תביעה למתן חשבונות אשר לצידה תביעה כספית על הסכום המשוער של 200,000 ₪.

בגדרי התביעה נדרשת הנתבעת להמציא לתובע את המסמכים הנוגעים להתחשבנות שערכה עם חברת אלסטום בע"מ ביחס לפרוייקט צפית, פרוייקט בניה אותו ביצעה הנתבעת עבור חברה זו (להלן: "הפרוייקט" ו – "אלסטום" לפי העניין).

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת

1. התובע, הינו הנדסאי שהיה שכיר של הנתבעת, ושימש כמנהל הפרוייקט. במרץ 2014 התפטר התובע מעבודתו אצל הנתבעת.
2. ביום 3.4.2014 נחתם בין התובע לבין הנתבעת הסכם למתן שירותים שתחילת תקופתו היא במועד זה (ת/1 - להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם התחייב התובע לתת לנתבעת ייעוץ בתחום הפלדה לפרוייקט.
3. סעיף 2.1 להסכם קובע כדלקמן:

"היועץ יספק למזמין שירותים בתחום הפלדה בפרויקט צפית ("השירותים" ו"פרויקט צפית" בהתאמה). השירותים יכללו את הדברים הבאים:

2.1.1 היועץ יבקר באתר הפרויקט צפית, החל ממועד חתימת הסכם זה ועד להשלמת הפרויקט, אחת לשבוע למשך חצי יום (ביום קבוע אשר טרם נקבע) ופעם נוספת אחת לשבוע למשך חצי יום בהתאם לדרישות המזמין וליומנו של היועץ.

2.1.2 למען הסר ספק, תיאום הביקור יהיה בין היועץ לבין מנהל הפרויקט של המזמין, ומנהל הפרוייקט של המזמין הוא שאחראי להודיע ליועץ על מועד סיום הפרויקט.

2.1.3 היועץ יהיה זמין טלפונית במהלך שעות היום, בשעות סבירות, וייעץ למזמין במידת הצורך."

ואילו סעיף 4 להסכם קובע:

"4.1 התמורה על פי הסכם זה, בגין ביצוע מלא של השירותים במלוא היקפם, תהיה בסך כולל של 10,000 ₪ ברוטו לחודש, בתוספת מע"מ ("התמורה") כנגד חשבונית.

4.2 הטבות נוספות

4.2.1 לאחר גמר חשבון בין המזמין לבין חברת אלסטום מזמינת העבודה בפרויקט צפית ("אלסטום") ישלם המזמין ליועץ סך סופי של 2% מתוך הרווח הנקי שיהיה למזמין בפרויקט צפית.

4.2.2 -4.2.3......

4.2.4 היועץ מאשר בחתימתו על הסכם זה כי קיבלת מקדמה בסך של 42,000 ש"ח ברוטו מהמזמין, וכי מקדמה זו מהווה תשלום מלא וסופי עבור 4.2 החודשים הראשונים להסכם זה"

1. אין חולק כי התובע קיבל את הסך של 42,000 ש"ח.

טענות הצדדים

1. התובע עותר לאכיפת הוראת סעיף 4.2.1 להסכם – היינו, לזכותו לקבלת 2% מרווחי הנתבעת בפרוייקט. לטענתו, הפרוייקט הסתיים והנתבעת לא מילאה אחר התחייבותה זו, על אף שהוא מילא את חלקו באופן מלא. לצורך כך, הגיש התובע תביעה זו למתן חשבונות, כאשר החשבונות הנדרשים הם המסמכים הנוגעים לרווחי הנתבעת מהפרוייקט, לצד תביעה כספית המוערכת בסך של 200,000 ₪.
2. הנתבעת טענה מנגד כי התובע לא עמד בהתחייבויותיו החוזיות. בהתאם להסכם, על התובע היה לבקר בפרויקט אחת לשבוע למשך חצי יום ביום קבוע, ופעם נוספת לשבוע למשך חצי יום, בהתאם לדרישת הנתבעת. כן התחייב התובע להיות זמין טלפונית לטובת הנתבעת.

לטענת הנתבעת, בפועל, התובע לא קיים התחייבויותיו אלה. הוא לא ביקר בשטח הפרוייקט מלבד פעמים בודדות בתחילת ההתקשרות, לא סייע בחפיפה של מנהל הפרוייקט החדש ואף הערים עליו קשיים. נוסף על כך, התובע לא מסר חשבונית מס לנתבעת בגין הסכום ששולם לו. למעשה, על התובע להשיב את הסכום שקיבל מהנתבעת שכן אינו זכאי לקבלת התמורה החוזית עקב הפרתו את ההסכם.

