1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות מכירה של עותקים מפרים יצירה ועבירת החזקת עותקים מפרים של יצירה לשם מסחר בהם , עבירות על פי סעיפים 61(ד)+62(ב)(2) ו- 61(ה)+62(ב)(3) לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח- 2007.

2. על פי העובדות המפורטות בכתב האישום, בהן הודה הנאשם, הנאשם היה בעל חנות, ביום 15.9.114 מכר לחוקר פרטי, 3 תקליטים צרובים המפרים זכויות של חברות סרטים בעבור 50 ₪. ביום 26.11.14, במהלך חיפוש שנערך בחנותו של הנאשם, נמצאו בה, לשם מסחר, עותקים של תקליטורים המפרים זכויות יוצרים ונחזים להיות מקורים , סך הכל 403 תקליטורים. המדובר בהחזקה של העותקים המפרים בהיקף מסחרי לצורך מכירתם והפצתם.

כתב האישום מפרט בחלקו הכללי את התאגידים הפועלים להגנת זכויות היוצרים, או בעלי זכויות היוצרים ביצירות אשר עותקים מפרים שלהן נתפסו בידי הנאשם.

4. הנאשם הודה והורשע. הצדדים טענו לעונש בעל פה.

5. העבירות אותן ביצע הנאשם פוגעות במגוון ערכים מוגנים- זכות הקניין של היוצרים. פגיעה זו משפיעה על הרצון ליצור והכדאיות להשקיע משאבי חשיבה, יצירה, זמן וכסף ביצירו אשר מפתחות את התרבות של החברה כולה. לא זו בלבד, אלא שהפרת זכויות יוצרים פוגעת באינטרסים כלכליים ובינלאומיים של המדינה כולה. לעניין זה ראה ע"פ (מח' ת"א) 8949-05-15 מדינת ישראל נ. בצון (1.7.15):

"באשר לאופייה של העבירה, אין לנו אלא להצטרף לדברים שצוטטו בהודעת הערעור של המדינה. מדובר בעבירה קשה בהשפעתה על מדינת ישראל. לרוע המזל ולמרבית הצער, מדינת ישראל היא "אימפריה" ככל שהדבר אמור בתעשיית הזיופים, הפרת סימני המסחר, בדומה לעבירות שנעברו בתיק הנוכחי... בתי המשפט על כל הערכאות עמדו על הנזק למדינה, שלא לדבר על הנזק ליוצרים כתוצאה מביצוע עבירות אלה".

6. למעשי העבירה ברי כי קדם תכנון והנאשם הוא הנושא באחריות לביצועו. אין זה מעשה המתבצע ביום אחד. מדובר במעשה אשר תכליתו הפקת רווח כלכלי על חשבון זכויותיו של האחר. המעשה מסב לאחר נזק כלכלי לפחות בשיעור הרווח שהיה מפיק ממכירת תקליטורי יצירותיו בעצמו. אולם, לא די בכך, קיומה של העבירה והקיפה מחייבים את בעלי זכויות היוצרים להשקיע משאבים כספיים ב הקמת מערך להגנת זכויותיהם, למעקב אחר מפרי זכויותיהם, הכל כפי שמשתקף גם מעובדות כתב האישום הנדון כאן.

7. היקף העבירה אינו מזערי, לא מדובר בעותקים בודדים. מדובר ב-403 תקליטורים.

8. המאשימה טוענת למתחם ענישה מתחיל במאסר מותנה בן מספר חודשים ועד ל- 6 חודשי מאסר בפועל, אשר ניתן לרצותם בעבודות שירות. הסנגור מאשר את מתחם הענישה.

כאשר הצדדים אינם חולקים על מתחם הענישה, איני נדרשת לסקור את כל הפסיקה אליה הפנו על מנת לתמוך במתחם הענישה לו טענו. יחד עם זאת אציין כי מתחם הענישה הינו אכן תולדה לא רק של העבירה עצמה אלא גם של היקפה. במקרה זה כפי שצוין היקף העבירה אינו מזערי, אולם, יחד עם זאת, אינו בהיקף של אלפי תקליטורים מפירים והדבר אכן משתף במתחם הענישה לו טענו שני הצדדים במשותף.

9. מתחם הענישה אינו כולל רק את שאלת המאסר. הצדדים לא תחמו את מרכיבי הענישה הנוספים. לצד שאלת המאסר המותנה או בפועל, יש לקבוע כי העבירה אותה ביצע הנאשם כוללת גם ענישה בדמות קנס כספי ובמקרים הנדרשים גם פיצוי כספי. מדובר בעבירה אשר תכליתה הפקת רווח כלכלי ועל כן הגמול וההרתעה צריכים לבוא לידי ביטוי גם במישור הכלכלי.

10. באשר למיקומו של הנאשם בתוך מתחם הענישה, יש לקבוע כי מקומו הינו בתחתית מתחם הענישה. הנאשם נעדר עבר פלילי. היה כבן 53 בעת ביצוע העבירות. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה. בדבריו ציין כי זו מעידה חד פעמית ומדובר בעסק משפחתי המפרנס אות משפחתו ובכלל זה ילדיו הלומדים לימודים גבוהים. הסנגור הגיש לבית המשפט מסמכים רפואיים המעידים אודות בעיות הלב של הנאשם.

11. הנאשם הגיע להסכמים עם החברות המייצגות את בעלי זכויות היוצרים או בעלות זכויות היוצרים ושילם סך של כ- 15,000 ₪ עוד טרם מתן פס"ד בתביעה האזרחית, על סמך הסכמי פשרה. לצורך כך אף נטל הלוואות. הסנגור הגיש לבית המשפט מסמכי בנק.

12. לפיכך, אין לכלול בגזה"ד מרכיב פיצוי ויש להתחשב בסכום ששולם בבוא בית המשפט לגזור קנס כספי.

13. לאור כל האמור לעיל, נגזר על הנאשם ביום 14.3.17 כדלהלן-

א. מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים, למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה בגינה הורשע בתיק זה ויורשע עליה בדין.

ב. חתימה על התחייבות כספית בסך 15,000 ש"ח, להמנע מלעבור על העבירה שהורשע בגינה בתיק זה תוך שנתיים מהיום. אם לא יחתום היום על ההתחייבות, יש לאסור אותו למשך 10 ימים.

ד. קנס בסך 5,000 ש"ח, או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ע"ס 500 ש"ח כל אחד, החל מיום 15.4.17 ובכל 15 חודש עוקב.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' חשוון תשפ"ב, 13 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.