נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד גב' נג'וא סלימאן

הנאשם - נוכח

הסניגור – עו"ד לוטפי דיאב ועו"ד סנדי מרון

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מדובר בנאשם בן 55, ללא עבר פלילי, הורשע לאחר הודאתו בעבירות של מכירת עותקים מפרים של יצירה, החזקת עותקים מפרים של יצירה לשם מסחר בהם. הכל לפי חוק זכויות יוצרים. מדובר בנאשם אשר החזיק ומכר דיסקים מזוייפים בשנת 2014. במקרה אחד מכר שלושה דיסקים ובהמשך החזיק בחנות שלו כ-403 דיסקים. הנאשם ללא עבר פלילי. אנו מבקשים מביהמ"ש להתחשב בערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם. מדובר בפגיעה חמורה בסחר המקומי והלאומי, מעשים אלה מחייבים את רשויות אכיפת החוק ואת מערכת בתיהמ"ש להקפיד כי תהיה הרתעה יעילה נגד עבירות אלה. מפנה לרעפ 1519/03 בעניין סויסה, שם ישנה התייחסות לחומרת העבירות בגינן הורשע הנאשם. אי הטלת עונש סביר יחטיא את המטרה, לא יביא להרתעה אינדיבידואלית וכללית. המאשימה תעתור לעונש במתחם ענישה הנע בין מספר חודשים מאסר על תנאי לבין 6 חודשים של מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות וכן הטלת קנס כספי על הנאשם. על אף שהנאשם ללא עבר פלילי המאשימה סבורה כי יש להתחשב בנסיבות ביצוע העבירה במספר הדיסקים שנתפסו בחנותו של הנאשם ובערכים החברתיים שנפגעו ושהנאשם היה יכול להבין את הפסול במעשיו. אני גם מציינת שגם המחוקק נתן את דעתו שיש בעבירות אלו חומרה יתרה, וכי יש להחמיר בענישה הקבועה בחוק ולעניין זה מפנה לעונשים המוטלים בגין עבירות אלה. אגיש אסופת פסיקה לביהמ"ש ואתייחס בקצרה כך שבתפ 26396-03-10 נאשמת שהורשעה בעבירות של חוק זכויות יוצרים נקבע כי מתחם העונש נע בין מאסר מותנה לבין שנת מאסר בפועל. תפ 13023-10-11 נקבע כי העונש נע בין מאסר על תנאי לבין 3 חודשים, לצד קנס משמעותי. בעניין בוימן בתפ 1242-08-09 מדובר בכמות של 1,500 תקליטורים מזוייפים, הוטלו על הנאשם 6 חודשים של מאסר והופעלו במצטבר ובחופף מאסרים מותנים שהיו תלויים נגדו. בתיק מאד דומה מבחינת נסיבות לתיק שלנו, תפ 2983-08 ב מדובר במסחר של 523 תקליטורים, הוא צרף גם תיק של שלושה אישומים בעבירות דומות והוטל עליו 5 חודשים מאסר בפועל וקנס בסך 2,000 ₪.

תיק אחרון רעפ 4331/08 שם נדון הנאשם ל-12 חודשים מתוכם 6 שעליו לרצותם בפועל ועבודות שירות וקנס בסך 25,000 ₪. בהתאם לנסיבות העניין אנו סבורים כי המתחם שהוצע ע"י המאשימה הינו סביר.

ב"כ הנאשם:

אני אבקש שביהמ"ש יאמץ את מתחם הענישה אך יאמץ אותו ברף התחתון, ויסתפק במאסר צופה פני עתיד.

אנמק.