1. בשלבים המקדמיים של הדיון נתגלעה בין הצדדים מחלוקת בשאלה האם טענת הנתבעת בדבר הפרת ההסכם על ידי התובע צריכה להתברר במסגרת תביעה זו, שמא המקום הנכון הוא בתביעה הכספית שתבוא לאחר התביעה למתן חשבונות.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי המקום הגיאומטרי הנכון של בירור הטענה היא במסגרת בירורה של זכותו של התובע למתן חשבונות – דהיינו, במסגרת חלק זה של התביעה, שכן התגברות על טענת ההפרה משמיעה בהכרח זכות לקבלת החשבונות (החלטה מיום 1.5.2017). החלטה זו הפכה לחלוטה, והצדדים הגישו תצהיריהם וניהלו דיון על אדניה של התביעה.

גירסת התובע

1. התובע מסר בתצהירו כי בפועל שהה באתר מעבר לחצי יום מדי שבוע ומעולם לא הביט בשעון. מעורבותו בפרוייקט ניכרת, לטענתו, משורה של מסמכים שצירף לתצהירו ואשר מלמדים על מעורבותו. בין היתר הפנה התובע לת/25, מסמך של הנתבעת עצמה המתייחס להוצאות הפרוייקט בתקופה 4/2014 – 10/2014, אשר מלמד, לטענתו כי שכרו נכלל בהוצאות הפרוייקט.

כמו כן, צירף התובע לתצהירו תדפיסי שיחות של הטלפון הסלולרי שלו (ת/27) מהם עולה, לטענתו, שורה של שיחות שקיים עם גורמים בנתבעת ואלסטום ביחס לפרוייקט, בתקופה הרלוונטית.

גירסת הנתבעת

1. גירסת הנתבעת הובאה בעיקרה מפי מנכ"ל חטיבת הפלדה שלה, מר רוני גנץ (להלן: "גנץ"). לטענתו, התובע לא היה באתר אפילו פעם אחת בשבוע, ברוב תקופת ההסכם. לשיטתו, המסמכים שצירף התובע לתצהירו אינם מלמדים על פעילות ונוכחות בשטח. שמו של התובע נרשם עליהם, לכל היותר, כנמען בלבד, וכמנהל הפרוייקט כפי שהיה לפני ההסכם, ולכל היותר סייע במינוחים באנגלית – שפה בה הוא שולט היטב בעיקר בצד המקצועי.

אם התובע היה בשטח הרי שזה היה במסגרת חברה פרטית שבבעלותו, אשר ביצעה עבודות בפרוייקט עבור הנתבעת.

1. לטענת גנץ, ת/25 אינו מהווה ראיה לדבר שכן שכרו של התובע מעולם לא עמד על סך של 50,000 ₪ לחודש כפי שנאמר שם.

עוד טען גנץ כי השיחות שביצע התובע עם עובדים אינן קשורות לניהול הפרוייקט אלא לרכילות וחיפוש עבודות חדשות עבור החברה החדשה בה עבר התובע לעבוד.

1. כמו כן, צורפו לתצהירי הנתבעת גם תצהיריהם של הגב' אירנה לויצקר, יונתן ברוקר, וגיא ארז. כמו כן הובא למתן עדות – ללא תצהיר – מחליפו של התובע בפרוייקט, מר יצחק נתנאל – להלן: "נתנאל".

דיון והכרעה

הנה כי כן, השאלה הטעונה הכרעה היא האם הפר התובע את התחייבויותיו הקבועות בסעיף 2.1 להסכם.

כבר עתה אומר שלטעמי, על אף שקיימים קשיים מסויימים בתשתית הראייתית אותה הניח התובע, הרי שהוא הוכיח במידה הנדרשת במשפט האזרחי את טענותיו, ואילו הנתבעת כשלה בטענתה כי התובע לא עשה דבר. לפיכך, סבורני כי יש מקום להורות על מתן סעד של מתן חשבונות כמבוקש.

1. ראשית יש להדגיש כי התובע היה מנהל הפרוייקט, שהיה פרוייקט מורכב, במשך תקופה לא קצרה. בטרם מינויו כמנהל הפרוייקט עבד התובע כמנהל תפעול בחטיבת הפלדה של הנתבעת (עדות גנץ, עמ' 21 ש' 13-15).

