לפניי בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת סעד נוסף מסוג צו עשה.

עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי מים ורטיבות שנגרמו, לפי הנטען, לגלריה שמפעילה התובעת בעיר צפת, זאת עקב עבודות פיתוח שביצעו הנתבעים ואשר כללו עקירת הכביש אשר היה סלול מעל הגלריה.

בבקשה נטען, כי במסגרת הליך גישור שהתקיים בין הצדדים, הוברר לתובעת כי לא ניתן להביא את כלל המחלוקות בתיק לכדי סיום, בלא שייכלל בכתב התביעה סעד נוסף מסוג צו עשה המורה לנתבעים או מי מהם לבצע תיקונים בנכס. לשיטת התובעת, מדובר בסעד חיוני ודרוש לבירור כלל המחלוקות בין הצדדים.

הנתבעים מתנגדים לבקשה, בין היתר, מן הטעם שהיא לוקה בשיהוי ניכר, שעה שהוגשה זמן קצר לפני דיון הוכחות שהיה קבוע בתיק ונדחה בשל בקשת התיקון. כן מפנים הנתבעים לבקשה קודמת לתיקון כתב התביעה אשר נדחתה בעיקר בשל עיתוי הגשתה לאחר שכבר חלף המועד שנקבע לצורך כך. הנתבעת 2 מוסיפה וטוענת כי היענות לבקשה תסרבל את ההליך, מכיוון שעסקינן בעילת תביעה שעניינה צו עשה (במובחן מהסעד הכספי) שאינה מכוסה מכוח פוליסת הביטוח, באופן המחייב מינוי מייצג נוסף לנתבעת 2 בגין הסעד הנוסף. לחילופין נטען כי ככל שייעתר בית המשפט לבקשה, יש מקום

לחייב את התובעת בהוצאות.

לאחר עיון בבקשה, בתגובות ובתשובת התובעת לתגובות הנתבעים, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 קובעת : "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

סוגיית תיקון כתבי הטענות זכתה לפסיקה עקבית הדוגלת בנקיטת גישה ליברלית, מקום שהתיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמתיות השנויות במחלוקת ביניהם וכן לייעל את ההליך המשפטי (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 152). לאור גישה זו, קבעה הפסיקה כי בקשה לתיקון, תידחה רק מקום שנתקיים אחד החריגים לכלל האמור, כגון קיפוח הצד שכנגד עקב התיקון או התנהגות שלא בתום לב מצד המבקש.

מן הכלל אל הפרט.

השיקולים שנמנו לעיל מצדדים בהתרת התיקון המבוקש בענייננו, משאין ספק כי תיקון התביעה בדרך של הוספת סעד נוסף מסוג צו עשה המורה על ביצוע תיקון לנזקי ההצפה הנטענים בנכס, הינו סעד הנחוץ להכרעה בשלל המחלוקות הניטשות בין הצדדים בתיק דנן, במיוחד שחוות דעת מומחה ביהמ"ש מונה שורה של עבודות תיקון להפסקת ההצפה ועלויותיהן. יודגש כי עסקינן בהוספת סעד, להבדיל מעתירה להוספת עילה שעלולה הייתה להטות את הכף לכיוון דחיית הבקשה בפרט נוכח השלב המתקדם בו מצוי ההליך.

אשר לעיתוי הבקשה, אין חולק כי הבקשה לוקה בשיהוי ניכר, שכן היא הוגשה לאחר שכבר הוגשו תצהירי עדות ראשית ובתיק הייתה קבועה ישיבת הוכחות שבוטלה לשם בירור בקשת התיקון. אין בבקשה ובתצהיר התובעת שניתן לתמיכת הבקשה טעם המניח את הדעת והמבאר התנהלות התובעת שנמנעה מלכלול בתביעה המקורית צו עשה לצד הסעד הכספי המבוקש, על אף היותה מיוצגת ע"י עו"ד כבר מתחילת ההליך, או למצער, מדוע לא עתרה התובעת לתיקון כתב התביעה בסמוך לאחר שהומצאה חוות דעתו של מומחה בית המשפט ביום 06.07.17 (כשנתיים לפני הגשת בקשת התיקון). על בעל דין לפעול בשקידה סבירה וראויה למיצוי זכויותיו הדיוניות הכרוכות בניהול הליך משפטי, שאם לא יעשה כן ולא יציג טעם למחדליו, יהא מקום לחייבו בהוצאות הולמות. מכל מקום, תיקון כתב התביעה יחייב את הנתבעים להגיש כתבי הגנה מתוקנים ויפתח פתח להשלמת תצהירי הצדדים שכבר הוגשו לתיק, ועל כך יש לפצות את הנתבעים בפסיקת הוצאות הבקשה.

סיכומו של דבר – אני נעתרת לבקשה ומורה על תיקון כתב התביעה כמבוקש.

אני מחייבת את התובעת לשלם הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ לכל אחד מהנתבעים וזאת בלא קשר לתוצאות ההליך. התשלום יבוצע תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 7 ימים מהיום.

הנתבעים יגישו כתבי הגנה מתוקנים בתוך 30 ימים מיום קבלת כתב התביעה המתוקן.

בעל דין שיבקש להשלים את ראיותיו בשל תיקון כתב התביעה, יעשה כן במועדים שלהלן:

התובעת עד יום 05.03.19;

הנתבעים עד יום 15.04.19.

אני קובעת ישיבת הוכחות ליום 12.06.19 שעה 10:00.

הצדדים ידאגו לזימון העדים מטעמם זמן סביר לפני המועד הנ"ל.

התיק לעיון ומעקב בתאריכים 10.02.19, 06.03.19 ו- 16.04.1.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים ותזמנם כדין.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ט, 24 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.