<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ניצן בלולו

הנאשם בעצמו

ב"כ הנאשם עו"ד שלמה ברוש

פרוטוקול

עת/6 זאב וייס לאחר שהוזהר כדין

חקירה ראשית:

ב"כ הצדדים: בהסכמה, תוגש הודעת העד במשטרה.

הודעת העד מוגשת ומסומנת ת/5.

ב"כ המאשימה: אין לי שאלות נוספות לעד.

חקירה נגדית:

ש. אתה מבין היטב שכעד ראיה אובייקטיבי העדות שלך מאוד חשובה ולכן אשאל כמה שאלות. אני מקווה שתענה במדויק.

מה הניסיון שלך בנהיגה.

ת. כמה שנים. משנת 2010. על פי הרישיון.

ש. אני מבין שמדובר במסלול שאתה מכיר אותו היטב. זה מסלול שאתה עושה אותו גם בשעות הלילה.

ת. כל היום. בלילה, בבוקר.

ש. מאיפה התחלת את הנסיעה. ולאן

ת. מרמות נסעתי מרמות ג' מרחוב רקנטי לרחוב מירסקי ברמות ד'.

ש. מה היה המצב תנועה באותו לילה.

ת. לא שמתי לב.

ש. היתה זרימת תנועה.

ת. לא יודע להגיד. רק ראיתי את התאונה שנייה אחרי והמשכתי לנסוע ישר למירסקי.

ש. אתה מגיע לצומת, מה מצב הרמזורים באותו רגע והיית הרכב הראשון.

ת. הייתי הרכב הראשון. לא שמתי באופן כללי מה מצב התנועה. עמדתי ברמזור וחיכיתי לאור ירוק, שהגיע אור ירוק התחלתי לנסוע. מצד ימין שלי אני רואה מתרחשת תאונה ובמקביל לנסיעתי אני מתקשר למד"א.

ש. באיזה צד מתרחשת התאונה.

ת. ימין שלי.

ש. בשלב שאתה בהמתנה ברמזור אדום מן הסתם לא שוחחת בטלפון.

ת. שוחחתי בטלפון.

ש. מה עשית.

ת. שוחחתי, הייתי מרוכז בטלפון. הרכב עמד. היה באדום. עמדתי בעצירה מוחלטת ודיברתי ברמקול.

ש. בנקודת זמן הזו של ההמתנה בעת הרמזור האדום היה רכב מאחוריך.

ת. לא שמתי לב.

ש. הסתכלת.

ת. לא. אני מבחינתי מסתכל רק על הירוק.

ש. בזמן שאתה ממתין באור האדום שלוקח מספר שניות מה מצב הצומת מבחינת כלי רכב אם ראית והאם הסתכלת על מצב הרמזורים בצומת.

ת. לא ראיתי. ראיתי שלי יש ירוק. לא ראיתי מסביב בכלל. ראיתי איפה שאני מה אני צריך לעשות וזהו.

ש. אתה יכול לומר על הולך רגל שחצה.

ת. לא. אני יודע שיש עוד הולך רגל ולא שמתי לב אליו.

ש. ממה אתה יודע שיש הולך רגל.

ת. שאלתי איזה רב מסוים אם מותר לי להעיד. אמר לי שאותה שאלה הגיעה מעוד אדם והוא אמר שכיוון שאומנם אנו דנים על פי דין תורה ולא מכירים בערכאות כיוון שיד הערכאות תקפה וזה הצלה להולכי דרכים וקיבלתי היתר לשתף פעולה.

ש. מדובר באותה תאונה.

ת. כן.

ש. מדובר באותה תאונה.

ת. כן.

ש. בהמשך לעניין הפרוצדורלי הזה אתה מגיע לתת עדות כחודשיים לאחר האירוע עצמו. איך הקשר נוצר איתך.

ת. השאלות האחרונות לא קשורות למקרה עצמו. המקרה נוצר שראיתי פרסומת שמחפשים בעלון שכונה עדות לתאונת דרכים שקרתה ויצרתי איתם קשר, לא ידעתי את הפרוצדורה שצריך לפנות למשטרה.

ש. במועד התאונה התקשרת למשטרה.

ת. לא, התקשרתי למד"א. ראיתי המון חיילים מסביב וראיתי שאין צורך שאני סתם אגיע והמשכתי את הנסיעה.

ש. בנקודת הזמן הזו אתה עד לתאונה, אתה ממשיך בנסיעה, לא יוצרים איתך קשר, אתה מניח שזה תקין מבחינתך.

ת. אני לא מבין בזה.