תחילה אתייחס לפסיקה שחברתי הפנתה אליה, חברתי ציינה נסיבות בהן ביהמ"ש כן הטיל מאסר בעבודות שירות ואני סומכת על גבירת שתעיין בפסיקה, אבקש לאבחן את הפסיקה, ברוב המקרים או שצורפו תיקים נוספים ומדבור בליווי עבירות, או לחילופין נאשמים עם עבירות דומות או הפעלת עונשי מאסר על תנאי בשונה למקרה שבפנינו. אנו לא מקלים ראש באף עבירה, מדובר בעבירה כלכלית, אנו מדברים על נאשם בן 55 ללא הרשעה קודמת או מעורבות עם שלטונות החוק, פעם ראשונה שעומד בפני בית המשפט, לקח אחריות על מעשיו בהזדמנות ראשונה ולא ניהל משפט. העבירות משנת 2014, מאז גם לא נפתחו נגדו תיקים נוספים.

מאחר ומדבור בעבירות שבעיקרן כלכליות, אני מבקשת להדגיש כי הנאשם מיד כשפנו אליו מחברת סוני או חברת אליס לעניין זכויות יוצרים במכתב התראה או תביעה אזרחית, ישר הגיע איתם להסכם פשרה, במסגרתו שילם לחב' אליס 7200 ₪, מציגה את ההסכם. והסכם מול חב' סוני שבמסגרתו שולם סך של 8,500 ₪. ביחד מדובר בסכום של 15,000 ₪. רק קבלת מכתב התראה או הגשת תביעה הרתיע את הנאשם וגרם לו להגיע להסכמות. מציינת שבבקשה לקבלת פסק דין, אף בטרם התקיים קדם משפט הגיעו להסכם פשרה.

לנאשם בעיות רפואיות, בעיות לב, עבר צנתורים. מגישה מסמכים רפואיים. סומנו נ/3. על אף מצבו הכלכלי הקשה שילם ועמד בכל ההתחייבויות לאחר שאחיו שהיה שותף בעסק נסע לחו"ל וכל ההתחייבויות הועברו לנאשם. מגישה הסכם חוב לבנק שהנאשם עמד בו ושילם את מלוא החוב לאחר שאחיו עזב את העסק. סומן נ/4.

מגשיה מסמכים מהבנק לגבי הלוואות שקיבל מהבנק ע"מ שיוכל לעמוד בתשלומים. סומנו נ/5.

מפנה לתפ 44837-02-10 מדינת ישראל נ' בן יוסף. מדובר בהפרת זכויות יוצרים, בהמ"ש הטיל שלצ, מאסר מותנה, וקנס. כמות גדולה הרבה יותר. כמובן שעבירות של יבוא הרבה יותר חמורות.

גם הסדר טיעון בתפ 29450-09-10 , 1200 תקליטורים, הסדר טיעון עם המאשימה, 7 חודשי מאסר על תנאי וקנס.

1803/08 מעבדה, מחשבים, יצירות לא רק החזקה אלא הכנה וצריבה, תקליטורים, בית המשפט הסתפק במאסר על תנאי, קנס ושלצ. עבירות הרבה יותר חמורות מאלה המונחות בפנינו.

לאחר ניהול הוכחות והודאה, עם צירוף תיקים, ועבר מכביד, מאסר על תנאי 6 חודשים וקנס כספי. מגישה.

על כן עונש של מאסר מותנה הולם וראוי בנסיבות העניין, ואנו סבורים שהוא ראוי בנסיבות שתוארו לעיל.

הנאשם:

זו מעידה חד פעמית, לא ידעתי שאני עובר על החוק ואני יכול להגיע לבהמ"ש. בחיים לא הייתי בבית המשפט. כשאני מגיע לבית המשפט אני לא מרגיש טוב. אני מממן שני ילדים שלומדים במכללות, העסק הוא משפחתי והמצב ממש גבולי. מבקש מביהמ"ש להתחשב בעניין.

מדובר בעסק משפחתי, של מתנות וכלי בית.

<#2#>

החלטה

נדחה למתן גזר דין ליום 14.3.17 שעה 10.50.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ז שבט תשע"ז, 23/02/2017 במעמד הנוכחים.