על יסוד הודאת הנאשמת בעובדות כתב האישום אני מרשיעה אותה בעבירות המיוחסת לה.

גזר דין לנאשמת 3

הנאשמת הורשעה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ביצוע עבודות במקרקעין ללא היתר, עבירה לפי סעיפים 145(א), עם סעיפים 204(א), 208 ו- 219 ואי קיום צו הפסקה מנהלי, עבירה לפי סעיף 237 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965.

כמפורט בכתב האישום, בדצמבר 2015 החלה הנאשמת בעבודות שכללו חפירות ויציקת כלונסאות. חרף צו הפסקה מנהלי האוסר את המשך ביצוע העבודות, ואשר אושר על ידי בית המשפט, המשיכה הנאשמת בביצוע העבודות.

הנאשמת חזרה בה מכפירתה, נטלה אחריות וחסכה בזמן שיפוטי. ההליכים בעניינו של הנאשם 1 עוכבו בהחלטת היחידה לעיכוב הליכים וכתב האישום כנגד הנאשם 2 נמחק בהסכמת הצדדים.

לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים, שוכנעתי כי ההסדר המוצע מצוי בתוך מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשעה הנאשמת ולכן אכבדו.

לאור כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

א. קנס בסך 5,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשלושה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון ביום 30.1.20, השני ביום 27.2.20 והשלישי ביום 30.3.20. לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

ב. התחייבות בסך 50,000 ₪ שלא לעבור במשך 3 שנים עבירה על פרק י' לחוק התכנון והבנייה. ההתחייבות תיחתם בתוך 7 ימים במזכירות בית המשפט. לא תיחתם ההתחייבות תיאסר הנאשמת למשך 7 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכב בלוד בתוך 45 ימים.

המזכירות תעביר פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, י"ח טבת תש"פ, 15 ינואר 2020, במעמד הצדדים