ש. אתה בהמתנה ברמזור אדום ממתין להופעת הירוק מה אתה רואה בזמן שאתה ממתין. אתה מציין בשורה 7 בדף מס' 1 בעדות, מקריא, למה אתה מתכוון.

ת. שהאופנוע פנה שמאלה לגולדה מאיר וזה בטווח ראיה שלי כי אני מסתכל ישר.

ש. אתה ממתין ברמזור אדום, אתה רואה מלפניך אופנוע או כלי רכב.

ת. אופנוע.

ש. רק אופנוע.

ת. אני לא זוכר בדיוק, רק אופנוע, אני לא זוכר. אני זוכר אופנוע.

ש. אני רוצה להבין מה אתה רואה, אתה רואה אופנוע בתנועה או בתחילת תנועה. אתה נמצא סטטי, אתה נהג מקצועי, אתה מסתכל בצומת.

ת. אני נהג מקצועי מאוד.

ש. מה משמעות המילים נסיעה רצופה.

ת. האופנוע נסע נסיעה רצופה, לא עמד והתקדם עמד והתקדם אלא נסע רצוף.

ש. אם אני מבין נכון, כאשר אתה ממתין ברמזור אדום אתה רואה אופנוע שמגיע מצפון מרח' מירסקי בתנועה.

ת. כן.

ש. הנקודה הזו, אם אומר לך שנהג האופנוע והרוכב שבאו להעיד טוענים שהם היו במצב סטטי, עצרו והמתינו להופעת הירוק. מה יש לך לומר.

ת. סביר מאוד להניח שכך היה.

ש. הרגע אמרת בבית משפט אתה צופה לפנים כמו כל נהג, ממתין להופעת הירוק, בזמן הזה רואה אופנוע בתנועה ממירסקי לגולדה מאיר.

ת. לא אמרתי מנקודת המבט שאני רואה אותו עוצר, אני ראיתי אותו נוסע, סביר להניח שהוא היה קודם בעצירה.

ש. כאשר אתה יושב צופה, ממתין, אין שום סיבה בעולם בטווח של סדר גודל של 25 מטר לכל היותר לא לראות מה קורה בתנועה שלפניך. בעדותך בשורה 7 אומר בנסיעה רצופה פנה שמאלה. לא ראית שהוא עמד סטטי בשום שלב, איך אתה יכול לומר ברגע זה שאולי הוא כן עמד. האם עינייך ראו רכב עומד או נוסע.

ת. מצד שמאל לא איתי מה קורה, מאחוריי לא ראיתי, השטח ראיה שהיה לי זה מקדימה. למה? כובע, זה המציאות. אם האופנוע עצר או לא, לא ראיתי. אין לי החלטה ברורה, רק מה ראיתי את השטח מקדימה, ראיתי אותו חולף לפניי, לא ראיתי אותו מתחיל לנסוע.

ש. אתה לא מוציא מכלל אפשרות שהוא היה בתנועה.

ת. אני לא מוציא מכלל אפשרות אבל זה לא סביר.

ש. הסתכלת ברמזור ציפית לירוק, מן הסתם הרמזור להולכי הרגל היה...

ת. בנתיב הנסיעה שלי אני לא יודע בדיוק לומר לך.

ש. שמת לב למקומות אחרים, לא הסתכלת לאף רמזור.

ת. אני לא זוכר בדיוק להיגד לך.

ש. אתה אומר שמצד ימין שלך אירעה התאונה, במו עינייך ראיתי את המגע, את האימפקט בין האופנוע לרכב או שזו הערכה שהתגבשה משום היתה תאונה והיתה התקהלות.

ת. אני לא זוכר להגיד בדיוק, אני זוכר ששמעתי את המכה של התאונה והסתכלתי ורוכב האופנוע עף על השמשה ומהשמשה עד כמעט למדרכה בצד ימין ליד התחנה שם.

ש. ראית או לא ראית, אין פה המצאות, היתה תאונה, היה מגע, האם ראית את המגע עצמו.

ת. יכול היות שראיתי, יכול להיות שלא ראיתי, סביר להניח שראיתי, לומר בוודאות אני לא יכול לומר.

ש. בנקודת המגע או מה שהספקת לראות לאחר מכן, אתה יכול לומר לי מה נהג האופנוע והרוכב היו חבושים עם קסדות.

ת. אחד מהם זכור לי שהיה, אני ממש ישבתי, אני לא יכול לומר בוודאות. אחד שעף היה עם קסדה.

ש. מי הנהג או הנוסע.

ת. לא יודע, מי שעף.

ש. האם המהירות של האופנוע היתה חריגה ממה שהספקת לראות.

ב"כ המאשימה: העד אין בידו ממל"ז אין בידו מידע.

