא כנגד התובע.

15. התובע עותר לפיצוי בגובה של 20,000 ₪ ולביטול פיטוריו. כן עותר התובע לחזרתה של הנתבעת בה מהדברים שנכתבו על ידה במכתב הזימון לשימוע.

טענות הנתבעת:

1. התובע לא עמד בדרישות ובציפיות החברה.

2. לתובע נערכו שיחות משוב והנתבעת בנתה עבורו 2 תכניות פרטניות לשיפור ביצועיו בעבודה וכשלא חל שיפור בעבודת התובע, זומן התובע לשימוע ולאחר מכן פוטר. התובע קיבל מענק פרישה וחתם על מסמך שאין לו טענה או דרישה כלפי הנתבעת.

3. התובע פוטר כצעד אחרון לאחר שהובהר לו שהוא אינו עומד באמות המידה המקצועיות.

4. הנתבעת הגישה הודעת קיזוז על סך של 22,000 ₪ ששולמו לתובע כנגד חתימתו על כתב ויתור.

עדויות

שמענו את עדות התובע ומטעמו העידו:

גב' צאלה פינטו, מנהלת פיתוח אשר גייסה את התובע לצוות.

מר אודי (אהוד) קיאני, שימש כמנהל קבוצת הפיתוח לאחר שגב' צאלה פינטו יצאה לחופשת לידה.

מר עידו וינוקור, חבר צוות.

מטעם הנתבעת העידה גב' אלה עשת, מנהלת משאבי אנוש בנתבעת.

הכרעה

לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי במסמכים ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

חוסר שביעות רצון מתפקודו של התובע:

1. הנתבעת הציגה מסמכים לפיהם התובע לא עמד בציפיות הנתבעת. הנתבעת כאמור פיתחה בעבור התובע 2 תכניות (PIP) לשיפור ביצועיו אולם לטענתה נאלצה לפטרו.
2. התובע היה שותף לתכניות אלו:

"ש : תראה, אני אומרת לך שלא רק שיזהר קבע לך תוכנית PIP אלא בגלל שיזהר כל כך לא היה מרוצה מהעבודה שלך התוכנית הזו החלה בחודש מרץ 2013,

... והנה גם הערכה של התוכנית הזאת מאחר שאתה לא הראת מגמת שיפור שהוארכה.. .. מחודש יולי 2013 ועד חודש אוגוסט 2013.. ..

ואחרי שהתוכנית הזאת הסתיימה אני רואה שקיבלת מייל מיזהר ביום 15 לספטמבר 2013, זה בעמוד 16 למוצגי החברה גבירתי, נספח ג' וכותב לך יזהר כך, עדיין יש צורך לשפר את ביצועיך, אתה רואה?

ת: כן.

ש : וכותב לך יזהר עוד, הוחלט כי דניאל ימשיך את עבודתו בצוות תוך שימת לב או התייחסות לנושאים שעדיין טעונים שיפור . זאת אומרת שהעננה אשר ריחפה מעל לראשך במסגרת תוכנית ה-PIP עדיין לא הוסרה, עדיין לא נקבע כאן שאתה עובד טוב.

ת : אבל לא קראת את החלק הראשון, במהלך החודשים האחרונים חל שיפור ניכר בגישה, וביכולתך המקצועית,

ש : אבל חל שיפור ניכר ובוא נראה מה הלאה, הוא כותב המנהל שלך, עדיין יש צורך לעבוד אם אנחנו כבר קוראים הכל אז בוא נקרא עד הסוף, עדיין יש צורך לעבוד ולשפר את ביצועיך בנושאים הרשומים מטה, איכות הקוד ומהירות הפיתוח, לאור הנזכר לעיל ולאור זאת שה-sales designer נשלח לשלב ה-bug fixing הוחלט כי דניאל ימשיך את עבודתו בצוות תוך שימת לב או התייחסות לנושאים שעדיין טעונים שיפור זאת אומרת שעבודתך עדיין טעונת שיפור נכון?

ת : אבל מה הכריע להשאיר אותי בצוות?"

(עמ' 29 לפ' שורות 32-5 לעדות התובע).

1. התובע הודה בדיון בפני כי עבודתו לא הייתה טובה והיה מקום לשיפור:

"ש : שאלתי אותך האם אתה מסכים איתי שעבודתך עדיין טעונה שיפור.

ת : זה תמיד טעון שיפור."

(עמ' 30 לפ' שורות 2-1 לעדות התובע).

