לפני:

סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה להגשת תצהיר משלים ומוצגים נוספים מטעם המדינה מיום 7.11.2018 ובתגובה לה מיום 19.11.2018, הגעתי לכלל החלטה, כדלקמן:

1. בקשה זו הוגשה במסגרת 5 תיקים המתנהלים לפניי - סע"ש 14397-03-16, סע"ש 66357-03-16, סע"ש 910-12-16, סע"ש 143-02-17 וסע"ש 1101-12-16.
2. בבקשה זו מבקשת המדינה להתיר לה להגיש תצהיר משלים של מר נאדר אלקאסם מיום 31.10.2018 וכן המסמכים הבאים המצורפים לו :
3. אסמכתאות בדבר תיקונים מיום 12.8.1973 ומיום 12.12.2005 של תקנות שירות המדינה (מינויים)(קביעת בעלי התפקידים שהנציב רשאי לאצול להם מסמכותו לפי סעיף 40 לחוק), התשכ"ז-1967 (להלן: "תקנות שירות המדינה (מינויים)" או "התקנות");
4. חוזר בחתימת מר מוטי אהרוני, סגן נציב שירות המדינה, מיום 26.7.2007 שכותרתו "הודעה על הארכת חוזי העסקה למשרד הממשלה ויחידות הסמך" (להלן: "חוזר אהרוני").

זאת ועוד, המדינה מבקשת לקבוע כי התובעים יוכלו לחקור את מר אלקאסם על התצהיר המשלים ולהגיש את הסיכומים מטעמם לאחר דיון הוכחות זה.

