ניתנה ביום 18 ספטמבר 2016

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי (סגנית הנשיא איטה קציר; ב"ל 15579-02-16) אשר דחה את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן - הוועדה) מיום 7.12.15.
2. המערער, יליד 1957, החליק ביום 25.10.12 ושבר את קרסול רגל ימין. הוועדה התכנסה ביום 10.8.15. בממצאי הבדיקה נכתב כדלקמן:

"בבדיקת השוק הימנית ניתן לראות גודש בשוק ובקרסול גם מימין וגם משמאל. היקף הקרסול הימני והשמאלי זהה (31 ס"מ) התבקש לבצע תנועות בקרסול, מסר שלא מסוגל לבצע לא כיפוף גבי ולא כיפוף פלנטרי. תנועות סיבטלריות נבדקו באופן פסיבי ונמצאו חופשיות ומלאות"

הוועדה סיכמה מסקנותיה כדלקמן:

"הוועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר סטרולוביץ יוסף מיום 12/7/15. ד"ר סטרולוביץ לא מסתמך על צילומי רנטגן של הקרסול כדי לרדת לעומק הבעיה, ובכל זאת קובע אחוזי נכות בהסתמך על בעיה וסקולרית.

הוועדה מבקשת צילום רנטגן עדכני של קרסול ימין וחוות דעת של רופא כלי דם בשאלה של קשר בין החבלה למצב הרגל. עם קבלת המבוקש תסכם הוועדה את הדיון בהעדר הנפגע ותתייחס לחוות דעת של ד"ר סטרולוביץ."

1. כירורג כלי דם שהתמנה כיועץ לוועדה, בדק את המבקש, עיין בבדיקת הדופלקס וסיכם את אבחנתו כך "סימני אי ספיקה ורידית למפטית קלה בשתי הרגליים". במסקנותיו נכתב : "לדעת היועץ אי ספיקה ורידית ממנה סובל התובע אינה קשורה לתאונה הנדונה".
2. לאחר קבלת צילום רנטגן עדכני מיום 9.9.15 וחוות דעת של כירורג כלי הדם התכנסה הוועדה. בממצאי בדיקתה נכתב:

"בצילום רנטגן מיום 9.9.15 קרסול ימין אין כל עדות לשבר או לשינוי מבני של קרסול.

הוועדה עיינה בדו"ח יועץ כירורג כלי דם מיום 27.10.15 ומאמצת מסקנותיו. אי הספיקה הורידית ממנה סובל התובע אינה קשורה לתאונה הנדונה. הוועדה שבה ועיינה בחוות דעתו הרפואית של ד"ר סטרולוביץ 12.7.15 שבה מתאר נפיחות בקרסול ימין, שינוי צבע, כח גס ותחושה שמורים בשתי הרגליים. ד"ר סטרולוביץ מתאר אינברסיה °5 ואיברסיה °5 שהם בטווח הנכון והמקובל. לעומת זאת בבדיקתו ברגל שמאל מתאר אינברסיה °30 כאמור האינברסיה לא עוברת טווח של °5.

ד"ר סטרולוביץ לא בדק את צילומי הרנטגן אלא מצטט הממצאים כפי שתוארו בפיענוח וחוות הדעת ניתנה 12.7.15 שנה לאחר ביצוע צילומי הרנטגן.

בצילום רנטגן 9.9.15 לא נמצאה כל סטיה בקרסול ימין.

ד"ר סטרולוביץ לא בדק צילומים אלא מסתמך על תיאור הצילומים."

1. לאור האמור קבעה הוועדה באבחנותיה: "מ.א שבר ללא תזוזה בפטישון חיצוני קרסול ימין" ודחתה את הערר.
2. המבקש ערער לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי דחה את הערעור וקבע כי החלטת הוועדה סבירה ומנומקת; הוועדה ביססה החלטתה על ממצאי בדיקתה הקלינית שערכה במסגרת הישיבה הראשונה, צילומי הרנטגן העדכניים והסבירה את קביעתה באופן המאפשר התחקות ומעקב אחר הלך מחשבתה; הוועדה לא הייתה מחויבת לבצע בדיקה זהה לזו של ד"ר סטרולוביץ וההחלטה איזה בדיקה לבצע הינה החלטה רפואית שבסמכותה הבלעדית; משממצאי הוועדה לא תאמו את ממצאי ד"ר סטרולוביץ', די בכך כדי לצאת ידי חובת ההנמקה ביחס לחוות הדעת; העובדה כי הוועדה מציינת במסגרת ממצאיה כי ד"ר סטרולוביץ' התבסס על פענוח בדיקת הרנטגן ולא על הצילום עצמו אין בה כדי לגרוע מכלל מסקנות הוועדה הנסמכות על בדיקתה הקלינית ועל ממצאי בדיקת רנטגן עדכנית שנמצאה אף היא תקינה ולא עמדה בפני ד"ר סטרולוביץ'. קביעת הוועדה כי טווחי התנועות שמצא ד"ר סטרולוביץ' הינו בטווח המקובל והתקין הינה קביעה רפואית.
3. בבקשה שלפני טוען המבקש כי בהתכנסות הוועדה ביום 7.12.15 סירבה הוועדה לבצע בדיקה קלינית כפי שערך ד"ר סטרולוביץ' בהתייחס לטווחי התנועה; הוועדה התעלמה מבדיקת הדופלקס שעבר המבקש שתוצאותיה תקניות; הוועדה הייתה נעולה בדעתה, קבעה ממצאים סותרים וציטטה את חוות הדעת באופן שגוי; הוועדה קבעה כי ד"ר סטרולוביץ' לא עיין בצילומי הרנטגן וזאת על אך שלא יכלה לדעת האם עיין או לא, נוסף על כך הוועדה עצמה לא עיינה בצילומים במועד בו נכח המבקש בחדר הוועדה; על הוועדה חלה חובת הנמקה והיא חייבת להתייחס לחוות הדעת ולהצביע על מה שנראה בעיניה כטעות במידה ואינה מקובלת עליה.
4. לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל חומר התיק באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. אלה טעמיי:
5. החלטת הוועדה ברורה ומנומקת היטב. הוועדה ביססה החלטתה על בדיקתה הקלינית, צילום רנטגן עדכני וחוות דעת של כירורג כלי הדם. הוועדה התייחסה לחוות הדעת של ד"ר סטרולוביץ', והסבירה כי קביעותיו עומדות בניגוד לפענוח צילום הרנטגן שעמד בפניה. התייחסות הוועדה לחוות דעת האמורה היתה מספקת ולא נפל פגם משפטי בהקשר זה. אין בציון הוועדה כי ד"ר סטרולוביץ' לא הסתכל בצילומים כדי ללמד על כך שהוועדה הייתה נעולה בדעתה. מדובר בהסקת מסקנה רפואית של הוועדה מקריאת חוות הדעת.
6. הוועדה אימצה את האמור בחוות הדעת של כירורג כלי הדם בדבר אי ספיקה ורידית. משהחלטתו מנומקת ומתבססת על ממצאי בדיקותיו ועל בדיקת הדופלקס, לא נפלה טעות משפטית באי התייחסות הוועדה לבדיקה זו.
7. הוועדה ערכה בדיקה קלינית לפי שיקול דעתה הרפואי וכן התייחסה לממצאי הבדיקה של ד"ר סטרולוביץ'. ההחלטה איזה בדיקה רפואית נדרשת הינה החלטה רפואית המצויה בסמכותה הבלעדית של הוועדה.
8. לאור האמור, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ו (18 ספטמבר 2016) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.