לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם

החלטה

1. בפנינו תביעה להכיר בליקוי בירך שמאל של התובע (להלן: הפגיעה) כ"תאונת עבודה" בגין "מיקרוטראומה".

2. העובדות הצריכות למומחה הינן -

א. התובע יליד 1954.

ב. התובע עובד כחשמלאי וכחשמלאי ראשי במפעל תעשיות מתכת וברזל השייך כיום לחברת "חוד-אסף" בקרית גת, וזאת החל משנת 1981 ועד היום.

ג. עבודת התובע מתבצעת במשמרות בוקר (בין 12 ל-14 שעות במשמרת), 5 ימים בשבוע.

ד. במסגרת עבודתו עסק התובע בהרכבת ציוד חדש והנחת תשתית החשמל הדרושה לשם כך, וכן בתחזוקת מערכת החשמל במפעל תוך טיפול בתקלות חשמל.

ה. התקנת התשתית נעשית תוך השחלת כבלי חשמל כבדים בתעלות תת קרקעיות. לצורך ההשחלה נדרש התובע לכרוע על ברכיו במנח של ישיבה שפופה או בכריעה על הברכיים ורכינה על ארבע, וכן לעמוד ולמשוך את הכבלים הכבדים מהצד השני. בעשר השנים הראשונות לעבודת התובע בעת הקמת המפעל בוצעה עבודת התשתית בכריעה בהיקף נרחב אשר הוערך בכשעתיים ליום בממוצע. בשנים שלאחר מכן, נעשית עבודת התשתית כל אימת שנקלט מיכשור חדש וזאת אחת לחצי שנה בהיקף של שבועיים עד חודש ימים (בממוצע של שעתיים ליום). העבודה בוצעה בצוות תוך שתפקידו של התובע השתנה (לעיתים השחלה לעיתים משיכה).

ו. עבודת הטיפוס - במסגרת עבודתו נדרש התובע לתיקון תקלות חשמל. תיקונים אלה היו כרוכים בטיפוס על עגורנים בהיקף של כ-20 פעמים ליום (סולם בן 25 שלבים) וזאת עד לפני כ- 5-6 שנים, עת הוחלפו פסי הצבירה ומספר התקלות פחת באופן ניכר, בעליה וירידה של מדרגות לחשמליה ולחדר הבקרה (22 מדרגות) בהיקף של כ-30 פעם ביום ומעת לעת טיפוס לקומה שניה או על סולם לצורך תיקון תקלת חשמל. בעלות התובע לטיפול בעגורנים ובלוחות החשמל נדרש הוא לשאת עימו כלים במשקל מספר קילוגרם.

ז. מצבו של התובע הוא כמפורט במסמכים הרפואיים.

3. הנני ממנה את ד"ר רון בשוראי, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית-הדין ליתן חוות דעתו בעניינו של התובע נתן ז'ורנו, בשים לב לעובדות שפורטו בסעיף 2 לעיל.

4. עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:

ראשית יש לבחון - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של התובע, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של התובע או להחמרתו, בסבירות של 50% ומעלה.

בשלב השני, ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת מיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

5. על רקע ההבהרה כאמור, מתבקש המומחה היועץ הרפואי להשיב על השאלות הבאות: -

א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בירך שמאל?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע לליקוי ממנו הוא סובל? דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת, על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו? גם החמרת המצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת היא חיובית, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

ג. האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (דוגמת טפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)?

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)?

ה. במידה שהמצב הקיים נגרם בגין תהליך תחלואתי וגם בגלל פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם ניתן לקבוע, כי תנאי עבודתו של התובע החמירו מחלותיו ולפיכך מדובר בפגיעת עבודה בגין החמרת מצב רפואי?

המזכירות תעביר למומחה הרפואי את כל החומר הרפואי שיוגש לבית הדין ע"י הצדדים

תוך 21 יום.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים בדואר, טרם העברת החלטה זו והחומר הרפואי

למומחה.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ז, (10 יולי 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.