ב"כ הנאשם: התשובה לא צריכה להיות המהירות אלא אם נסיעה איטית או לא איטית.

<#3#>

החלטה

מהירות האופנוע אינה רלבנטית, לא מצופה מהעד שינקוט בקמ"ש מדויק אלא הערכה כללית.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"ח, 17/10/2017 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ת. היה לי ספק אם הוא עצר לפני או לא, אך כפי הנראה הוא נסע במהירות סבירה.

ש. מה עשית אחרי התאונה.

ת. התקשרתי למד"א.

ש. ולאחר מכן עצרת.

ת. הסתכלתי במראה.

ש. היו אליך עוד פניות מהמשפחה או מישהו.

ת .לא.

ש. מישהו שוחח איתך.

ת. התקשרתי לאמא שלו משהו כזה לשאול אותו מתי הדיונים, כי היו דיונים שלא היו לי את הדפים. התקשרתי כמה פעמים לברר מועד הדיון, אבל כיוון שהתעודת זהות שלי לא במערכת לא נתנו לי תשובה והתקשרתי לאמא ולתובע הקודם. יש לי 10 מספרים, של התובעת הקודמת.

ש. יש קשר משפחתי.

ת. לא, אני אפילו לא יודע איך הם נראים.

ב"כ הנאשם: אין לי שאלות נוספות.

ב"כ המאשימה: אין חקירה חוזרת.

אבקש לפסוק הוצאות לעד.

<#5#>

החלטה

פוסקת לעד זאב וייס הוצאות בסך של 200 ₪.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"ח, 17/10/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה: אבקש לתקן את מספר הודעת נהג תחת אזהרה ת/6.

הודעת נהג תחת אהרה מוגשת ומסומנת ת/6.

אבקש בהסכמת חברי להגיש את המסמכים הרפואיים שלא הוגש.

מסמכים רפואיים מוגשים ומסומנים ת/7

אלו עדיי.

הפסקה

לאחר הפסקה

הנאשם לאחר שהוזהר כדין

חקירה ראשית:

ש. תתאר בבקשה לביהמ"ש את מידת ההיכרות שלך עם הדרך. לאן התכוונת לנסוע, לאן פניך היו מועדות?

ת. ההורים שלי גרים ברמות. אני עכשיו שוכר דירה בגבעון החדשה. את הדרך הזאת אני עושה כל יום כמה פעמים.

ש. תספר על יום האירוע שעה, מקום, איך הגעת, איפה התמקמת ההסתגלות שלך בצומת.

ת. ביום התאונה, כאמור, יצאתי מהבית כרגיל. הגעתי לצומת גולדה. האור בצומת שלי דלק ירוק. נכנסתי לצומת. לאחר מכן, איני י ודע כמה מטרים מולי, זיהיתי רוכב קטנוע. ניסיתילבלום, השמשה שלי התפוצצה כי משהו עף עליה. יצאתי ישר מהרכב לכיוון הנפגעים לראות מה קורה. תוך כדי צעקתי להזמין אמבולנס. אמרו לי שהזמינו תרגע הכל בסדר. לאחר כמה דקות הגיעו אמבולנס ומשטרה. שאלו אותי מהיכן באתי. ביקשו ממני למסור עדות בבנין כלל. מסרתי עדות.

ש. מיהו הגורם המשטרתי ששוחחת איתו. היכן היה הרכב בסיום התאונה. תאר פרטים נוספים בזירה עצמה.

ת. אני לא יודע אם היתה משטרה רגילה או מתנדבים. הוא שאל אותי מהיכן הגיע, ביקש להציג רישיונות. הצגתי מה שצריך. כשיצאתי ראיתי את האופנוע בתחנת האוטובוס. ראיתי ששני הרוכבים היו ללא קסדות.

ש. כמה זמן היית באירוע הזה?

ת. סדר גודל של חצי שעה, 40 דק'. קשה לי לתאר את זה בדיוק.

ש. לאחר האירוע, אילו פעולות נעשו, מי גרם אליך.

ת. שוטר הגיע אלי וביקש רישיונות שלי. שום דבר מעבר לא היה. לא בקשר לרכב ולא בקשר לבחינת האירוע עצמו.

ש. מתי היתה הפעם הראשונה שקראו לך להמשך חקירה או כיו"ב?

ת. לאחר שקרתה התאונה הזמנתי לשוטר למסירת עדות למחרת.

ש. תאר את יתר הדברים לאחר מתן העדות?

ת. הגעתי בתחילה לחוקר. הוא לקח לי את הרישיון וחקר אותי. הביא לי רישיון זמני. לאחר מכן קראו לי שוב, קצין תנועה. ישבתי איתו בחדר. הוא החזיר לי את הרישיון ואמר שאין כרגע שום דבר.

