<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת – מתמחה מר דני קייזר

המשיב –נוכח

הסניגור –עו"ד אסי בוחבוט, ס. ציבורי

פרוטוקול

ב"כ הצדדים:

עיינו בתסקיר משלים של שירות המבחן.

הסניגור:

מאחר וטרם התקבלה תשובת המבקשת להצעה שהוצעה דרך הגישור, אין לי אלא לבקש לדון לגופו של עניין. צר לי שבפרק הזמן שעבר עד כה, 10 ימים, הדבר לא בוצע.

מר ניימן אלכסנדר ת.ז. 337805899, לאחר שהוזהר לומר את האמת בעזרת תרגום לשפה הרוסית:

אני דוד של המשיב. איגור הוא הבן של אחותי.

אני שנתיים בישראל. אני חי לבד. אני שוכר דירה. כרגע אני לא עובד.

אני גר בכרמיאל ברחוב אילנות.

המרחק בין הבית שלי לבית של איגור, ברגל 20 דקות רבע שעה.

אין לי עבר פלילי.

הייתי בשירות המבחן ושוחחתי עם קצינת המבחן.

אני יודע שלמשיב יש בעיות בריאותיות ועם סמים. יש לו בעיות פסיכיאטריות.

אמרתי את זה בשירות המבחן. נשאלתי על זה. לפני שהייתי בשירות מבחן ידעתי שיש לו בעיות נפשיות.

אני מוכן שאם המשיב ישוחרר אני אהיה אצלהם בבית וגם אשן שם.

אם המשיב יצא מהבית, אדווח על כך, אתקשר למשטרה. הטלפון של המשטרה 100.

יש לי פתק כתוב מספר. אם הוא יצא, אני אתקשר למשטרה ואגיד שיבואו דחוף בכל מקרה שיהיה.

המשטרה חושבת שהוא איים על מישהי, ניסה לחנוק אותה וזהו.

דיברתי עם אמא שלו ואם יהיה התחייבות על כסף או לחתום, אני לא עובד, ואמא שלו תחתום. אני מוכן לחתום על כסף אם צריך.

אני יודע שיש לו בעיות פסיכיאטריות. אני יודע שיש לו בעיות סמים. אני לא פוחד להיות איתו. אבל אני חושב שאפשר לדאוג לו לטיפול. אם הוא יתקוף מישהו בבית, אתקשר למשטרה.

בחקירה נגדית לב"כ המבקשת:

ש. מה טיב היחסים שלך עם איגור ?

ת. מילדות.

ש. מאז שאתה בארץ כמה נפגשת עם איגור ?

ת. כל הזמן באופן שוטף. גם בארץ גם במוסקווה באופן שוטף.

ש.ת. אני גרוש עם שתי בנות בוגרות.

ש. מה מידת ההשפעה שלך על איגור ? אם הוא ירצה לצאת, האם הוא יקשיב לך שאסור לו לצאת?

ת. באופן כללי הוא יקשיב.

ש. בגלל הבעיות הפסיכיאטריות ושימוש בסמים, יכול להיות שהוא יתנהג לא בצורה טבעית וירצה בכוח לצאת מהבית. האם תוכל למנוע את זה ?

ת. כן.

ש.ת. עבדתי כמאבטח.

מר פינוגייב ולדימיר ת.ז. 332495753, לאחר שהוזהר לומר את האמת:

הוא כמו הבן שלי. אני ואמא שלו חיים יחד 24 שנים. אני מחנך אותו מגיל 8. אני בן 62. אני עובד במפעלים בבתי ספר.

אני יודע למה איגור פה. מה שהעו"ד אמר. הוא חנק מישהי. אמרו שהוא גם איים עליה. אני לא ראיתי בעיניים, כך אמרו.

אני מוכן להיות חלק מפיקוח יחד עם אלכסנדר בבית על איגור. אני מבין את הסיטואציה המורכבת ולכן אני מטריף את עצמי שיש לאיגור בעיות פסיכולוגיות וסמים. במידה ותהיה בעיה לא שגרתית, אני אקח את כל האחריות ואדאג שלא יקרה משהו נורא. במידה ואיגור ירצה לצאת מהבית, אני אנסה לעצור אותו במילים . במידה וזה לא יעזור אתקשר למשטרה.

אני יודע שלאיגור יש בעיית סמים בסביבות שלושה חודשים. עד אז לא שמתי לב. שוחחתי איתו. הסברתי לו כמה זה לא טוב ולא נכון. אני לא לעולם לא ראיתי את זה. הייתי שומע ומריח טיפה. אפילו את הסיגריות הרגילות הוא לא עישן בבית אלא עישן בחוץ. בחיים לא הייתה סיטואציה שהוא איבד שליטה בבית. יש אצלנו בבית שתי דלתות, אחת מברזל. בכל סיטואציה שאיגור יהיה בבית הדלתות יהיו סגורות.

