1. בפני בקשה לתיקון כתב תביעה שהוגשה מטעמו של המבקש על מנת לכלול את המשיב, יורם גרוס, כבעל דין ונתבע נוסף בהליך הנדון.

טענות הצדדים

1. המבקש טען, בעיקרי הדברים, כדלקמן-

הוא הוטעה לחשוב, לאחר שעיין בטיוטת כתב התביעה, שבמסגרת ההליך הנדון נתבעו הן הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת; "החברה"), והן בעל השליטה בה, יורם גרוס, ומשהתברר לו כי האחרון אינו חלק מההליך הנדון מצא לנכון להגיש בקשה לצרפו לכתב התביעה.

בכתב ההגנה נטען כי החברה ולא יורם גרוס חתמה על הסכם התקשרות עם המבקש והמדובר בטענה כוזבת, שתכליתה למלט את יורם גרוס מאחריותו לשלם את החוב הכספי אותו הוא חב באופן אישי למבקש בצוותא חדא עם החברה שבבעלותו, ולכן יש מקום לתקן את כתב התביעה על בסיס העילות הנוספות שמקימות יריבות משפטית בין המבקש לבין יורם גרוס.

המשיב אחראי באופן אישי כלפי המבקש מכוח אחריותו האישית למעשיה של החברה ומכוח דיני הרמת המסך בשל חוסר תום לב שנהג במהלך כל ההתקשרות עם המבקש והמשא ומתן שנוהל עמו. המשיב רקח מזימה לגרום למבקש לבצע את המוטל עליו, תוך השקעת משאבים כספיים בפרויקט, ועם סיום חלקו של המבקש בפרויקט המשיב פעל להתנער מהתחייבותו והתקשרותו החוזית עם המבקש, והכל מתוך כוונה בלתי ראויה לנשל את המשיב מהכספים המגיעים לו. המשיב הונה את המבקש בכך שפעל לרוקן את החברה מנכסיה וגרם למשיכת כספים מהחברה, בידיעה גמורה שלא תהיה לה יכולת לעמוד בחיוביה כלפי המבקש ומתוך כוונה להטעות ביודעין את המבקש.

בדיעבד התברר למבקש כי מטרתו של המשיב הייתה לנצל את התובע, לגרום לו לסיים את עבודות הבניה בפרויקט ואז "לרדוף אחרי הרוח", לאחר שהחברה רוקנה מנכסיה ומהכספים שקיבלה ממזמיני העבודה.

בנסיבות העניין, המשיב אחראי באופן אישי לתשלום הכספים המגיעים למבקש, מכוח דיני החוזים, דיני עשית עושר ולא במשפט והפרת חובת תום הלב. המשיב והחברה הגישו תביעה כספית כנגד חברת "קל פלד" ומנהליה בטענה שהונו את החברה וגרמו לה באופן אישי למחדלים שפורטו בכתב התביעה, ונטען שיש להקיש מכך על המקרה הנדון בענייננו.

בידי המבקש ראיות מבוססות שחלקן צורפו לבקשה שיש בהן כדי להצביע על כך שהמבקש התקשר עם המשיב והאחרון חייב כספים למבקש, ולכן יש לראות במשיב ובחברה מעוולים בצוותא כנגד המבקש לפי סעיף 11 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

המבקש והמשיב התקשרו בהסכם הביצוע ביום 1.2.2014, בעוד שהחברה התאגדה ביום 22.9.2014, ועל פי האמור בהסכם ההתקשרות העבודות היו אמורות להסתיים ביום 1.6.2014. התשלומים בגין ביצוע העבודה בוצעו עד ליולי 2014 וחלקם הקטן נעשה בפיגור ביוני 2015. המשיב הודיע לחברת קל פלד בע"מ על הסבת החוזה של הפרויקט משמו על שם החברה רק ביום 10.11.2014, כשנה לאחר ביצוע עבודות בשטח ו- 4 חודשים לאחר תשלום ביצוע האחרון שבוצע במועדו למבקש. בהתאם להסכם הנאמנות שנחתם בין המשיב לבין רמי מידן, ובהתאם להודעת העברת נכסים שנמסרה לרשות המיסים מטעמו של המשיב, הרי שהעברת הנכסים של החברה בוצעה רק ביום 30.11.2014, זמן ניכר לאחר סיום ההתקשרות העסקית וביצוע עבודות הבניה בפרויקט.