חקירה נגדית:

ש. הקצין אמר לך שאתה לא אשם? הוא לא אמר לך.

ת. אני לא זוכר את השיחה במדויק. הוא אמר לי שכרגע אין שום ראיות. הוא אמר שבמידה ויהיה, יקראו לי.

ש. הוא אמר לך אין שום ראיות?

ת. כן.

ש. אני אומר לך שהוא לא הזכיר את המילה "ראיות" בכלל. הוא עשה לך שימוע ולא פסל אותך. מה יש לך לומר על זה?

ת. אני זוכר במפורש שהוא אמר לי שאין בשלב זה ממצאים.

ש. מקודם אמרת ראיות, עכשיו אתה אומר ממצאים.

ת. אני לא זוכר בדיוק את המילה.

ש. אתה זוכר את האירוע?

ת. זה אירוע לא נעים.

ש. אתה אחרי האירוע, אפשר לומר שהייתי בהלם.

ת. אף בן אדם לא מצפה להגיע לסיטואציה כזאת.

ש. אפשר לומר שההלם הזה השפיע גם על הזכרון שלך, על האירוע?

ת. יכול להיות.

ש. מה זה יכול להיות.

ת. יכול להיות.

ש. אסביר. אני שואל האם יכול להיות שהעובדה שהיית בהלם השפיע לך על הזכרון של מה שקרה באירוע עצמו. יכול להיות שאתה לא זוכר פרטים מסוימים בגלל ההלם?

ת. לא שידוע לי.

ש. אני מפנה לת/2 שהוגש בהסכמה, ששם לא רק שאתה אומר שאתה בהלם, אלא שאתה גם לא זוכר פרטים מסוימים. כששאלו אותך האם אתה זוכר את רוכב האופנוע, אתה אמרת: "לא זוכר, אני בהלם", ת/2 ש' 17 ואני אומר שמדובר בחקירה יומיים לאחר התאונה. אני ממשיך ואומר לך כשהשוטר מאמת אותך עם העובדה בש' 21- 25, למה הסברת לשוטר מהיכן הגיע האופנוע ועכשיו אתה לא יודע, אני משיב בשורה 25: "לא זוכר אני בהלם". מה יש לך לומר על זה?

ת. כשנכנסתי לצומת, זיהיתי את האופנוע רק מטר ממני. הוא פירסס ממול, או שהוא יצא ממירס.

לשאלת ביהמ"ש, ראיתי אותו לראשונה מטר וחצי, שתיים מולי. אני לא יודע אם זה שניות, שברירי שניה לפני התאונה.

ש. תאשר לי שדיברת עם העורך דין שלך על התיק אחרי מתן העדות.

ת. נכון.

ש. איך זה הגיוני שיומיים לאחר האירוע, למרות שאתה מאשר שאתה מסוגל למסור עדות, אתה עדיין בהלם ולא מסוגל למסור פרטים, תסביר לי מתי בדיוק חזר לך הזכרון?

ת. לא השתנה כלום מאז מתן העדות ועד היום. לגבי רוכב האופנוע, פשוט ראיתי אותו 2 מ' מולי אני לא יודע מהיכן הגיע.

ש. איפה התאונה היתה.

ת. אני יכול לשער בערך.

ש. אני חוזר שוב על השאלה. יומיים לאחר התאונה כששאלו אותך היכן היתה התאונה בצומת, אתה אומר: "איפה בדיוק בצומת, אני לא זוכר". אבל היום מי יודע כמה זמן לאחר התאונה, אתה יכול לשער. מתי בדיוק חזר הזיכרון שלך ולמה לא יכולת לומר לחוקר שחזר לך הזיכרון?

ת. גם עכשיו אני באמת לא זוכר בדיוק, אבל גם פעם שעברה אני אמרתי לו שאני לא זוכר בדיוק. אם היה שואל אותי אם אני יכול לשער אז, הייתי עונה לו תשובה לענין השערתי.

ש. היה לך ביטוח ביום התאונה?

ת. לא.

ש. אז אני אומר לך שבגלל שאתה לא מבוטח, יש לך אינטרס ולכן אמרת שלא עברת באור אדום.

ת. אין קשר בין זה לבין התאונה לבין הביטוח. סיפרתי בדיוק מה היה בתאונה. אני נוהג משנת 2009 ואף פעם לא עברתי באור אדום.

ש. ברמזור שאתה עומד, כמה מערכות רמזורים יש שם? יש רמזור אחד שדולק ישר, יש רמזור אחד שדולק שמאלה אולי?

