לפני בקשה לפטור מאגרה בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), כמו גם בקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערבון , כל זאת במסגרת ערעור אשר הוגש על ידו על פסק דינו של בית המשפט השלום בנתניה בפני כב' השופטת סמדר קולנדר אברמוביץ במסגרת תיק מס' מס' 18176-04-13 מיום 19.1.2016

טענות הצדדים

1. לטענת המבקש יכולתו הכלכלית דלה, עד בלתי קיימת.

המערער ביקש להפנות את שימת הלב לעובדה כי הוא אינו עובד במשך כ-16 שנים, ונוכח גילו ומצבו האישי, אינו יכול לשאת בעלות האגרה או הפקדת העירבון.

הוסיף המבקש וטען כי ערכאות קודמות מצאו ליתן לו פטור מאגרה כמו גם הפקדת עירבון.

עוד ביקש המערער להפנות לעובדה כי במסגרת הליכים רבים אחרים, מצא הסיוע המשפטי להעמיד לרשותו ייצוג משפטי.

באשר לסיכויי ההליך, טען המבקש כי סיכוי הערעור טובים מקום בו שגתה כב' השופטת בקביעות העובדתיות כמו המשפטיות וכן מקום בו הייתה הצדקה למינויו של מומחה מטעם בית המשפט, אך הדבר לא נעשה בפועל.

2. היועץ המשפטי מתנגד לבקשה לפטור מאגרה תוך שהוא מפנה לריבוי ההליכים להם נדרשו הערכאות השונות, כאשר פעם אחר פעם נמצא לדחות את בקשותיו של המבקש למתן פטור מתשלום אגרה או הפקדת עירבון, כל זאת שעה שהטענות שהועלו דומות מאוד לאלו המועלות במסגרת הבקשה המונחה בפני.

לשיטת היועץ המשפטי – די בריבוי ההחלטות אשר נסקרו על ידו במסגרת התגובה, כדי להצדיק דחיית הבקשה על בסיס קיומו של השתק ומעשה בית דין.

לגופו של עניין נטען כי מהותית, אין המדובר במי שהוא נעדר יכולת כלכלית, וזאת נוכח בעלותו בנכס מקרקעין, מכירת נכסי מקרקעין שהיו בבעלותו, קיומה של הכנסה מכוח השכרת דירה המצויה בבעלותו, ומכוח אי הצגתה של התמונה העובדתית המלאה הנוגעת להכנסותיו והוצאותיו. על אלו הוספה הטענה על פיה המבקש לא הציג ראיות לעניין ניסיונותיו לקבל את הסכומים הנדרשים ממוסדות פיננסיים או מבני משפחה.

3. המשיבים 1-2 התנגדו אף הם לפטור מאגרה כמו גם לפטור מהפקדת עירבון. לטענת המשיבים המועד להגשת הערעור חלף ומקום בו לא הוגשה וממילא לא ניתנה ארכה להגשת הערעור, יש להורות על דחיית הבקשה אף מבלי להידרש לה לגופה.

לגופו של עניין טענו המשיבים כי בכל הנוגע להעדר יכולת כלכלית, אין לקבל את טענות המערער בהיותו בעל נכסים, ובעל הכנסות המנהל אורח חיים שונה מאוד מזה של מי שאדם נטלו יכולת כלכלית. באשר לסיכויי הערעור טענו כי אין סיכויים ממשיים לקבלת הערעור מקום בו מדובר באדם שאינו סביר, החי ממקורות עלומים, המבקש לראות במשיבים, מטעמים שאין בהם ממש, כמי שחברו לצד ג' על מנת לאפשר לאותו אדם דריסת רגל בבניין ו"למרר את חייו" עד שהמערער יחזור לרמת גן.

לשיטת המשיבים 1-2 אין קשר בין טענות המערער לבין הנתונים העובדתיים, וכי מקום בו פסק הדין מבוסס על הראיות שהוצגו, לרבות אלו אשר הוצגו על ידי המערער עצמו.

בכל הנוגע למינוי המומחה מטעם בית המשפט הוסיפו המשיבים וטענו כי התנהלותו של המערער עצמו בכל הנוגע למומחים מטעמו הייתה לקויה וממילא היה זה המערער אשר טען במסגרת הדיון כי אין מקום למינויו של מומחה כאמור.

4. במסגרת התשובה טען המערער כי אין ממש באמור בתגובות שעה שמצבו הכלכלי בכי רע, עת שמונה כונס נכסים לנכסיו לרבות שתי הדירות הנוספות אשר היו ברשותו, עד כי הוא צפוי להיוותר ללא קורת גג. המבקש הפנה להחלטות שניתנו בעניינו ואשר במסגרתן קיבל פטור מתשלום אגרה. על אלו הוסיף המבקש והעלה טיעונים רבים לעניין התנהלות לקויה כלפיו על ידי צדדים שלישיים שונים לרבות משפחת בוארון ועיריית נתניה.

