1. לאחר עיון במסמכים שבתיק התובענה, ובכלל זה בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק על נספחיהם, מוצע לצדדים לסיים את המחלוקת בתשלום סכום של 330,000 ₪ עבור תאונת העבודה משנת 2009, וסכום של 620,000 ₪ עבור תאונת הדרכים משנת 2013, והכל בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.
2. התובענה שכאן הוגשה בגין שלוש תאונות שעבר התובע, בשנים 2009, 2012, ו-2013. הצדדים לתאונה משנת 2012 הגיעו להסכמה, ועל הפרק נותר להכריע בתביעות הנוגעות לשתי התאונות הנוספות. בשלב קודם של ההליך הוסכם כי הדיון בנוגע לתאונת הדרכים משנת 2013 יתנהל על פי הוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975, כאשר המחלוקת בעניין תהיה רק בשאלת גובה הנזק שנגרם לתובע (עמוד 12 לפרוטוקול שורות 26-25).
3. בנוגע לתאונת העבודה משנת 2009 הוגשו חוות דעת מומחים בתחום הנפשי. על פי המומחית מטעם בית המשפט, סובל התובע מנכות נפשית בגין שלוש התאונות בשיעור כולל של 30%, שמתוכה 10% מיוחסים לתאונת העבודה הנזכרת.
4. השאלה מהו מצבו הרפואי של התובע בגין תאונת הדרכים משנת 2013, והשאלה מהו מצבו הרפואי הכולל, עשויות לעורר מורכבות רבה יותר. המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי קבע כי התובע סובל מנכות אורתופדית כוללת בשיעור של 10% בכתפו ו-5% בצווארו, כאשר לתאונת הדרכים משנת 2013 מיוחסת נכות בשיעור של 2.5% מתוך הנכות בצוואר. המומחה מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגי קבע כי התובע סבל מנכות בשיעור כולל של 20% בגין פיברומיאלגיה, שמתוכה לתאונת הדרכים משנת 2013 מיוחסים 10%. עם זאת, המומחה קבע כי בעקבות שימושו של התובע בקנאביס רפואי פחתה נכותו זו לשיעור כולל של 5%, בעוד שבה בעת נגרמה לו נכות בשיעור של 30% בגין התמכרותו לקנאביס. יצוין כי נוכח סעיפי הנכות בגין ההתמכרות שאליהם הפנה המומחה, כמו גם נוכח תיאור הנכות עצמה, לא מן הנמנע שקיימת חפיפה בינה ובין הנכות הכוללת שקבעה המומחית בתחום הנפשי (שמונתה כאמור במסגרת התביעה בעניין תאונת העבודה משנת 2009), ולא מן הנמנע שבעניין זה יש ליתן עדיפות לחוות דעתה של האחרונה (וראו, בין היתר, את הנטען בתחשיב נתבעות 6-5, שבחרו להסתמך על חוות דעת אותה מומחית).
5. מכל מקום, מחוות הדעת שהוגשו עולה לכאורה כי התובע סובל מנכות כוללת בשיעור לא מבוטל, הן בתחום האורתופדי, הן בתחום הנפשי והן בתחום הראומטולוגי. כמו כן עולה לכאורה כי הנכויות שנגרמו בכל אחת מן התאונות שנותרו להכרעה תורמות תרומה לא מבוטלת למצבו הרפואי הכולל של התובע, כאשר תרומתה של תאונת הדרכים משנת 2013 גדולה יותר, ולו משום שבעקבותיה נגרמו לכאורה גם נכות אורתופדית ונכות ראומטולוגית (וראו גם את שיעור הנכות שנתבעות 6-5 עצמן התייחסו אליו בתחשיבן).
6. לעניין שיעור הנזק, יש ליתן את הדעת לכך שתיעוד השכר שהוצג מלמד כי חרף התאונות שכרו של התובע עלה, ועד לשנת 2016 הגיע לשיעור של כ-10,000 ₪ לפני ניכוי מס. עם זאת, בחודש נובמבר 2016 סיים התובע את עבודתו בחברת הגיחון, לכאורה בשל מצבו הרפואי הכולל (וראו התיעוד שצורף בעמודים 14-12 לכתב התביעה). תיעוד ההכנסה שהוצג מלמד לכאורה כי מאז ירדה הכנסתו של התובע בשיעור העולה ממשית על שיעור נכותו הרפואית הכוללת.
7. בנסיבות אלה, ההצעה כוללת פיצוי עבור הפסדי שכר, הפרשות פנסיוניות והפרשות לקרן השתלמות (ביחס לשיעור השכר הרלוונטי) וזאת החל מחודש דצמבר 2016 ועד היום וכן לעתיד. גובה הפיצוי חושב בשים לב למצבו לכאורה של התובע בגין כל אחת מן התאונות, לנתוני השתכרותו לאורך השנים, וכן לגילו ולמקצועו.
8. בהצעה נכלל פיצוי בגין עזרת הזולת וכן פיצוי בגין הנזק הלא ממוני, והכל בשים לב למהות הנכות שנגרמה בכל אחת מן התאונות ולשיעורה, ובנוגע לתאונת הדרכים בהתאם להוראות הדין.
9. הפיצוי המוצע עבור תאונת הדרכים משנת 2013 כולל גם שיפוי עבור הוצאות התובע בגין הטיפול בקנאביס רפואי. בעניין זה ניתנה הדעת הן לטענות בתחשיב התובע, והן לטענות בתחשיב נתבעות 6-5. כמו כן ניתנה הדעת לאי הבהירות בשאלת עלות הטיפול העתידית, בשים לב לשינויים הממשיים שהתרחשו בעניין זה ולאפשרות ששינויים כאמור יתרחשו גם בעתיד.
10. בנוגע לתאונת העבודה משנת 2009 שוקללו הטענות ההדדיות בשאלת האחריות. בשים לב לנסיבות שעליהן לכאורה אין מחלוקת – ובכלל זה הוותק של התובע במועד התאונה כמו גם העובדה שהתאונה ארעה כתוצאה מפעולה של האחראי המקצועי על התובע – לא שוקללה בשלב זה הטענה בדבר אשם תורם. כמו כן בשים לב לכך שנתבעת 1 לא הייתה לכאורה המעביד הישיר של התובע במועד התאונה, לא שוקללה בשלב זה הטענה בנוגע לניכוי תגמולים רעיוניים (ראו: רע"א 8322/07 המוסד לביטוח לאומי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פיסקה 6 (7.7.2011)). הונח שהנתבעות והצד השלישי יסדירו את חלוקת הפיצוי בינן לבין עצמן, וזאת בשים לב לטענות ההדדיות.
11. הצדדים יודיעו עמדתם עד יום 1.9.20.

ניתנה היום, ה' אב תש"פ, 26 יולי 2020, בהעדר הצדדים.