ת. בצומת יש שני רמזורים, רמזור אחד לפניה שמאלה ורמזור אחד ישר.

ש. יכול להיות כשאתה אומר במשטרה, היום אתה מספר לנו שראית אור ירוק דולק, לך בכלל היה אדום. יכול להיות מצב כזה?

ת. חד משמעית לא.

ש. הבוחן שלנו בדק עדות אובייקטיבית של עד שהיה שם, ניתח את תכנית הרמזורים ואז יצא שאתה עברת באדום.

ת. אני אחזור על דברי מקודם. אני גר ברמות 24 שנים. אני מכיר טוב מאד איזה רמזור לכיוון שלי ואיזה רמזור לפניה שמאלה.

ש. באיזה מרחק הבחנת באופנוע?

ת. מטר וחצי לשני מטר.

ש.ת. אני לא ראיתי אותו לפני כן. יתכן שהוא היה בלי אורות.

ש. היכן אמרת במשטרה שהרכב היה בלי אורות.

ת. לא אמרתי. יתכן שהאורות לא דלקו.

ש. בת/3, ש' 44-45 כששאלו אותך למה לא הבחנת באופנוע קודם לכן. לא אמרת שהוא לא הדליק אורות. מהיכן בא לך הרעיון הזה עכשיו?

ת. מן הסתם, אחרי שקורת תאונה שאני מעורב בה, אני לעצמי, חושב מה קרה.

ש. תשובה מצוינת. השאלה פשוטה. למה יומיים אחרי לא שיערת ומסרת הודעה על כך למשטרה?

ת. כשהייתי במשטרה, לא שאלו אותי מאיפה הוא בא ולכן לא עניתי על כך.

ש. אני מפנה אותך לת/2. שם שאלו אותך מאיפה בא האופנוע ואף שאלו אותך לגבי למה לא הבחנת באופנוע לפני כן והשבת כי לא ראית אותו. לא מסרת שום גרסה לענין אורות כבויים. היום שנתיים אחרי, יש לך גרסה.

ת. אז לא חשבתי, היום כן.

ש. אתה הגעת לצומת בנסיעה רצופה?

ת. כן. היה לי רמזור ירוק.

ש. אתה זוכר אם היו רכבים לפניך או אחריך?

ת. לא זוכר.

ש. ז"א שאתה מאשר שלא היו כלי רכב.

ת. ככל הנראה מזכרוני, לא היו כלי רכב.

ש. אני אומר שרחוב גולדה מאיר, שעה תשע בערב, אתה מודה שאתה היחידי שנסע בתוך הצומת.

ת. לא אמרתי זאת. אתה מנסה להוציא ממני מילים בכח. עד כמה שזכור לי, לא היו כלי רכב נוספים.

ש.ת. אני גם לא זוכר אם היו כלי רכב לפני. עד כמה שזכור לי, לי לא.

ש. כשאתה נכנסת ראשון לצומת, נכנסת בנסיעה רצופה.

ת. כשיש לי אור ירוק, אני לא צריך שיהיה רכב לפני כדי להכנס לצומת.

ש. אתה אומר שלא ראית את האופנוע כי יתכן שהוא לא הדליק אורות. אני מפנה אותך לת/2, ש' 11-12. מקריא..........

ת. נכון. לא מדובר באור יום.

ש. אם היתה תאורת רחוב שם, איך זה הגיוני שלא ראית את האופנוע.

ת. עדיין עובדה שלא ראיתי.

ש.ת. נסעתי 70 קמ"ש כחוק.

ש. אתה מרכיב משקפיים?

ת. אני עם עדשות מגע.

ש. באותו זמן של האופנוע, הרכבת משקפיים?

ת. כמה שזכור לי הייתי עם משקפיים.

ש. מאיזה מרחק הבחנת באור הירוק?

ת. תוך כדי נסיעה. נסעתי ישר, ראיתי רמזור ירוק והמשכתי בנסיעה.

ש. אתה לא זוכר את המרחק?

ת. לא.

ש. אתה אומר שאתה מרכיב משקפיים. יכול להיות שלא ראית את הרמזור טוב.

ת. עברו שנתיים מאז. ראיתי את הרמזור באופן חד משמעי.

ש. אתה מאשר שאתה לא זוכר אם היית עם משקפיים או לא.

ת. בכל מקרה, אם לא, הייתי עם עדשות.

ש. היכן ממוקם הרמזור שהסתכלת עליו?

ת. מולי.

ש. אחרי שנפגעת, כן הצלחת לדבר. הגיעו אמבולנסים למקום. הצלחת לתקשר אחר כך?