אין מחלוקת שלאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים, ולמרות שהמשיב נותר חייב כספים למבקש, הוא פנה למבקש וביקש ממנו לחתום על הסכם התקשרות מחודש על מנת לשרת את הפעילות הבנקאית של המשיב, או של החברה, על מנת לאפשר למבקש לקבל את הכספים שהגיעו לו ומסיבה זו המבקש חתם על הסכם ההתקשרות עם החברה, אלא שבמועד חתימת אותו הסכם, ביום 1.2.2014, החברה כלל לא הייתה קיימת, ומכאן שלאותו הסכם אין כל נפקות משפטית, בשים לב לכך שהחברה נוסדה רק בספטמבר 2014. יש לשים לב כי בוצעו תשלומים למבקש או לבעלי מקצוע מטעמו בתקופה שממרץ ועד אוגוסט 2014, בטרם ייסוד החברה.

לבקשה צורף תצהיר של המבקש.

1. המשיב טען בתגובתו לבקשה הנדונה, בעיקרי הדברים, כדלקמן-

הבקשה הנדונה הוגשה בחוסר תום לב, תוך רמייה והטעיה.

המבקש לא הראה צורך בתיקון כתב התביעה. בנובמבר 2014 החברה חתמה עם חברת "קל פלד על הסכם לביצוע פרויקט (מיגון יישובים בעוטף עזה במסגרת מכרז מטעם המועצה אזורית אשכול), ובכך נכנסה החברה לנעליו של המשיב בכל הנוגע להסכם ביצוע העבודות. ממועד הקמת החברה בכל תקופת פעילותה, הנתבע מס' 2, רו"ח רמי מידן (שהתביעה כנגדו נדחתה), היה בעלים ומנהל של החברה, ואילו המשיב שימש כמנהל עבודה באתר, לא הייתה לו גישה לניהול כספי של החברה או לחשבונות הבנק, ולא הייתה לו זכות חתימה. עם חתימת ההסכם בין החברה לבין חברת "קל פלד", נחתם ההסכם בין המבקש לבין החברה אשר החליף את ההסכם הקודם עם המשיב. בהמשך להסכם ההתקשרות החדש החברה היא זו ששילמה כספים למבקש או לקבלני משנה ולספקים מטעמו. המבקש אינו טוען כי אולץ לחתום על ההסכם עם החברה ואף לא דרש להוסיף תניה שלפיה ההסכם החדש אינו מבטל את ההסכם הקודם.

המשיב אינו חב למבקש מכוח אחריות אישית ומכוח דיני הרמת המסך ההתאגדות. המבקש לא הציג ולו ראיה אחת לגבי התנהלותו של המשיב המצדיקה הרמת מסך ההתאגדות וכל שיש באמתחתו הינן אמירות חסרות תוכן כי המשיב רוקן את נכסי החברה, מה גם שהטענות לא הועלו כלל בתצהירו. טענת המבקש שיש לעשות גזירה שווה מהתביעה שהוגשה בהליך אחר על ידי המשיב והחברה כנגד חברת "קל פלד" ומנהליה אינה רלבנטית כלל להליך זה. המשיב לא שימש כבעלים או כמנהל החברה במשך תקופת פעילותה ולא היה אחראי על ניהול החברה או על פעילותה הכספית. עובדה זו הייתה ידועה למבקש לאורך כל תקופת פעילותה של החברה וגם לאחר מכן, שהרי חתם על הסכם ל"חלוקת שלל" עם הנתבע 2, רמי מידן, באמצעות פירעון השיקים שמסרה חברת "קל פלד" לחברה, ובנסיבות אלה התביעה כנגד רמי מידן נדחתה.

אין מקום להיעתר לבקשה הנדונה בשים לב להתנהגות המבקש. בחינת התנהלותו של המבקש מעלה כי אינו אמין והעלה טענות שונות העומדות בסתירה האחת לרעותה. כך למשל בסעיף 5 לתצהירו שצורף לבקשה הצהיר שאינו מכיר כלל את החברה ומעולם לא התקשר עם החברה, למעט בקשתו של המשיב לאחר סיום העבודה שיחתום על הסכם התקשרות חדש, אלא שבכתב התביעה נטען מספר פעמים כי ההסכם הרלבנטי הינו זה שנחתם בינו לבין החברה ולא בינו לבין המשיב (למשל - סעיפים 3, 13, 22 ו- 23 לכתב התביעה). המבקש טען בתצהירו שהכספים עבור העבודות שולמו על ידי המשיב, למרות שהוא יודע היטב שהחברה שילמה כספים רבים. המבקש טען בתצהירו שסיים את העבודות עד ליום 1.6.2014, אלא שהעבודות הסתיימו לאחר המועד הנטען, וטרם הושלמה מסירת הפרויקט, מה גם שחברת "קל פלד" טענה לליקויים בעבודות שבוצעו על ידי המבקש.

