לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם

החלטה

בפני תביעת התובע להכיר בפגיעה בירכו השמאלית כ"פגיעה בעבודה" עפ"י תורת המיקרוטראומה.

רקע עובדתי

1. התובע יליד 1954, עובד כחשמלאי וכחשמלאי ראשי במפעל בטון השייך כיום לחברת "חוד-אסף" בקרית גת, וזאת החל משנת 1981 ועד היום.

2. התובע עובד במשמרות בוקר (בין 12 ל-14 שעות במשמרת), 5 ימים בשבוע.

3. במסגרת עבודתו עסק התובע בהרכבת ציוד חדש והנחת תשתית החשמל הדרושה לשם כך, וכן בתחזוקת מערכת החשמל במפעל תוך טיפול בתקלות חשמל.

4. בחודש 5/12 עבר התובע ניתוח להחלפת ברכו הימנית. ביום 7.6.15 עבר התובע ניתוח להחלפת ירך שמאל.

5. תביעת התובע להכרה בפגיעה בברכו הימנית נדחתה על ידי הנתבע ביום 23.10.12 והתובע לא ערער על דחיה זו. ביום 16.12.15 פנה התובע לנתבע בתביעה להכיר בפגיעה בירכו השמאלית כ"פגיעה בעבודה" (נ/1).

6. ביום 23.12.15 דחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק, כי :

"על פי המסמכים שבידינו לא הוכח קיום אירוע תאונתי או אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודך, ואשר הביאו למחלתך. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלותיך לבין תנאי עבודך".

על החלטה זו משיג התובע בתביעה דנן.

7. מטעם התובע העידו הוא עצמו ומר מרדכי יפרח (להלן: מר יפרח) שעבד כחשמלאי עם התובע ובכפוף אליו. מטעם הנתבע העידו מנהל המפעל בשנים האחרונות מר יוסף לאמור (להלן: מר לאמור), מנהל הייצור במפעל מר יגאל ניב (להלן: מר ניב) ומנהל המפעל עד לשנת 2012 מר רובי טיבי (להלן: מר טיבי).

טענות הצדדים

8. לטענת התובע, במהלך עבודתו עסק בהתקנת מכונות חדשות תוך העברת כבלי חשמל כבדים בתעלות תת קרקעיות, עבודה אשר דרשה ישיבה שפופה וכריעה על הברכיים. לטענתו, גם בעת תיקוני לוחות החשמל נאלץ לעיתים לכרוע על ברכיו.

עוד טוען התובע כי נאלץ לטפס מספר רב של פעמים מדי יום ביומו תוך נשיאת משאות לשם תיקון העגורנים במפעל, במשך יום העבודה עלה עשרות פעמים לגובה של כ-20 מדרגות בכל פעם על מנת להגיע לחשמליה ולחדר הבקרה. לגרסתו, גם בעת תיקון מכשירים שונים או לוחות חשמל, נאלץ לטפס במדרגות או על סולם.

לטענת התובע, הפעולות החוזרות ונשנות של עבודה תוך כדי כריעה, וטיפוס בסולמות ובמדרגות מהווים אירועים תאונתיים זעירים מצטברים הממלאים אחר התנאים המוכרים בפסיקה להכרה בפגיעה בעבודה מסוג "מיקרוטראומה", והם שגרמו לנזק בירך שמאל.

9. מנגד טוען הנתבע כי לא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים חוזרים ונשנים תוך כדי עבודת התובע אשר הביאו לפגיעה בירך שמאל. לטענת הנתבע, מבצע התובע פעולות מגוונות ואין מדובר בתנועות מונוטוניות חוזרות ונשנות כנדרש להוכחת ה"מיקרוטראומה".

המצב המשפטי

10. על פי תורת המיקרוטראומה ניתן להכיר ב"תאונה בעבודה" כאשר מוכח צירוף של פגיעות זעירות שכל אחת מהן בעלת אופי "תאונתי" שהסבה לו נזק זעיר שלא ניתן לאבחון ואשר הצטברותן גורמת לפגיעה ולנזק ממשי הפוגע ביכולת העבודה (דב"ע מ"ח/0-77 מזרחי -המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538).