לי לא היו מעולם בעיות עם המשטרה.

משיב לשאלות ב"כ המבקשת:

ש. מה מידת ההשפעה שלך על איגור, האם הוא מקשיב לך ?

ת. מעולם לא היו לנו ויכוחים. הוא סומך עלי ואני סומך עליו. יש לנו שפה משותפת. הכוונה שאני סומך עליו, כל הזמנים שאני מכיר אותו לא היה לי קונפליקט איתו או כל בעיה ולכן אני סומך עליו. דיברתי איתו, הסברתי לו שזה לא בסדר. בגלל שהוא אף פעם לא עישן על ידי ולא ראיתי בעיניים, זה פחות השפיע ביחסים שלנו למרות שאמרתי לו לא לעשן. הוא אפילו סיגריות פשוטות לא מעשן בבית.

ש. אתה היית עם האמא ואיתו בביה"ח ?

ת. אני לא הייתי.

ש.ת. אם בית המשפט ירצה, אני מוכן לחתום על כסף.

ב"כ המבקשת מסכם:

אני סבור שאין מקום להיעתר לבקשה לשחרר את המשיב לחלופה המוצעת מכמה טעמים. גם התסקיר הראשון שהוגש בעניינו וגם בתסקיר השני שוללים אפשרות לשחררו לחלופה המוצעת. מדובר בעבירות חמורות המיוחסות למשיב. המקרים הם חמורים. הבעיות מהם סובל המשיב הן הבעיה הנפשית והן בעיית הסמים שכנראה משפיעים עליו שלא לטובה, גורמים לו לבצע מעשים ואיני סבור כי המפקחים יוכלו אכן לבצע תפקידם כראוי ולמנוע חלילה את יציאתו של המשיב מהבית ולנסות להגיע למתלוננת . נכון שאין לחובתו של המשיב עבר פלילי קודם אך די בעובדות כתב האישום ובפריסה שלהם כדי שנוכל לדעת את רמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב ולכן אני סבור שאין מקום לשחרר אותו לחלופה.

הסניגור מסכם:

ביהמ"ש לא שחרר את המשיב ולא נענה לבקשותינו מס' פעמים לשחררו. ביהמ"ש ביקש את חוות דעתו של שירות המבחן. ניתנו כשניים שלושה תסקירים והגיע העת להכריע. המשיב שוהה במעצר מזה כחודשיים וחצי דווקא משום שביהמ"ש לא שחרר אותו אלא כפי שציינתי בחן פעם אחר פעם את האפשרות מול הסיכון. אבקש להסביר מה לטעמי צריך להטות את הכף לשחרורו היום.

אומר כעת כי אני מסכים והמשיב מסכים כי התנאים ראויים כי אם יחליט ביהמ"ש לשחררו, נבקש כי זה יעשה גם באמצעות איזוק אלקטרוני חרף השיהוי בסיוע פיקוח אנושי אותו הצגנו היום.

ראשית, מדובר בצעיר ללא עבר פלילי. שנית, האירוע החמור בכתב האישום מצוין בעובדה מס' 1 שהיא כחודש וחצי לכל הפחות קודם ליום המעצר. לשון אחר, אם הסיכון מהמשיב היה כמו שחברי אומר, חלילה וחס, יכול שכבר היינו פוגשים בו. הסיכון הוא לא כזה. למה ? משום שגם בחוות הדעת הפסיכיאטריות שהתקבלו בעניינו של המשיב, קובעים הפסיכיאטרים, מפנה לחוו"ד של ד"ר אנדריי מיום 13.4.16 שם נקבע "בתמונה הקלינית אין עדות למצב פסיכוטי או אפקטיבי מג'ורי או לסימני ליקוי ממחלת נפש כרונית או ירידה קוגניטיבית. ההיפך, כתוב כי זקוק לגמילה ולטיפול". בהמשך כתוב "אינו מכחיש את המעשה המיוחס לו. יחד עם זאת, מדגיש כי היו ויכוחים עם אמו וחברתו לשעבר. מדגיש כי לא הרגיש טוב והיה מתוח...". בסמוך למעצרו, הוא ביוזמתו שלו פונה לאמו ואומר לה שלא מרגיש טוב, קחי אותי למזרע. בפירוש מעיד על אדם שיודע לזהות התדרדרות במצבו ויודע לבקש את הפתרון. עוד יתברר במשפט מדוע מזרע לא קיבלו אותו משך שעות רבות. הוא מצליח לבקש עזרה. עברו חודשיים וחצי ואני חושב שעילת המעצר השתנתה. אין שום ספק שעצימות העילה ביום האירוע, לא דומה למי שכבר פעם ראשונה בחייו נתקל בסורג ובריח, מבין את המסר, מבין את חומרת הדברים. בהקשר זה אדגיש כי שירות המבחן פגש בו חצי שעה פעם אחת. קצינת המבחן אמרה שמיהרה והוא לא הצליחה להסביר המון. אנו בתסקיר שלישי. עבר מהתסקיר הראשון חודש. האם לא היה מקום לפגוש אותו שוב ? ונגיד שלא, עד כמה צריך לתת משקל לתסקיר שלא בפעם הראשונה ולא בפעם השנייה ולא בשלישית נפגש עם המתלוננת. בפעם הראשונה לא רצתה לדבר. בפעם השנייה שוחחו איתה בטלפון. בלתי סביר כי חירותו של אדם נמדדת בצורה זו.