אין מקום להיעתר לבקשה בשים לב לשלב שאליו הגיע הדיון, עיתוי הגשת הבקשה והטעמים שפורטו בה. התנהלותו של המבקש בשים לב לעיתוי שבו הוגשה הבקשה נגועה בחוסר תום לב, ובשלב מתקדם של ההליך, לאחר שהוגשו כתבי הטענות, הסתיים הליך גילוי המסמכים והתקיימו מספר ישיבות קדם משפט. היעתרות לבקשה תסיג לאחור את ההליך הדיוני על כל הנובע מכך. הבקשה הינה מקצה שיפורים, לאחר שהתברר למבקש כי הטענות שהעלה כנגד החברה אינן מבוססות. המשיב אינו בבחינת בעל דין חדש שהמבקש לא ידע על קיומו ולכן הטענה כאילו הושמט בשל טעות וחוסר תשומת לב, אינה נכונה (סעיפים 8 ו-21 לכתב התביעה), שבה נטען לגבי הקשר שבין המבקש לבין המשיב. ככל שהמשיב היה יודע שבכוונת המבקש לצרפו להליך הנדון היה ככל הנראה מתנגד להסכם הפשרה שנחתם בין המבקש לבין רמי מידן.

1. המבקש טען בתשובתו, בעיקרי הדברים, כי אין להשלים עם ניסיון של בעל דין להתחמק מחובותיו רק בשל טעות שנעשתה על ידי המבקש בזיהוי בעל העניין שמולו התקשר לביצוע עבודה. הטענה כי העבודה לא בוצעה במלואה על ידי המבקש אינה מתיישבת עם טענה שהעלו המשיב והחברה בכתב התביעה כנגד קל פלד בע"מ שלפיה העבודות הושלמו במלואן. יש לתת משקל ראוי להסכם ההתקשרות שנחתם בין המבקש לבין המשיב, ככל שהדברים נוגעים לקיומה של עילת תביעה חוזית. לא ברורה הטענות לגבי האחריות האישית של המשיב מכוח דיני הרמת מסך ההתאגדות, בשעה שהמשיב עצמו הגיש תביעה כנגד חברת "קל פלד". התארכות ההליכים משרתת את החברה ואת המשיב (ככל שיצורף להליך). לא ברור מדוע המשיב סבור שיש לערוך מחדש את פרשת ההגנה מעבר לכתב ההגנה שהוגש על ידי החברה. ככל שלמשיב טענות לגבי מחיקתו של רמי מידן מהליך זה, הרי שבאפשרותו לנקוט כנגדו בהליך משפטי. יש מקום לברר את הטענות העובדתיות שהועלו במסגרת שמיעת הראיות ולא בשלב זה.
2. המשיב, באמצעות באת כוחו, הודיע שאין בכוונתו לחקור את המבקש על התצהיר שצורף לבקשת התיקון.

דיון והכרעה

1. אקדים ואציין, כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכל אשר הוגש בפניי מצאתי לנכון, ולא בלי התלבטות, להיעתר לבקשה באופן חלקי, תוך חיובו של המבקש בהוצאות של ממש מהטעמים שיפורטו להלן.
2. הסמכות להתיר תיקון כתב תביעה, המעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין"), פורשה על ידי בתי המשפט באופן ליברלי למדי, כל עוד יש בתיקון המבוקש כדי לקדם את בירור השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ובפרט כאשר הבקשה הוגשה בשלב מוקדם של ההליך. עם זאת, נקבעו מספר חריגים לגישה זו, ובכלל זה נקבע כי ניתן לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה כאשר המבקש נהג בחוסר תום לב, או במקרים בהם העובדות היו ידועות למבקש כבר בהגישו את כתב התביעה המקורי ולא ניתן הסבר מספק מדוע לא נטענו בכתב התביעה המקורי.