1. התובע טען שפיטוריו נעשו שלא כדין, אולם לא הצביע בכתב התביעה או בתצהירו על מניע זר כזה או אחר. בסיום הדיון בפנינו העלה התובע טענה כי פיטוריו נעשו בשל היותו דתי ובשל גילו, אולם התובע לא הביא ולוּ ראשית ראיה בעניין זה. נציין כי העובדה שהנתבעת קיבלה את התובע לעבודה והוא הועסק אצלה במשך שלוש שנים וחצי, שומטת את הקרקע מתחת לטיעוניו, שכן התובע התקבל לעבודה ודתיותו וגילו היו ידועים לנתבעת.
2. אכן העדים מטעם התובע העידו על עבודתו וביצועיו הטובים של התובע. אולם יוער כי העדים לא היו מנהליו, לא היו בקיאים בתחום שבו עסק התובע ומעולם לא ערכו לו משוב:

" ש : אוקי, תאשר שלפי נהלי החברה כשהתובע היה צריך לקבל חופשה הוא לא נדרש לפנות אליך ולקבל את אישורך אלא היה עליו לפנות אל וואדים בעניין הזה?

ת : נכון, רק היה צריך ליידע אותי.

ש : תאשר שלא העברת לתובע משוב בפורמט הקיים בחברה על עבודתו?

ת : נכון, אני נתתי משוב לוואדים כמנהל כזה, כמי שעובד איתו.

ש : משום שאתה לא ניהלת אותו במישרין אלא רק משימות שהוא ביצע.

ת : נכון." (עמ' 7 לפ' שורות 7-1 לעדות קיאני)

"אני יודעת שאני בסך הכל הייתי מרוצה בתור סקראם מאסטר זה סוג של מנהלת לא ישירה" (עמ' 11 לפ' שורות 4-3 לעדות פינטו)

"ש : את הקונספט את מכירה אבל הכלי הספציפי שה-QA עובדים איתו את לא מכירה.

ת : נכון.. ..

ש : את נשאלת כאן האם את יכולה לתת חוות דעת על איכות ה-QA של התובע?

ת : אני יכולה לתת חוות דעת משמעותית, לא מלאה, יש עוד ערך מוסף שוואדים יכול לתת."

(עמ' 16 לפ' שורות 13-12 וכן שורות 26-24 לעדות פינטו).

"ש : איך אתה זוכר אותי, בתור עובד טוב או עובר גרוע, מתחמק ממשימות? לוקח על עצמו משימות?

ת : אין לי דעה על זה כי לא נתתי את המשימות,"

(עמ' 21 לפ' שורות 15-13 לעדות וינוקור).

1. אם כן, זכותה של הנתבעת לקבל החלטה לפטר את התובע לאחר שהגיעה למסקנה כי ביצועיו של התובע אינם משביעי רצון. ההחלטה היא של הנתבעת. משמדובר בהחלטה מקצועית, בית הדין אינו מתערב ואינו מחליף את שיקול דעתה של המעסיקה אלא במקרים קיצוניים, שבהם ההחלטה נתקבלה משיקולים זרים ובחוסר תום לב (עע (ארצי) 27600-10-11 ד"ר גרשון אהרונוב - המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, ניתן ביום 22.12.15 – פורסם במאגרים האלקטרוניים, ע"ע (ארצי) 848/07 אלמונית - פלוני ניתן ביום 17.3.2009, פורסם במאגרים האלקטרוניים, ע"ע (ארצי) 4477-05-12 מדינת ישראל - אנואר עבד אלחמיד מטר ניתן ביום 18.3.2014, פורסם במאגרים האלקטרוניים).
2. על התובע מוטלת החובה להביא בפני בית הדין ראשית ראיה על כך שפיטוריו נעשו שלא כדין:

"זהו פן שני של הקושי להוכיח התנהגות מפלה. לא רק שאין צורך להוכיח כוונה, אין צורך שתתקיים כוונה רעה, אלא גם, במידה וההתנהגות הייתה פסולה, הרי לאחר שהמתלונן או המתלוננת מבססים עילה לכאורה עובר הנטל אל המעביד לסתור את הטענות. גישה זו משלימה את הגישה, שאין צורך להוכיח כוונה על-מנת להטיל אחריות על מאן דהו. על-כן הנטל הראשוני מונח על כתפי העובד אך משהעובד הביא ראשית ראייה, די בכך כדי להעביר את הנטל על כתפי המעביד"

(דב"ע נו/3-129 פלוטקין ואח' - אחים אייזנברג בע"מ פד"ע, כרך לג, תשנ"ט-תש"ס 1999 488, 496).

1. לא נעלם מעינינו כי גב' פינטו העידה כי הופעלו לחצים על הממונה של התובע ליתן לו ציון נמוך יותר. אולם עסקינן בעדות שמיעה ובוודאי אין בכך להרים את הנטל הנדרש מהתובע.

