09 ינואר 2019

בפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

המשיב: מלון לאונרדו קלאב ים המלח

החלטה

בעניין: בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, מיום 2.1.2019.

לפנינו בקשת התובע- המבקש, לפי ס' 6 לפקודת בזיון בית המשפט, לאכוף בקנס או במאסר או בכל דרך אחרת על המשיב- מלון לאונרדו קלאב יום המלח, למלא אחר צו בית הדין מיום 18.6.2018.

ההליכים בתיק עד כה הרלבנטיים לבקשה שלפנינו:

1. המבקש הגיש תביעתו ביום 17.3.2016 להכיר בתאונה שארעה לו ביום 30.11.2013, כתאונת עבודה. לטענתו, ביום 30.11.2013, במהלך טיול שאורגן על ידי המעביד, הוא נחבל בכף רגלו הימנית במהלך שחיה בבריכת השחייה של מלון לאונרדו קלאב ים המלח ("המשיב").
2. במהלך דיון שהתקיים ביום 16.1.2017, לאחר חקירת המבקש, לנוכח הערות בית הדין וב"כ הנתבע בדבר העדר מסמכים רפואיים של המבקש, הודיע ב"כ המבקש כי בכוונתו לפנות, בין היתר, למשיב על מנת לבדוק האם קיים אצלו רישום על הגעת המבקש ביום התאונה למרפאת המשיב.
3. ביום 7.5.2017 נעתר בית הדין לבקשת המבקש מיום 4.5.2017 למתן צו המופנה למשיב, להמצאת מסמכים רפואיים. ביום 25.6.2017 הודיע ב"כ המבקש כי מסר את הצו לידי המשיב.
4. ביום 23.10.2017 הודיע ב"כ המבקש כי המשיב לא פעל בהתאם להחלטת בית הדין ולא המציא את המסמכים הרפואיים. ב"כ המבקש ציין כי הובהר לו על ידי קב"ט המשיב כי אין בחזקתו של המשיב מסמכים רפואיים הקשורים לפגיעת המבקש. על כן, ביקש ב"כ המבקש שתשובת המשיב תימסר באמצעות הרופא ו/או מי שהיה אחראי על מרפאת המשיב במועד התאונה, ולא באמצעות הקב"ט. עוד ביקש כי בית דין יורה למשיב להמציא באופן גורף את כל הרישומים הרפואיים שבוצעו במרפאת בית המלון במועד התאונה, זאת על מנת לוודא עניין קיומו של הרישום הרפואי בעניינו של המבקש וכן להורות למשיב לגלות את שמו של הרופא שעבד במרפאת המלון ביום התאונה, על מנת שתישקל האפשרות לזמנו לעדות.
5. באותו היום (23.10.2017) ניתנה החלטת בית הדין, המופנית למשיב ,לפיה ככל שלא תתקבל תשובת המשיב במועד שנקצב, יאלץ בית הדין לקבוע דיון ולזמן את נציג המשיב לדיון.
6. ביום 29.10.2017 הודיע ב"כ המבקש כי המשיב לא פעל בהתאם להחלטת בית הדין מיום 23.10.2017, על אף שההחלטה הומצאה לו כדין. ב"כ המבקש ציין כי נציגת המשיב סירבה לחתום על אישור המסירה ו/או להטביע עליו חותמת של בית המלון.
7. ביום 3.12.2017 נעתר בית הדין לבקשת המבקש מיום 30.11.2017 לזימון נציג המשיב לישיבה שתיקבע.
8. בדיון שהתקיים ביום 27.12.2017 לא התייצב נציג מטעם המשיב. בית הדין ציין בהחלטתו כי היעדרות נציג המשיב גרמה לבזבוז זמנם של בית הדין ושל הצדדים והובהר כי בדיון הבא שיקבע ישקול בית הדין לחייב את המשיב בהוצאות.
9. ביום 20.2.2018 הגיש המבקש בקשה למתן צו הבאה כנגד נציג המשיב ובהחלטת בית הדין מאותו היום הובהר למבקש כי על מנת להוציא צו הבאה יש צורך בשם ומספר זהות.
10. בדיון התקיים ביום 5.3.18 הודיע ב"כ המבקש כי בהעדר שם של נציג רלבנטי של המשיב, לא הוגשה בקשה מתאימה לצו הבאה.
11. ביום 13.5.2018 הגיש המבקש בקשה דחופה לדחיית הדיון הקבוע ליום 14.5.2018 מאחר וטרם עלה בידו להשיג פרטים של נציג רלבנטי של נציג המשיב. הדיון נדחה ליום 20.6.2018.
12. ביום 18.6.2018 נעתר בית הדין לבקשת המבקש מיום 17.6.2018 למתן צו המופנה למשיב המורה לו לגלות את שמו ופרטיו המלאים של הרופא או הגורם הרפואי שעבד במרפאת המלון במועד התאונה.
13. בהחלטת בית הדין מיום 12.8.2018 התבקש ב"כ המבקש להודיע כיצד הוא מבקש להתקדם בניהול התיק.
14. ביום 12.9.2018 הודיע ב"כ המבקש כי טרם ביצע מסירה כדין של ההחלטה מיום 25.6.2018 והבהיר כי ככל שלא תתקבל תגובת המשיב הוא יפעל לצורך זימון נציג המשיב לישיבת ההוכחות שתיקבע בתיק.
15. ביום 31.10.2018 הודיע ב"כ המבקש כי המציא לידי המשיב את החלטה מיום 25.6.2018 ובהחלטת בית הדין מאותו היום התבקש המבקש להודיע כיצד הוא מבקש להתקדם בכל הנוגע למשיב.
16. ביום 12.12.2018 הודיע ב"כ המבקש, בין היתר, כי בכוונתו להגיש בקשה לביזיון בית הדין, כנגד המשיב.
17. ביום 2.1.2019, הגיש המבקש את בקשתו נשוא ההחלטה שלפנינו, בהתאם ס' 6 לפקודת בזיון בית המשפט, לאכוף בקנס או במאסר או בכל דרך אחרת על המשיב למלא אחר צו בית הדין מיום 18.6.2018, זאת מאחר ובחלוף שלושה חודשים ממועד המצאת ההחלטה לידיו, לא קיים המשיב את המוטל עליו ולא הגיש הודעה כלשהי.