בית המשפט שמע היום את המפקחים. מדובר באנשים שמבינים את האחריות ומסוגלים בזמן אמת לתת את המענה הנדרש. אנו ביקשנו ומסרנו בערך 5 אנשים לפיקוח כשלעצמי לא ברור לי איך כולם, ללא יוצא מהכלל, נמצאו אנשים טובים כך דברי שירות המבחן אך נמצא לא מתאימים. האם היא זו שהיום גם אם אינה מפקחת, היא זו שתעזור למפקחים בכלכלת הבית , לדאוג לאוכל והכל כדי לדאוג לפיקוח ראוי. התרשמתי מאישה לוחמת ורוצה לסייע לבנה להגיע לשיקום. היא תעשה הכל כדי שאיגור לא יעזוב את הבית.

נתון נוסף הינו, תחילת המשפט נקבע לאמצע ליום, 18.7.16. בתי המשפט עמוסים אך דבר זה מקים בעיה איתה אנו מתמודדים פעם אחר פעם. אדם שרוצה להוכיח חפותו בחלק מהדברים, בחלק הודה, עלול להמצא במצב בו פרק הזמן שהוא עלול לשהות במעצר בהעדר חלופה, יכול להיות גבוהה יותר מהעונש שסביר שיוטל עליו. איש אינו יודע מה העונש שיוטל. ישנם תיקים מהסוג שלו שמסתיימים בענישה הצופה פני עתיד. הכף כעת פונה אלינו. צריך לשחרר כי אפשר לשחרר כי יש פיקוח ראוי. לא יעלה על הדעת כי אם יהיה איזוק אלקטרוני, לא יעלה על הדעת כי בריחוק גיאוגרפיה כאשר המשיב ישהה בכרמיאל והיא מתגוררת בעכו.

שמעתי את חברי ביחס לחומרת העבירות. אומר כי המשיב מואשם בתקיפה סתם. אין בתקיפה סתם לאדם ללא עבר פלילי עונש מאסר לצידה. האיומים עצמם הם בוודאי חמורים אך אני מבקש במידה מסוימת להבין כי גם הוא מצטער ואומר שיש פעמים שיכולתי להגיד דברים אך אין לי שום כוונה , מעולם לא פגעתי באיש. הפגיעה לה היא טוענת, זה יוכח בבית המשפט.

לכן, אבקש בנסיבות להורות לממונה לבחון התאמתו למעצר תחת אזוק אלקטרוני ולקבוע כי המפקחים יכולים להוות מענה ראוי ולהורות בנסיבות על שחרורו.

<#3#>

החלטה

1. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת איומים ועבירת תקיפת סתם. עבירות לפי סעיפים 192 ו – 379 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

2. עפ"י העובדות המפורטות בכתב האישום, אזי , לכאורה, במהלך חודש פברואר 2016 בבית המשיב, לאחר שחברתו אותה עת, המתלוננת, הודיעה לו כי ברצונה לנתק עמו את הקשר, תקף אותה באופן שחנק אותה, קירב מצת דולק לפניה ואיים בפגיעה שלא כדין בגופה ובחייה כשהוא מאיים לשרוף אותה. הוא שחרר אותה רק לאחר שאמרה שלא תעזוב וחבט בה מכת אגרוף לבטנה תוך שהוא אומר שלא יהיו לה ילדים. כתה האישום מוסיף ומתאר כי במועד אחר באותו חודש, בבית קפה כאשר שבה ואמרה כי אינה מעוניינת בקשר עמו, נטל את מכשיר הטלפון שלה ואמר, אל תשכחי שאת בת מוות.

עפ"י כתב האישום, אזי לכאורה גם בינואר 2016 אירע שוב מקרה איום בביתו כאשר אמר לה לכאורה כי צריך לערוף לה את הראש.