לתובע היה ערך מוסף גבוה ביותר בפרוייקט. המידע שאצר ביחס לפרוייקט היה רב. בנוסף לכך, התובע עבד בארה"ב, הקים וניהל מפעלי פלדה (עמ' 23 ש' 22-25) והוא דובר אנגלית שוטפת ברמה גבוהה, גם בפן המקצועי – טכני. לעניין זה היתה חשיבות גדולה ביותר בכל הנוגע להתכתבות עם אלסטום ביחס לפרוייקט.

לכשביקש התובע לעזוב את עבודתו בנתבעת מסיבותיו שלו, שכרה הנתבעת את שירותיו בהתאם להסכם, לצורך ביצוע חפיפה למחליפו, נתנאל, שכן חודש חפיפה, בתקופת ההודעה המוקדמת, לא הספיק כדי לבצע חפיפה ראויה (עדות גנץ, עמ' 21 ש' 23-26).

1. חובתו של התובע בהתאם לסעיף 2.1 להסכם מתקיימת אך ורק בתקופת 4.2 החודשים הראשונים מאז שנחתם. אין כל חובה דומה בתקופה שלאחר מכן. לפיכך, זכותו של התובע לקבלת 2% מכספי הפרוייקט, כקבוע בסעיף 4.2.1 להסכם, נגזרת אך ורק מהשאלה האם התובע עמד בהתחייבויותיו לפי סעיף 2.1 להסכם – והם: התייצבות בשטח פעמיים בשבוע לחצי יום כל פעם (כאשר פעם אחת הינה ביום קבוע), וזמינות מחוץ לעבודה לצרכי הפרוייקט.
2. התובע לא הניח בפני בית המשפט כל ראיות שהן על המועדים שבהם שהה בשטח הפרוייקט. כך למשל, התובע כלל לא פירט בתצהירו מהו היום הקבוע שבו התייצב בפרוייקט, וכן לא פרט מהם הימים הנוספים – פרט ליום הקבוע- שבהם התייצב בפרוייקט, ומהן שעות השהות שלו. עדותו של גנץ לפיה התובע לא שהה בפרוייקט יום בשבוע (חצי יום קבוע, ועוד חצי יום כלשהו), כפי שהתחייב - לא נסתרה (עמ' 22 ש' 5-10).
3. עם זאת התרשמתי כי התובע עסק לא מעט בענייני הפרוייקט, בתקופת ההסכם, ואף בתקופה שלאחר מכן. גירסת התובע נסמכה ראשית כל על המסמכים שצירף לתצהירו ואשר לטענתו משתקפת מהם תמונה לכאורית של עבודה רבה בתקופת 4 החודשים שלאחר חתימת ההסכם.

ואכן, ת/1א' – ט' מלמדים כי התובע עסק בענייני הפרוייקט, אף בחודשים ספטמבר ואוקטובר שהיו לאחר תקופת ההסכם.

גם ת/6, ת/7, ת/10, ת/11, שהינם חשבונות חלקיים שהגיש הקבלן של הפרוייקט לנתבעת, ואשר התובע אישר אותם לתשלום מלמדים כי התובע עסק בענייני הפרוייקט. כך גם ת/14 שהוא חשבון סופי.

בהמשך מצויים המסמכים ת/16ג' ות/16ד', אשר על פניהם נערכו על ידי התובע ואולם אין אינדיקציה לשיגורם לנמענים והם אינם כוללים חתימה.

אף ת/18, ת/19 ות/20 תומכים בטענות התובע בדבר התעסקותו בענייני הפרוייקט בחודש יוני 2017.

גנץ נשאל והעיד (עמ' 22 ש' 11-13):

"ש. אז הוא לא עשה כלום מיום חתימה על ההסכם, או עשה קצת והמשיך לאחר מכן?

ת. זה לא מה שהסברתי. ציפיתי שהוא יהיה חצי יום בשבוע קבוע, שתבוצע חפיפה והמשך ניהול פרויקט. בפועל, זה לא קרה, ההגעה הייתה ספונטנית, ספורדית, ובוודאי לא חצי יום בשבוע."

1. בהמשך נשאל גנץ האם העלה בפני התובע את הדרישה שישהה בפרוייקט יום שלם כמצוות ההסכם והשיב על כך בשלילה (עמ' 22 ש' 14-15), והוסיף כי למעשה אינו יודע בדיוק כמה פעמים בשבוע שהה התובע באתר הפרוייקט, שכן הוא עצמו היה באתר רק פעם או פעמיים בשבוע (עמ' 22 ש' 21-25, ובהמשך בעמ' 23 ש' 12-16).

