17 אפריל 2018

לפני:

כב' הרשמת רעות שמר בגס

החלטה

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ביום 29.10.2017 נגד שני המבקשים.
2. במהלך הדיון שהתקיים בבקשה לביטול פסק הדין ביום 16.4.2018 נידונה, בין היתר, שאלת הסמכות המקומית של בית הדין זה לדון בתובענה, זאת מכיוון שבכתב ההגנה שהגישה הנתבעת 5 נטען כי הסמכות המקומית הינה של בית הדין לעבודה בבאר שבע.
3. לטענת המשיב, כתובתה הרשומה של הנתבעת 5 היא בבני ברק ולפיכך רשאי היה המשיב לבחור להגיש תביעתו בבית הדין לעבודה בת"א. בנוסף לכך טוען המשיב כי מדובר בדיון שני בתיק וכי הגם שהטענה לחוסר סמכות נטענה על-ידי אחד הנתבעים בכתב ההגנה, אין מקום להורות על העברת הדיון.
4. לטענת המבקשים, בית הדין המוסמך לדון בתובענה הינו בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע וזאת מהטעם שאין מחלוקת כי העבודה בוצעה באילת וכי מקום מושבם של כל יתר הנתבעים הוא באילת. המבקשים טוענים כי אין די בכך שהטענה לא נטענה בדיון הקודם בכדי למנוע מבית הדין לבחון את שאלת הסמכות המקומית.
5. לאחר שעיינתי במסמכים בתיק נחה דעתי כי לבית הדין זה קנויה סמכות לדון בתובענה, זאת מכיוון שכתובתה הרשומה של הנתבעת 5 הינה בעיר בני ברק, המצויה באזור שיפוט של בית הדין זה.
6. אציין כי תקנה 7 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות") קובעת: "היו נתבעים אחדים, יכול שהתובענה תוגש לכל בית דין שניתן להגישה בו כנגד אחד הנתבעים". המשיב (התובע) בחר להביא את התובענה בפני בית הדין לעבודה בת"א. די בכך שהראה כי כתובתו של אחד הנתבעים היא באזור השיפוט של בית הדין בכדי להקנות סמכות לבית הדין לדון בתובענה.
7. אשר לבקשה לביטול פסק הדין, לאחר ששקלתי את בקשת הנתבעת לביטול פסק הדין ועיינתי בתגובת המשיב, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשה.
8. תקנה 50 (א) לתקנות קובעת כי נתבע אשר לא התייצב לדיון ובית הדין נתן פסק דין בהיעדרו, רשאי להגיש בקשה לבטל את פסק הדין ולעכב את הוצאתו לפועל, וזאת בתוך 30 יום מיום שהומצא לו פסק הדין.
9. הגישה המנחה את בית הדין לעבודה בבואו לשקול ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד היא גישה ליברלית, התומכת בריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני של אי ההתייצבות בפסיקת הוצאות. בהתאם לגישה מנחה זו, יש לשאוף תמיד לברר תביעות לגופן ולהכריע בהן רק לאחר שמיעת טיעוני הצדדים וראיותיהם (ראו: בר"ע (ארצי) 27507-08-10 המתכת מ. פלזנשטיין בע"מ נ' מיכאל סיגנביץ' (פורסם בנבו, 27.12.2010); ע"ע (ארצי) 18290-10-11 קורדיה נ' בית ספר אל עהד אל מוצגיה (פורסם בנבו, 4.6.2012).
10. בהתאם לכך נפסק כי מדיניות בית הדין היא כי בדרכך כלל לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד על מנת שלשני הצדדים יהיה את יומם בפני בית הדין.
11. לא מצאתי לחרוג ממדיניות זו בהליך שבפניי. אעיר כי כעולה מתגובת המשיב נמסר למבקשים כתב התביעה באמצעות שליח כבר ביום 17.5.2016 אך המבקשים עשו דין לעצמם ולא הגישו כתב הגנה. המבקשים לעומת זאת מכחישים כי קיבלו לידיהם את כתבי-בי-דין, זאת על אף שקיים אישור מסירה שהציג המשיב.
12. בנסיבות אלה, סבורני כי יש מקום לבטל את פסק הדין שניתן כנגד המבקשים בכפוף לחיובם בהוצאות בגין מחדלם הדיוני ולאפשר להם את יומם בכדי שיוכלו לטעון טענותיהם בבית הדין. זה
13. המבקשים יגישו כתב הגנה בתוך 30 יום מהיום.
14. המבקשים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות המשיב (התובע) בסכום של 1,500 ₪ אשר ישולם בתוך 30 יום וללא קשר לתוצאות ההליך.
15. לא ישולם הסכום במועד יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
16. מועד חדש לקדם משפט ייקבע לאחר הגשת כתב ההגנה.

לעיוני ביום 18.5.2018

ניתנה היום, ב' אייר תשע"ח, (17 אפריל 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.