לתורת המיקרוטראומה מספר יסודות ובהם:

(1) קביעה עובדתית שהיו תנועות זעירות, חוזרות ומצטברות בעבודתו של המבוטח;

(2) חוות דעת רפואית המעידה על קיומו של קשר סיבתי בין התנועות הזעירות המצברות לבין הופעת המחלה (עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי - יוסף עובדיה פד"ע ל"ו, 213, 221; דיון נ"א/0-116 המוסד לביטוח לאומי - כמיליה חורי פד"ע כ"ה, 25).

בנוסף נקבע כי:

"בתורת המיקרוטראומה עומדים על אבחנה בין 'רצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן' (זמן עבודה) אשר כל אחד מהם פועל את פועלו הוא, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה... לשון אחר - לשון הדימוי - יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך של טפטוף טיפות מים על סלע ועד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה - תאונה; את הנזק השני יראו כתוצאה של הליך תחלואתי - לא תאונה". (הדגשה שלי - י.א.ש.) (דב"ע מו/0-17 אליעזר עמיצור - המוסד לביטוח לאומי פד"ע יח, 100, 104).

11. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות נפסק, כי התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסבירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע (עב"ל 313/97 המוסד - אשר יניב, פד"ע ל"ה 529; עב"ל 364/97 המוסד - שמואל אסרף פד"ע ל"ה 463).

כן נקבע בפסיקה, כי יש להבחין בין פעילות החוזרת ונשנית על עצמה לבין הפעולות המרכיבות את אותה פעילות (עב"ל 1012/00 שבח - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28.7.02).

הכרעה

12. בדיון ביום 30.10.16 הסכימו הצדדים כי התביעה נוגעת רק לעניין הפגיעה בירך שמאל וכי התביעה הנוגעת לפגיעה בברכו הימנית של התובע נדחתה ואינה קשורה לתביעה זו.

13. בתצהירו ובעדותו פרט התובע שתי פעולות שונות אשר בגינן הוא סבור כי יש להכיר בפגיעה בירכו כפגיעה לפי תורת המיקרוטראומה. האחת - משיכת הכבלים תוך כדי ישיבה שפופה וכריעה על הברכיים וכן ביצוע תיקוני ציוד במצב של כריעה. השניה - טיפוס יומיומי על גבי עגורנים תוך נשיאת משא, עליה במדרגות לחשמליה ולחדר הבקרה ותיקון לוחות חשמל גבוהים המצריכים טיפוס על גבי סולם או מדרגות.

14. לעניין העבודה בכריעה - בתצהירו טען התובע כי עבודת השחלת הכבלים התבצעה "במצב סטטי של ישיבה בכיפוף" ונמשכה בממוצע כשעתיים במשמרת.

בעדותו הודה התובע כי עיקר עבודת משיכת הכבלים נעשתה רק בעשר השנים הראשונות עת הוקם מפעל המוטות (עמ' 5 שורות 1-14) כמו כן הודה כי העבודה נעשית בצוות וחלקה נעשית בעמידה (עמ' 5 שורה 26 עד עמוד 6 שורה 2). עם זאת טען התובע כי גם לאחר תקופה זו נעשית מעת לעת עבודה של התקנת מכונות חדשות המצריכה פעולות כאמור.

מר יפרח העד מטעם התובע, הצהיר כי עבודת ההשחלה נעשית במצב סטטי של ישיבה בכיפוף ברכיים. עם זאת בעדותו תיאר את העבודה כנעשית בעיקר בעמידה והליכה (עמ' 13 שורות 18-29). מר ניב העד מטעם הנתבעת, העיד כי עבודת ההשחלה נעשתה על ידי צוות של 3-4 אנשים וכי המשיכה נעשית בעמידה או בכריעה על 4 (עמ' 34 שורות 1-25).