"הסמכות להתיר תיקון כתב תביעה, המעוגנת בתקנה 92 לתקנות, אכן פורשה על-ידי בתי המשפט באופן ליברלי, בהרחבה, כל עוד יש בתיקון המבוקש כדי לקדם את בירורן של השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ... . בפרט ננקטה גישה מקלה זו שעה שהבקשה לתיקון מוגשת בשלב מוקדם של ההליך, בטרם תחילת בירור התובענה לגופה ... . ברם, גם גישה מקלה זו לא נותרה ללא גבול ונקבעו לה מספר חריגים. כך למשל, נפסק כי ניתן להצדיק דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה במקרים בהם נהג המבקש בחוסר תום לב, או במקרים שבהם העובדות היו ידועות למבקש כבר בהגישו את כתב התביעה המקורי ולא ניתן מצדו "כל הסבר מספק" להיעדרותן ממנו...".

רע"א 5522/17 שלום גוטמן נ' רובי גולדשטיין. פסקה 9. 23.10.2017.

עם זאת, גם כאשר העובדות כהווייתן היו ידועות למבקש התיקון עובר להגשת כתב התביעה, נקבע כי במקום שבו ניתן ל"הכשיר" את המחדלים שנפלו בהתנהלותו הדיונית של מבקש התיקון בתשלום הוצאות מתאימות, הנטייה תהיה להתיר את התיקון המבוקש.

"... אמנם נכון, לא בכל מצב יתיר בית משפט את תיקונם של כתבי טענות, ופעמים שתידחה בקשה שכזו, משום שהוגשה בשיהוי רב, על רקע התנהגותו של מבקש התיקון, או מן הטעם שיש בה עילות חדשות או הרחבת חזית ... . דא עקא, כאשר ניתן לתקן את הפגיעה שיסב תיקונו של כתב טענות- להליך המשפטי או לבעלי הדין- באמצעות תשלום כספי, כי אז תינקט גישה "מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר" ...".

רע"א 7466/17 מאיר אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון. פסקה 8. 20.12.2017.

על בית המשפט לבחון האם באמתחתו של המבקש טענה אמתית המצדיקה את התיקון, להקפיד שלא להרחיב את יריעת הדיון שלא לצורך באופן שייפגע אינטרס המשיב, ולשמור על יעילות ההליך המשפטי (רע"א 3385/08 מרקט פלייס מערכות נ' טלטל כערוצי תקשוב. 25.9.2008).

זאת ועוד, יש לבחון, במידת הצורך, את התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, הפגיעה באפשרות של הצד שכנגד להתגונן, מידת התועלת שצפוי התיקון להשיג, והאם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה רבה, ולהארכת הדיון ולסרבולו. במקום שבו מבוקש להוסיף עילת תביעה חדשה שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי, בית המשפט נוהג להיעתר לבקשה בצמצום (אורי גורן. סוגיות בסדר דין אזרחי. מהדורה 12. עמודים 322-323).

לבקשה לתיקון כתב טענות יש לצרף תצהיר המפרט את הנסיבות שהצריכו את התיקון לדעת המבקש, ואת העובדות שאותן מבקשים לצרף או להוסיף בכתב הטענות (תקנה 92 לתקנות סדר הדין; אורי גורן. שם. עמוד 325).

1. המבקש טען בתצהיר שצורף לבקשה לתיקון כתב התביעה, כי משיב לא צורף מלכתחילה לכתב התביעה, מהטעם שכאשר עיין בטיוטת כתב התביעה, ימים ספורים טרם הגשתו לבית המשפט, "... לא הבחנתי כי מר יורם גרוס, עמו נחתם הסכם ההתקשרות, כלל אינו חלק מההליך" (סעיף 2). ועוד הצהיר "... כי הדמיון הפונטי בין שם החברה: י. גרוס לבין בעל הדין שצירפו מתבקש "יורם גרוס", גרמו לי לטעות ולא הבהרתי לעורך הדין שלי כי נפלה טעות בזהות הנתבעים המפורטים בכתב התביעה" (סעיף 4).

לאחר שבחנתי את כתב התביעה סבורני כי הסיבות שמנה המבקש באשר לאי הכללתו של המשיב בכתב התביעה המקורי אינן יכולות לעמוד.

בפתיח לכתב התביעה נרשם בבירור ובאותיות גדולות ומאירות עיניים כי הנתבעים הינם י. גרוס ייזום וניהול בע"מ, תוך ציון מספרה אצל רשם החברות, וכן רם מידן, ולא סביר בעיני, שפרטי הנתבעים, כמו גם חסרונו של המשיב נעלמו מעיניו של המבקש.

