לפני בקשה נוספת מהיום למתן החלטה בשני עניינים:

א. הטלת צו איסור דיספוזיציה על שני רכבים על מנת למנוע את מכירתם / הברחתם. נטען, כי הרכבים נגזלו על ידי המשיבה. הגם שהרכבים רשומים על שמה של המשיבה, נטען כי החייב הוא אשר משלם את החזרי ההלוואה בגין הרכבים המשמשים אותו לפרנסתו.

ב. מתן היתר לחייב לשוב ולהתגורר בדירת החייב והמשיבהוזאת עד להחלטה בכל הנוגע לפירוק השיתוף בדירה וכן בנוגע לאיזון המשאבים, הואיל וחובות החייב הם גם חובות המשיבה.

בקשה להטלת צו איסור דיספוזיציה

ביום 24.7.16 הוגשה הבקשה הראשונה בנושא.

ביום 24.7.16 ניתנה החלטה בבקשה לפיה, על ביהמ"ש לענייני משפחה להכריע בבקשה. עוד נקבע כי ביהמ"ש יראה בבקשה למתן צו להחזרת הרכבים כבקשה לניהול הליך בעניין הרכבים בבימ"ש למשפחה.

ביום 28.7.16 ניתנה החלטה נוספת כדלקמן:

"בכל הקשור להליך של פירוק השיתוף ידון בית משפט זה אשר במסגרת סמכותו ידאג גם לשאלת מדור הקטינים.

כך גם בעניין איזון המשאבים אשר יש להם השלכה להליך פשיטת הרגל. ועל כן כל תביעה בעניין זה תוגש לבית משפט זה".

ביום 21.8.16 הופנה החייב בבקשה הקודמת לנאמנת:

"במסגרת הליך הכינוס משמונתה מנהלת מיוחדת יש להעביר את הבקשה תחת ביקורתה ובמידה הצורך תוגש בקשה מטעמה. על החייב לפנות למנהלת המיוחד כדי שזו תבדוק את בקשתו ובהתאם לכך תגיש בקשה מתאימה אם תמצא לנכון. ככל שהחייב יחשוב אחרת מהמנהלת המיוחד יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה. הבקשה כפי שהוגשה נמחקת".

הגם שהבקשה נמחקה, הגיש החייב בקשה נוספת ביום 22.8.16. החייב טען כי פנה למנהלת המיוחדת אשר אך טרם התקבלה עמדתה. החייב הודיע כי עומד הוא על בקשתו וביקש להורות למנהלת המיוחדת להגיש עמדתה לבקשתו.

לאחר שהוריתי למנהלת המיוחדת להגיש עמדתה, מבלי שביהמ"ש שם ליבו לכך שהבקשה נמחקה, הוגשה זו ביום 22.8.16. המנהלת המיוחדת טענה, כי אין תצהיר תומך בבקשה, חסרים פרטים מהותיים, וכי יש לחייב את החייב להשלים את הפרטים. עוד נאמר, כי עובר להגשת הבקשה לבית המשפט ציינה הנאמנת, כי הבקשה חסרה פרטים וחרף זאת הוגשה בקשה חסרה.

ביום 23.8.16 ניתנה החלטתי כדלקמן:

"מנימוקי המנהלת המיוחדת על החייב להשלים את בקשתו, החייב יעמוד בקשר ישיר עם המנהלת המיוחדת, ואם זו תמצא לנכון, תוגש בקשה על ידה. לציין כי הרכבים משועבדים לטובת צדדים שלישיים ולכן לא ברור לביהמ"ש כיצד תעשה דיספוזיציה בהם. הבהרות בנושא זה ימסרו למנהל המיוחדת בלבד".

לטענת החייב בבקשה הנוכחית, הואיל וטרם הוכרע עניין פירוק השיתוף / איזון המשאבים אין מנוס מלאשר את הבקשה כדי למנוע מהמשיבה לעשות דיספוזיציה ברכבים.

לדברי החייב ביום 28.9.16 בוטל השעבוד הרובץ על הרכב דבר המחזק את החשש, כי המשיבה מנסה להבריח את הרכבים. צורף העתק הודעה על ביטול השעבוד.

נושא הרכבים אינו ברור. רב הנסתר על הנגלה והכל כמפורט בתגובת המנהלת המיוחדת. לא מצאתי כי החייב השלים את הפרטים החסרים הנדרשים ורק מטעם זה הבקשה נמחקת פעם נוספת (ראה ההחלטה מיום 24.7.16).

אין בתיק ביהמ"ש את עמדת המנהלת המיוחדת בעניין בקשתו של החייב לנהל הליך בבימ"ש למשפחה בעניין הרכבים ולכן אני מורה למנהלת המיוחדת להגיש עמדתה בנושא זה לאלתר. התיק יעלה לעיון ולמתן החלטה ביום 13.10.16.

בקשה לחזור לבית המגורים.

ביום 30.8.16, במהלך הפגרה, הוגשה בקשת החייב להתיר לו לשוב ולהתגורר בדירה המשותפת לו ולמשיבה עד למתן החלטה בפירוק שיתוף /איזון משאבים. נטען כי פניות החייב למנהלת המיוחדת בנושא זה לא נענו.

נטען כי האשה אינה מתגוררת בנכס, כי הוא מושכר עד ליום 1.9.16 וכי יתרת דמי השכירות, לאחר החזר המשכנתא, בסך של 2,000 ₪ עוברים למשיבה. החייב טען כי הוא מתנגד לחידוש החוזה מאחר ומחצית הדירה על שמו. לדברי החייב הוא שוכר דירה במודיעין בסכום של 5,000 ₪ לא כולל הוצאות ומבקש לחזור לדירת הצדדים כדי לצמצם את הוצאותיו. החייב התחייב לשלם החזרי משכנתא בסך של 2,900 ₪ ולשלם חשבונות, ואף להגדיל את צו התשלומים ב- 1,000 ₪. החייב צרף חוזה שכירות ממנו עולה כי שכר דירה עד ליום 31.8.17.

