לפני

כב' השופט ד"ר טל גולן

ה ח ל ט ה

1. לפניי בקשה מטעם הנתבע להפניית שאלות הבהרה לפרופ' ארנון כהן, אשר מונה על ידי בית הדין בהחלטה מיום 5.2.2017, לשמש כמומחה-יועץ רפואי לבית הדין בתחום מחלות העור (להלן: "המומחה"), ועל מנת שיבדוק האם קיים קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע ברגליו ובין תנאי עבודתו של התובע.

2. תביעת התובע להכיר במחלת העור ממנה הוא סובל, כנובעת מתנאי עבודתו, נדחתה על ידי הנתבע, וזאת מהנימוק שלא אירעה פגיעה לתובע בעבודה, ולאור הנימוק שאין קשר בין מצבו הרפואי לבין תנאי העבודה, וכי מחלתו התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי, שאינו קשור בתנאי עבודתו. מכאן התביעה שבפנינו.

3. ביום 30.1.2017 ובמהלך הדיון בפני בית הדין, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר מינוי מומחה רפואי בתחום רפואת העור, אשר ייתן את דעתו ויחווה בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע, לבין תנאי עבודתו, ובהתבסס על העובדות הבאות כדלקמן:

"ב"כ הצדדים: בשלב הנוכחי אנו מסכימים למינוי מומחה רפואי בתחום רפואת העור מטעם בית הדין, אשר יחווה דעתו בשאלה האם התובע סובל מליקוי כלשהו בכף רגלו השמאלית, ואם כן – האם יש קשר סיבתי בין ליקוי זה לבין תנאי עבודתו של התובע, והכל בכפוף לעובדות הבאות:

א. התובע הינו יליד שנת 1969.

ב. במסגרת חברותו כחבר קיבוץ בקיבוץ תל יוסף, עבד התובע במדגה של הקיבוץ.

ג. התובע עבד בשנים 1991 – 2007 כעובד במדגה, ובין השנים 2011 – 2015, כמנהל תחום הזנה במדגה.

ד. במסגרתו עבודתו כעובד מן המניין, התובע עסק בעיקר באיסוף ושינוע דגים מהבריכות, ובמסגרת זו נאלץ להיכנס באופן אינטנסיבי לבריכות במסגרת יום העבודה.

ה. במסגרתו עבודתו כמנהל תחום הזנה, התובע עסק בין היתר בבדיקת חמצן בבריכות הדגים וכן בתיקון מתקני האכלה בבריכות הדגים, ובמסגרת זו נאלץ להיכנס לבריכות במשך כ-3 שעות עבודה ביום עבודה ממוצע.

ו. התובע נחשף בעבודתו למי בריכות הדגים בכפות רגליו."

4. ביום 12.6.2017 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה מאותו היום. בחוות דעתו תיאר המומחה את תנאי עבודתו של התובע, וציין כי התובע עבד במהלך רוב השנים שלאחר שחרורו מהשירות הצבאי, ובין השנים 2014-1991, כדייג בבריכות הדגים של קיבוץ תל יוסף. במסגרת זאת, התובע שהה שעות ארוכות בתוך המים. עוד תיאר המומחה, כי החל משנת 2000 הופיעו אצל התובע נגעים ברגל שמאל והתפתחה אצלו מחלת עור כרונית. התובע נבדק מספר רב של פעמים על ידי רופאי עור שונים, ובוצע בירור נרחב ביותר, כולל ביופסיות עוריות ותרביות רקמה, ובדיקות מעבדה. האבחנה שנמצאה אצל התובע, היתה חשד סביר לזיהום Mycobacterium Marinum. התובע אף הופנה לטיפולו של אורתופד, שם הומלץ לו על טיפול בתרופות נוגדות דלקת ושימוש במדרסים. עוד ציין המומחה, כי בבדיקה שהוא ביצע לתובע ביום 11.6.2017, נמצא אצלו עור מעובה, מימוס עור בין אצבעות הרגליים ואריתמה בגב הרגל ובכף הרגל.