ת. כן.

ש. אתה זוכר באיזה חלק של האופנוע התנגשת?

ת. פגעתי בו בצד שלו. הטמבון הקדמי שלי פגע בצד שלו (מדגים בעזרת מכוניות קטנות).

ש. תקרא בבקשה בחקירה שלך, ת/2, עמוד 2, שורות 34-35.

ת. מקריא.... "לא זוכר".

ש. תסביר לי איך יתכן שיומיים אחרי שאתה מודה שלא נפגעת בתאונה, הצלחת לתקשר, החוקר שאל אותך אם אתה במצב של למסור עדות ואמרת שכן. שאלו אותך במפורש באיזה חלק של האופנוע פגע, אמרת שאתה לא זוכר. היום במקרה, אתה זוכר. מתי נזכרת?

ת. אז לא זכרתי. עכשיו שאתה שואל אותי, אני זוכר.

ש. יום לפני היית זוכר?

ת. כן.

ש. מתי נזכרת לאחר התאונה?

ת. לא זוכר.

ש. למה אתה נוהג ברכב ללא ביטוח?

ת. עשיתי טעות.

ש. זה היה אוטו חדש?

ת. לא במיוחד.

ש. קנית אותו חודש לפני.

ת. כן. 2015, משהו כזה בערך.

ש. ראית שפינו את הבן אדם השני.

ת. עד כמה שאני זוכר, ראיתי אמבולנס מפנה.

ש.ת. לא ידעתי מה מידת הפגיעה.

ש.ת. יצאתי מהבית שלי בגבעון והייתי אמור להגיע לרמות א'.

ש. אתה ציינת כאן כל מיני פרטים עם קסדות. בתשובה לשאלות של חברי, אתה ענית על מיני פרטים עם קסדות. אני שוב מציין כי יומיים לאחר התאונה לא זכרת פרטים והיום אתה זוכר פרטים שאפילו לא רלבנטיים לתאונה. מתי נזכרת בקסדות?

ת. איך שיצאתי מהרכב, ראיתי שהם היו ללא קסדות.

ש. אתה טוען שיומיים אחרי שלמרות שאתה לא זכרת פרטים בסיסיים כמו כיוונים ופגיעות, זכרת שלא היו קסדות.

ת. יש לאחר התאונה יצאתי אליהם לראות שהכל בסדר והראש היה חשוף.

ש. כשהם היו בנסיעה, היו על ראשם קסדות?

ת. לא ראיתי.

ש. במקום התאונה ראית קסדות?

ת. לא זוכר.

ש. לגבי מה שאמרת על השוטר בשטח. מה אמרת, אתה זוכר?

ת. הוא ביקש ממני רישיונות. שאל אותי מהיכן באתי וביקש ממני להגיע למסירת עדות.

ש. חוץ מזה אמרת לו עוד משהו על הכיוון של האופנוע?

ת. לא.

ש. אני אומר לך שהשוטר בשטח אומר במפורש ונשאלת על כך בחקירה, אתה אמרת לו שהגיע אופנוע מנתיב שמאל וחתך אותך לימין.

ת. לא אמרתי.

חקירה חוזרת:

ש. כאשר היית בשימוע, הקצין התיק היה מונח לפניו עם כל הממצאים. כאשר אתה ישבת ושוחחת עם הקצין בשימוע, תאר בפני ביהמ"ש איך התנהל הליך השימוע ומה היתה התוצאה שלו.

ת. כשנכנסו לקצין, הוא עיין בתיק. הסתכל. עברנו על זה ובדקנו. הוא אמר שאין ראיות או ממצאים והחזיר לי את הרישיון.

לאחר הפסקה

עדת הגנה מספר 2, גב' אולגה ליעד ניקולסקי, לאחר שהוזהרה כחוק:

ב"כ הנאשם:

כחלק מהרצון והמגמה שלנו להגיע לחקר האמת ולגילוי האמת בתיק שלפנינו, מצאנו לנכון לזמן עדה מומחית לא כבד"כ, המטרה היא להוכיח חד וחלק שבתיק שלפנינו מחדלי החקירה זועקים לשמיים ומשום כך פעולות רבות שלא נעשו בזירה לא יכלו לשפוך אור על דברים מהותיים באירוע.

נבקש להגיש את חוות הדעת.

חוות הדעת שערכה העדה – מוגשת ומסומנת נ\2.

חקירה נגדית:

ש. אני רואה בקו"ח שלך שאת למדת בכל מיני מקומות אבל היית פעם תפקדת כבוחנת שבחנה תאונת דרכים ?