כתב האישום מוסיף ומתאר כי ביום 04.3.16 סמוך לשעה 02:30 בלילה הגיע לבית המתלוננת, דפק בחוזקה על הדלת וצעק דברים שונים תוך דרישות שונות.

3. הסניגור אישר קיומן של ראיות לכאורה וקיומה של עילת מעצר ולפיכך, קמה עילה למעצרו עד תום ההליכים.

4. כמצוות המחוקק נבחנה על ידי אפשרות לחלופת מעצר כאשר שירות המבחן ביקש לבחון אפשרות למעצרו תחת איזוק אלקטרוני.

5. בעניינו של המשיב התקבלו 2 תסקירים ענייניים בהם שירות המבחן שם דגש תחילה על הקושי המצוי במשיב עצמו. מסכימה אני עם שירות המבחן כי כאן הקושי מצוי באישיותו של המשיב עצמו והוא הגורם לדרישה מחמירה מן המפקחים הללו.

6. ישנו הבדל בין ההליך העיקרי, הדיון בכתב האישום, בו במידה וביהמ"ש מרשיע את הנאשם, נדרש הוא לענישה העולה על עיקרון העלימה. בדיון במעצר נדרש ביהמ"ש לבחון שאלה אחרת והיא במקרה זה, עילת המסוכנות. תיאורטית יכול להיווצר מצב בו תהיה עילה למעצרו של אדם כאשר בתיק העיקרי לא היה מורה ביהמ"ש על מאסרו. על אף האמור, לא ניתן להתעלם ממצב בו קיימת מסוכנות גבוהה מחד אך מאידך, על ביהמ"ש להסב עינו לעבר הענישה הצפויה במידה ויורשע בדין. בית המשפט אינו יכול להתעלם מן המצב בו תקופת מעצרו של אדם נושקת לתקופה בה היה מושת עליו מאסר, אילו הורשע בדין.

7. במקרה שבפניי, קיים סיכון מוגבר מן המשיב נוכח מצבו הנפשי בתוספת צריכת הסם. כמו כן, עובדות כתב האישום מלמדות לכאורה על קושי להרפות מן הקשר עם המתלוננת.

8. המשיב עצור מזה חודשיים וחצי במעצר מאחורי סורג ובריח. למשיב אין עבר פלילי. תקופת מעצרו זו מאחורי סורג ובריח לראשונה בחייו, מהווה גורם מרתיע. עוד יש לציין כי מעבר ממעצר למעצר תחת איזוק אלקטרוני, אינו מסיר לחלוטין את גורם ההרתעה. גם האיזוק האלקטרוני נעשה בתוספת מימד אנושי של פיקוח.

9. תסקיר שירות המבחן הינו גורם ממליץ. ההחלטה הינה שיפוטית. שמעתי את המפקחים המוצעים לאור חקירה לא קצרה. אין מפקח אידאלי. לא מצאתי כי במקרה זה קיימת מניעה של ממש לקבל מפקחים אלו. התרשמתי מאנשים המודעים לחומרת המעשים המיוחסים למשיב ולחומרת ההפרה במידה ותקרה. הם נכונים לשאת בתפקידם.

10. תסקיר שירות המבחן אכן אינו חיובי. תסקיר שירות המבחן הינו אף שלילי הן ביחס למשיב, הן ביחס למפקחים ואף מוסיף ומציין כי לאחר שיחת טלפון את חששה הרב של המתלוננת משחרורו או ממעבר למעצר ביתי.

11. למרות כל האמור לעיל, מבלי להתעלם מהם, מוצאת אני כי נכון הוא לבחון מעצר בפיקוח איזוק אלקטרוני. לא התרשמתי מנסיבות התיק עצמו או מן המפקחים כי מדובר במי שהתעלמו ממצבו של המשיב . עוד יצוין כי המשיב עצמו ביקש להגיע לביה"ח והוא הגיע לשם.

12. נוכח האמור לעיל, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

מנהל האיזוק האלקטרוני יבחן התאמת האיזוק האלקטרוני לצורך מעבר בפיקוח איזוק אלקטרוני וזאת בכרמיאל ברחוב משעול תפן 27/8 בית משפחת פינוגייב.

נקבע לדיון לאחר קבלת דו"ח הממונה ליום 25.5.16 שעה 13:00.

טלפון סניגור - 052-4736888 פקס – 04-8644143.

טלפון אמו של המשיב – 052-6734484.

תשומת לב מנהל הפיקוח האלקטרוני כי בני המשפחה דוברי השפה הרוסית.

המזכירות תזמן את המשיב באמצעות שב"ס.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה למפקח על האיזוק האלקטרוני.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"א אייר תשע"ו, 19/05/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סימה כהן