מעבר לכך, וזה החשוב בענייננו, מעיון בכתב התביעה עולה בבירור כי זו הוגשה כנגד החברה, תוך שנטען כי המבקש התקשר עם החברה, ועמה בלבד, לצורך ביצוע הפרויקט והיא נושאת בחוב כספי כלפיו בגין תשלומים שטרם נפרעו בגין עבודות שבוצעו.

כך למשל נטען בכתב התביעה כי- "הפרשה הנדונה בתביעה היא מעשה חמור של ניצול לרעה את כוחה הדורסני של הנתבעת 1, ששכרה את התובע לביצוע עבודות בניה, ותוך הולכת שולל מתמשכת נמנעת הנתבעת 1 בסיועו ועידודו של הנתבע 2 לשלם לתובע את המגיע לו על פי הסכם בכתב" (סעיף 1). "התובע...התקשר עם הנתבעת 1 בהסכם לביצוע עבודות הקמה ובניה של מרחבים מוגנים ועבודות תשתית ביישובי עוטף עזה, בקיבוצי מגן ועין הבשור להלן: "הפרויקט"" (סעיף 3). "הסכם ההתקשרות נחתם בין הצדדים ביום 1/2/2014, להלן: "הסכם ההתקשרות" והעבודות הסתיימו במהלך חודש 11/2014 או בסמוך לכך ..." (סעיף 4). "כאמור לעיל התובע התקשר בהסכם ההתקשרות עם הנתבעת 1 לביצוע הקמת הפרויקט... . ולאחר ניכוי עמלתה של הנתבעת 1 ... , הגיע לתובע סך כולל של 332,397 ₪..." (סעיף 5). "בעליה של הנתבעת 1 מר יורם גרוס טען בעבר ועדיין טוען בפני התובע כי אינו מכחיש את החוב של הנתבעת 1 כלפיו, אך מסיבות תמוהות ובלתי רלבנטיות מתעלמת הנתבעת 1 מכל דרישות החוב שהוצגו על ידי התובע. הנתבעת 1 מתעלמת במפגיע מכל הניסיונות להסדר החוב המגיע לתובע, כך שלא הותירה לתובע ברירה אלא לפנות להליכים משפטיים" (סעיף 8). "הנתבעת 1, חברת י. גרוס ייזום בניה בע"מ, חברה העוסקת ביזמות בתחום הבניה, התקשרה לביצוע עבודות הבניה בפרויקט עם חברת קל פלד בע"מ... . הנתבעת 1 שאיננה מסווגת כקבלן רשום ברשם הקבלנים, פנתה אל התובע באמצעות הבעלים של החברה מר יורם גרוס, והתקשרה עמו בהסכם ההתקשרות שנחתם בין הצדדים ביום 1/2/2014 כמתואר לעיל" (סעיף 12). "הנתבעת 1 התקשרה בהסכם עם התובעת והזמינה מהתובע את ביצוע העבודות ... . הכל כמפורט בהסכם ההתקשרות המצורף כנספח לכתב התביעה" (סעיף 13). עוד נטען כי בין רם מידן ששימש כמנהלתה של הנתבעת 1 לבין החברה והמשיב נערכו הסכמים שונים "... אשר פוגעים ביכולתו ובזכותו של התובע לקבל את המגיע לו מהנתבעת 1 על פי הסכם ההתקשרות שבין הצדדים... " (סעיף 14). "כאמור לעיל התובע התקשר עם הנתבעת 1 בהסכם מיום 1/2/2014 לביצוע העבודות המפורטות בהסכם ההתקשרות... " (סעיף 16).

"יובהר ויודגש כי אין למעשה כל מחלוקת על הזכות של התובע לקבלת הכספים המגיעים לו מהנתבעת 1 כמפורט בכתב תביעה זה, וכל עילת אי התשלום לתובע מתבססת לדבריו של מר יורם גרוס (הבעלים של הנתבעת 1) בשל עיכוב בקבלת הכספים בחברת קל פלד בע"מ" (סעיף 22). "עילה שלבטח אינה מצדיקה את עיכוב התשלומים לתובע, שחתום על הסכם ההתקשרות עם הנתבעת 1 ועמה בלבד, והחבות לשלם לתובע היא של הנתבעת 1" (סעיף 23; הדגשה במקור- מ.ה.).