דיון והכרעה:

1. בראשית פרק זה נציין, כי המשיב אינו הנתבע בתיק, אלא למעשה מדובר בצד ג' אשר התבקש להמציא מסמכים רפואיים על ידי המבקש.
2. ס' 6(2) לפקודת בזיון בית משפט קובע:

"לא יינתן צו המטיל קנס או מאסר אלא אם כן הוזמן הממרה להופיע ונענה להזמנה, או כשלא בא מעצמו, הובא לפני בית המשפט בצו תפיסה כדי להראות טעם מדוע לא ינתן נגדו צו כזה.".

1. בעניין צבי בנדט^[1] נקבע:

"הכלל הוא, כי אין לכפות על בעל דין להליך אזרחי את התייצבותו למשפט. ה"סנקציה" על אי-התייצבות כאמור היא בתחום האזרחי בלבד, דהיינו בית-המשפט מוסמך לקיים את הדיון בהעדר אותו בעל-דין ואף לפסוק נגדו מבלי לשומעו, ולזה לא יהיה פתחון פה אם לא יתן סיבה סבירה ומוצדקת להעדרותו.

שונה המצב לגבי דיון לפי פקודת בזיון בית-המשפט. בפקודה האמורה מצויה הוראה מפורשת, על-פיה אין לדון בבקשה מבלי שמי שנטען שהוא מבזה את בית-המשפט יהיה נוכח בעת הדיון;".