השימוע:

1. הנתבעת לא הייתה מרוצה מתפקודו של התובע ולכן זימנה אותו לשימוע. בזימון לשימוע נפרשו לפני התובע כל טענות הנתבעת כנגדו (נספח ח' לכתב ההגנה). בשיחת השימוע העלה התובע טענותיו ורק לאחר מספר ימים החליטה הנתבעת לסיים את עבודת התובע.
2. עם זאת, סירובה של הנתבעת למסור לתובע פרוטוקול תרשומת של השימוע תמוה, קל וחומר עת עסקינן בחברה ציבורית. התובע זכאי לסעד בגין התנהלותה זו של הנתבעת בגובה של משכורת אחת.

התנהלות הנתבעת לאחר פיטורי התובע:

1. לאחר מסירת מכתב הפיטורים פנה התובע ביום 9.8.16 אל מנכ"ל הנתבעת וטען כי פיטוריו הם תוצר של מזימה שנרקמה בזדון וללא סיבה. התובע ביקש שהנתבעת תשוב ותבחן את החלטתה. הנתבעת נהגה עם התובע לפנים משורת הדין ובחנה שוב את החלטת הפיטורים והגיעה למסקנה כי אין מקום לשנות החלטתה (סעיפים 48 – 51 לתצהיר עשת).

כתב הוויתור:

1. על אף שהתובע חתם על כתב ויתור וסילוק עם פיטוריו, כי אין לו טענות או דרישות כלפי הנתבעת, בחר לתבוע את הנתבעת.
2. אכן על פי ההלכה הפסוקה יש ליתן תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות מסוימות:

"מגמת הפסיקה היתה להרחיב את הנסיבות שבהן לא יינתן תוקף לכתב ויתור. מגמה זו מעוגנת באי-שוויון הכוחות בין המעביד לבין העובד. כך, אין נפקות לכתב ויתור שנחתם תחת אילוץ. בדב"ע מח/9- 3 האופרה הישראלית - לבנון (לא פורסם), לא ניתן תוקף לכתב ויתור שנחתם בנסיבות של אילוץ. שם הודיעה המעבידה לעובד כי אם לא ייקח את סכום הפיצויים שהיה פחות מהסכום המגיע לו, הוא עלול שלא לקבל כלום... כך אין נפקות משפטית לויתור על זכות באין ידיעה על קיומה של הזכות (דב"ע לא/22- 3[25] הנ"ל). גם ויתור שלא מדעת על קיומה של זכות אינו יכול לעמוד. ממושכלות היסוד הוא, כי אין ויתור על זכות באין ידיעה על קיום הזכות, ועל כן ויתור שלא מדעת כמוהו כאין. לכן, אין נפקות לכתבי ויתור כאשר העובדים שחתמו עליהם לא קיבלו חשבון מפורט בדבר הסכומים המגיעים להם לסילוק תביעותיהם, ולא ידעו אילו רכיבי שכר נכללו בחישוב הפיצויים."

(דב"ע (ארצי) נב-217-3 הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ פד"ע כז עמ' 3, 34).

1. עיון בהסכם הוויתור מעלה כי הוא נהיר ואין בו משום ויתור על זכות קוגנטית. לא זו אף זו, לתובע ניתן שבוע על מנת להיוועץ עם עורך דין.
2. התשלום שקיבל התובע במסגרת כתב הוויתור הוא מעבר לתשלומים שלהם היה זכאי התובע. זאת ועוד, העובדה כי התובע לא גילה לבית הדין בשלב הגשת התביעה ובצו הזמני על קבלת כספים אלו מעידה על חוסר תום לב ועל היתממות מצדו:

"ש : אוקי, תגיד למה בשום מקום בתביעה שלך או בתצהיר שלך או בבקשה לצו עשה זמני שהגשת לא צירפת את כתב הוויתור הזה ולא התייחסת לעובדה שקיבלת כסף מהחברה?

ת : זה שאלה טובה, אני פשוט לא חשבתי שזה חשוב הדבר הזה כי לפי בירורים שעשיתי אחר כך ראיתי שיש הרבה דיונים לגבי כתב וויתור והנחתי מן הסתם שאתם תעלו את זה."

(עמ' 26 לפ' שורות 11-6 לעדות התובע).

1. ראוי לכבד כתבי ויתור ובלבד שהם עומדים במבחן הפסיקה.
2. לפיכך על פי הדין היה על התובע להשיב סכום זה שקיבל בתמורה לחתימה על כתב הוויתור, שכן הנתבעת לא הייתה מחוייבת ליתן לתובע דמי הסתגלות. אולם משעסקינן בהודעת קיזוז שסכומה עולה על הסעד שלו זכאי התובע, התוצאה היא שאינני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין.

סוף דבר:

1. התביעה נדחית.
2. כל צד יישא בהוצאותיו.
3. זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏כ"ב חשון תשע"ז (‏23/11/2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

קלדנים: אסף כהן ובתיה אשכנזי.