ת. לגבי הבוחנת אני לא בוחנת משטרה ולא הייתי בוחנת משטרה

ש. בלי קשר לזה שלא היית בוחנת משטרה האם אי פעם חוץ מעבודה תיאורטית והרצאות האם אי פעם יצאת במסגרת אחרת לשטח ובחנת תיק תאונת דרכים?

ת. המון פעמים

ש. איפה זה כתוב בקו"ח שלך?

ת. התואר שלי הוא שלוש שנים עם תזה, זה אומר שבמסגרת הלימודים שלי כחלק מהסילבוס שלמדתי חלק תיאורטי בכיתה וגם הייתי בשטח

ש. אחרי שהוסמכת?

ת. אחרי שהוסמכתי הייתי בשטח, ב99% מהתאונות הייתי בשטח לאחר קבלת עבודה.

ש.ת במסגרת העבודה שלי קרה שבאתי לתאונה מייד לאחר התרחשותה. לקחתי ממצאים בחלק נכתב חוות דעת , בחלק לא.

ש. שוטר במשטרת ישראל כי פה זה לא כמו באוסטריה – אסור לכם להיכנס לזירות אז איך זה מסתדר?

ת. כמו שאתם רואים גם בתיק הזה לא בכל זירה מגיע שוטר.

ש.ת ניגשתי לזירה בישראל מיד לאחר התרחשות התאונה כשבוחן לא היה בשטח. אם יש בוחן בשטח ברור שלא ייתן לי להיכנס אני לא אנהג בניגוד להוראותיו. יש תאונה לקוח מתקשר שואל אם אני יכולה לצאת ואם כן, אני יוצאת. אם יש בוחן אני לא נכנסת.

ש. החוות דעת שלך היא באמת חוות דעת שלא מעידה על זה, תאשרי לי שאת לא משפטנית

ת. אני לא משפטנית

ש. תאשרי לי שאת גם לא יכולה לקבוע מסקנות משפטיות

ת. מאשרת

ש. כל חוות הדעת שלך אומרת דבר כזה – אם אין תיעוד של מישהו שעבר באור אדום במצלמה או אין הודאה של מישהו, למרות שיש עדויות אובייקטיביות שאני אומר לך שב 99.99% מהתיקים במשטרת ישראל מה שקובע הוא העדויות האובייקטיביות שברוב המקרים בתיקי בית המשפט בעצמו מכירע בתיקי אור אדום שיש גרסה מול גרסה על פי עדויות אובייקטיביות מה שאת אומרת לפי החוו"ד שלך הוא שכל הנאשמים האלו הורשעו לשווא כי לפי דברייך אם בית משפט לא הרשיע אותם על סמך ממצאים פורנזיים אז לא ניתן לקבוע אם הם אשמים או לא

ת. תראה לי איפה זה כתוב בחוו"ד שלי

ש. את אומרת שבגלל שאין תיעוד מקצועי של הזירה אי אפשר לדעת מי עבר באור אדום. אם יש לי עדויות אובייקטיביות של מי שעבר באור אדום אז לדעתך זה לא מספיק לקבוע מי עבר באור אדום ומי לא

ת. אבל גם את זה לא כתוב

ש. אפנה אותך לעמוד 3 לפני הפרטים – את אומרת שלסיכומו של עניין לא ניתן לקבוע מחובר הראיות האובייקטיביות בתיק מי נכנס לצומת באור אדום. תאשרי לי שלא קראת את הפרוטוקולים של הבוחן?

ת. לא זכור לי שקראתי

ש. למה אי אפשר להסיק כמו שהובחן שלנו הסיק כשהוא בוחן עד אובייקטיבי שאין לו אינטרס מתי הוא עמד בצומת ולאחר שבוחן את תכנית הרמזורים למה אי אפשר להסיק מהנתונים האלה בלבד מי נכנס לצומת באור אדום וירוק? להדגיש – אין מדובר על שאלות לגבי מחדלי חקירה. אני לא שואל אותך לבי חישובים שעשית.

ת. בתיק זה אני חושבת שלא.

ש. תסבירי

ת. כי לא מצאתי שום דבר בעדויות שעברתי עליהם שיכול להגיד אובייקטיבית – שאדם אומר אכן ראיתי את התאונה.

לשאלת בית המשפט, האם אי אפשר להסיק ממצאים על סמך עדויות ותכנית רמזורים גם אם לא מדובר בראיה ישירה?

ת. בוודאי שאפשר. אני רוצה להסביר, יש תכניות רמזור שאכן אפשר חד משמעית לקבוע כמו שאת אומרת עברתי –ראיתית. יש עדויות שאומרות הייתי במרחק איקס או אפשר ללכת לבדוק, מדובר על צומת מורכבת ורק נתון אחד שיש בתיק עדויות הוא לא מספק מבחינתי. אם יש משהו נוסף, כן.