1. מדובר בפעם שלישית שבה המדינה מבקשת להוסיף ראיות לאחר שתם שלב שמיעת העדויות וניתן צו לסיכומים (בפעם הראשונה הותר למדינה להגיש תצהיר משלים של מר אלקאסם ועדותו נשמעה ביום 19.7.2018 לאחר שכבר ניתן צו לסיכומים, בפעם השנייה - נדחתה בקשת המדינה לצירוף מסמכים והגשת תצהיר משלים מטעם הגב' אפרת לוי רוזנברג, כאמור בהחלטתי מיום 11.10.2018).
2. הלכה פסוקה היא כי בעל דין חייב להביא את ראיותיו בחבילה אחת, ורק כאשר ישנם טעמים סבירים והוגנים לאי הבאתן בחבילה אחת, יותר לבעל דין להגיש ראיות באיחור (ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן נון, פ"ד מו (2) 738, בעמ' 742).
3. לטענת המדינה, הגשת התצהיר המשלים על נספחיו בעיתוי דנא נובעת מכך כי במהלך דיון ההוכחות שנערך ביום 19.7.2018, דיון בו נחקר מר אלקאסם, הורחבה היריעה, מיוזמת בית הדין ו"חודדה" השאלה (כלשון המדינה) "האם נציב שירות המדינה האציל את סמכותו לגורמים שונים בנש"מ והתיר להם לאפשר העסקה בחוזים מיוחדים (משכורת כוללת) גם למשרות במתח דרגות נמוך יותר 36-39 מח"ר", וזאת בעקבות הערת נציג הציבור שנאמרה "מחוץ לרקורד" בדבר העדר אסמכתא לגבי האצלת סמכות מהנציב לגב' מרקוביץ (סעיפים 5 - 6 לבקשה).
4. סוגיית סמכות המדינה לקלוט עובדים בחוזים מיוחדים בשכר כולל - חוזים 87 וכן חוזים 587 - ברמות שכר הנמוכות מרמות השכר המקבילות לדרגות 39-43 מח"ר על פי הודעת הנציב מ-2/97 - ובכלל זה הנפקות של מה שהמדינה מכנה "חוזר 11/97" או "חוזר מרקוביץ" מכוחו טענה המדינה כי הייתה מוסמכת להעסיק את התובעים בחוזים מושא ההליך דנא - עמדה על הפרק עוד במועד הגשת התביעה.
5. כבר בכתב התביעה בתיק סע"ש 14397-03-16 טענו התובעים כי "הנציבות לא הייתה מוסמכת לקיים "עבודת מטה", כפי שהגדיר זאת ב"כ המדינה ולקבוע "טבלאות שכר מעודכנות במתחים נמוכים יותר" (סעיף 111 לכתב התביעה בתיק כאמור) וכן טענו התובעים ביחס למסמך המכונה "חוזר 11/97" כי "הוצאת הנוהל החדש על ידי גורמים עלומים שביצעו "עבודת מטה" מהווה הפרה בוטה של הכלל הידוע כי הנחיה מנהלית אינה יכולה להעניק לרשות סמכות שאין לה. טענת המדינה אינה עומדת בדרישת סעיף 15 לחוק הפרשנות הקובעת כי ביטול, שינוי או סטיה מהוראה מנהלית יכולים להיעשות רק בדרך שבה ניתנה ההוראה. לענייננו רק הנציב יכול לשנות בהודעת נש"מ חדשה את ההוראות שקבע בהודעתו מיום 10.2.97, וכל עוד הנציב לא פרסם כי חל שינוי בהודעת נש"מ - הוראותיה עומדות בתוקף" (סעיף 112 לכתב התביעה בתיק כאמור, ההדגשה במקור). דברים דומים לעניין הסמכות צוינו בכתב התביעה בפרק ב.5 בתיק דנא (ראו: בין השאר, גם טענות התובעים בפרק ב.2. בסע"ש 1101-12-16, בפרק ב.5 סעיף 133 בתיק סע"ש 910-12-16 וכן בפרק ב.2 בסע"ש 143-02-17).
6. גם מדברי המדינה בבקשה דנא עולה כי מדובר בטענה שכביכול "חודדה" (סעיף 5 לבקשת המדינה) - להבדיל מטענה שכלל לא נטענה.
7. לא זו בלבד שהטענה מופיעה בכתבי הטענות אלא שהגב' מרקוביץ נשאלה על סוגיית הסמכות מושא הבקשה דנא והשיבה עליה בחקירה הנגדית שלה (ראו, בין השאר, עדות הגב' מרקוביץ בעמ' 35 לפרוטוקול הדיון מיום 5.7.2016 בתיק סע"ש 14397-03-16 וכן עדותה בעמ' 9 בפרוטוקול הדיון מיום 26.10.2017 בתיק סע"ש 1101-12-16).
8. מכאן שטענת המדינה כי בדיון ביום 19.7.2018 הורחבה היריעה, אין בה ממש. אין מדובר בטענה חדשה כי אם בסוגייה שעמדה על הפרק בעת הגשת התביעה - והמדינה הייתה צריכה ויכולה להידרש לה כבר בכתב ההגנה ובעת הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה וגם הגב' מרקוביץ נדרשה לה במסגרת החקירה הנגדית שלה כבר ב-2016.
9. בית הדין הארצי לעבודה עמד על כך שלסטייה מן הדרך הדיונית הנכונה דרושה הצדקה וכי גישתו הסלחנית בכל הנוגע לסדרי דין, אינה בלתי מוגבלת ואינה מתעלמת מאינטרסים לגיטימיים של צדדים אחרים לדיון ומאינטרס הציבור ביעילות הדיון (בר"ע (ארצי) 31251-08-14 תאיר סעיד נ' קיבוץ קליה (פורסם במאגרים האלקטרוניים)(5.1.2015), סעיף 18 לפסק הדין).
10. לא השתכנעתי כי בנסיבות דנן, מדובר בנסיבות מיוחדות ומסוימות בהן יעדיף בית המשפט, חרף מחדלי בעל הדין, את השגת המטרה העיקרית - לעשות משפט וצדק על פני שמירה על כללי הפרוצדורה.
11. תצהיר מר אלקאסם המפנה לתקנות שירות המדינה (מינויים) מהווה חוות דעת משפטית. זאת שעה שפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, קובעת במפורש, בסעיף 57ב, כי "כל דין הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אם אין הוראה אחרת משתמעת". משכך, אין מקום לטענות ולאסמכתאות המשפטיות הללו בתצהיר העדות שלו ואין באמור בתצהיר בעניין זה כדי לתרום תרומה כלשהי.
12. באשר לחלקים ה"עובדתיים" לכאורה בתצהיר של מר אלקאסם - הרי שמשעה שהגב' מרקוביץ נחקרה על הסוגיות הללו הרי שאין מדובר בעדות משלימה ביחס לטענה חדשה או עדות שיש בה לכאורה כדי לתרום תרומה של ממש ביחס לעדויות הקיימות בתיק. זאת ועוד, מר אלקאסם החל לעבוד במדינה ב-2007, משמע לאחר המועד שבו לשיטת המדינה נערך המסמך המכונה "חוזר 11/97" וכן שנים לאחר שהמדינה החלה להעסיק בחוזים בדירוג 87 ו-587 מושא ההליכים דנא ועדותו ביחס לסמכויות שהואצלו לטענת המדינה לגב' מרקוביץ באותן השנים היא על פניו עדות שמיעה ומשכך לכאורה אין בה כדי לתרום תרומה משמעותית לסוגיות שבמחלוקת.
13. באשר לחוזר אהרוני - הרי שמדובר בחוזר משנת 2007, בתוקף החל מ-1.8.2007, ומשכך לא השתכנעתי גם ולו מטעם מזה כי יש בו כדי לתרום תרומה משמעותית לבירור האמת ביחס לטענת המדינה בדבר האצלת סמכות הנציב לכאורה לגב' מרקוביץ בשנת 1997 וכן בעת שנערכו החוזים מושא ההליכים דנא.
14. די באמור לעיל לצורך החלטתי זו ומשכך לא נדרשתי לסוגיות נוספות שהועלו בתגובה מטעם התובעים, בין היתר, בדבר פרשנות הוראת התקנות - והאם יש בהן משום האצלת סמכות לקבוע מדיניות או רק האצלת סמכות לחתום על חוזים מיוחדים (כאמור בסעיפים 9-10 לתגובת התובעים).
15. מסקנת הדברים היא כי לכאורה אין במסמכים כאמור כדי לתרום תרומה משמעותית לבירור הסוגיות שבמחלוקת. מנגד, אם ייעתר בית הדין לבקשה יגרום הדבר עינוי דין לתובעים. הגשת תצהיר משלים של מר אלקאסם בצירוף הנספחים לו מצריכה דיון הוכחות נוסף בתיק. לא מצאתי כי במקרה דנא, יש מקום להמשיך ולעכב את הליכי בית המשפט.
16. יובהר כי אין באמור בהחלטה זו כדי לנעוץ מסמרות לגוף התיק וכי האמור בה נוגע אך ורק לבקשה דנא.
17. משכך, סיכומי התובעים בתיקים סע"ש 14397-03-16 וסע"ש 1101-03-16 יוגשו עד ליום 10.12.2018.
18. סיכומי התובעים בתיקים סע"ש 66357-03-16, סע"ש 910-12-16 וסע"ש 143-02-17 יוגשו עד ליום 31.12.2018.
19. נוכח התנהלות המדינה ודחיית הבקשה מושא החלטה זו, אני מחייבת את המדינה בהוצאות בסך של 2,000 ₪ לזכות התובעים (בכל תיק) אשר ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.
20. התיק יעלה לעיוני ביום 11.12.2018.

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ט, (04 דצמבר 2018),בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.