בשם המערער: עו"ד אלי חסון

ב"כ המשיבים: עו"ד איתן מנטש

1. המערער הוא קבלן בניין, שביצע עבודות שיפוצים בבניין שבו התגוררה המנוחה.

2. ביום 21.11.13 נפלה המנוחה, לאחר שנתקלה בחומרי בניין שהשאיר המערער במקום ביצוע העבודות.

3. התביעה הוגשה נגד המערער ונגד המדינה. בין המדינה לבין המשיבים הושג הסכם פשרה, אשר בעקבותיו שילמה המדינה את הסכום שהוסכם.

4. בפסק דינו הטיל בית משפט קמא (כב' השופט ע' עאסי בת"א 60093-03-16) אחריות על המערער בגין התאונה, קבע אשם תורם של המנוחה בשיעור 20% ובסופו של דבר חייב את המערער לשלם למשיבים פיצויים בסך כ-75,000 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד והוצאות.

מכאן הערעור.

5. לאחר שקילת המכלול הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות, תוך שימוש בתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 בתוספת הדברים שייאמרו להלן.

6. במכלול הנסיבות, בית משפט קמא היה רשאי להסתמך על העדויות שהובאו לפניו ולהסיק מהן את המסקנות שהסיק. בהמשך לכך, בית משפט קמא שקל את כל הנחוץ לגבי הנזקים ומה שנגזר מהם וסכום הפיצויים שנקבע לא רק שאינו גבוה, אלא שהוא אף על הצד הנמוך. מכל מקום, אין הצדקה כלשהי להתערבותה של ערכאת הערעור במה שנוגע לחבות או לסכום הפיצויים ודין הערעור להידחות.

7. כאמור, הערעור נדחה.

8. על המערער לשלם למשיבים הוצאות הערעור בסכום כולל של 10,000 ש"ח.

9. המזכירות מתבקשת להעביר למשיבים את הסכום הנ"ל, באמצעות בא כוחם, ולהחזיר למערער את יתרת העירבון ואת פירותיה, באמצעות בא כוחו, ככל שאין מניעה שבדין לכך.

ניתן בהעדר הצדדים היום, כ"ט בניסן התשפ"א, 11 באפריל 2021.

המזכירות מתבקשת לשלוח את פסק הדין אל באי כוח הצדדים.

רפאל יעקובי, שופט, משה בר-עם, שופט חנה מרים לומפ, שופטת