המשיבים מצדם שבו והגישו החלטות שונות שניתנו בעניינו של המבקש ואשר במסגרתן נדחתה בקשתו לקבלת פטור מתשלום אגרה.

דיון :

פטור מתשלום אגרה

5. חובתו של זה אשר עותר לפטור מתשלום אגרה להוכיח התקיימם של שני תנאים מצטברים:

א. העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.

ב. סיכויי ההליך.

6. בתקנה 14א' לתקנות נקבע כי על המבקש פטור מאגרה לצרף תצהיר שבו יפרט : "את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

7. עומדת למבקש חובה לחשוף בפני בית המשפט, לצורך הבקשה, כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבו הכלכלי, כאשר ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה. (לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 7764/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח' , וכן ע"א 254/07 לפיד נגד סמואל (פורסם בנבו 21.2.2007)).

8. כאמור, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם האגרה, כשלעצמה, על מנת שלזכות בפטור. בנוסף על המבקש להוכיח, כי תביעתו מגלה עילה.

יפים בעניין זה, דבריו של כבוד השופט ד' לוין בבש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו, 16.7.91)]:

"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להשקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה. מטעם זה קרה לו למבקש שאותו שופט או שופטים שונים, פעמים שפטרו אותו מאגרה ופעמים שלא. אל נכון צדק הרשם המלומד, שעיין בהחלטות נשוא הערעור, כי במקרה דנן לא היה מקום לפטור מאגרה ולו גם מהטעם האחד שסיכויי הערעור קלושים ביותר".

9. כנגד זכותו של מבקש הפטור שלא ייחסמו בפניו דלתות בית המשפט ולממש זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה על ידי הפסיקה כזכות מעין חוקתית, עומדות תכליות החובה לתשלום האגרה אשר בראשן, מימון שירותי בתי המשפט לבאי כותליהם ומבקשי סעדיהם, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי ע"י הגשת תביעות מופרזות ולא מבוססות שאין גורם מרתיע מהגשתן.

(לעניין זה ראה לדוגמא המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד (1) 675 וכן רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה פורסם בנבו 26.8.07).

10. ההישענות על קופת המדינה אמורה להיות בגדר חלופה אחרונה תובע ועליו מוטלת החובה לשכנע בית המשפט, כי עניינו מצדיק הטלת עול ניהול תביעתו על כתפי הציבור [לעניין זה ראה דברי כב' השופט ג'ובראן בבג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (11.5.2011)]

באשר לבקשה לקבלת פטור מהפקדת עירבון

11. במסגרת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, נקבע כי על בעל דין, המבקש כי בית המשפט ידון בערעורו, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד.

12. משכך, "דרך המלך" אותה קבע המחוקק הינה זו אשר במסגרתה מהווה הפקדה כאמור תנאי לניהולו של ההליך.

13. בעניין זה יש לזכור כי קיים הצורך להגן על בעל הדין שכנגד, על מנת שלא יוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע בגין הוצאותיו. מאידך, ובהינתן היות הגישה לערכאות זכות מעין חוקתית, יש צורך להבטיח כי עוניו של בעל דין לא יהווה טעם יחיד לסגירת דלתות בית המשפט בפניו.

14. בהינתן האמור לעיל, נדרש בית המשפט מעת לעת לאזן בין אינטרסים נוגדים.

15 במסגרת בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383 (1990), קבע כב' בית המשפט העליון כי פטור מהפקדת ערבון יינתן רק אם מתקיימים שני תנאים מצטברים גם יחד, כמפורט להלן, שאם לא כן תידחה הבקשה:

1) מצב כלכלי קשה של המערער אשר אינו מאפשר הפקדת הערבון.

2) סיכוי של ממש לזכות בהליך, במקרה זה – בערעור.

(לעניין זה ראה לדוגמא בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 17.10.2007)).

16. נקודת המוצא הינה כי על מבקש הפטור מהפקדת ערבון להניח בפני בית המשפט תשתית עובדתית ראייתית, אשר יש בה כדי הצגת תמונה עובדתית מלאה, כמו גם זו אשר מכוחה אין אלא להסיק כטענת המבקש, כי אין הממון מצוי בידיו.

(בעניין זה רע"א 5885/07 ערטול נ' חממה מאיר סחר (1996) בע"מ (פורסם בנבו- 24.9.2007)).

17. תשתית זו כולל הכנסות ורכוש של המבקש עצמו ושל בני משפחתו. עוד על המבקש להראות, כי פעל בשקידה סבירה לצורך גיוס כספי הערבון מקרובי משפחתו וכי ניסיונותיו אלו לא העלו פרי.

