1. תביעה זו, בסך 48,754 ₪, עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 24.5.2014, עת נפגע אוטובוס השייך לתובעת, בעת שעמד בחניה. אין חולק באשר לנסיבות התאונה עצמה, או תוצאותיה הפיזיות.

2. התובעת פנתה למבטחתה, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן – "כלל"), ופוצתה בעבור נזקיה, אלא שהתובעת טוענת לנזקים רבים נוספים, אשר אינם בני פיצוי עפ"י פוליסת הביטוח שלה-עצמה, ועל כן היא תובעת אותם מהמזיק (הנתבעת 1) ומבטחתו (הנתבעת 2).

3. סכום התביעה מורכב מאלה: סכום של 27,964 ₪, שהפחיתה כלל מתגמולי הביטוח, בשל בלאי; הפסד סך 20,000 ₪ בשל 6 ימי השבתה שנדרשו לתיקון האוטובוס; וסך 790 ₪ דמי כינון. כן נזכר סך 5,500 ₪ השתתפות עצמית בסעיף המפרט את סכום התביעה. עם זאת יוער, לאור נספחי כתב התביעה, כי שני הסכומים האחרונים שולמו ע"י הנתבעת 2, ועל כן סכום התביעה האמיתי אמור להיות 47,964 ₪.

4. הנתבעת טוענת, לגבי סכום ההפחתה בעבור בלאי, כי מדובר בהפחתה נכונה, הנובעת מכך שבאוטובוס הותקנו חלפים חדשים למרות שהאוטובוס עצמו ישן ומשומש, ועל כן היה בחלפים אלה כדי לשפר את מצבה של התובעת, ואין לפצותה בעבור כך. ובאשר להפסדי ההשבתה היא טוענת כי אלה לא הוכחו.

5. בדיון העיד מר נאסר נסאסרה, מטעם התובעת, וסיפר כי האוטובוס המדובר הופעל בקווים של בתי ספר או טיולים באמצע היום, וכי בימים בהם הושבת נשכרו אוטובוסים של קבלני משנה לביצוע העבודה. כשנשאל, אישר כי ברשותו תיעוד מדויק של שכירת קבלני המשנה לאותו תאריך, אם כי התיעוד אינו ברשותו בבית המשפט. הוא אישר גם, כי יכול וברגע נתון יהיה אוטובוס של החברה (מתוך כ-60-70 אוטובוסים) שאינו עובד, אולם הבהיר, כי אוטובוס לא יועמד ללא שימוש במשך שבוע או שבועיים ברציפות.

6. לאחר שעיינתי בחומר הראיות, אני סבור כי דין התביעה להידחות, מחמת שנזקי התובעת הנטענים לא הוכחו.

7. עניין הבלאי: התובעת צרפה חוות-דעת שמאי, הקובע שיש להפחית בלאי מחלק מהרכיבים שאישר להחלפה. לא צורפה כל חוות-דעת נוספת, ולא צורפה כל ראיה, לפיה לא ניתן היה להשיג חלפים משומשים מקבילים.

8. על פני הדברים, משני טעמים לא ניתן לקבל את עמדת התובעת: ראשית, על התובעת רובצת חובת הקטנת נזק, ואם ניתן היה להשיג חלפים משומשים, היה עליה להשתמש בהם; הנטל להוכיח כי לא ניתן היה להשיגם הוא עליה, והיא לא עמדה בו. יוער, כי בחוות-הדעת עצמה (לפחות בעמודים שצורפו לכתב התביעה) לא נמצאה התייחסות לכך.

9. הטעם השני הוא (והוא שלוב בראשון), שמטרת הפיצוי בדיני הנזיקין הוא להעמיד את הניזוק במצבו כפי שהיה לפני הנזק. האוטובוס לאחר הנזק כולל רכיבים חדשים, ועל כן, יש להניח, שווה יותר מאשר היה אלמלי הארוע התאונתי. חיוב הנתבעים בפיצוי התובעת בעבור ההפרש בשווי החלפים החדשים יהווה, בפועל, הטבה של מצב התובעת בהשוואה לזה שהיה אלמלי הארוע.

10. מן הראוי לציין, נוכח הפניית בית המשפט לעניין "נירים" (רע"א 2672/96, 6449/96 מדינת ישראל נ. קיבוץ נירים, כי אכן ופעמים שהברירה היא בין פיצוי-יתר של הניזוק לבין פיצוי חסר, בהעדר יכולת לפיצוי-אמת (למשל, בשל העדר חלפים משומשים כאלה שניזוקו), ואז הנטיה תהיה להעדיף את פיצוי-היתר, אולם כבר באותו פסק-דין סויג הדבר משמעותית והובהר, כי על הניזוק להוכיח כי פיצוי-האמת אינו ריאלי (דהיינו: אין חלפים כאלה בנמצא), וכן, כי במידת האפשר יש לשאוף להקטנת ה"יתר" (דהיינו: רכישת חלפים משומשים פחות, ועל כן יקרים פחות, בהשוואה לאלה שהוחלפו). בשני עניינים אלה, כאמור לעיל, כשלה התובעת בכך שלא הניחה תשתית עובדתית שתאפשר הגעה למסקנה כי בנסיבות אלה, פיצוי-אמת אינו אפשרי, וכי אין דרך לקבוע פיצוי נמוך יותר מהמרבי.

11. אציין עוד, במאמר מוסגר, כי בשים לב לכך שכל נזקה של התובעת (לרבות זה שבעדו כבר פוצתה) מבוסס על חוות דעת השמאי, אני רואה קושי עקרוני בהגעה למסקנה שונה מזו אליה הגיע השמאי, ואם הוא קבע כי נזקה של התובעת הוא כעלות כלל החלפים והעבודות בניכוי בלאי, כי אז זהו נזקה, ואין בלתו.

12. באשר לימי ההשבתה, הרי שכאן נעדרו לחלוטין ראיות לנזק. לא הובאה ראיה של ממש (או, למעשה, ראיה כלשהי) לכך שהאוטובוס בפועל הושבת 6 ימים, או לכך שהיה צורך להשביתו 6 ימים. בנוסף, לא הובאה כל ראיה של ממש (או, למעשה, ראיה כלשהי) לכך שאלמלי התאונה היה האוטובוס עובד ומייצר הכנסה בימים המסוימים המדוברים, ולכך שלמרות התאונה (ובהנחה שאכן הושבת ממלאכתו) לא היה בצי האוטובוסים של התובעת אוטובוס חלופי, שהיה פנוי ויכול היה לשמש לאותן מלאכות, מתוך מאגר האוטובוסים שלה, ובלא צורך בשום הוצאה נוספת. משכך, לא ניתן לקבוע כי נגרם לתובעת הפסד כלשהו, ועל כן אין לפצותה ברכיב זה.

13. לאור האמור, אני דוחה את התביעה, ומחייב את התובעת לשלם לנתבעות שכ"ט עו"ד, אותו אני מעמיד בנסיבות על סך 2,700 ₪.סכום זה ישולם תוך 30 יום, אחרת ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ח, 08 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.