5. ביחס לשאלות בית הדין, קבע המומחה כי קיים חשד סביר שהתובע סבל מזיהום Mycobacterium Marinum, וכי המדובר במחלה שבה קיים זיהום של העור והרקמות הרכות, הנגרם על ידי זנים שונים של חיידקים מקבוצת המיקובקטריה. החיידק שבנדון נכנס לעור לאחר חבלה לעור האדם, ובייחוד לאחר חשיפה למים. הטיפול בתסמונת זו הינו טיפול אנטיביוטי הניתן לאורך זמן, משולב עם טיפולים כירורגיים להסרת אבססים לפי הצורך. המדובר גם במחלה שעשויה להיות כרונית וממושכת. המומחה סיכם, כי לאחר בדיקת התובע וקריאת תיקו הרפואי המלא, ניתן לקבוע בסבירות של מעל ל-50% כי ישנו קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקויים מהם הוא סובל, אשר נגרם בשל חשיפות חוזרות ונשנות למים במנגנון של מיקרוטראומה.

6. חוות הדעת הועברה לצדדים. מטעם הנתבע הוגשה בקשה להעברת שאלות הבהרה למומחה, שאליה התייחס התובע, ואשר הכרעה בה תינתן להלן.

7. דיון והכרעה – לעניין השיקולים המנחים את בית הדין בבואו לשקול האם להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה, אם לאו, כבר נקבע בפסיקה כי: "הצגת שאלה צריכה היתר של בית הדין, והיתר כזה יינתן כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו" (דב"ע (ארצי) לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מחבובי, פד"ע ז 368). כמו כן, נפסק כי: "שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי שיש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון" (דב"ע (ארצי) נה/0-1 שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

8. בבר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 2.6.2011), נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כדלקמן:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו 0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי...".

9. עוד נפסק, כי אין מקום להפנות למומחה שאלות שהינן תיאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעה. זאת ועוד, גם אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו, ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין (ראו בר"ע (ארצי) 331/07 לוי – המוסד לביטוח לאומי). בנוסף, נפסק כי "... המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מהם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או היעדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאי העבודה" (ראו עב"ל (ארצי) 215/05 מגירה – המוסד לביטוח לאומי). לבסוף נדגיש, כי בית הדין הארצי שב וציין, כי "ידו של בית הדין לא תהא קפוצה בעת שהוא בוחן את הבקשה להצגת שאלות הבהרה שכן אלה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה הרפואי" (בר"ע (ארצי) 29316-03-13 עובדיה – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 23.3.2015).

10. על בסיס האמור לעיל, יש לבחון האם בשאלות שאותן מבקש הנתבע להפנות אל המומחה הרפואי, יש כדי לתרום לבירור השאלה אותה התבקש המומחה הרפואי להכריע בהתאם להסכמת הצדדים וכפי שבאה לידי ביטוי בהחלטת המינוי. לאחר עיון בבקשת הנתבע ובתגובה לה, סבורני כי יש לקבל את הבקשה רק בחלקה, וכמפורט להלן –

באשר לשאלה 1, המומחה התייחס בחוות דעתו בצורה ברורה ומפורטת לסיכום הביקור בבית החולים העמק (להבדיל מהבדיקות שנערכו במהלכו), מיום 13.11.2016. על כן, איני מתיר שאלה זו;

באשר לשאלות 2 ו-3, להבדיל מהכרעתי לגבי השאלה הקודמת, הרי ששוכנעתי כי יש מקום להבהיר, האם המומחה אכן נחשף לתוצאות הבדיקות שנערכו בבית חולים העמק, שכן נושא זה לא נידון במפורש בחוות דעתו. על כן, הנני מתיר שאלה זו;

באשר לשאלה 4, המומחה התייחס בחוות דעתו בצורה ברורה ומפורטת לאבחנה של המחלה שממנה סובל התובע, וציין כי "קיים חשד סביר שמר נדב נתן סבל מזיהום ב-Mycobacterium Marinum". על כן, איני מתיר שאלה זו.

11. לפיכך, המומחה מתבקש להשיב כדלקמן, על השאלה הבאה: בביקור שנערך לתובע ביום 13.11.2016 בבית חולים העמק נכתב כי "לאור חוסר הטבה ואבחנה לא סופית ניקח ביופסיה אבחנתית", וכן "נלקחו תרביות עמוקות כולל הבקטריה מיקובקטריום". האם נחשפת לתוצאות הביופסיה והבדיקות הנ"ל בעת כתיבת חוות דעתך, ובמידה וכן – מה צוין בהן?

12. המומחה מתבקש להשיב על שאלת ההבהרה מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר בתוך 21 יום מקבלת החלטה זאת.

13. לאחר קבלת התשובה לשאלת ההבהרה, היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום להשלים סיכומיהם, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

14. מזכירות – יש להעביר למומחה החלטה זו, וכן להעביר אליו את כל החומר ששימש בסיס לחוות הדעת.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ז (09 אוגוסט 2017), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.