ומן הכלל אל הפרט;

18. בכל הנוגע למצבו הכלכלי של המערער, יצוין כי חלק לא מבוטל מהמסמכים אותם צירף המערער לבקשתו עניינם בשנים קודמות ואינם רלוונטיים להליך שבפני. כמו כן עיון באותם מסמכים מלמד על הפקדות ומשיכות של כספים בסכומים לא מבוטלים.

בניגוד לטענות המערער, המסמכים שצורפו על ידו, בין אם לבקשה ובין אם לתשובה, אינם מלמדים אך על פטור מתשלום אגרה, אלא כי בחלקם אכן ניתן פטור מתשלום אגרה, חלקם עוסק בהפקדת עירבון ונקבע במסגרתם כי יינתן למערער פטור חלקי בלבד. בנוסף, עיון בהחלטות אחרות אותן הציגו המשיבים מלמד כי במסגרת הליכים אחרים, נמצא לדחות את בקשותיו של המערער לקבלת פטור.

מקום בו המערער הינו בעל הזכויות בנכס מקרקעין, יש קושי של ממש לראותו כמי שאינו יכול לשאת בתשלום האגרה באופן מלא. כן לא ניתן להתעלם מסוגית קבלת דמי השכירות.

העובדה כי המערער יוצג על ידי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי בהליכים קודמים אינה רלוונטית, אלא מקום בו אותו סיוע ניתן במסגרת ההליך הנוכחי.

מאידך ריבוי ההליכים המשפטיים, והליכי הגבייה ביחס למערער מלמד על מצב כלכלי מורכב. כמו כן, לא ניתן להתעלם מסטאטוס הרישום הלכאורי של הנכסים כמו גם מסוגיית ניהולם של הליכים שונים כנגד המבקש.

16. על פי דין, כאמור לעיל, לא נדרש המבקש פטור מאגרה להוכיח את תביעתו בשלב זה ודי בכך שיוכיח כי ההליך מגלה עילה.

בכל הנוגע לפטור מהפקדת עירבון, המבחן הוא שונה, והדרישה הינה לבחינת סיכויי הערעור, תוך מתן הדעת לזכותו של הצד שכנגד להיפרע מהמערער – אם וככל שיימצא כי אין לקבל את הודעת הערעור.

17. נהיר עם זאת כי אין במתן ההחלטה בבקשה לפטור מאגרה או ההחלטה בבקשה לפטור מהפקדת עירבון משום קביעת מסמרות. ההכרעה בערעור היא לעולם לשיקול דעתו של המותב אשר יישמע את התיק לגופו.

18. עם זאת, ובזהירות המתבקשת , נדרש בית המשפט לבחינתם של אלו לצורך מתן ההחלטה בבקשות דלעיל.

19. ולאחר שנתתי דעתי לכתב התביעה על נספחיו, אני מוצאת כי לכאורה סיכויי הערעור נמוכים מאוד. חלק מהקביעות עליהן מלין המערער הן קביעות עובדתיות אשר לא בנקל ימצא מקום להתערב בה על ידי ערכאות הערעור. בנוסף, בכל הנוגע למינויו של המומחה מטעם בית המשפט הופניתי על ידי המשיבים 1-2 לפרוטוקול הדיון ממנו עליה לכאורה כי המערער עצמו לא סבר שיש צורך במינויו של מומחה מטעם בית המשפט.

20. אוסיף ואציין כי חלק לא מבוטל של הטיעון במסגרת הודעת הערעור כמו גם התשובה לבקשה לפטור מתשלום אגרה או הפקדת עירבון, כלל אינם עוסקים בהליך שבין המערער לבין המשיבים, אלא בעניינם של אחרים.

משאלו הם פני הדברים אדגיש כי סכסוכים או הליכים משפטיים נוספים שהתקיימו או מתקיימים בין המערער לבין צדדים שלישיים, גם אם נוגעים לבניין נשוא הדיון, אין בהם כדי לאיין את הצורך להידרש לעניינם הפרטני ולבקשה הפרטנית המונחת בפני.

21. על אלו יש להוסיף את העובדה כי לטענת המשיבים הוגש הערעור לאחר שחלף המועד להגשתו, וממילא דינו לסילוק. התייחסות המערער לא ניתנה ביחס לכך.

22. משנתתי דעתי לכל אלו אני מורה כי שיעור האגרה יועמד על סך של סך מופחת של 800 ₪.

הבקשה לפטור מהפקדת עירבון נדחית.

האגרה בהתאם להחלטתי זו תשולם עד ליום 17.7.16, שאם לא כן יימחק הערעור.

העירבון יופקד עד ליום 17.7.16 שאם לא כן יירשם הערעור לדחייה.

משימה למתן החלטה ליום 11.7.16

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים

ניתן בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ו, 27 יוני 2016, בהעדר הצדדים.