המשך חקירה:

ש. את אומרת דבר כזה – אני מבחינתי בסטנדרטים שלי למרות שיש עדות אובייקטיבית שבית משפט יכול להסיק ממנה אני מבחינתי אם אין לי ממצאים אני לא יכולה לקבוע.

ת. אני לא יודעת על איזו עדות אתה מדבר.

ש. מפנה אותך לעדות של העד האובייקטיבי זאב וייס.

ת. אפשר לראות אותה? אני לא זוכרת את כל הפרטים.

לשאלת בית המשפט:

ש. מה התרומה של חוות הדעת שלך?

ת. אני לא חושבת בכלל שאני צריכה להעיד בתיק הזה. לפי שאלת בית המשפט האם אני יכולה לקבוע מי עבר באדום או לא, אני, ואני בדקתי את התיק ואמרתי לעו"ד וכתבתי את זה – לא התייחסתי לעדויות, אמרתי אני עם הנתונים שיש לי לא יכולה לקבוע את זה.

המשך חקירה:

ש. את מתכוונת שמהנתונים הפורנזיים בתיק את לא יכולה אבל על סמך העדויות את לא מתייחסת אליהם או שעל סמך עדויות כן אפשר או אי אפשר?

ת. אני קיבלתי תיק עדויות בלבד. תיק כללי – אני מסתכל האם זה משרד או לא, אני בוחנת את התיק ולראות האם יש דוח בוחן, מה אני יכולה לעשות. ואני אומרת שעל סמך העדויות אני בעצמי לא יכולה לקבוע.

ש. אז מה הרלוונטיות של כל בדיקות הממצאים אם אני אומר לך שגם בתביעות ובתי משפט מרשיעים יום יום על סמך עדות אובייקטיבית בלבד בין אם יש ממצאים ובין אם אין? מה הרלוונטיות של כל החישובים שעשית?

ת. תראה לי איזה חישובים עשיתי

ש. מעמוד 3 מהמסקנות שלך מאחד עד שבע. מה הרלוונטיות של מסקנות אלו לגבי כל הדברים שנעשו בתיק?

ת. הנה מסקנה אחת שאומרת שאני לא יכולה לקבוע.

ש. תסכימי איתי שאם ההנחה שאמרתי לך נכונה ובתי משפט מרשיעים יום יום על סמך עדות אובייקטיבית בלבד בין אם יש ממצאים ובין אם אין , תסכימי איתי שאין שום רלוונטיות לכל מה שיש בתיק כי גם אם אין את זה בתיק אפשר להסיק על סמך עדות אובייקטיבית?

ת. אני לא יודעת. התפקיד שלי הוא לבחון.

חקירה חוזרת:

ש. את יכולה לפרט את ההבדל בין מצב שיש דוח בוחן לבין מצב שבו יש תיק משרד בדרישות שאליהן ניתן להגיע, בתיק שלפנינו?

ת. בתיק שלפנינו במידה וכמו שכתבתי ב 1, היה נעשה תיעוד וצילום כמו שצריך, יכולתי לראות מתיק הבוחן מהמדידות מהתמונות מבדיקות הרכב, שלא קיימים במקרה זה, יכולתי לקבוע ממצאים. אני לא יודעת מה הייתה המסקנה כי הכל היפותטי כאן. יכולתי לקבוע דברים. במקרה הזה איני יכולה.

ש. במקרה שלפנינו באיזה מידה היה מקום לערוך את דוח הבוחן?

ת. אני לא משפטנית אבל כל הדברים בתאונה קשה ואני לא יודעת מה החוקיות כאן או לא. לטעמי בתאונה קשה כן צריך לשחרר בוחן לתאונה כי יכול להיות שהיא הייתה קטלנית. צריך להגיע בוחן לשטח ולבחון.

ב"כ הנאשם:

אלו עדיי.

ב"כ המאשימה:

לאור השעה המאוחרת, אבקש לסכם בכתב.

ב"כ הנאשם:

אני מסוגל לסכם עכשיו אין לי התנגדות לסיכומים בכתב.

<#7#>

החלטה

המאשימה תסכם עד ליום 5.11.2017. ב"כ הנאשם יסכם עד ליום 26.11.2017.

קובעת לשמיעת הכרעת דין ליום 2.1.2018 בשעה 11:30.

הצדדים ייערכו לטיעונים לעונש במידה ויורשע הנאשם.

נוכחות הנאשם חובה.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"ח, 17/10/2017 במעמד הנוכחים.