ניתן ביום 14 מרץ 2017

לפני: הנשיא יגאל פליטמן, סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופט אילן איטח

סגנית הנשיא ורדה וירט ליבנה

1. לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ב"ל 7747-11-15; סגנית הנשיא איטה קציר) בו התקבל בחלקו ערעור המבקש כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 3.9.2015. עניינה של הבקשה שלפנינו בחלקו של הערעור שנדחה, בתחום רפואת העור.

רקע עובדתי רלוונטי לבקשת רשות הערעור

1. המבקש, מבקר איכות במקצועו, נפגע בתאונת עבודה ביום 21.7.2013. הפגימה שהוכרה היא חבלת מעיכה של כף רגל ימין.
2. ביום 2.10.2014 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים לדון בעניינו של המבקש. בוועדה ישבו מומחה לאורטופדיה, מומחה לקרדיולוגיה ומומחה ברפואה פנימית. לאחר שבדקה את המבקש, ביקשה הוועדה להיוועץ במומחים מתחום הנוירולוגיה, רפואת העור והפסיכיאטריה.
3. ביום 3.3.2015 נבדק המבקש על ידי מומחית לרפואת עור, פרופ' פרידמן-בירנבוים. המומחית שמעה את טענות המבקש, בדקה אותו ומצאה כי הוא סובל מדרמטיטיס בכף רגל ימין. לשם סיכום חוות דעתה ביקשה המומחית לעיין בתיקו הרפואי של המבקש מקופת חולים בתחום רפואת העור. כן קבעה כי תסכם את הדיון ללא נוכחות המבקש.
4. ביום 1.6.2015 סיכמה פרופ' פרידמן-בירנבוים את חוות דעתה וקבעה כי המבקש פנה לראשונה לבדיקה רפואית עקב תופעה עורית בקרסול ימין ביום 16.1.2014, כחצי שנה לאחר התאונה, ולכן לא ניתן לייחס אותה לתאונה מיום 21.7.2013.
5. במקביל נבדק המבקש על ידי מומחים מתחום הפסיכיאטריה והנוירולוגיה והם מסרו את חוות דעתם לוועדה. חוות דעת אלו אינן מעניינה של בקשה זו ולכן לא נרחיב את הדיבור עליהן.
6. הוועדה התכנסה פעם נוספת ביום 2.7.2015 לצורך דיון בחוות הדעת שהונחו לפניה בתחום הנוירולוגיה, הפסיכיאטריה ורפואת העור. המבקש ובא כוחו הופיעו לפני הוועדה ושטחו את טיעוניהם כנגד חוות הדעת שהוגשו. בתחום העור טען המבקש כי התיעוד הרפואי שהונח לפני פרופ' פרידמן-בירנבוים היה חסר שכן ביום 31.7.2013, היינו כשבוע לאחר התאונה, הוא אובחן כסובל מדלקת של הרקמות הרכות של העור בכף רגל ימין וטופל באנטיביוטיקה. כן טען שוועדה רפואית מדרג ראשון שבדקה את המבקש כשלושה חודשים לאחר התאונה קבעה שקיים יובש והבדל בצבע העור. על כן לשיטת המבקש יש קשר ברור בין הממצאים בעור לבין התאונה. לנוכח השגות המבקש בנוגע לחוות הדעת הרפואית בתחום העור, החליטה הוועדה להחזיר את עניינו לפרופ' פרידמן-בירנבוים, לצורך עיון חוזר בתיעוד רפואי ולצורך קביעת עמדתה, ללא נוכחות של המבקש.
7. פרופ' פרידמן-בירנבוים כתבה חוות דעת משלימה ביום 27.7.2015 ובה שבה על קביעתה כי אין בתיעוד הרפואי אזכור למחלת העור הנטענת במשך כחצי שנה לאחר התאונה. היא קבעה כי מסיכום האשפוז מיום 31.7.2013 עולה כי המבקש סבל מדלקת זיהומית חריפה (מורסה) שאינה קשורה לאקזמה שממנה סובל המבקש, ואותה אבחן ד"ר זיו בשלב מאוחר יותר. על כן היא נותרה בעמדתה שאין קשר בין התאונה לממצאים בעור.
8. ביום 3.9.2015 התכנסה הוועדה בפעם השלישית, ללא נוכחות המבקש ובא כוחו. הוועדה עיינה בחוות דעתה החוזרת של פרופ' פרידמן-בירנבוים ואימצה את מסקנתה להיעדר קשר סיבתי בין הממצאים בעור לבין התאונה מיום 21.7.2013. הוועדה אימצה גם את חוות הדעת בתחום הנוירולוגי.
9. כאמור, המבקש הגיש לבית הדין האזורי ערעור כנגד החלטת הוועדה מיום 3.9.2015. בערעורו טען כנגד אימוץ חוות הדעת בתחום הנוירולוגי ובתחום רפואת העור.