ראו גם סעיפים 25, 36 ("הנתבעת 1 במעשיה למעשה הוליכה שולל את התובע..."), 37 לכתב התביעה (ההדגשות שלעיל אינן במקור אלא אם צוין אחרת- מ.ה.).

יוצא אפוא, שהטענות שהעלה המבקש בתצהירו כי לא שם לב לכך שהמשיב לא נכלל כנתבע בכתב התביעה, או שלא הבחין בכך עקב "הדמיון הפונטי" בין שם החברה לבין שמו של המשיב, אינן מתקבלות על הדעת, לא ניתן לקבלן, ודינן להידחות.

1. לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה לתיקון התביעה בכל הנוגע להעלאת טענות להרמת מסך ההתאגדות, או לגבי העוולות הנזיקיות שנטענו בבקשת התיקון בעניינו של המבקש בהעדר תשתית ראייתית כלשהיא בתצהירו של המבקש לצורך תמיכה בטענות אלה.
2. חרף האמור לעיל, ולאחר בחינת טענות הצדדים, מצאתי לנכון להתיר את תיקון כתב התביעה לגבי הטענות שעלו בסעיף 3 וסעיף 5 (סיפא) לתצהירו של המבקש שצורף לבקשת התיקון, לפיהן "... ביום 1/2/2014 חתמתי על הסכם התקשרות עם יורם גרוס ולא עם החברה שבבעלותו, שהוקמה חודשים רבים לאחר מכן (בחודש ספטמבר 2014)" והסכמתו לבקשת המשיב "... כי אחתום על הסכם התקשרות חדש, מבלי לוותר על מי מזכויותיי, וזאת על מנת לסייע ליורם גרוס במהלכים המשפטיים שלו בבנקים", וכן בטענה כי המשיב והחברה חבים כלפיו ביחד ולחוד על יסוד הסכמי ההתקשרות שנחתמו עמם.

יש לשים לב כי ההסכם שנחתם עם החברה נושא את התאריך 1.2.2014, אלא שאין מחלוקת כי החברה נוסדה 22.9.2014 (סעיף 6.1 לכתב ההגנה מטעם החברה), וסבורני כי נסיבות חתימת ההסכם עם החברה, וההשלכות שיכול ויש לכך לגבי חבותו של המשיב על פי ההסכם שנחתם עמו, הינם מהשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים הטעונות בירור.

התיקון המבוקש הינו בבחינת שינוי חזית המריבה, והיעתרות לבקשה, הגם שבאופן חלקי, יש בה כדי לגרום לעיכוב בירור ההליך המשפטי, לאחר שנערכו מספר ישיבות קדם משפט והצדדים השלימו את הליכי הגילוי והעיון, אך סבורני שניתן להכשיר במידה מסוימת את התנהלותו הדיונית של המבקש, אי מתן הסבר מספק לאי הכללתו של המשיב בכתב התביעה מלכתחילה, והצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן, באמצעות חיובו בהוצאות הולמות.

1. המבקש יגיש כתב תביעה מתוקן, בהתאם לנוסח שבו הוגש כתב התביעה המקורי, שאליו יתווסף פרק נפרד שבו יפורטו הטענות בהתאם לתיקון כפי שהותר בסעיף 10 לעיל (פסקה ראשונה).
2. כתב התביעה המתוקן יוגש בתוך 20 יום ממועד מתן החלטה זו.

כתב הגנה מתוקן יוגש בתוך 30 יום ממועד המצאת כתב התביעה המתוקן.

הצדדים ישלימו הליכי גילוי ועיון באופן הדדי בתוך 30 יום ממועד הגשת כתב הגנה מתוקן.

בקשות בענייני גילוי ועיון ניתן להגיש לבית המשפט בתוך 45 ימים נוספים, כאשר אין בכוונתי להידרש לבקשות שיוגשו בחלוף המועד ללא טעם מיוחד.

דיון קדם משפט יערך ביום 4.7.2018, בשעה 10:30.

1. המבקש יישא בשכר טרחתה של באת כוח המשיב בסכום כולל של 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן ההחלטה ועד לתשלום בפועל.

ההוצאות הנ"ל אינן מותנות בתוצאות ההליך העיקרי ותשלומן יעשה בתוך 30 יום ממועד מתן החלטה זו.

1. המזכירות תודיע לצדדים.
2. ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ח, 28 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.