בעניין רחל סופר נקבע^[2]:

"פקודת הביזיון מסמיכה את בית המשפט להטיל סנקציה מסוג קנס או מאסר על אדם שאינו מציית לצו שיפוטי (סעיף 6(1) לפקודה). נקודת המוצא היא שדיון בבקשה לפי הפקודה, אשר בסופו ייתכן שתוטל סנקציה כאמור על הממרה, צריך להיערך בנוכחות הממרה.

...

בית משפט זה כבר פסק, במסגרת הערעור על ההחלטה מיום 12.3.2013, כי ההוראה בדבר נוכחות הממרה בדיון מושתתת על שיקולים כבדי משקל. עוד נקבע באותו ערעור, כי דומה דרישת הנוכחות בהליכים לפי פקודת הביזיון, לדרישה כי נאשם בפלילים יהיה נוכח במעמד בו נגזר עליו עונש מאסר (ראו, ע"פ 2006/13 סופר נ' עו"ד ארז [פורסם בנבו] (21.3.2013), והשוו סעיף 130(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי)).".

1. בעניינו, בשים לב לאמור בס' 6(2) לפקודה, אין כל טעם בקיום דיון בבקשת המבקש לפי פקודת בזיון בית המשפט, זאת מאחר והמשיב אינו נענה לצווי בית המשפט. גם אם יתקיים דיון יש להניח כי נציג מטעם המשיב לא יתייצב, כפי שלא התייצב לדיונים קודמים שנקבעו בתיק, ובהעדרו של נציג המשיב אין באפשרות בית הדין להפעיל כנגד המשיב את הסנקציות הקבועות בפקודת ביזיון בית המשפט.
2. עוד נקבע בעניין רחל סופר:

"... דרך המלך לפעול במצב בו הממרה אינו מתייצב לדיון בבקשת הביזיון, היא הבאת הממרה לפני בית המשפט בצו הבאה..."

1. בעניינו, עוד במהלך 2.2018 עתר המבקש להוצאת צו הבאה כנגד המשיב והובהר לו כי לצורך כך יש להמציא שם ומספר זהות של נציג המשיב אותו מבוקש לזמן. בנסיבות בהן טרם עלה בידי המבקש לאתר את פרטיו של נציג רלבנטי מטעם המשיב, אין כל אפשרות לזמן את מי מטעמו של המשיב בצו הבאה ואף מן הטעם הזה אין כל טעם בקיום דיון.
2. כך או אחרת, כמפורט בהרחבה לעיל, התיק שלפנינו מתנהל מזה כשנתיים סביב המשיב כאשר כל ניסיונות ב"כ המבקש לקבלת מסמכים מהמשיב ולקבלת פרטי גורם רלבנטי במשיב, העלו חרס. בנסיבות אלה בית הדין סבור כי יש לשים קץ להתנהלות זו שכן עניין זה מוצה ויש להמשיך את ההליך כסדרו.

נציין בהקשר זה כי, כפי שציין ב"כ המבקש, קב"ט המשיב הבהיר לו עוד במהלך שנת 2017, כי אין בחזקת המשיב מסמכים רפואיים הנוגעים למבקש.

1. לפיכך לנוכח האמור לעיל, ככל שהמבקש לא יגיש לבית הדין, תוך 30 ימים מהיום, בקשה לצו הבאה כנגד נציג רלבנטי מטעם המשיב בצירוף פרטיו המלאים כנדרש, יינתן צו לסיכומים בתיק זה.

סוף דבר:

1. הבקשה נדחית.
2. אין צו להוצאות.
3. לתזכורת פנימית ליום 7.2.2019.

ניתנה היום, ג' שבט תשע"ט, (09 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. דיון (עבודה ארצי) מז/8-1 צבי בנדט נ' מדינת ישראל, מתאריך 31.3.1987 ↑

2. ע"פ 2595/13 רחל סופר נ' ארז איתן עו"ד, מתאריך 29.9.2014. ↑