במענה לשאלת בית המשפט, אם היה כה לא מרוצה מכך שהתובע לא ביצע את חיוביו, כפי טענת הנתבעת, מדוע הנתבעת לא ביטלה את ההסכם עימו, השיב גנץ:

"ייתכן שהייתי עסוק בטיפול בבעיות ולא לטפל במקס"

(עמ' 23 ש' 6)

ובהמשך הוסיף גנץ כי אי ביטול ההסכם מהווה "טעות ניהולית" (עמ' 24 ש' 24). לשאלה האם הציף את טענותיו כלפי התובע בפני הממונים עליו השהשיבבי גנץ כי על אף שהיה מודע לכל פרטי ההסכם, לרבות החיוב לשלם לתובע 2% מרווחי הפרוייקט, אינו זוכר אם עשה כן (עמ' 24 ש' 28 ואילך).

1. אף עדויות עדי ההגנה האחרים אינן יכולות להטות את הכף לטובת גירסת הנתבעת שלפיה "לא נעשה דבר". רובן עוסקות בתקופה שלפני חתימת ההסכם, ואינן נוגעות לעניין, פרט לעדות מר גיא ארז אשר העיד כי מרבית השיחות בינו לבין התובע לאחר חודש אפריל 2014 היו ענייני רכילות. עדות זו אינה עדות מובהקת לכך כי התובע לא עשה דבר בפרוייקט בתקופה הנידונה. עוד יש לזכור כי הנ"ל הינו עובד הנתבעת, וממילא הינו עד מעוניין בתוצאות המשפט.
2. העדות החשובה ביותר, התומכת בגירסת התובע ולטעמי מכריעה את התביעה לטובתו, הינה עדות נתנאל, אשר היה מחליפו של התובע כמנהל הפרוייקט. לעדות זו חשיבות רבה שכן נתנאל אינו עובד של הנתבעת יותר, לא הוכח כל קשר בינו לבין התובע, והוא אף הובא כעד הגנה, ללא שמסר תצהיר קודם לכן. מטעמים אלה, עדותו מוחזקת כעדות נייטראלית, וכבר עתה אומר כי אני נותן אמון מלא בעדותו.

נתנאל העיד כי לקראת סיום עבודתו של התובע בנתבעת, הוא מונה כמנהל הפרוייקט תחתיו, ואולם לא היה לו שום ניסיון, ו - "הייתי די חדש בתחום" (עמ' 34 ש' 18-19). ולאחר מכן:

"...עבדתי עם מקס בערך חודש או חודשיים. הוא נאלץ לעזוב מסיבות אישיות ולאחר מכן המשכנו תהליך של חפיפה והמשכתי לנהל את הפרוייקט בשטח"

(עמ' 34 ש' 19-21).

לשאלה שנשאל בחקירה ראשית על ידי ב"כ הנתבעת ובה התבקש לתאר את העבודה שלו עם התובע השיב נתנאל כי:

"ת. היה פרוצדורה מאוד סבוכה שישבתי יחד עם מקס והוא לימד אותי את כל הדברים והכניס אותי לפעולה בכל התחומים וההיבטים למעט חשבונות זה היה ברמה הטכנית בלבד ומבחינת ניהול החוזה לא ישבתי מול הלקוח. ישבתי בנוסף למי שישב או רוני או מקס.

ש. תאר את היחס או מערכת היחסים שלך עם מקס אחרי שהוא עזב

ת. מערכת היחסים שלי עם מקס הייתה כזו שבשלב הראשוני לפחות בחודשיים הראשונים, כל מייל שהוצאתי מקס אישר אותו, בדק אותו,

ש. כמו כמויות?

ת. לא לאו דווקא, אם היו בעיות, אם הייתי צריך להתכתב עם המזמין או להוציא הודעה על משהו, כל מיני התייחסות ללקוח או לחוזה היה דרך מקס הוא עשה עליו הגהה והוסיף.

ש. באנגלית?

ת. לא עניין של אנגלית אני שולט בשפה אבל הוא עזר יותר בהיבט המשפטי מול הלקוח. כי לכל הודעה, מייל הצהרה יש משמעות שאני לא היה לי מושג בזמנו ולא הייתי מודע לכל ההשלכות האפשריות אבל מקס כן

ש. כמה פעמים מקס בא לסייע לך אחרי שהוא עזב

ת. אני לא יודע להגיד מספרים אבל בתור מנהל צעיר בתחום אולי הייתי צריך יותר ליווי צמוד אבל זה לא משהו שהיה אפשרי לא מבחינת המערכת שיצרנו ולא מבחינת כל התנאים. היינו בטלפון פעמיים בשבועי קבוע למשך שעתיים, זו הייתה פגישה קבועה בנינו ואני לא זוכר אולי זה היה פעם בשבוע אם הייתי נפגשים פיזית אולי פחות אני לא זוכרת להגיד במדויק. בתור צעיר אני יכול להגיד שזה היה חסר לי אבל היום שאני מסתכל על זה בסך הכל זה היה לחץ שלי שהייתי צריך."