פסק דינו של בית הדין האזורי

1. בית הדין האזורי קיבל את ערעור המבקש כנגד אימוץ חוות הדעת בתחום הנוירולוגי והורה על השבת עניינו של המבקש לוועדה, על מנת שהמומחה לנוירולוגיה שעמו נועצה הוועדה יעיין ברישומים רפואיים ובחוות הדעת שהונחה לפניו ויתייחס אליהם.

בתחום רפואת העור דחה בית הדין האזורי את הערעור על שתי טענותיו. בנוגע לטענת המבקש שלפיה נפגעה זכות הטיעון שלו, קבע בית הדין כי למבוטח אין זכות קנויה לטעון כנגד החלטות ביניים של הוועדות או של המומחים והיועצים מטעמן. וכי במקרה זה דווקא ניתנה למבקש ההזדמנות לטעון את טענותיו והשגותיו בנוגע לחוות דעתה של פרופ' פרידמן-בירנבוים. מה גם שהמבקש לא ביקש מהוועדה להופיע שנית לפני המומחית. בית הדין דחה גם את טענת המבקש שהמומחית התעלמה מהמסמכים הרפואיים שהוגשו לתיק שכן זו נטענה בעלמא, ואף אינה עולה בקנה אחד עם תוכן חוות הדעת שבה נזכרו מסמכים רפואיים.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.

ההליך בערעור

1. בבקשת רשות הערעור טען המבקש כי בחוות דעתה של פרופ' פרידמן-בירנבוים נפלו פגמים המצדיקים להשיב את עניינו לוועדה לצורך מינוי מומחה אחר בתחום רפואת העור. לשיטתו, פרופ' פרידמן-בירנבוים התעלמה מהתיעוד הרפואי בעניינו ולא נימקה את קביעתה הרפואית בהתאם להנחיית הוועדה מיום 2.7.2015. המומחית גם לא הצביעה על מסמך רפואי אחר מעברו של המבקש שיהיה בו כדי להעיד על כך שהליקוי בעור נגרם לפני התאונה. עוד נטען כי המומחית התעלמה מהמסמכים הרפואיים שבהם יש תיעוד לממצאים בתחום רפואת העור עובר ליום 16.1.2014, ועל כן נפל פגם בקביעתה שהיעדר תיעוד רפואי במשך כחצי שנה מיום תאונת העבודה מלמד על היעדר קשר סיבתי בין הליקוי לבין התאונה. כמו כן היא טעתה בכך שלא זימנה את המבקש להופיע לפניה לשם שמיעת טענותיו. לטענת המבקש, פרופ' פרידמן-בירנבוים נעולה על עמדתה ולכן יש למנות יועץ-מומחה אחר בעניינו.
2. במסגרת החלטתי מיום 20.7.16, התייחסתי לטיעון המבקש, בזו הלשון:

