06 נובמבר 2016

לפני:

כב' הרשמת מרב חבקין

החלטה

בהמשך לדיון שהתקיים ביום 26/9/16 ולאחר ששקלתי את עמדות הצדדים בהתייחס לאפשרות לשנות סיווג הליך זה ועיינתי במסמכים שבתיק להלן החלטתי-

לבית הדין נתונה הסמכות להפסיק את הדיון המהיר ולהמשיך לדון בו כתובענה רגילה מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים.

הדיון המהיר נועד לפתור במהירות וביעילות סכסוכים בסכומים מוגבלים ופשוטים במהותם, וזאת בפרוצדורה הדומה בעיקרה להליך של תביעות קטנות בבתי המשפט הכלליים (ראה ד"ר י. לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורה 2016, פרק 17 עמ' 4 ).

בהליך זה מתעוררת שאלת חבות בעל מניות בעילה של הרמת מסך. בירור שאלה מסוג זה הנו ככלל מורכב באופן יחסי וגם ידוע כי מדובר בעילה הקשה להוכחה. יש גם לתת את הדעת לכך שבמסגרת הליך מהיר לא קנויה זכות ערעור על פסק הדין אלא יש להגיש בקשת רשות ערעור.

לפיכך,אני מורה על שינוי סיווג הליך זה לתביעה רגילה, ונוכח העובדה כי קיים רכיב פיצוי בגין היעדר הודעה על תנאי עבודה המזכירות תסווג את ההליך כסע"ש.

אשר להמשך ההליך, ובשים לב לעובדה כי התובע לא פעל בהתאם להחלטת בית הדין המורה לו להגיש בקשותיו לגילוי מסמכים עד יום 25/10/16 אין לי אלא להסיק כי אין לתובע בקשה מקדמית נוספת בנוגע לגילוי מסמכים. עוד עולה מפרוטוקול הדיון כי התובע העביר לנתבע 3 תצהיר גילוי מסמכים. לפיכך אני מורה כי תם שלב הבקשות המקדמיות.

אשר לבקשה למתן פסק דין כנגד הנתבע 2, חרף העובדה כי לא הוגשה תגובתו לבקשת התובע אני קובעת כי אין מקום למתן פסק דין בהיעדר הגנה בשלב זה, ואנמק.

תקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 שכותרתה "פסק דין על יסוד התביעה" קובעת כי:

"נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, או נתבע שנדרש, מכוח סעיף 18(ד) לחוק, לבצע פעולה בקשר לכתב הגנה שהגיש ולא ביצע אותה במועד או במועד שהאריך השופט או הרשם, רשאי בית הדין או הרשם לתת פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד, זולת אם היה בית הדין או הרשם סבור כי מן הצדק לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין".

מלשון התקנה עולה כי לבית הדין סמכות לדרוש מהתובע הוכחת תביעתו גם כאשר הנתבע אינו מתגונן מפני התביעה.

התביעה כנגד הנתבע 2 נסמכת על הטענה כי הוא מנהל נוכחי ובעל מניות בנתבעת 1.

במקרה זה ראוי לדעתי כי בית הדין יפעיל את סמכותו לדרוש מהתובע הוכחת התביעה בטרם ייפסק לו מלוא הסכום הנתבע. כך בפרט כאשר בכתב התביעה נטען כי מי שהיה מנהלו של התובע בתקופת העבודה הוא דווקא הנתבע 3. יש לברר איפוא בצורה יסודית מי הגורם הנכון כלפיו יש לבצע את הרמת המסך כטענת התובע, אם בכלל.

האמור נכון מכוח קל וחומר כאשר הנתבע 2 התייצב לדיון בו נשמעה עדותו המוקדמת של התובע וטען כי היה בעל מניות בחברה למשך שבועיים בלבד. התובע אף העיד כי אינו מכיר את הנתבע 2.

זאת ועוד, שעה שקיימים מספר נתבעים, יש הצדקה להותיר את עניין חיובם של הנתבעים לסיום ההליך. ככל שלא יתייצב הנתבע 2 לדיון הוכחות ידון בבקשה למתן פסק הדין כנגדו המותב אשר יכריע בתיק, זאת לאחר שמיעת מלוא הראיות, שהרי הנתבע 3 התגונן מפני התביעה וממילא ההליך כנגדו עתיד להימשך.

קבלת מלוא התביעה עתה עלולה לעמוד בסתירה לקביעות שיינתנו אחר שמיעת הראיות. לאחרונה בהחלטה מאת כב' הש' סולברג בעניין רע"א 8837/15 מוניות קו 51 נ' טקסי המרכז בע"מ (ניתן 10/4/16) נקבע בסוגיה זו כי :

"... מוצדק בהחלט לדרוש את הוכחת הסכום הנתבע, שעה שבירור זה עומד להעשות בלאו הכי ביחס ליתר המשיבים שהתגוננו. במצב כזה, קבלת מלוא סכום התביעה כלפי מי שלא התגונן במועד עלולה לעמוד בסתירה לקביעות מאוחרות יותר במהלך המשפט, שתיקבענה ביחס למשיבים שהתגוננו בעקבות ההליך הראייתי שיתנהל בעניינם. סבורני כי במצב כזה קיימים טעמים מיוחדים לדרוש את הוכחת הסכום הכספי הנתבע .... זאת, אף מבלי להיכנס לדיון באופיה של התביעה דנן, המבוססת על עילות שעשויות להצדיק כשלעצמן דרישה מסוימת, ולו חלקית, להוכחת גובה הסכום הכספי".

דברים אלה יפים גם לענייננו. לפיכך, נדחית הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבע 2.

אשר להוראות לגבי המשכו של הליך זה:

התובע העיד בעדות מוקדמת. עד יום 13/11/16 יודיע התובע האם בכוונתו לזמן עדים נוספים. עד אותו מועד יודיעו הנתבעים כמה עדים בכוונתם לזמן.

הודעות אלה דרושות כדי להקצות לתיק פרק זמן מתאים לדיון הוכחות.

לאחר הגשת ההודעות תינתן החלטה בדבר הגשת תצהירים וייקבע מועד דיון הוכחות.

לעיוני 14/11/16.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ז, (06 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.