מעדויות העדים מצטיירת תמונה כי עבודת ההשחלה נעשתה בעיקרה בשנים הראשונות לעבודת התובע וכי בתקופה שלאחר מכן רק כאשר הגיע ציוד חדש פעם עד פעמיים בשנה נדרשה עבודת השחלת כבלי הנחושת כשזו ארכה בין שבועיים לחודש בכל פעם. חלק מהעבודה נעשה בהליכה תוך משיכה כבלים כבדים וחלקה במצב סטטי של כריעה או ישיבה שפופה.

15. לעניין עליית המדרגות והטיפוס בסולמות - בתצהירו טען התובע כי עלה וירד מהעגורנים לפחות 30 פעמים ביום, ובכל עליה טיפס כ-25 שלבים. בנוסף עלה לחשמליה לפחות 30 פעמים ולחדר הבקרה לפחות 15 פעמים בעת משמרת אחת כאשר בכל עלייה עלה כ- 20 מדרגות. עם זאת בעדותו הודה התובע כי בארבע שנים האחרונות פחתו במידה רבה התקלות במנופים (עמ' 7 שורות 2-4).

מר יפרח בעדותו העריך כי ביום ממוצע עלה התובע כ 15 פעמים לחשמליה ולבקרה (עמ' 14 שורות 9-12) וכי לעגורנים עלו בממוצע כ-20-30 פעמים (עמ' 15 שורות 15-17). מר ניב אישר כי לפני שהוחלפו פסי הצבירה היו כ-15 תקלות ביום בעגורנים אשר הצריכו טיפוס של חשמלאים (עמ' 33 שורות 5-15).

מר ניב גם אישר את טענת התובע באשר לעליות והירידות המרובות לחשמליה ולבקרה (עמ' 34 שורות 26-31), כי יש תקלות בלוחות החשמל המצריכות טיפוס (עמ' 35 לפרוטוקול) וכי בעת העליה לעגורנים נשא עימו התובע ציוד במשקל מספר קילוגרמים (עמ' 37 שורות 2-5).

מר טיבי ציין כי תיקון התקלות היה כרוך בעליה או ירידה (עמ' 38 שורות 27-32, עמ' 41 שורות 1-5 לפרוטוקול) וכי בעבר היו תקלות רבות אשר הצריכות טיפוס עד כ-20 פעם ביום אך לא בכל יום בהיקף שכזה (עמ' 39 שורות 20-24 לפרוטוקול).

16. מכלל העדויות (למעט עדותו של מר לאמור שלא נכח ברוב שנות עבודת התובע במפעל אלא רק לאחרונה) עולה באופן כללי גרסת התובע כי בכ-30 שנות עבודתו הראשונות במפעל עד להחלפת פסי הצבירה והמעבר למפעל דיגיטלי, רבו התקלות בעגורנים וכי התובע טיפס בשנים אלו כ-20 פעם ביום במעלה סולם העגורן בן כ-25 שלבים תוך שהוא נושא עימו כלים במשקל של מס' ק"ג (גם מר ניב שהעריך כי היו רק כ15 תקלות במשמרת לא התייחס לצורך לעלות ולרדת מספר פעמים בעת תיקון אחד). עוד מצאתי לקבל את גרסת התובע שלפיה עלה וירד לחשמליה ולחדר הבקרה (במעלה כ-20 מדרגות) כ- 30 פעם ביום. בנוסף, מתקבלת גרסת התובע כי פעמים רבות נדרש לטפס לקומה גבוהה או בסולם על מנת להגיע ללוחות החשמל המותקנות על גבי המכונות הגם שלא ניתן היה לכמת פעולות אלה.

17. על יסוד האמור, ובהצטרף לפעולות הטיפוס החוזרות ונשנות גם עבודת הכריעה והמשיכה (אשר פועלות על מקום מוגדר – הירך), מצאתי כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו על פי תורת המיקרוטראומה להוכיח קיומה של תשתית עובדתית של תנועות חוזרות ונשנות הפועלות על מקום מוגדר (הירך) בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע. יוזכר כי אין צורך שהפעולות תהייה זהות אלא "זהות במהותן" היינו, בעלות השפעה זהה על המקום המוגדר ונמשכות פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר.

18. משכך, החלטה למינוי מומחה תשלח לצדדים.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ז, (02 יולי 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.