1. בתיק זה מונה ד"ר ברוסקין כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה קבע כי לתובעת לא נותרה נכות עקב התאונה מושא התביעה. לאור כך שלח ב"כ התובעת למומחה שאלות הבהרה. לאחר קבלת תשובות המומחה שלח ב"כ התובעת מספר שאלות נוספות.
2. המומחה סירב להשיב על השאלות הנוספות בשל כך שסבר שהן "קנטרניות, בלתי מקצועיות ואשר מטילות ספק בבדיקתי ובידיעותיי באורתופדיה וברפואה". המומחה ציין כי ישיב לשאלות רק אם בית המשפט יורה לו לעשות כן.
3. ביקשתי את תגובת הנתבעת אשר השאירה את הנושא לשיקול דעתי.
4. עיינתי בשאלות שבמחלוקת ואודה שלא הצלחתי להבין מדוע הגיב המומחה כפי שהגיב. מדובר בשאלות לגיטימיות ומקובלות במסגרת זכותו של בעל דין להתמודד (בנימוס כמובן) עם חוות דעת שאינה נכונה לשיטתו. אדגיש כי הזכות להפנות שאלות הבהרה למומחה שמונה על פי חוק הפלת"ד היא זכות הקבועה בחוק. לאור כך, רק במקרים חריגים ימנע בית המשפט מבעל דין זכות זו, וזאת אם התרשם כי אין מדובר בשאלות הבהרה, אלא בהתעמתות עם המומחה באופן החורג מהמותר במסגרת שאלות הבהרה (ריבלין, תאונת הדרכים, תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, (מהדורה רביעית), בעמ' 708). כמו כן, לא יותרו שאלות הבהרה אם הן נוסחו באופן משתלח ומעליב. כאמור, אין זה המקרה.
5. עם זאת, לאור תחושתו של המומחה כפי שעולה מתשובתו, ראיתי להבהיר כי שאלות הבהרה מטעמו של צד שחוות הדעת אינה לרוחו, מטילות מעצם טיבן ספק מסוים בבדיקה ובנכונות הממצאים שנקבעו בה. ואולם, אין על המומחה לראות זאת כהטלת ספק בידיעותיו ובמקצועיותו, אלא כאמור, בנכונות חוות הדעת במקרה ספציפי זה.
6. סיכומו של דבר, המומחה ישיב על השאלות. עם זאת אעיר כי נראה שבשאלה 7 נפלה טעות סופר שכן המונח "כפוף צדדי" מופיע פעמיים ויוצר חוסר היגיון בשאלה. ב"כ התובעת רשאי לתקן השאלה.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ז, 05 יולי 2017, בהעדר הצדדים.