המשיבה התנגדה לבקשה מנימוקים שונים, ובין היתר טענה, כי מדובר בנכס משותף שמזה שנים הצדדים אינם מתגוררים בו בהסכמה. המשיבה טענה עוד כי ביום 22.8.16 הושכר הנכס לשנה נוספת וצרפה חוזה שכירות. עוד ציינה כי המשיב חתם חוזה שכירות עד ליום 31.8.17 ולכן מעבר לדירת הצדדים לא יהיה בה כדי לצמצם בהוצאותיו שעה שעליו לשאת בדמי שכירות להם התחייב.

ביום 5.9.16 ניתנה החלטת ביהמ"ש, כב' הנשיא פרקש, לפיה על המנהלת המיוחדת לתת עמדתה בבקשה.

בתגובתה מיום 13.9.16 טענה המנהלת המיוחדת, כי בשים לב לעבודה כי מדובר בנכס של החייב ושל אשתו-פרודתו, והצדדים אינה גרים בו ובשים לב לעבודה כי התבקשה מכירתו של הנכס על ידי הגרושה והצדדים מצויים בהליכים בעניין זה, מתנגדת המנהלת המיוחדת לכל דיספוזיציה בזכויות ו/או באחזקת הנכס, שכן לכך יש השפעה על הליכי מכירת הזכויות בכנס ולפגיעה עקיפה בזכויות הנושים בשים לב למצב הדברים דהיום.

ביום 13.9.16 ניתנה החלטה נוספת לפיה נראה לביהמ"ש כי בשלב זה אין מקום להענות לבקשת החייב מהנימוקים שפורטו בהחלטה.

ביום 19.9.16 טען החייב, כי יש להורות על ביטול הסכם השכירות והגיב לעמדת המנהלת המיוחדת. נטען, כי לא הוגשה בקשה לפירוק שיתוף או לאיזון משאבים, אם כי בכוונת החייב להגיש בקשה לאיזון חובותיו. עוד נטען, כי החייב אינו מתנגד למכירת הנכס. הוא מבקש לחזור ולהתגורר בדירה כדי לצמצם את הוצאותיו וטענות המנהלת המיוחדת לקוניות לא מבוססות ונטענו כלאחר יד.

ביום 19.9.16 ניתנה החלטה כדלקמן:

"לאור התנהלות הצדדים נראה כי לא יהיה מנוס ממעורבות המנהלת המיוחדת כדי להביא למימוש הדירה וסיום ההליכים בין הצדדים שיביא גם להתקדמות בהליך זה. על המנהלת המיוחדת לבוא בדברים עם ב"כ הצדדים כדי לקדם את ההליך, כולל בדיקת האשפרות לנקיטת הליכים משפטיים אם הדבר ידרש. המנהלת המיוחדת תגיש עמדתה בתיאום עם הכנ"ר ופגישה עם ב"כ הצדדים וזאת בתוך 60 יום"

כעת מונחת בפני בקשה נוספת מהיום למתן החלטה בעניין דירת המגורים, ומכאן הצורך ליתן החלטה. החייב טוען בבקשתו מהיום, כי "ככל הנראה בשוגג" לא ניתנה החלטה בבקשה בעניין דירת המגורים.

כמפורט לעיל בהרחבה, ביהמ"ש דן בבקשה, נתן החלטה ולכן אין כל מקום לשנות ממנה בשלב זה. ככל שחל שינוי נסיבות, כגון הקדמת סיום חוזה השכירות של החייב לחודש 11/16 פרטים אלה יש להביא בפני המנהלת המיוחדת. החייב אינו יכול ואינו אמור להתנהל מול ביהמ"ש אלא מול המנהלת המיוחדת ומצופה כי הדברים יופנמו.

הרושם של ביהמ"ש הוא שהחייב מנסה להשיג יתרונות רכושיים מול המשיבה "על גבי הליך הפש"ר".

ביהמ"ש דחה הלכה למעשה את בקשת החייב לשוב לדירת המגורים מנימוקי המנהלת המיוחדת ואף הורה לה לפעול למימוש דירת המגורים בהחלטתו מיום 19.9.16, כאשר המועד להגשת עדכון לגבי עניין זה טרם חלף.

בעניין הבקשה לביטול הסכם שכירות מקומה בבימ"ש למשפחה. ככל שיש רצון להגיש בקשה לפירוק שיתוף/איזון משאבים כבר ניתנה החלטה בנושא ביום 28.7.16 ואין צורך ליתן החלטה נוספת.

לא היה מקום להגשת הבקשה מהיום.

בשולי הדברים אוסיף עוד, כי החייב מגיש בקשות רבות לתיק, באופן שמכביד מאוד על עבודת ביהמ"ש. בעניין הרכבים אמורה להיות בקשה אחת, אך החייב פתח מספר בקשות בנושא הרכבים (מספר 4, 5 ו-8) דבר המכביד מאוד על ניהול התיק. החייב ירשום בפניו, כי אם לא יקפיד להגיש בקשות בכל נושא לאותה בקשה לא תיוותר ברירה לבית המשפט זולת חסימת האפשרות של ב"כ להגיש בקשות מרחוק. כמו כן הרושם שנוצר הוא, כי ידו של החייב "קלה" בהגשת בקשות, והוא מתבקש לרשום בפניו את הערות ביהמ"ש, שכן ביהמ"ש ישקול הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה.

ניתנה היום, ג' תשרי תשע"ז, 05 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.