(עמ' 34 ש' 27 – עמ' 35 ש' 18)

בהמשך הוצג לעד מכתב ת/28 אותו כתב לתובע, ובין היתר נאמר שם:

"2. בינואר 2014 החלפתי אותך בתפקידך ובמשך שלושת החודשים הבאים ליווית אותי ליווי צמוד.

3. לאחר מכן ליווית את עבודתי לפי הצורך (מכתבים רשמיים, ישיבות חשבון, בעיות טכניות בפרוייקט וכד' עד לסיום תפקידי ובפועל גם סיום הפרוייקט הרשמי).

4....

5....היתה לי הזכות ונהניתי מאוד לעבוד איתך!!! "

ולשאלה מדוע האמור בת/28 שונה מתוכן עדותו בבית המשפט, השיב העד כי:

"תראה, כשאני אומר ליווי צמוד זה אומר שלפחות בקטע מעשי, הליווי הצמוד שקיבלתי מקס הוא מה שתיארתי בתור גיבוי על כל מה שאני שולח, כל מה שאני רוצה, על זה קיבלתי גיבוי צמוד. יכול להיות שלא נכנסו לפרטים אבל זה מה שהיה."

(עמ' 35 ש' 23-25)

1. הנה כי כן, עדותו נתנאל אינה יכולה להלום את גירסת גנץ שלפיה, למעשה התובע לא עשה דבר או עשה מעט מאוד, בתקופת ההסכם. מעדותו עולה כי התובע חפף את נתנאל באופן משמעותי, היה בפרוייקט גם פיסית, ליווה את נתנאל הן טלפונית והן במיילים, ערך הגהות למסמכים חשובים, ובקיצור נמרץ – חפף את נתנאל אשר היה זקוק לעזרה רבה שכן היה חדש בתחום.

יצויין כי גם ב"כ הנתבעת הסכים בסיכומיו כי עדות נתנאל פוגעת בגירסת הנתבעת, ומחזקת את גירסת התובע (סעיפים 51-52 לסיכומי הנתבעת). הנתבעת לא סתרה את עדותו הנייטרלית, ולא התעורר כל חשד בדבר מוטותה, וזאת בניגוד לעדותו של גנץ אשר הינו עד המעוניין בתוצאות המשפט מחמת היותו עובד של הנתבעת.

1. התמונה המצטיירת היא שייתכן שהתובע לא עמד בדיוק נמרץ על חובותיו החוזיות להתייצב במועדים קבועים באתר הפרוייקט. ואולם, הוא בהחלט התייצב במועדים שונים, מילא כהלכה את תפקיד הליווי והחפיפה אשר הוטל עליו על פי ההסכם, וחלק מהסיוע שהושיט לנתנאל אף התבצע בתקופה שלאחר תום תקופת ההסכם. הביצוע תאם את תכלית ההסכם.

נראה שבזמן אמת הנתבעת הסתפקה בהיקף החפיפה שביצע התובע לנתנאל, ומכל מקום היא לא עמדה על קוצו של יו"ד בכל הנוגע לזמני שהותו של התובע בשטח הפרוייקט. כך, הנתבעת מעולם לא הודיעה לתובע על כך שאינה מרוצה מהיקף שירותיו, לא טענה כי הוא הפר אותו, לא ביטלה את ההסכם עימו על אף שלטענתה כעת הוא הפר אותו, ולא הגישה תביעת השבה לתמורה ששילמה לו – אף לא כתביעה שכנגד.

טענות הנתבעת כנגד התובע נולדו לפתע, רק לאחר שהתובע הגיש תביעה זו. משהנתבעת נמנעה מלהציף בזמן אמת את טענותיה כלפי התובע, הרי שטענותיה כעת הינן טענות כבושות, אשר אין ליתן בהן אמון.

1. לפיכך, אני קובע כי התובע זכאי לסעד מתן החשבונות הנוגעים לרווח שצמח לנתבעת מהפרוייקט.

נקבע להמשך ליום 23.3.2020 שעה 12.30.

הוצאות תיקבענה בהתאם לתוצאות.

ניתנה היום, י"ז טבת תש"פ, 14 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.