21 יוני 2017

ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, הסכמה שגובשה לפנים משורת הדין ולצרכי פשרה, לפיה הפנסיה של התובע תחושב מחדש (גם רטרואקטיבית) על פי נספח 3 להודעת הנתבעת מיום 26.4.17- וכמתואר בסעיף 6 לאותה הודעה.

הנתבעת תפעל כמתחייב בתוך 30 יום.

הצדדים חלוקים בשאלה האם ראוי לפסוק לתובע כתביעתו סך של 500 ₪ בגין עגמת נפש וכן הוצאות משפט בסך 70 ש"ח והוסכם כי בכך יכריע בית הדין.

בנסיבות הענין לא מצאתי מקום לפסוק הסכום הנתבע ובין היתר מן הטעמים הבאים: עסקינן בפשרה אליה הגיעו הצדדים כאשר לשניהם נגרמו הוצאות; אכן נכון כי התובע הוצרך להגיש התביעה דכאן כדי להביא לתיקון תקלה שנפלה בחישוב הפנסיה שלו, אלא שכפי שעלה מתוך טיעוני הצדדים בדיון לפני, ספק רב אם התקלה נפלה אצל הנתבעת שנותרה כצד להליך זה, ואף ספק האם היא זו שהיתה מחויבת בעלויות תיקון התקלה והאם היא זו שאחראית לעגמת הנפש שנגרמה לו. בנסיבות אלה עצם הסכמתה מהווה צעד ראוי אך שאינו בהכרח מחויב המציאות. אין מקום על כן להטיל לפתחה עלויות נוספות. לכך יוסף כי התובע לא כימת כראוי את תביעתו, ונכונותה של הנתבעת לעשות כן במקומו ולחסוך בכך עלויות נכבדות עבורו, גם לה יש ליתן משקל. עוד יאמר כי פסיקת בתי הדין לעבודה מורה כי לא על נקלה יפסקו פיצויים בגין עגמת נפש. זאת ייעשה רק במקרים חריגים. אין המקרה דכאן נופל בגדר כך.

משכך לא מצאתי מקום לפסוק לטובת התובע בגין הרכיבים האמורים.

ניתן היום, כ"ז סיוון תשע"ז, (21 יוני 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.