"אמנם המבקש לא הצביע על מסמכים ספציפיים שמהם התעלמה המומחית לשיטתו. עם זאת מעיון בכלל החומר שהונח לפניי עולה כי ביום 13.11.2013 נבדק המבקש על ידי ועדה רפואית מדרג ראשון ובפרוטוקול הוועדה מתועדות תלונת המבקש על "פריחה בעור" וקביעת הוועדה כי "קיים שינוי בצבע העור עם עור יבש באספקט החיצוני של הקרסול". לכאורה, תיעוד זה אינו מתיישב עם קביעת המומחית להיעדר תיעוד רפואי הנוגע לאקזמה שממנה סובל המבקש עד ליום 16.1.2014 ומכל מקום אין בחוות דעתה של פרופ' פרידמן-בירנבוים התייחסות לתיעוד זה.

אשר על כן מוצע כי במסגרת החזרת הדיון בעניינו של המבקש לפתחה של הוועדה הרפואית לעררים תתבקש פרופ' פרידמן-בירנבוים להתייחס לממצאים העולים מפרוטוקול הוועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 13.11.2013. בהקשר זה תתבקש היועצת להבהיר אם יש בממצאים אלה כדי לשנות את עמדתה בנוגע לקשר הסיבתי בין התאונה מיום 21.7.2013 לבין הליקוי בעור כף רגלו הימנית של המבקש. קביעת היועצת תהיה מפורטת ומנומקת. לאחר קבלת חוות דעת פרופ' פרידמן-בירנבוים תסכם הוועדה הרפואית לעררים את הדיון ללא נוכחות המבקש."

1. המבקש הסכים להצעה, ואילו המוסד התנגד להצעה וטען כי המומחית התייחסה לתיעוד הרפואי שהובא בפניה, ועל כן אין מקום להשיב את עניינו של המבקש לדיון בוועדה.
2. בהחלטתי מיום 3.11.16 הצדדים נדרשו להגיב לאפשרות כי בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. הצדדים הודיעו כי הם מסכים לכך, לפיכך אנו מחליטים לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינו בבקשת רשות הערעור, בתגובת המוסד, בפסק דינו של בית הדין האזורי ובכלל החומר שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי במסגרת החזרת הדיון בעניינו של המבקש לפתחה של הוועדה הרפואית לעררים תתבקש פרופ' פרידמן-בירנבוים להתייחס לממצאים העולים מפרוטוקול הוועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 13.11.2013. בהקשר זה תתבקש היועצת להבהיר אם יש בממצאים אלה כדי לשנות את עמדתה בנוגע לקשר הסיבתי בין התאונה מיום 21.7.2013 לבין הליקוי בעור כף רגלו הימנית של המבקש. קביעת היועצת תהיה מפורטת ומנומקת. לאחר קבלת חוות דעת פרופ' פרידמן-בירנבוים תסכם הוועדה הרפואית לעררים את הדיון ללא נוכחות המבקש, וזאת בהתאם להצעת בית הדין שפורטה בסעיף 13 לעיל.
2. אכן המבקש לא הצביע על מסמכים רפואיים ספציפיים שמהם התעלמה המומחית. ואלו שהצביע עליהם – קיבלו התייחסות בחוות דעתה של המומחית, זאת למעט פרוטוקול הוועדה הרפואית מדרג ראשון, אשר בדקה את המבקש ביום 13.11.2013. בעת הופעתו לפני הוועדה התלונן המבקש על פריחה בעור ובבדיקתה מצאה הוועדה כי למבקש "שינוי בצבע העור עם עור יבש באספקט החיצוני של הקרסול". לעניין זה לא התייחסה המומחית ולכן יש להשיב העניין לצורך קבלת חוות דעתה כמפורט לעיל, ובפרט שעל פני הדברים, תיעוד זה אינו מתיישב עם קביעת המומחית להיעדר תיעוד רפואי הנוגע לאקזמה שממנה סובל המבקש עד ליום 16.1.2014.
3. סוף דבר – התיק יוחזר לוועדה כאמור בסעיף 16 לעיל. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז אדר תשע"ז (14 מרץ 2017), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.